ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בר אוריין אדריכלים בע"מ נגד הודיה יקוטי :

לפני:

כבוד הנשיאה הדס יהלום
נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא
נציג ציבור (מעסיקים) גב' נירה עילם

המערערת
בר אוריין אדריכלים בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד מורן פרידמן
-
המשיבה
הודיה יקוטי
ע"י ב"כ: עו"ד דקלה אזולאי מדמון

פסק דין

לפנינו ערעור על פי סעיף 23 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) , תש"ט - 1949 (להלן – חוק חיילים משוחררים) על החלטת ועדת התעסוקה מיום 3.9.2018 אשר קבעה, ברוב דעות, כי המשיבה פוטרה בניגוד לחוק חיילים משוחררים ופיטוריה נעשו בשל שירות מילואים במהלך התקופה האסורה על פי חוק.
עוד החליטה הוועדה לחייב את המערערת לשלם למשיבה פיצוי מוגדל בסך 100,000 ₪ וכן הוצאות משפט .

רקע עובדתי

המערערת, בר אוריין אדריכלים בע"מ, חברה פרטית המעסיקה כ- 60 עובדים.

המשיבה, הודיה יקוטי, הועסקה בחברה במסגרת התמחות לקבלת רישיון אדריכלות, משך כ- 7 חודשים מיום 5.1.2017. המשיבה משרתת כקצינת רפואה במילואים בדרגת סגן באוגדה 36.

המשיבה זומנה לשירות מילואים בין המועדים 18.6.2017-2.7.2017.
המשיבה ביצעה שירות מילואים מיום 18.6.2017 ועד 21.6.2017. ביום 21.6.2017, המריאה לחו"ל, שבה לישראל במוצאי השבת והמשיכה את שירות המילואים מיום 25.6.2019 ועד 2.7.2019.

המשיבה שבה לעבודתה ביום 3.7.2017. יום קודם לכן, 2.7.2017, נשלח אליה זימון לשיחה אישית עם מנהל ה חברה, שנקבע ליום 9.7.2017.
מטרת השיחה לא נמסרה למשיבה מראש.

עם חזרתה לעבודה הציגה המשיבה לחברה, אישור מילואים מפוצל , בו לא נכללו הימים בהם שהתה בחו"ל.

בשיחה שנערכה עם המשיבה הודיע לה מר גידי בר אוריין, מבעלי החברה, כי היא מפוטרת ועבודתה אצל המערערת תסתיים ביום 13.7.2017.
לא נערך פרוטוקול של השיחה.

ביום 13.7.2019 נמסר למשיבה מכתב פיטורים נושא תאריך 11.7.2017. במכתב הפיטורים צוין כי מיידיות הפיטורים נובעת "מהפן של אמינות".

ביום 24.12.2017 הגישה המשיבה תביעה נגד החברה, על פי חוק חיילים משוחררים, לוועדת התעסוקה, בה טענה לפיטורים בניגוד לחוק בשל שירות מילואים ובתקופה האסורה על פי חוק.

בפני הוועדה נוהלו שני דיונים, ביום 19.2.2018 וביום 20.3.2018.
החלטת הוועדה, אשר התקבלה ברוב דעות, ניתנה ביום 3.9.2018.

בעקבות ההחלטה הוגש הערעור שלפנינו.
ביום 20.5.2019 התקיים דיון במעמד הצדדים. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

12. בהתאם להחלטה שניתנה, נדרשה תגובת המשיבה 2 – מדינת ישראל. בעקבות התגובה ועמדת המבקשת, אנו מורים על מחיקת המדינה מהודעת הערעור.

טענות החברה
13. לטענת החברה, יש להורות על ביטול החלטת ועדת התעסוקה ועל ביטול הפיצויים שנפסקו לטובת המשיבה.
14. לדידה, העסקת המשיבה הסתיימה בשל משבר אמון חריף ולא עקב שירותה במילואים. לטענתה, המשיבה הציגה בפניה מצג כוזב לפיו נקראה לשירות מילואים, אך שהתה במהלך חלק מהימים בחו"ל. לאחר ששבה ממילואים ועומתה עם עובדה זו, הציגה המשיבה "גירסה מתפתחת" שבסופה אישרה כי שהתה בחו"ל בימים 21.6.17- 24.6.17. בעשותה כך, הביאה המשיבה את המערערת לאובדן האמון בה.
15. החברה טוענת כי נהגה בהתאם לייעוץ שגוי שקיבלה ולכן לא פנתה בזמן אמת לוועדת התעסוקה לקבלת היתר לפיטורי המשיבה . לטענתה, קביעת הוועדה כי הייתה מודעת לחובתה לפנות לוועדה, אינה נכונה, ואף מנוגדת לראיות שהובאו בפניה.
16. לטענת החברה, מסקנות הוועדה כי ההחלטה על פיטורי המשיבה היו על רקע שירותה במילואים, שגויות. לדידה, לא ניתן די משקל לגרסאות הסותרות אשר העלתה המשיבה הן במהלך השימוע שקדם לפיטורים, והן במסגרת ההליך בפני ועדת התעסוקה.
17. בנוסף נטען כי הוועדה שגתה ואף הרחיקה לכת, עת קבעה כי החברה מתנגדת לשירות מילואים של עובדיה.
18. לעניין הפיצוי שנפסק לחובתה, טוענת החברה כי הוא חריג בהיקפו וכי לא התקיימו טעמים מיוחדים או נסיבות מיוחדות המצדיקים השתת פיצוי בשיעור שנפסק . זאת, גם בהינתן תקופת העבודה הקצרה של המשיבה.

טענות המשיבה
18. הוועדה בחנה האם החברה עמדה בנטל והוכיחה כי פיטורי המשיבה אינם קשורים לשירותה במילואים. משה חברה לא עמדה בנטל, דחתה ה וועדה את טענותיה. יתרה מכך, הוכח יחסה הפסול לעניין שירות מילואים.

19. עיקר טענות החברה עוסקות בממצאים העובדתיים של החלטת ה וועדה, המבוססים על מהימנות עדים; כלל הוא כי בית משפט של ערעור אינו מתערב בממצאי עובדה.

20. הוועדה התייחסה לכל הטענות שנטענו על ידי החברה, חקרה ובחנה אותן בקפידה ודחתה אחת לאחת את ה"גרסאות הסותרות" העומדות בבסיס הודעת הערעור.

21. לעניין גובה הפיצוי הנפסק, טוענת המשיבה כי הוועדה מנתה עשרה טעמים שהיוו בסיס לקביעת הפיצוי המוגדל ומוסיפה כי נגרם לה נזק מיוחד עת פוטרה בטרם חלפו שבעה חודשים, שהם תקופת המינימום להכרה בהתמחות במשרד אחד.

22. נטען כי המשיבה פוטרה בשל יציאתה לשירות מילואים, ללא היתר ובניגוד לדין.
על כן יש לדחות את הודעת הערעור ואין כל הצדקה להפחתת הפיצוי שנפסק.

המסגרת הנורמטיבית

23. ועדת התעסוקה מוקמת מכוח הוראת סעיף 20(א) לחוק חיילים משוחררים בו נקבע:
"שר הביטחון ימנה ועדות תעסוקה לצורך חוק זה. יושבי ראש הועדות יתמנו בידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הביטחון".

סמכות ועדת התעסוקה מעוגנת בסעיף 21(א) לחוק בו נקבע:
"אדם הטוען שחוק זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו (הנקרא להלן "תובע"), רשאי תוך זמן המתקבל על הדעת לפנות לוועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל ענין הנוגע לזכויותיו האמורות".

24. בהתייחס לאופייה המשפטי של הוועדה, נקבע בפסיקה כי ועדת התעסוקה מהווה טריבונל מעין שיפוטי.

ע"ע 300116/98 משה סביון נ' משחקי יצירה בע"מ (מיום 3.4.2005).

עוד נקבע כי לאור לשונו ותכליתו של סעיף 24 לחוק חיילים משוחררים ובפרט לאור מעמדה של ועדת התעסוקה ואופי הדיון בה, לא נדרש בית הדין לצמצם עצמו לעילות ההתערבות שבהחלטות מנהליות; בית הדין רשאי לשים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של ועדת התעסוקה, כל זאת, על יסוד התשתית העובדתית שפרשו הצדדים בפני ועדת התעסוקה. לפיכך, הסמכויות הנתונות בידי בית הדין דומות לסמכויות הנתונות לערכאת ערעור בבתי משפט רגילים. עוד נקבע, כי הגם שהיקף התערבותו של בית הדין האזורי בהחלטות ועדת התעסוקה רחב מהיקף ההתערבות בהחלטות מנהליות, אין משמעות הדבר כי בית הדין האזורי דן בעניין כערכאה ראשונה .
ע"ע 268/07 איגור רובינשטיין נ' מובילי סלע בע"מ (מיום 11.9.2008).

25. ההלכה הנוהגת היא כי קביעת העובדות היא מלאכתה של הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדים ובחנה את תשתית הראיות.
ערכאת הערעור לא תתערב, ככלל, בממצאי עובדה מסוג זה, אלא במקרים בהם נפל בפסק הדין פגם היורד לשורשו של עניין, או כאשר לא נמצא כל בסיס ראייתי לקביעותיה של הערכאה הראשונה .
ע"א 583/93 מדינת ישראל נ' טחנת קמח שלום בע"מ, פ"ד נ(4) 536; ע"א 3601/96 בראשי נ' עיזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נב(2) 582, 594).

איסור על פיטורים בשל שירות מילואים
26. האיסור לפטר עובד אשר נקרא לשירות מילואים הוסדר בסעיף 41א לחוק חיילים משוחררים הקובע כדלקמן -
" (א) ...
(א1) לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים.
(ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הועדה היתר לפי סעיף קטן זה אלא אם כן יוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד"...

הוראה זו אוסרת על פיטורי עובד "בשל שרותו במילואים" והדגש בה הוא על הקשר הסיבתי בין הפיטורים ובין השרות במילואים.
פיטורי עובד יתאפשרו אם הפיטורים אינם "בשל שירותו במילואים".
נטל ההוכחה שהפיטורים אינם "בשל שירותו במילואים" מוטל על כתפי המעסיק.

26. עולה אפוא, כי חל איסור על פיטורי עובד על רקע שירות מילואים. תכלית הוראה זו הינה מתן הגנה ראויה לעובדים המשרתים במילואים ותורמים להגנה על ביטחון המדינה.

בעניין ע"ע 346/06 מדינת ישראל משרד הביטחון נ' תנה תעשיות בע"מ (מיום 3.1.2007) נקבע:

"הוראות החוק ברורות: חל איסור על פיטורי עובד בשני מעגלים: המעגל הרחב – חל איסור על פיטורי עובד בשל שירות במילואים, בשל קריאה לשירות מילואים או בשל שרות צפוי במילואים (סעיף 41(א(א1)) והמעגל הצר – הוא המעגל הנוגע לענייננו – אוסר על פיטורי עובד בתקופת שרותו במילואים, עם הרחבה לתקופה של 30 ימים שלאחר שירות מילואים בן יומיים רצופים לפחות (סעיף 41א(ב)).

האיסור במעגל הרחב הוא מוחלט: פיטורים בשל שרות במילואים או קריאה לשירות במילואים או שירות צפוי במילואים בטלים ואין דרך לסטות מכך.

לעומת זאת, האיסור במעגל הצר הוא יחסי: נקודת המוצא היא שפיטורים במהלך שירות המילואים חזקה עליהם שהם קשורים בשרות (ראו הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 12) התשס"א – 2001, הצ"ח תשס"ג, 794, בעמ' 800). פיטורים אלה אסורים אפוא אלא בהיתר של ועדת התעסוקה וזו אינה מוסמכת ליתן היתר אלא אם הפיטורים "אינם בשל שירות המילואים". לעניין זה קובע החוק במפורש כי הנטל להוכיח כי הפיטורים "אינם בשל שרות המילואים" מוטל על המעסיק".

הדיונים בוועדה
27. בוועדה מושא הליך זה ישבו ארבעה חברים; הוועדה איפשרה לחברה גילוי מסמכים נרחב, זימנה לבקשתה את המפקד של המשיבה למתן עדות וכן התירה משלוח שאלון.

הוועדה ניהלה שתי ישיבות הוכחות, במהלכן נשמעו עדויות מטעם שני הצדדים.

בסופו של יום ולאחר בחינת חומר הראיות כולו וניתוחו, סברה הוועדה , ברוב דעות, כי לא עלה בידי ה חברה להוכיח כי המשיבה פוטרה מחמת "משבר אמון" .

החלטת ועדת התעסוקה, מפורטת ומנומקת, נפרשת על גבי 65 עמודים ובמסגרתה התייחסה הוועדה, באריכות רבה , לכל טענות הצדדים . שני חברים בוועדה כתבו פסקי דין ארוכים ומפורטים. חברת ועדה שלישית הצטרפה לדעתם ואילו החבר הרביעי חלק על גובה הפיצוי.

בסיום ההחלטה נקבע כך:

"א. נקבע בדעת רוב חברי הוועדה שהתובעת פוטרה בניגוד לחוק חיילים משוחררים ופיטורי נעשו הן בשל שירות מילואים והן במהלך התקופה האסורה על פי חוק.

ב. נקבע בדעת רוב חברי הועדה שהועדה רשאית מטעמים מיוחדים שיירשמו לפסוק פיצוי גבוה יותר מהפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק, ושבמקרה זה התקיימו טעמים מיוחדים.

ג. נקבע בדעת רוב שדין התביעה להתקבל ברובה ועל הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגובה 100,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 15.7.17."...

דיון והכרעה
האם הוכח קשר בין שירות המילואים לפיטורי המשיבה 28. אין מחלוקת כי פיטורי המשיבה נעשו בתקופה האסורה על פי חוק.
די בכך כדי לקבוע כי החברה הפרה את הוראות חוק חיילים משוחררים וכי המשיבה זכאית לפיצוי כספי.

29. עלינו להכריע אם כן בשתי שאלות.
האחת - האם נפלו פגמים בהחלטת ה וועדה, אשר קבעה כי פיטורי המשיבה קשורים לשירות המילואים .
השניה - האם התקיימו טעמים מיוחדים לפסיקת פיצויים מוגדלים בהתאם לסעיף 21(ג) לחוק חיילים משוחררים, ב סכום שקבעה הוועדה.

30. החברה טענה כי המשיבה הציגה בפניה מצג כוזב לפיו נקראה לשירות מילואים, בעוד ששהתה במהלך חלק מהימים בחו"ל. נטען כי כאשר המשיבה עומתה עם עובדה זו לאחר שובה לעבודה , הציגה "גרסה מתפתחת" שבסופה אישרה כי שהתה בחו"ל בימים 21.6.17 ועד 24.6.17. לטענת החברה, התנהלות זו גרמה לה לאובדן אמון במערערת, דבר שהוביל להחלטה לפטרה.

הוועדה קבעה, ברוב דעות (יו"ר הוועדה עו"ד ערן גולן, חבר הו ועדה עו"ד רונן ליפשיץ וחברת הוועדה סיגל קוראקין) כי המערערת לא הרימה את הנטל בדבר העדר קשר סיבתי בין פיטורי המשיבה לבין שירות המילואים; כעולה מההחלטה, הוועדה שוכנעה כי פיטורי המשיבה לא נבעו ממשבר אמון חריף כפי שטענה ה חברה.

הוועדה קבעה, לאחר שניתחה את חומר הראיות, כדלקמן:

"... לא רק שהנתבעת לא עמדה בנטל שהמחוקק הטיל עליה, אלא שיש לקבוע באופן פוזיטיבי שהוכח בפנינו ששירות המילואים של התובעת היווה את אחד הטעמים לפיטוריה"

(עמוד 23 להחלטת ה וועדה).

31. כאשר נטען לפיטורים הנובעים משירות מילואים, על הוועדה מוטל לבדוק את הקשר הסיבתי בין סיום ההעסקה לבין שירות המילואים, כאשר על המעסיק מוטל הנטל להפריך את הקשר הסיבתי בין השניים.
מצאנו כי מסקנות הוועדה מבוססות כדבעי על תכתובות ועדויות הצדדים, מהן עולה תמונה ברורה בדבר חוסר שביעות הרצון ומורת הרוח של ה חברה משירות המילואים של המשיבה.
כך, בין היתר, מיילים מאת הבעלים של ה חברה גידי בר אוריין, מיום 27.4.2017 ומיום 8 .6.2017 (נספח 4 לתיק המוצגים מטעם המשיבה).
כמו כן הדברים העולים מעדותו מיום 19.2.2018:

"חשדתי שהיא והצבא עושים לי תרגיל"....

"היא איננה נמנית על סוג העו בדים שיש לתת להם הגנה מכח החוק"....

"היה לי קשה והיה לי מוזר ששבועיים אחרי שהיא חזרה היא מודיעה לי עד עוד מילואים".

".. בדיוק בתקופה הזאת שהיא מקבלת פרויקט חדש שהיא צריכה להוכיח את עצמה היא נעלמת".

" עד היום אני מטיל בספק את כל העניין הזה של הצו הזה שמתקבל שבועיים אחרי שהיא חזרה ממילואים, וזה הכל לדעתי היה על מנת לאפשר לה לנסוע לחו"ל".

"...אמרתי לה תשמעי הודיה את עובדת חדשה, את צריכה להוכיח את עצמך, יש המון עבודה עכשיו.... אז תדברי עם האנשים בצבא... שיקצרו לך, שינסו לקצר לך....

עוד אישר בעדותו כי הכיר את הוראות החוק ובכל זאת החליט לפטר את המשיבה באופן מיידי:
"ש. זאת אומרת שהכרת את החוק והחלטת בכל אופן לפטר.
ת. נכון."

כך גם בעדותו של מר גיא חלפון , ראש צוות, בפני הוועדה, מיום 19.2.2018:

"אני לא יכול להגיד ששמחתי לשמוע שהיא יוצאת למילואים של שבועיים בהתראה כל כך קצרה".

32. החברה טוענת כי היה על ה משיבה ליידע ולדווח לה על חופשה שניתנה לה , במסגרת שירות המילואים , במסגרתה י צאה את הארץ. נטען כי אי היידוע יצר משבר אמון חריף.
לטענת החברה, חוסר האמון כלפי המשיבה נוצר אמנם אגב שירות המילואים, אך אין להסיק מכך או לקבוע כי סיום ההעסקה הינו בעקבות שירות המילואים.

טענה זו של החברה נסמכת על גישתה, לפיה היה על המשיבה לדווח לה על יציאתה לחו"ל בין ימי המילואים. לדידה, אף מצופה מעובד משרת שקיבל חופשה בזמן המילואים- לעמוד לרשות מעסיקו.

בנוסף, החברה סבורה שהמשיבה הסתירה ביודעין את דבר נסיעתה.
עוד נטען על ידה כי המשיבה הציגה אישור כוזב, שהונפק על ידי גורמי הצבא במרמה , על ביצוע שירות המילואים.

33. הוועדה דחתה טענות אלה במישור העובדתי.
בפני הוועדה עמדו צווי מילואים ואישורי שמ"פ . הוועדה שמעה את העדים וביססה את מסקנותיה על חומר הראיות.
הוועדה התייחסה למועד הזמנת כרטיסי הטיס ה – בחודש אפריל 2017 ולתמונה בפייסבוק ששם נראית המשיבה נופשת בחו"ל. הוועדה סברה שאלה אינם מאיינים את מחדליו של המעסיק. קביעותיה אלה מבוססות היטב בחומר הראיות ובעדויות.

33. חיזוק נוסף להחלטת הוועדה, מצאנו בהתנהלות המערערת ב כל הנוגע לשיחת השימוע שנערכה למשיבה. שיחה שלאחריה פוטרה.

המשיבה שבה לעבודה ביום 3.7.2017. ביום 2.7.2017 היא הוזמנה לשיחה עם מר בר אוריין שנקבעה ליום 9.7.2017. בזימון לא צויינה מטרת השיחה. הזימון נשלח לפני שהמשיבה שבה לעבודה משירות המילואים.

בעדותו, אישר גיא חלפון כי ידע שמדובר בשיחת שימוע. עוד העיד כי הבין ממר בר אוריין שהשיחה תוביל לפיטורים.
כך העיד:
"ש. לפני שפיטרו את הודיה, לפני שגידי פיטר את הודיה, הוא התייעץ איתך? הוא אמר לך שהוא שוקל לפטר את הודיה?
ת. כן. ידעתי שהיא נכנסת אליו לשיחה.. ידעתי שזו שיחת שימוע...
ש. אני רוצה לחדד, מאוד פשוט, ידעת שהשיחה הזו עלולה להוביל לפיטורים מידיים?
ת. כן. ידעתי שזה יכול להוביל לפיטורים".

34. "השיחה" התבררה בדיעבד כשיחת שימוע, ולאחר יומיים נמסר למשיבה מכתב פיטורים.
הוועדה סברה כי ההחלטה על פיטורי המשיבה התקבלה עוד לפני השיחה.
לאחר שעיינו בחומר הראיות ובהחלטה, אנו קובעים שלא נפל פגם בהחלטת הוועדה בעניין זה. מקובלת עלינו ההנחה כי גילוי דבר הימצאותה של המשיבה בחו"ל בחלק מהימים שבהם היתה אמורה לשהות בשירות מילואים, גרמה לחברה למורת רוח. ואולם, נוכח אמיר ותינו לעיל, נוכח הודאתו של מר בר אוריין כי ידע על הוראות החוק ובכל זאת בחר לפטר את המשיבה, אין לנו אלא לראות בחברה כמי שפיטרה את המשיבה בשל שירות המילואים.

35. נציין כי התמונה ששורטטה על ידי החברה, של "עשיית יד אחת" בין המשיבה ל בין גורמים בצבא, כל זאת על מנת ליהנות מימי חופש בודדים, רחוקה מלהיות סבירה.
אפילו נרחיק לכת וניתן משקל לטענות החברה- טענות שנדחו אחת אחת על ידי הוועדה- עדיין הקשר הסיבתי בין שירות המילואים של המשיבה לבין העילה לפיטוריה, עולה בבירור מחומר הראיות שהונח בפני ה וועדה ולמצער, כסיבה נוספת לזו שנטענה על ידי המערערת (אובדן אמון).
די בכך כדי לקבוע כי הפיטורים קשורים בשירות המילואים.

33. המערערת טענה באריכות לשגיאות נוספות בהחלטת הוועדה. לאור האמור לעיל, לא מצאנו להמשיך ולהידרש לכל אחת מ"השגיאות" הנטענות . די בכך שהועדה מצאה כי קיים קשר בין השירות במילואים לבין לפיטורים, קשר אשר כאמור, מצאנו כי הוכח ונתמך במסמכים ועדויות, כדי להביאנו למסקנה כי קביעת הוועדה מעוגנת היטב בחומר הראיות ואין להתערב בה.
שוכנענו כי החלטת הוועדה ניתנה כדין ולא מצאנו כי דבק פגם בהחלטה המצדיק התערבות בית הדין.
החברה לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר שלילת הקשר הסיבתי בין פיטורי המשיבה לבין שירות המילואים אליו נקראה. לפיכך, יש לראות את המשיבה כמי שפוטרה מעבודתה עקב יציאתה לשירות מילואים .

שעור הפיצויים

34. סעיף 21 (ג) לחוק קובע כדלקמן :
"מצאה ועדת התעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בחוק זה - הנתבע), תיתן אחד מאלה:
(2) צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים השכר שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה בסמוך לפני הפרת זכותו ; ואולם רשאית הועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע ; לעניין חישוב השכר לפי פסיקה זו, יחולו הוראות סעיף 13ב והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק פיצויי הפיטורים, התשכ"ג - 1963 (בחוק זה - צו לפיצויים)".

35. שעה שנקבע שהפיטורים נעשו בתקופה האסורה, נקודת המוצא היא שהתובעת זכאית לפיצוי הרגיל, השווה 5 פעמים השכר שהשתכרה . הוועדה לא הסתפקה בקביעת פיצוי בשיעור הרגיל, אלא פירטה שורת נימוקים המהווים "טעמים מיוחדים" להגדלתו. בכלל זאת מנתה הוועדה נימוקים אלה:

- התעלמות המערערת מהוראות החוק על אף ידיעתו;
- קבלת שתי עילות התביעה: פיטורים בתקופה האסורה ופיטורים בשל שירות מילואים;
- האשמות שווא ביחס לתובעת ולגורמי הצבא שנמצאו כחסרות בסיס;
- הרושם שהצטייר לפיו המערערת אינה רואה בעין יפה שירות מילואים של עובדיה ומפעילה על עובדיה לחצים ישירים ועקיפים להימנע ממנו;
- ייחוס טענות שווא של קשירת קשר וכוונה פלילית למשיבה ולגורמי הצבא;
- תקופת ההתמחות של המשיבה ירדה לטמיון;
- פערי הכוחות בין הצדדים;
- הצורך בהרתעה משמעותית;
- הזמנת המשיבה לשיחת שימוע ללא ידיעתה;
- התייחסות שלילית של מנהל החברה לשירות מילואים של עובדיו בכלל ונשים בפרט.

כך כתב יו"ר הוועדה עו"ד ערן גולן בחוות דעתו:
"... אני סבור כי חובתנו להבהיר שאסור שהמגמה לשוויון זה בין נשים לגברים בשירות צבאי, תבוא לידי רועץ בעת שהנשים משתחררות לאזרחות, או אז – בהיותן נשים וחיילות מילואים הן נתקלות ביחס שלילי בשוק התעסוקה ובתפיסה מסורתית, ולפיה שירותה הצבאי של האישה מסתיים בשירות חובה, והן נאלצות לספוג הערות המטילות ספק במילוי חובותיהן האזרחיות כחיילות מילואים".

וכן דבריו בסעיף 214 לחוות דעתו:
"... אף עובדת או עובד המבקשים לתרום לביטחון המדינה אינם צריכים להיות מושפלים, או לחוות הערות מגדריות על רקע רצונם לשרת אותה, או להיות מפוטרים, או להיות מואשמים בהאשמות שווא, ובוודאי לא כל אלו יחדיו כמו במקרה שלפנינו, וכולי תקווה שמקרה כגון זה לא ישנה בעתיד, או אז הסכומים שפסקנו בהליך זה הינם על הצד הנמוך".

וחבר הוועדה עו"ד רונן ליפשיץ כתב:
"המדובר במקרה חמור וקיצוני, שלשמחתי טרם נתקלתי כמותו בוועדת התעסוקה, של מעביד היוצא בריש גלי כנגד ערכים ונורמות העומדות בראש סדר העדיפויות של החברה והמדינה.....

הנתבעת הפרה ביודעין ובמזיד את הוראות החוק, תוך שהיא עושה דין לעצמה ומפטרת את העובדת ללא מתו היתר..... אך ורק עקב ובשל זימונה של התובעת לשירות מילואים, שירות המילואים שהיא ביצעה, תדירותו ומשכו.

הוכח לנו בכתובים דעתה של הנתבעת על עצם שירות המילואים, לרבות עידוד התובעת לא לבצע ולהתחמק משירות מילואים. הוכח לנו דעתו של מר בר אוריין על אי נחיצותו שך שירות המילואים וכי עצם העובדה שהוא משלם מיסים די בה בכדי לתרום את חלקו למדינה ולחברה.
הוכח לנו יחסו המזלזל והמשפיל של מר בר אוריין כחפי משרתי המילואים בכלל והתובעת בפרט.

הוכח לנו כי התובעת התנהגה בתום לב ובידיים נקיות ולא ביקשה ולא ניסתה לרמות או להונות את הנתבעת או כל גורם אחר.

.... הנתבעת התייחסה לתובעת כאל אחרונת העובדים אך ורק בשל שהתובעת העזה לצאת לשירות מילואים בניגוד לדעתה של הנתבעת ולדעתו של מר בר אוריין.

אין כל ספק בנסיבות אלו כי המידה של חומרת ההפרה היא בקצה העליון, אם בכלל ניתן לתארו.
אין גם כל ספק כי הנתבעת השתמשה באמצעים קיצוניים, לרבות השפלה, זלזול, איומים ובסופו של יום אף פיטורים כלפי התובעת, בניסיון לשכנע אותה שלא תצא למילואים ואף לאחר חזרתה משירות המילואים."

36. בשים לב לכל אלה, הוועדה פסקה כי על החברה לשלם למשיבה פיצויים מוגדלים בגובה 100,00 ₪.

37. לא מצאנו כי נפל פגם בשיקול דעת הוועדה בכל הנוגע לקביעת גובה הפיצוי.
הוועדה פרטה בהרחבה מהם הטעמים המיוחדים להגדלת הסכום וזאת לאחר שנתנה דעתה למשקל הראוי לשיקולים שנשקלו בנסיבות המקרה.

אנו רואים בעין אחת עם הוועדה את ההכרח למגר תופעות של פגיעה בעובדות נשים עקב שירות מילואים, במיוחד בנסיבות חריגות כפי שאירעו בתיק זה ונוכח התבטאויות חריפות של מנהל החברה נגד שירות מילואים , כמובא לעיל.

36. נציין כי אף לו היינו סוברים שיש ממש בטענות המערערת ולו לגבי חלק מהנימוקים עליהם ביססה הועדה את החלטתה להשתת פיצויים מוגדלים, הרי שדי בחלקם לעמוד לבדם כ"טעם מיוחד" ובעמידה של הוועדה בחובתה לנמק את הטעמים המיוחדים בבסיס החלטתה.

סוף דבר

37. החלטת הוועדה ניתנה כדין ולא מצאנו כי נפל בה פגם המצדיק את התערבות בית הדין.

המערערת לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר שלילת הקשר הסיבתי בין פיטורי המשיבה לבין שירות המילואים אליו נקראה.
לפיכך, יש לראות את המשיבה כמי שפוטרה מעבודתה עקב יציאתה למילואים.

38. משלא קמה עילה להתערבות בהחלטת הועדה מיום 3.9.2018, דין הערעור להידחות.

המערערת תישא בשכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

ניתן היום, כ"א כסלו תש"פ, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור (ע)
מר משה כהנא

הדס יהלום, נשיאה

נציגת ציבור (מ)
הגב' נירה עילם


מעורבים
תובע: בר אוריין אדריכלים בע"מ
נתבע: הודיה יקוטי
שופט :
עורכי דין: