ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה בן שטרית נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יגאל גלם, סגן נשיא
יצחק שגב – נציג מעסיקים
דניאל אמזלג – נציג עובדים
התובע:
שלמה בן שטרית

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

  1. לפנינו תביעה שהגיש מר שלמה בן שטרית (להלן: "התובע") להכיר בפגיעה ממנה הוא סובל בעמוד שדרה צווארי כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.
  2. תביעה שהגיש התובע למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") נדחתה על ידי פקיד התביעות מהנימוק שפורט במכתבו מיום 2/7/2018 כדלקמן:

"על פי בירור שערכנו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי כלשהו/ אירועים תאונתיים זעירים כלשהם תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו לכאבים בעמוד השדרה הצווארי מהם הנך סובל- להלן המחלה.
לא מדובר במיקרוטראומה.
לא מדובר במחלת מקצוע.
מבחינה רפואית אין כל קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.
מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
לפיכך, אין לראות במחלתך כפגיעה בעבודה."

התשתית העובדתית

3. התובע יליד שנת 1978 והוא עובד כספר משך כ- 26 שנים.
לטענתו, במשך 20 השנים הראשונות הוא עבד 6 ימים בשבוע בהיקף 12 שעות עבודה ביום (מלבד בימי שישי בהם עבד מעט פחות שעות).
ב- 6 השנים האחרונות התובע עובד 5 ימים בשבוע, בהיקף של 10 שעות עבודה ביום, מלבד ימי שישי בהם עובד 6 שעות ביום.
התובע תיאר את עבודתו בתצהיר עדותו הראשית כדלקמן:
"עבודתי מתבצעת באופן שבו הלקוח או הלקוחה יושבים על כיסא כשראשם בגובה של החזה שלי לערך ואני עומד מעל הלקוח/ הלקוחה כאשר הידיים שלי נמצאות בגובה, כשהן בדרך כלל אוחזות בכלי עבודה כגון: פן (מייבש שיער), מספריים, מברשת, מסרק, מכונת תספורת,.. ועוד כאשר הצוואר שלי מוטה והצידה ואני מבצע תנועות חוזרות ונשנות עם הצוואר של יישורו והטייתו שוב כולל פיתולי הצוואר וזאת בין היתר בגלל התנוחה שבה יושבים הלקוח או הלקוחה מתחתיי והאופן שאני עומד מעליהם כאשר אני צריך תוך כדי העבודה לבחון את האופן שבו ראשם של הלקוחות נראה בזמן שאני מבצע את עבודתי וכך נוצר מצב שבו אני מפעיל את שתי הידיים ותוך כדי כך מבצע הטיות חוזרות ונשנות של הצוואר בזמן שאני רכון כלפי מטה. אבהיר כי תנועות הצוואר הינן קבועות ודומות ואינן משתנות עם שינוי הכלים שעימם אני עובד.
כמו כן בזמן שאני מבצע חפיפות הלקוח או הלקוחה יושבים על כיסא מיוחד כשראשם שעון לאחור אל כיור מיוחד כאשר אני עומד מעליהם (כשראשם נמצא בערך בגובה הטבור שלי) חופף את ראשם עם שתי ידיי כשראשי מוטה לכיוונם בתנועות חוזרות ונשנות."

4. ביום 23/1/2018 הגיש התובע לנתבע תביעה להכרה בפגיעה בעמוד שדרה צווארי המקרינים לכתף שמאל כפגיעה בעבודה לפי עילת המיקרוטראומה.

5. ביום 22/5/2018 נחקר התובע על ידי חוקר הנתבע. בהודעתו סיפר התובע כי:

"כאשר אני עומד ועוסק בספרות הידיים שלי נמצאות כל הזמן בגובה ותלויות ואני עובד עם הידיים והצוואר שלי מוטה כל הזמן הצידה לכיוון הראש של הלקוח/ הלקוחה. בד"כ הצוואר מוטה הצידה לכיוון שמאל. השבר הזה קורה רק כאשר אני בעבודה.
...
ש. האם יש תנועות חוזרות ונשנות עם הצוואר?
ת. יש תנועות חוזרות ונשנות עם הצוואר אני מיישר את הצוואר ושוב מטה אותו בעיקר שמאלה." (בעמ' 2 ש' 27-37).

6. לטענת התובע הוא הוכיח קיומם של שני סוגים של תנועות חוזרות ונשנות קבועות ודומות של הצוואר – האחד כאשר הוא מבצע עבודות ספרות כגון צבע, תספורות, גוונים, פן, החלקות שיער, גילוח, טיפולי שיער ועוד; והשני – כאשר הוא חופף את שיער לקוחותיו.
בסוג הראשון, צווארו מוטה הצידה והוא מבצע תנועות חוזרות ונשנות עם הצוואר, יישורו והטייתו שוב כולל פיתולי הצוואר וזאת בין היתר בגלל התנוחה שבה יושב הלקוח האופן שבו הוא עומד מעל ראשם והצורך לבחון בזמן אמת את ראשו של הלקוח בזמן שהוא מבצע את עבודתו. לטענת התובע בעבודה זו הוא מבצע הטיות חוזרות ונשנות של הצוואר בזמן שהוא רכון כלפי מטה.
בסוג השני, עבודת התובע מתבצעת בזמן שהוא מבצע חפיפות שיער וראשו מוטה לכיוונים שונים בתנועות חוזרות ונשנות.

7. לטענת הנתבע, התובע לא הוכיח את התשתית העובדתית הנדרשת להכרה בפגיעה בעמוד שדרה צווארי כפגיעה על דרך המיקרוטראומה. עבודת התובע מגוונת ואינה כרוכה בביצוע תנועות רצופות חוזרות ונשנות הדומות במהותן הפועלות על עמוד השדרה הצווארי ומשכך לא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

דיון והכרעה

8. על מנת להוכיח פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה, על המבוטח להניח תשתית עובדתית לפיה עבודתו הייתה כרוכה בביצוע תנועות רפטטיביות, הזהות במהותן, אשר הובילו לפגיעות זעירות, שהצטברותן גרמה לנזק הנטען. בעניין בעב"ל 16882-09-16 שחר מרגלית נ' המלל [ פורסם בנבו]( 09.08.2017).

בית דין הארצי פסק כי: "בבחינת קיומה של פגיעת עבודה בדרך של מיקרוטראומה, ראשית על המבוטח להניח את דעת בית הדין לקיומה של תשתית עובדתית המתאימה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. לפיה, הוא מבצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר, בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר לעובד. על כך עמד השופט (כתוארו אז) פליטמן בקובעו כי התנאי להוכחת פגיעת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה הוא, בין היתר, הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"
(עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999); וראו גם עב"ל 391/07 יפה הראל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15.6.08)).

9. עוד נקבע כי עבודה פיזית קשה, כשלעצמה, שייתכן שאף גרמה לאורך השנים לפגיעה פיזית, אינה מהווה תשתית עובדתית המאפשרת הכרה בפגיעה בעבודה בהתאם לתורת המיקרוטראומה (עב"ל 2400-10-11 זוהר נ' המוסד לביטוח לאומי (12.12.12).
עם זאת נפסק כי ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות אשר בצע המבוטח במהלך יום עבודתו, כל עוד התנועות חוזרות ונשנות בתכיפות, על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק (עב"ל (ארצי) 45411-02-14 מחמד אבו קרינאת - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] ניתן ביום 29.1.15).

10. יישום ההלכות על העובדות בתיק, מוכיח כי הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי על פי תורת המיקרוטראומה.
שוכנענו כי התובע מבצע פעולות חוזרות ונשנות בצווארו במהלך ביצוע עבודתו הדומות במהותן; כך תיאר התובע את תנועות הצוואר שהוא עושה במהלך יום עבודתו:
"תנועות הצוואר שלי, זה כל פעם ימינה, שמאלה, למטה, למעלה. כל הזמן אני בתנועה במספרה. כשהראש בחפיפה, אז הראש שלי למטה. ואני בא הצידה, אני מסובב אותו לצד שמאל. אני בא לצד ימין, אני צריך לסובב אותו לצד ימין. גם כשאני עושה גוונים, הגוף מטה כל הזמן הראש לפי צורת המריחה. זה לא רובוטי." (בעמ' 3 ש' 35-39).

ובהמשך-
"ש. זה אומר, כשאתה חופף יש לך תנועת צוואר אחת וכשאתה מספר יש לך תנועת צוואר אחר, נכון?
ת. לשתיהן יש כמה תנועות צוואר שחוזרות על עצמן כל הזמן: ימינה, שמאלה, למטה למעלה. גם בחפיפה וגם בלספר." (בעמ' 4 ש' 3-7).

11. עדות התובע בפני בית הדין מתיישבת עם הודעתו בפני חוקר הנתבע בדבר מהות התנועות שמבצע במהלך עבודתו ואשר בעיקרן הטיית הראש והצוואר ימינה – שמאלה, למעלה – למטה כשהוא מספר את הלקוחות ומבצע חפיפות ראש. התובע ייחס את הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי לתנועות הצוואר שעושה במהלך עבודתו שחוזרות על עצמן יום ביומו ו למשך שנות עבודתו הרבות כספר.
ממכלול גרסת התובע הוכח כי הוא מבצע פעולות חוזרות ונשנות בצווארו במשך זמן ממושך ובתדירות גבוהה על בסיס יומיומי. התנועות בצוואר (אליהן מיוחסת הפגיעה) ניתן לבודד אותם בכך שנעשו במהלך תספורות וחפיפות אשר חזרו עצמן מעל ל- 20 שנים מדי יום.

12. בנסיבות אלה, שוכנענו כי התובע הניח תשתית עובדתית לפגיעה בעמוד שדרה צווארי על פי תורת המיקרוטראומה.

13. משכך יש למנות מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגימה ממנה סובל התובע בעמוד שדרה צווארי לבין תנאי עבודתו כספר, על סמך העובדות הבאות:
א. התובע יליד 1978.
ב. התובע ספר במקצועו ובעל מספרה עצמאית.
ג. התובע עבד כספר משך 26 שנים בהיקף הבא –
במשך 20 השנים הראשונות עבד התובע 6 ימים בשבוע בהיקף 12 שעות עבודה ביום (למעט בימי שישי בהם עבד פחות שעות).
במשך 6 השנים האחרונות עבד התובע 5 ימים בשבוע, בהיקף 10 שעות עבודה ביום ובימי שישי עבד 6 שעות ביום.
ד. במסגרת תפקידו נדרש התובע במרבית שעות עבודתו לבצע את הפעולות הבאות:
חפיפה – הלקוח יושב על כיסא מיוחד (שמגיע בערך לגובה הטבור של התובע) כאשר ראשו מוטה לאחור והתובע עומד מעליו ומבצע את פעולת החפיפה.
תספורת (כולל מגוון פעולות – פיין, צבע וכו') – ה לקוח יושב על כיסא שמגיע לגובה החזה של התובע. התובע עומד מעל הראש של הלקוח עם ידיים בגובה (תלוי בסוג הכלים שמשתמש בהם) ומבצע את העבודה.
ה. בשתי הפעולות מבצע התובע תנועות צוואר שחוזרות על עצמן- ימינה, שמאלה; למעלה ולמטה.

14. החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תינתן בנפרד ותישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תש"פ, (23 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

דניאל אמזלג
נציג עובדים

יגאל גלם, סגן נשיא

יצחק שגב
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: שלמה בן שטרית
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: