ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כ.ל.י תקשורת וניהול ישראל בע"מ נגד תהילה חיון :

בפני כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשת

כ.ל.י תקשורת וניהול ישראל בע"מ

נגד

משיבה
תהילה חיון

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 23.09.19 (כבוד הרשמת הבכיר ה מ' בר) אשר חייב את המבקשת (התובעת) להפקיד ערובה בסך 5,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות המשיבה כתנאי לניהול ההליך.

רקע והחלטת בימ"ש קמא-

2. בקצרה יפורט כי המבקשת הגישה לבימ"ש קמא תביעה כספית ע"ס כ-12,000 ₪ כנגד המשיבה. התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר. ע"פ הנטען בתביעה, המבקשת רכשה מצד ג' את הזכות לגבות מהמשיבה את החוב הכספי , בהתאם לחוק המחאת חיובים. המשיבה רכשה מצד ג' שירותים ו/או מידע ולא שילמה עליהם, צד ג' הקנה את הזכות לגבות את החוב למבקשת ובהעדר תשלום מצד המשיבה הוגשה התביעה לבית משפט קמא.

המשיבה הגישה בקשה לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה. לאחר שהתקבלו התגובות לבקשה ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור. נקבע כי המבקשת לא הוכיחה שמצבה הכלכלי, נכון להיום, מאפשר לה לשלם את הוצאות המשיבה ככל שטענותיה יידחו, ובאיזון בין זכויות הצדדים- זכות הגישה של המבקשת לפנייה לערכאות מחד, וזכות המשיבה שלא תצא בחיסרון כיס נוכח ההליך הנוכחי, מאידך- כמו גם החלטות קודמות של מותבים שונים בעניינה של המבקשת, יש לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה בסך 5,000 ₪.

תמצית טענות הצדדים-

3. לטענת המבקשת שגה בית משפט קמא כאשר חייב אותה בהפקדת ערובה: המשיבה הודתה כי למבקשת יש יכולת כלכלית (במסגרת בקשתה לביטול העיקולים) ולא ניתן להעלות טענות סותרות בהליך קמא; הבקשה הוגשה בהעדר תצהיר; הבקשה הוגשה בשלב מוקדם של ההליך ובטרם נדונה בקשת רשות להתגונן; ההחלטה אינה מנומקת; סכום ההפקדה גבוה ביחס לסכום הנתבע ואינו תואם את סכום הערובה כפי שנקבע בפסיקה.

4. מנגד טענה המשיב ה כי יש לדחות את הבקשה: המשיבה טענה כי המבקשת בעלת אור ך נשימה כלכלי אך אין זה סותר את הטענה לפיה למבקשת אין נכס ממשי ו/או חשבון בנק ויש לה יכולת מיידית לסגור את פעילותיה ולהיעלם; המשיבה לא הודתה כי למבקשת יש יכולת כלכלית; אין חובה לצרף תצהיר לבקשה; סכום העירבון נתון לשיקול דעת בית המשפט ואין להתערב בו; טענות המבקשת מהוות הרחבת חזית, שכן טענות אלו לא נטענו בהליך קמא.

דיון והכרעה-

5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות וכך אני מורה.

להלן אפרט נימוקיי.

6. סעיף 353א לחוק החברות תשנ"ט- 1999 (להלן "חוק החברות") קובע כי:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

פסיקת בתי המשפט פירשה את הוראת סעיף 353 א לחוק החברות כמחילה כללים מיוחדים בכל הקשור לחיוב חברה תובעת במתן ערובה, כך נקבע כי: "נדמה כי הכוונה ב'כללים מיוחדים' הינה לחזקה שהייתה קיימת לפיה חברה בעירבון מוגבל חייבת להפקיד, לפי בקשה, ערובה להוצאות. הרציונל לחזקה זו הינו מניעתה של הסתתרות מאחורי האישיות המשפטית של החברה כדי להימנע מלשאת בתשלום הוצאות שנגרמו לנתבעים" (ר' רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, מיום 13.7.08, הדגשות אינן במקור).

הכלל הוא, כי יש לחייב חברה- תובעת- בהפקדת ערובה מספקת, והחריג הוא להימנע מחיוב בהפקדת ערובה, וזאת בשני מקרים: האחד - אם סבר בית המשפט, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב בהפקדת ערובה; השני - אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות הנתבע. עול ההוכחה להוכיח קיומם של שני התנאים האמורים מוטל על החברה.

7. בענייננו, בית משפט קמא קבע כי המבקשת לא הוכיחה את חוסנה הכלכלי ו יכולתה לשאת בהוצאות המשיבה ככל שהתביעה תדחה . אף אני סבורה כי המבקשת לא הוכיחה טענתה זו. ודוק, בתגובה שהוגשה לבית משפט קמא, כל שנטען ע"י המבקשת הוא כי המשיבה טענה (במסגרת הבקשה לביטול העיקולים) שהמבקשת בעלת יכולות כלכליות ומכאן טענה המבקשת כי "נשלל הצורך בהפקדת ערובה שכן (אין-ו.פ) חשש שההוצאות שיפסקו כנגד המשיבה לא ישולמו ". המבקשת לא הוכיחה את מצב הכלכלי ולמעשה, הסתמכה בתגובתה אך ורק על טענת המשיבה בבקשתה לביטול העיקולים, שם טענה המשיבה כי המבקשת "חברה בע"מ בעלת אורך נשימה כלכלי". אין ללמוד מאמירה זו של המשיבה על יכולתה הכלכלית של המבקשת, ובפרט כאשר המבקשת עצמה נדרשה להוכיח כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות המשיבה והיא לא עשתה כן במסגרת תגובתה לבקשה, ואף לא צירפה ראשית ראיה לתמיכת טענותיה בעניין זה.

תגובת המבקשת שהוגשה לבימ"ש קמא מחזיקה פחות משני עמודים, ומתייחסת, כאמור, לטענת המשיבה באשר לחוסנה הכלכלי של המבקשת בלבד. במסגרת בקשת רשות הערעור שבכותרת העלתה המבקשת טענות נוספות- כך, למשל, שהבקשה להפקדת ערובה נעדרת תצהיר, כמו גם הטענה כי סכום הערובה לו עתרה המשיבה בבקשתה (10,000 ₪) אינו סביר ביחס לסכום הנתבע, ואף הטענה כי טרם חיובה בהפקדת ערובה, יש להחליט תחילה בבקשת רשות להתגונן. טענות אלו הועלו , לראשונה, במסגרת הליך זה ולא בהליך קמא. כידוע, לא ניתן להעלות טענות חדשות במסגרת בקשת רשות הערעור, וממילא, לא ניתן לבחון טענות אלו, שנטענו לראשונה, במסגרת הבקשה שלפני.

למעלה מן הצורך אציין כי המבקשת העמידה את תביעתה ע"ס כ-12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כאשר הסכום שחויבה בהפקדת ערובה הינו בסך 5,000 ₪. מאחר ולשון החוק היא כי יש לקבוע "ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין", הרי שיש לקבוע סכום מתאים בנסיבות העניין המהווה אומדן הוצאות המשיבה, לרבות הוצאות שכר טרחת עורך דין. יש לקחת בחשבון את הוצאות המשיבה שנדרש ת לנהל הליך זה , הגם שסכום התביעה הינו כ-12,000 ₪, ונראה כי הסכום שנקבע ע"י בימ"ש קמא הינו סביר וממילא המדובר בהחלטה המצויה בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית (השווה, בע"מ 1171/16 פלוני נ' פלוני, מיום 18.02.16, שם בסעיף ט'), ולא מצאתי להתערב בגובה סכום זה.

8. לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו מתוך העירבון שהופקד בהליך זה. יתרת העירבון תוחזר למבקשת באמצעות ב"כ.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כ.ל.י תקשורת וניהול ישראל בע"מ
נתבע: תהילה חיון
שופט :
עורכי דין: