ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד גוילי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' רחל קפר

התובע
דוד גוילי
ע"י ב"כ עו"ד בן שחר
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד וידנה

פסק דין

1. התובע, יליד 1951, עבד כפקיד בבנק הפועלים 45 שנים ובתובענה זו מבקש כי פגיעה בכפות ידיו תוכר כפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה, מאחר שעיקר עבודתו היתה קלדנות.

2. התובע תיאר בתצהירו שבמשך חמש השנים הראשונות לעבודתו הוא עבד ככספר וספר כסף בשתי ידיו. לאחר מכן קודם למפקיד מנהל מחלקה ולאחר כ - 14 שנים ( בשנת 1991) הוא שימש כסגן מנהל סניף במספר סניפים. בשנת 2005 עבר ליחידת הגביה, שם עבד 13 שנים.
על פי המתואר בתצהיר, בכל השנים, חלק ניכר מעבודתו של התובע בוצע באמצעות מחשב והתובע עסק בהקלדה ממושכת ורציפה בשתי ידיו, לרבות – טיפול בדוחות, אישורי שכ"ט עו"ד, פתיחת תיקים למשפט. התובע תיאר שעבודתו כללה הקלדת נתונים ומספרים במשך שעות ארוכות ורצפות מול מחשב. כן תיאר לחץ בעבודה בשל הצורך בעמידה ביעדים וזמנים.

מטעם התובע העיד גם הממונה עליו, מר אחיה כץ.

3. בקשר לעבודה המבוצעת במשרדים ומחייבת הקלדה של נתונים, דוחות וסיכומי פגישה, בית הדין הארצי אישר את האבחנה שנערכה בבית הדין האזורי בבאר שבע (כבוד השופט אילן סופר), בין הקלדה של קלדנית שמדפיסה לאורך כל היום טקסטים באופן רציף, מהיר וחוזר על עצמו ובין עבודה על מחשב שכוללת הקלדת נתונים, מספרים, חשבוניות וטקסטים קצרים ( עב"ל 11412-05-16 פורטנוי – המוסד לביטוח לאומי, 6.4.17). בנוסף עמד בית הדין הארצי על כך שנדרש להוכיח את ה"מידה, אינטנסיביות ותדירות" (עב"ל ( ארצי) 56938-05-17 עמר – המוסד לביטוח לאומי, 22.11.17) של התנועות החוזרות ונשנות.
במקום אחר ( עב"ל ( ארצי) 35304-06-18 ביטון - המוסד לביטוח לאומי, 25.3.19), בית הדין הארצי עמד על כך שלשם הוכחות תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה, יש להוכיח קיומו של רצף אירועים חוזרים ונשנים, במשך זמן ממושך ובתדירות גבוהה.
על יסוד המצב המשפטי המתואר לעיל יש לבחון את תיאור התובע לגבי תנאי עבודתו.

4. מעדות התובע עולה כי עבודתו המשרדית אמנם כרוכה בעבודה מול מחשב, אך אין מדובר כלל בהקלדה רציפה. התובע אישר שהוא קורא את הדוחות שהוא מקליד, לפני שהוא שולח אותם, הוא שולח פקסים במכשיר הפקס ( בשונה מדוא"ל באמצעות המחשב), קורא הודעת דוא"ל ועונה עליהן, ממיין דואר ( בנייר) שמגיע לשולחנו, קורא מסמכים ומחליט על המשך הפעולה בתיק . כאשר התובע תיאר פעולת הקלדה בעקבות קבלת פסק דין בדואר, הוא תיאר הקלדה של תמצית (" לעשות תקציר של פסק הדין"), וכן פעולות אופרטיביות בעקבותיו (" החייב יהיה כך וכך... כאשר טרחה א', ב'. אני מקליד את שכר הטרחה במחשב"). התובע גם אישר שהוא מקליד רק את הסכום.
כלומר, בשונה מהתיאור בתצהיר, מדובר בהקלדת מלל קצר ונתונים מספריים שונים. אין מדובר בהקלדה רציפה על פני משך זמן ממושך.

5. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא גם בפעולות נוספות שהתובע תיאר שהוא מבצע בעבודתו, כגון מענה טלפוני לחייבים, רישום בכתב יד או החתמת הממונה עליו על טפסים.
לא למותר לציין כי גם בהמשך לפניות הטלפוניות, התובע מבצע תיעוד במחשב, אך מעדותו ניכר כי מדובר בנתונים תמציתיים ולא בטקסטים ארוכים (" רושם מה מבוקש, מה מצבו, ... ואז אני מציין במחשב").
גם כאשר התובע מקליד טופס לעו"ד, הרי שמעצם העובדה שמדובר בטופס, ברי שאין מדובר בטקסטים ארוכים, אלא במילוי רובריקות בטופס ומלל קצר. בנוסף, התובע תיאר במילותיו את תוכן הדברים ומדבריו עולה שמדובר בהקלדה קצרה בלבד (" אני מקליד טופס לעו"ד שבו גובש סכום מסויים... ואתה אומר לעו"ד שהחוב גובש לכך וכך בגין הסיבות כך וכך נא אישורך".)
6. זאת ועוד, בניגוד לנטען בתצהיר, כאילו משך שנים ארוכות התובע הקליד באינטנסיביות במהלך עבודתו, הרי שהתובע אישר שלפני שנת 2013 או 2014, " לא היה הרבה מה להקליד כי אז לא חייבו אותנו לרשום את הכל במחשב". כלומר, התיאור בתצהיר התובע אינו מדויק וזו בלשון זהירה. עוד עולה מכך שאין מדובר בהקלדה מרובה לאורך שנים רבות ( התובע פרש ביוני 2018).
7. לגבי השנים בהן התובע שימש כסגן מנהל סניף, התובע אישר שמדובר בעבודה " שונה לגמרי" מיחידת הגבייה, התובע נפגש עם לקוחות, סגר עסקאות, עבר על דוחות וניהל את הצוות. כלומר, אין בתקופת עבודה זו הקלדה רציפה ואינטנסיבית. בנוסף, גם בעניין זה קיים פער משמעותי בין התיאור שהובא בתצהיר התובע ובין עדותו בבית הדין.
8. לאמור לעיל יש להוסיף כי המסקנה לפיה ביחידת הגביה התובע לא עסק בהקלדה ממושכת ואינטנסיבית, אלא בהקלדת נתונים ומלל קצר, עולה גם מתשובותיו של מר כץ בחקירתו הנגדית. כץ העיד שמדובר בהקלדה של פרטי החייב למחשב ( מספר תעודת זהות או מספר חשבון) וכי רוב עבודתו של התובע היא שליפת נתונים מהמחשב, הקלדתם ושימוש שוטף בדוא"ל, היינו עבודה משרדית שגרתית בעולם המודרני.

9. לאור כל האמור לעיל, לא הוכחה תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה ועל כן דין התביעה להידחות.

ניתן היום, כ"א כסלו תש"פ, (19 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

רחל קפר,
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת


מעורבים
תובע: דוד גוילי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: