ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גולדי קורניק נגד גולן טלקום בע"מ :

בפני כבוד ה רשם הבכיר אהרן אורנשטיין

תובעים

1.גולדי קורניק
2.שמחה קורניק

נגד

נתבעת

גולן טלקום בע"מ

פסק דין

בפי התובעים שתי טענות. הראשונה - הנתבעת ניתקה את קו התובע כאשר שהה בחו"ל בניגוד לרישיון שמכוחו פועלת הנתבעת כחברת תקשורת. והשנייה- כי הנתבעת גבתה ביתר עבור שימוש שעשה התובע במכשירו בחו"ל.

טענות התובעים
לטענת התובע עת ששהה בפולין בין התאריכים 3-7/10/18, נותק הקו הסלולארי שלו, בניגוד לתנאי הרישיון של הנתבעת.

עוד טוען התובע כי הנתבעת גבתה ביתר עבור שיחות בעת שהותו בפולין אותם ביצע לארה"ב, דבר אשר על פי טענתו כלול בחבילתו. לטענתו החבילה מאפשרת לו לדבר עד 500 דקות לארה"ב.

התובע מוסיף וטוען כי בניתוק הקו ביום שישי נגרמה לו עוגמת נפש רבה.

בסה"כ העמידו התובעים את סכום תביעת ם על סך 5,000 ₪.

טענות הנתבעים
הנתבעת טוענת כי התובע הגיש את תביעתו בשיהוי, דבר אשר גורם לה נזק ראייתי ולקושי בהתמודדות עם טענות התובע.
בנוגע לטענת התובע לניתוק הקו, טוענת הנתבעת כי לא בוצע ניתוק לקו של התובע כי אם הגבלת שימוש בגלל שהחיוב עבור השימושים בחו"ל לא עבר באופן תקין. הנתבעת מוסיפה וטוענת (בסעיף 8 לכתב ההגנה) כי עם הסדרת התשלום חזר הקו לפעילות מלאה.

באשר לטענת התובע לגביית יתר עבור השיחות שנעשו מפולין לארה"ב, טוענת הנתבעת כי השיחות אינן כל ולות בחבילה ואף הדבר הובהר באופן ברור בחוזה ההתקשרות עמו.

עוד טוענת הנתבעת כי היה על התובע להקטין את הנזק על ידי רכישת כרטיס "סים" מקומי בפולין .

דיון והכרעה
אחלק את הדיון לשני חלקים, הראשון- ניתוק השירות בחו"ל, והשני- טענת הגבייה ביתר.

ניתוק השירות בחו"ל
הנתבעת הינה חברת תקשורת הפועלת בישראל מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 ובכפוף לתנ אי הרישיון אותם קובע הרגולטור (משרד התקשורת).

סעיף 55.2 לרישיון כללי אחוד לגולן טלקום בינלאומי בע"מ למתן שירותי בזק (להלן- "הרישיון") קובע כי תנאי הסכם ההתקשרות עם הלקוח לא יעמדו בסתירה לתנאי הרישיון, למעט אם הם מיטיבות עם הלקוח לעומת הדין או הרישיון . בנוסף, ס עיף 79 לרישיון, שעניינו הפסקת שירות או ניתוקו בשל הפרת הסכם, קובע מספר חלופות המאפשרות לחברת התקשורת לבצע ניתוק של מנוי. כאשר מדובר בניתוק עקב חוב או הפרת תנאי מהותי בתנאי התקשורת, הרי שעל חברת התקשורת להודיע על כך מראש. ע ל-פי ס עיף 7 9.2, לא יופסקו השירותים או ינותקו אלא אם חברת התקשורת נתנה התראה בכתב 10 ימים מראש בפני הלקוח. סעיף 7 9.3(ב) מאפשר לבצע את הניתוק או הפסקת השירות מבלי הודעה מראש כאמור רק אם הלקוח לא שילם חובותיו בפעם השלישית במשך 12 חודש או שקיים חשש סביר למעשה הונאה.

בסעיף 7 לכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי התובע "ביצע כמות גדולה של שיחות מחוץ לחבילה שלו והחל לצבור חיובים גבוהים בשל כך... ולאחר שהנתבעת לא הצליחה לגבות מאמצעי התשלום של התובע את התשלום עבור חריגות אלה, הוגבלו..... שירותי החו"ל בקו התובע... באופן זמני וזאת בשל חשש להונאה ועל מנת להימנע ממצב בו התובע (או אדם לא מורשה) צובר חובות בסכומי עתק שאותם לא ניתן יהיה לגבות ממנו בשל היעדר אמצעי תשלום בתוקף".

יש להעמיד דברים על דיוקם . אין מדובר בכמות שיחות גדולה כפי שמתארת זאת הנתבעת אלא ב- 48 דקות בלבד. התובע מוסיף וטוען בכתב התביעה (סעיף 10 ) שנאמר לו כי הפסיקו את השירותים בחו"ל בגלל שלא הצליחו לגבות סך של 30 ₪ עבור החיבור הראשוני של הקו.

הרישיון מאפשר לנתבעת לבצע ניתוק מנוי/הפסקת שירות בכפוף לתנאים שבסעיף 79 . הנתבעת פעלה בניגוד לרישיון המאפשר ניתוק/הפסקת שירות בגין חוב רק לאחר התראה ולא מיד. בנוסף טענת הנתבעת כי היה חשד להונאה, אינה מתיישבת עם העובדה כי סעיף 66 לרישיון, העוסק במניעת הונאות, קובע כי עבור שיחות ש בוצעו בהונאה אין לחייב את הלקוח. דהיינו, טענת הנתבעת אינה מתיישבת עם הפעולות שעשתה. לכן אני סבור כי הנתבעת הפסיקה את השירות, בניגוד לרישיון, בשל אי תשלום (100 ₪ עבור השיחות בחו"ל לטענתה או 30 ₪ עבור דמי חיבור הקו לטענת התובע) ולא בגלל חשד להונאה.

התובעים הפנו ל פסק דין שניתן ביום 1/8/18 על ידי כבוד הרשמת הבכירה עדי בר-טל ת"ק (י-ם) 26303-02-18 אברהם פיקרסקי נ' גולן טלקום בע"מ. שם נקבע כי הפסקת הש ירות בוצעה בניגוד להוראות הרישיו ן ונפסק פיצוי בסך 4,000 ₪ בגין עוגמת הנפש הנובעת מהפסקת השירות למשך 12 שעות בזמן השהייה בחו"ל.

גביה ביתר
לטענת התובע, העסקה עם הנתבעת נעשתה בעמדת מכירות והוסבר לתובע כי יש בחבילה שיחות לארה"ב. התובע הבין, לטענתו, כי השיחות שנכללו בחבילה הן גם מחו"ל (פולין) לארה"ב. מנגד טוענת הנתבעת ואף צירפה את החוזה שלה עם הלקוח כי החבילה אינה כוללת שיחות מחו"ל לארה"ב, אלא רק שיחות מישראל לארה"ב, עוד טענה הנתבעת כי העסקה היא עסקה טלפונית. ע ל-פי הרישיון (סעיף 55) חובה על הנתבעת למסור ללקוח טרם ביצוע העסקה את הסכם ההתקשרות, כאשר על הסכם זה גם הלק וח וגם נציג הנתבעת צריכים לחתום, דבר אשר לא נעשה במקרה זה. בנוסף קובע ה רישיון, בסעיף 55.5(ד), כי על בעל הרישיון לשמור עותק חתום של ההסכם עם הלקוח .

הנתבעת הגישה חוזה ללא חתימה של התובע ואף ללא חתימה של נציג מטעמה. לכן אני נוטה להאמין כי חוזה זה לא נמסר לתובע בזמן העסקה, ומשכך אני מקבל את טענתו שסבר כי החבילה כוללת את השיחות שביצע כפי שלטענתו הוסבר לו.

בנוסף טענה הנתבעת, כי התובע הגיש את התביעה ב"שיהוי ניכר". אני דוחה טענה זו . הלקוח התקשר עם החברה ערב נסיעתו ביום 2/10/18 והשיחות בחו"ל בוצעו בסמוך למועד זה. התביעה הוגשה בחודש יולי 2019. הגשת תביעה בתוך פחות משנה היא זמן סביר, בעוד החוק קובע התיישנות של 7 שנים למקרים אלו. בנוסף לכך , היה מצופה מהנתבעת שתשמור את הסיכום עם הלקוח, בדיוק לצורך מקרים כאלו ואף הרישיון דורש זאת. אם היה מדובר בעסקה טלפונית הרי שמצופה שתישמר הקלטה של עיקרי העסקה.

סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 (להלן- " חוק הגנת הצרכן") קובע איסור על עוסק לעשות דבר "העלול להטעות" צרכן בכל עניין מהותי בעסקה. בנוסף, סעיף 4(א) מחייב את העוסק לגלות לצרכן פרטים מהותיים בעסקה. בנוגע לשאלה מהי הטעיה, יפים לעניינו דבריה של כ' השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"א 2837/98 שלום וחנה ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד (1) 600, 607 (2000):

"הטעיה היא הצהרה כוזבת. ההטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת, הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; השנייה, הטעיה במחדל, קרי: אי-גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם (ראו: ג' שלו דיני חוזים, בעמ' 225; ד' פרידמן, נ' כהן חוזים (כרך ב ), בעמ' 787). ודוק: אין דין עילת ההטעיה לפי דיני החוזים כדינו של איסור ההטעיה על-פי חוק הגנת הצרכן. בעוד שבדיני החוזים על-מנת שתתגבש עילת ההטעיה נדרש כי הצד הטוען להטעיה אכן טעה ובשל טעותו זו התקשר בחוזה (ראו סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973), הרי שהאיסור מכוח חוק הגנת הצרכן רחב יותר והוא חל על כל "דבר... העלול להטעות צרכן" ... גם אם הלה לא הוטעה בפועל ...".

בענייננו טוען התובע כי הוטעה על ידי איש המכירות , אם במעשה או במחדל , בכך שבביצוע העסקה סבר כי החבילה כוללת 500 דקות שיחה לארה"ב . מנגד , התובעת לא צירפה הוכחה הסותרת את טענתו זו למעט ה חוזה שצורף וכאמור הוא אינו חתום. על-כן אני מקבל את טענת התובע כי זה מה שהוסבר לו או לכל הפחות לא הוסבר לו כי השיחות הם בחיוג מישראל בלבד.

בנוסף, חוק הגנת הצרכן קובע בסעיף 31 קובע כי אם העוסק הפר את איסור ההטעיה כאמור בס עיף 2(א) , הנפגע זכאי לסעד כדין עוולה בנזיקין . סעיף 31 א מוסיף וקובע כי אם הפר העוסק את אחד מהסעיפים אותה מונה הרשימה הקבועה בו, רשאי ביהמ"ש לפסוק פיצויים לדוגמה.

ובענייננו סעיף 31א(2ב1 ) לחוק הגנת הצרכן קובע כי עוסק שחייב ביתר ולא זיכה את הצרכן לאחר פנייתו (פיצוי של 16 ₪ כאמור שם בסעיף 13ד1 ), הרי רשאי בית המשפט לפסוק גם פיצויים לדוגמ ה. במקרה דנן התובע פנה אל הנתבעת ביום 14/3/18 טרם הגשת התביעה ובתשובת הנתבעת מיום 18/3/18 נדחתה דרישת התובע לפיצוי.

אני דוחה את טענת הנתבעת בדבר אי הקטנת הנזק ע"י התובע (סעיף 11 לכתב ההגנה ). לתובע יש קו "כשר" והמכשיר אשר משמש לצורך הקו הינו מכשיר "כשר" אשר מוגבל ל כרטיסי "סים" כשרים בלבד. הדבר מובהר גם בתנאי ההתקשרות בסעיף 5 תחת הכותרת "סים כשר התחייבות לקוח".

בפסק דין שנתתי ביום 3/4/19 בת"ק (י-ם) 36311-01-18 משה רויטמן נ' גולן טלקום בע"מ נדון מקרה דומה. גם שם דחיתי טענה דומה של הנתבעת מכיוון ש גם שם היה מדובר במכשיר כשר.

הנזק
התובעים לא צירפו כל ראיה המוכיחה את הנזק הנטען, למעט סך של כ- 115.42 ₪ שנגבה ביתר.

חוק הגנת הצרכן מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים לדוגמה עד לסך של 10,000 ₪.

התובעים טוענים כי נגרמה ל הם עגמת נפש רבה בכך שבמשך 4 שעות היה התובע במדינה זרה ללא שירות סלולארי.

לצורך קביעת גובה הנזק יש להשוות בין המקרה דנן לבין המקרים שנדונו בפסקי הדין פיקרסקי ו רויטמן, שנזכרו לעיל. באותם מקרים, משך זמן הניתוק היה ארוך יותר ומורכב יותר. לכן הפיצוי במקרה דנן צריך להיות נמוך יותר.

סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בגין הפסקת השירות בחו"ל בסך של 1 ,000 ₪.

הנתבעת תחזיר לתובעים את הסכום שנגבה ביתר בסך 115.42 ₪, ותוסיף ותשלם לתובעים פיצוי לדוגמה בגין הגבייה ביתר בסך של 500 ₪.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 300 ₪.

בסך הכל תשלם הנתבעת לתובעים סך של 1,915.42 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גולדי קורניק
נתבע: גולן טלקום בע"מ
שופט :
עורכי דין: