ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיה נצר נגד עוה"ד אלימלך יערי ויהודה קפלן :

לפני כבוד השופט עמית משה סובל-שלום ת"א

המבקשים:

1.מאיה נצר - הרוכשת
2.שאול בורשן – הנושה
ע"י עו"ד רועי דריסון

נגד

המשיבים:

1. עוה"ד אלימלך יערי ויהודה קפלן – כונסי הנכסים
6 – 2 ) אביבי יחזקאל ואח' – יורשי החייבת
ע"י עו"ד אלימלך יערי

פסק דין

בקשתם של המבקשים ליתן להם רשות ערעור על החלטתו מיום 3.10.19 של כבוד רשם ההוצל"פ שרון קרן בתיק הוצל"פ 01-XX961-98-8 (תיק איחוד לחייב מוגבל) לפיה דחה את הבקשה לאישור המכר למבקשת ואישר את ה סדר החוב עם יורשי עזבון המנוחה החייבת לפירעון החוב והשארת הדירה בידי היורשים.

בהחלטתו מנמק הרשם הנכבד את התוצאה אליה הגיע וקובע כי האיזון הראוי בין מכירת הנכס למבקשת לבין השארת הנכס בידי היורשים נוטה, בנקודת הזמן, לטובת היורשים ועפ"י רצון כלל הנושים להגיע להסדר.

בהחלטתו מציין הרשם כי המכר טרם אושר על ידו ועל כן לא קמה נקודת "האל חזור" הנזכרת בפסיקה שלאחריה, ככלל, אין לאשר פדיון.

בנסיבות המפורטות בהחלטה, הגיע הרשם הנכבד למסקנה כי מידת הצדק דורשת להותיר את הנכס בידי יורשי המנוחה ולאשר הצעתם להסדרת החוב לנושים, גם בהעדר הסכמה מוחלטת של כל הנושים.

מינוי כונסי הנכסים ומכירת הנכס נעשה בתיק האיחוד על מנת שהתמורה תשמש לסילוק החוב בתיקי ההוצל"פ הנכללים בתיק האיחוד.

הצעת המבקשת שזכתה בהתמחרות הייתה ע"ס 1,725,000 ₪ ואילו הצעת הפדיון של היורשים הייתה ע"ס 730,000 ₪ ותשלום הוצאות הכינוס לרבות שכ"ט כונסים בסכום נוסף של 220,000 ₪.

לאור הצעת היורשים אמור כל נושה לקבל כ- 76% מהחוב.

כונסי הנכסים הביאו את שתי ההצעות להחלטתו של רשם ההוצל"פ שהורה להמציא את הבקשה לזוכים לקבלת עמדתם ותגובתם.

בתיק האיחוד נכללו שישה נושים בסכום כולל של 946,294 ₪ כאשר את הנושה הגדול מזרחי מייצג הכונס יערי בהיותו מנהל העיזבון.

המבקש שאול בורשן מתנגד להצעת היורשים ודורש לקבל את מלוא החוב בסך 67,079 ₪ המהווה כ- 7% מהחוב הכולל.

נושה נוספת מתגוררת בראש העין בחוב של כ- 18,000 ₪ שלא אותרה אלא בהמשך ולדברי כונס הנכסים שוחח עמה טלפונית וקיבל הסכמתה להסדר היורשים.

לשלושת הנושים הנוספים שלח כונס הנכסים, עפ"י הוראת הרשם, את שתי ההצעות אך הם לא ה גיבו ולא גילו עניין בתיק, כאשר כתובתו של אחד מהם לא אותרה ולא עודכנה.

לאחר הדיון המציא הכונס צילומים של ההודעות לרבות טופס מעקב משלוחים של הדואר הרשום שנשלח.

להשלמת סעיף זה יצוין כי כונס הנכסים העביר את כספי הפדיון לתיק האיחוד כדי שיחולקו בין התיקים השונים הנכללים בתיק האיחוד וחזקה על מזכירות ההוצל"פ כי פעלה בהתאם.

אף אחד מהזוכים לא הגיב לאחר קבלת הכספים וסגירת התיק ומכל מקום לא נטען כי מי מהזוכים (להוציא את שאול בורשן) לא התנגד, לא מחה אף לא החזיר את הכסף שהועבר אליו.

לאחר הגשת הבר"ע הוגשו תגובות, הודעות ועדכונים, חלק לפני הדיון מיום 1.12.19 וחלק לאחר מכן ובעקבות הדיון, כדלקמן:

תגובת כונסי הנכסים.
תגובת היורשים.
תגובת המבקשים לתגובות המשיבים.
בקשת היורשים למחוק את תשובת המבקשים שהוגשה ללא רשות.
הודעת ב"כ המבקשים על תיקון טעות בתשובה שהגיש.
תגובת הכונסים לתגובת המבקשים הנ"ל.

לאחר הגשת כל הנ"ל התקיים הדיון ולאחריו הוגשו:

תגובת הכונס בעניין אישורי המסירה לזוכים.
עדכון המבקשים בדבר שיחת טלפון עם הנושה מראש העין.
תגובת הכונסים בעניין הנושה מראש העין.
תגובת היורשים לתגובת הכונסים בקשר לשיחת הטלפון.
תגובת היורשים להודעת המבקשים בקשר למסירה לזוכים.

לאחר כל הנ"ל דחיתי ביום 16.12.19 את בקשתו של כבוד המבקשת להורות על הגשת סיכומים בכתב,שכן לא מצאתי צורך בכך.

בתום הדיון הושג הסדר בין המבקש בורשן לבין היורשים, אשר אושר ע"י בהחלטה בתום הדיון.

עפ"י ההסדר אמור בורשן להמציא דף חשבון לגבי התיק בו הינו הזוכה ע"מ שהיורשים ישלמו לו את המלוא החוב לאחר שהסכום יופקד בידי עורך דינם ויועבר לבורשן,ככל שידחה הערעור ותאושר החלטת הרשם.

בהודעת ב"כ היורשים נאמר כי בורשן לא המציא דף חשבון בדבר יתרת החוב בתיק הפרטני שלו, מאידך לא נתקבלה כל בקשה של בורשן לחזור בו מההסדר ולבטל ההחלטה שאישרה את ההסדר.

בתאריך 11.11.19 הוריתי על עיכוב ביצוע החלטת הרשם, ככל שלא בוצעה בפועל ואולם הסתבר כי טרם קבלת החלטתי, הספיק הכונס לחלק את הכספים לזוכים בבחינת מעשה עשוי ולכן הורה כבוד השופט עמית יריב על איסור השלמת רישום העסקה בלשכת רשם המקרקעין בדרך של צו האוסר דיספוזיציה בנכס, זו העומד בתוקפו עד לפסה"ד בערעור. לאחר כל הנ"ל החלטתי לדון בבקשה למתן רשות ערעור כבערעור עצמו.

שתי סוגיות בפני הטעונות הכרעה, האחת זכותו של מי גוברת של המבקשת הרוכשת או של היורשים המבקשים לפדות את החוב, וסוגיה שניה האם יש לאשר, בנסיבות המקרה, את הפדיון כאשר הזוכים אינם מקבלים את מלוא חובם.

המועד הקובע לפדיון מסור להחלטת רשם ההוצל"פ, כל עוד לא אושר המכר לזוכה בהתמחרות וזהו המצב שכאן.

היורשים ביקשו לפדות את הנכס בתחילה ע"י מו"מ מול כל נושה בנפרד ולבסוף בהצעתם הכוללת לשלם 76% מהחובות, ועמדו בפרק הזמן שקצב להם הרשם, גם אם איחרו במידת מה אך טרם שאושר המכר ע"י רשם ההוצל"פ, ואולי בשל שביתה בלשכת ההוצאה לפועל.

המבקשת ידעה ומכל מקום היה עליה לדעת כי הרכישה כפופה לאישור רשם ההוצל"פ וכל עוד אין אישור יכול והמכר לא יצא לפועל בין אם משום קבלת הצעה גבוהה יותר ממציע חדש ובין אם משום פדיון ע"י החייב או יורשיו.

בהזמנה להציע הצעות ציין הכונס במפורש כי הסכם המכר שיחתם עם הרוכש יזכה יהיה כפוף לאישור רשם ההוצל"פ וכך גם נרשם בפרוטוקול ההתמחרות בהתאם להחלטת הרשם מיום 25.7.19 וצוין במפורשות האפשרות שניתנת ליורשי המנוחה לפעול לסילוק חובות העיזבון מול הנושים.

גם בהסכם המכר שנחתם נאמר מפורשות כי תוקף ההסכם כפוף לאישור רשם ההוצל"פ ועד לאישור אין לו תוקף משפטי ומהווה הצעה בלבד ולא תהיה לקונה כל טענה אם המכר לא יאושר ע"י רשם ההוצל"פ.

זכות הפדיון של החייב הינה זכות מוכרת ולאחר ההתמחרות אף ניתנת לו אורכה לפדות את הנכס במחיר של המציע הגבוה ביותר.

אכן, לזכות הפדיון יש מימד אישי אולם יש לראות זכות זו בהיבט הרחב ככולל בן זוג, בני משפחה יורשים במטרה לשמור ולהגן על התא המשפחתי ולמנוע רכישת נכס משפחתי על ידי זר.

סעיף 13 א. לחוק המשכון קובע את זכות הפדיון בדרך של קיום החיוב לחייב ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מימוש המשכון, וזאת אף אם נקבע אחרת בהסכם המשכון.

מקל וחומר בענייננו בדבר מכירת נכס לצורך פירעון חובות ושלא על דרך משכון ופירעון חוב עיזבון ע"י היורשים הרשאים לפרוע את חובות העיזבון כדי למנוע מכירת נכס הנכלל בעיזבון.

ראה בעניין זה בהקבלה לנאמר בספרו של שחר קטוביץ "סוגיות נבחרות בדיני ההוצאה לפועל (2009)" עמ' 96.

בהתאם לסימן ו' לחוק הירושה אחראים יורשים לחובות העיזבון, עד לחלוקת העיזבון, בנכסי העיזבון (סעיף 126). הנכס הממומש הינו חלק מנכסי העיזבון שהיורשים זכאים לקבל לאחר שיסלקו את חובות העיזבון ולכן יש להם מעמד בקשר לפדיון ויש לראותם כבאים בנעליה של החייבת המנוחה.

מקובלת עליי קביעתו של הרשם הנכבד כי זכויותיהם של היורשים גוברים על זכויותיה של המבקשת.

באשר להסדר עם הנושים, ספק בעיניי אם יש למבקשת מעמד בעניין זה, שכן זהו הסדר בין היורשים ונו שים ויכולים נושים לוותר על חובם וכך יזכו יורשים בנכס, ללא צורך לשלם עבורו.

הנושים, למעט בורשן, הסכימו להסדר עם היורשים או לא גילו כל עניין בהסדר ויש לראותם כמי שהסכימו ובמיוחד לאחר שקבלו את הצעת ההסדר ואחר כך את התשלום החלקי ולא הגיבו, לא מחו ולא החזירו את הכסף, ככל שההסדר לא מקובל עליהם.

ניתן אף לקבוע כי הנושים כלל לא גילו עניין בתיק האיחוד ולא עקבו מיוזמתם אחר המתנהל בתיק, במיוחד בשלב המימוש ואף לא טרחו לפנות לכונס כדי לברר מה קורה.

באשר לנושה מראש העין אשר אישרה לב"כ המבקשת בשיחה טלפונית כי הכונס שוחח עמה והודיע לה שזכאית לקבל כסף אך נטען כי לא הובהר לה שמדובר בפירעון חלקי של החוב כלפיה.

כונס הנכסים בתגובתו ציין כי בשיחה עם הנושה מראש העין קיבל הסכמה לסכום המופחת וכי אף שמחה להצעה. עוד מציין הכונס כי חובה של אותה נושה הינו 0.37% מכלל החובות.

ב"כ המבקשים לא צירף תצהיר של אותה נושה שאף לא פנתה לאחר השיחה ובהיותה מודעת כי קיבלה רק חלק מהחוב בבקשה כלשהי ומכאן שלפחות בדיעבד הסכימה להסדר.

כמוכן חזקה שידעה עת פנה אליה הכונס מה גובה החוב וכי הצעתו הינה לשלם לה רק חלק מהחוב ולא נקטה בצעד כלשהו בקשר לכך.

הנסיבות מצביעות כי ידעה הנושה מראש העין כי מוצע לה חלק מהחוב במסגרת הסדר נושים ולא התנגדה.

לאור כל האמור לעיל החלטתי לדחות את הערעור ולאשר את החלטת רשם ההוצאה לפועל הנכבד.

על היורשים משיבים 2 – 6 להפקיד בידי כונס הנכסים, את מלוא יתרת החוב של בורשן שאול, גם אם לא ימציא דף חשבון, כפי שהתחייב.

ב"כ המבקשים ייזכיר למר בורשן כי עליו להמציא דף חשבון.

רק לאחר ההפקדה יהיו הכונסים רשאים להשלים את הליכי הרישום של הנכס בלשכת רשם המקרקעין, ויעביר את סכום הפקדון למר בורשן.

בנסיבות יישא כל צד בהוצאותיו ובשכ"ט עורך דינו.

המזכירות תמציא העתק פסה"ד לכל הצדדים.

ניתן היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מאיה נצר
נתבע: עוה"ד אלימלך יערי ויהודה קפלן
שופט :
עורכי דין: