ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נלי תמם נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' רחל קפר

התובעת
נלי תמם
ע"י ב"כ עו"ד בר לב
מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב -1972
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד וידנה

פסק דין

  1. התובעת, ילידת 1936, מבקשת בתובענה זו לקבל קצבת שארים בגין פטירת בעלה במאי 2013.
  2. התובעת הגישה תביעה לקצבת שארים בחודש מאי 2018 וזו אושרה לה מחודש מאי 2017.

לטענת התובעת, היה על הנתבע לפעול לפי חוזר פנימי שלו מחודש אפריל 2014 ולשלם לתובעת את הקצבה ממעוד פטירת בעלה.

3. מהמסמכים שהתובעת הציגה עולה כי סמוך לאחר פטירת בעלה, בחודש יוני 2013, הנתבע שלח לתובעת מכתב בנושא הגשת תביעה לקצבת שארים וזאת במסגרת " ייזום תביעות" (מכתב מיום 5.6.13, צורף לתע"צ).
4. התובעת ונכדתה טענו בתצהיריהן כי התובעת לא קיבלה את המכתב מיום 5.6.13. מעבר לכך חזרה והסתמכה על האמור בחוזר הנתבע מאפריל 2014, פרק 17 " תשלומים רטרואקטיביים בגמלאות".

5. לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה לפיה אין מנוס מדחיית התביעה, מהנימוקים שיפורטו להלן.

6. לפי סעיף 296( ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], תשנ"ה – 1995, במקרה בו " הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור".
כך הנתבע נהג ושילם לתובעת את הקצבה רטרואקטיבית, שנה לפני הגשת התביעה.

7. התובעת מסתמכת על החוזר מאפריל 2014 . בחוזר מפורטים מקרים שונים, כשבכל מקרה מונחים נציגי הנתבע לפעול באופן שונה. כך למשל, קיים הבדל אם מדובר במקרה שבו האחריות היא על הנתבע, במקרה של אחריות משותפת או מקרה של אחריות המבוטח. בנוסף, ישנה חשיבות לשאלה אם מדובר במידע הקיים במאגרי הנתבע ואם נעשה בו שימוש אוטומטי או לא.
מקריאת החוזר עולה כי אין מדובר במקרה של "אחריות המוסד". זאת מאחר שזו מוגדרת כ"טעות אקטיבית במעשה או במחדל של פקיד התביעות או של המערכת הממוכנת". החוזר אף מפרט ומדגים כי הכוונה למקרה בו " המבוטח מסר לנתבע את כל המידע הרלוונטי ולא יכול היה לדעת כי קיבל תשלומים בחסר". אין זה המקרה בעניינה של התובעת, שכלל לא פנתה לנתבע ולא הגישה תביעה עד מאי 2018.
בסיכומיה התובעת טענה שהיא מכוונת לפרק העוסק ב"אחריות משותפת". אין באמור בפרק זה שבחוזר לסייע לתובעת. ראשית, בפרק זה החוזר קובע במפורש כך: "חשוב מאוד להבהיר: במוסד לביטוח לאומי קיימים עשרות פריטי מידע המתקבלים מגורמי חוץ ואין הכוונה שהמוסד לביטוח לאומי ייקח אחריות על כל מידע שהיה במאגרי המידע והוא לא עשה בו שימוש. סעיף זה דן רק במידע הקיים במועד ושעושים בו שימוש אוטומטי באמצעות מנגנוני המידע".
בנוסף, לפי ההגדרות שבחוזר, לא מדובר ב"בתביעה אוטומטית שלא בוצעה", "מעבר אוטומטי בין גמלאות שלא בוצע", " הגשת תביעה לגמלה X שיכולה לשמש גם כתביעה לגמלה Y" או " מיצוי זכויות".
8. בעקבות הצגתו של המכתב שהנתבע שלח לתובעת ביוני 2013, התובעת הוסיפה וטענה שלא קיבלה את המכתב. טענה זו לא הוכחה, שכן למעט טענה כללית בעלמא בעניין זה בתצהיר התובעת ונכדתה, אין כל ראיה לגבי קושי כלשהו בקבלת דברי דואר במקום מגוריה של התובעת או בתקופה שבה המכתב נשלח. על כן חלה החזקה העובדתית שנקבעה בדין לפיה ככלל, דבר דואר שנשלח לפי פרטי מען תקינים מגיע לנמען תוך פרק זמן קצר ( עב"ל ( ארצי9 41882-03-14 סרור - המוסד לביטוח לאומי, 18.5.15).
9. לא למותר לחזור ולהזכיר כי העובדה שהנתבע פועל באופן יזום למיצוי זכויות אצל המבוטחים, אינה משנה את הכלל לפיו ככלל, תנאי לקבלת קצבה הוא הגשת תביעה לנתבע ( עב"ל ( ארצי) 628/08 גלעדי – המוסד לביטוח לאומי, 15.4.2010; עב"ל ( ארצי) 57861-01-11 לוזון – המוסד לביטוח לאומי, 7.8.12). משאין חולק כי התביעה הוגשה רק במאי 2018, הרי שעל פי הקבוע בחוק, לא ניתן לשלם לתובעת קצבה לתקופה שקדמה ל – 12 החודשים לפני הגשתה.
10. לסיכום האמור לעיל, הנתבע פעל כדין כאשר אישר את תשלום הקצבה ל – 12 החודשים שקדמו להגשת התביעה, הנתבע שלח לתובעת מכתב מתאים במסגרת "ייזום תביעות" ומשלא הובאו ראיות שיש בהן לסתור את החזקה שבדין לגבי קבלת דברי דואר, הרי שאין מנוס מדחיית התביעה.
כמקבל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א כסלו תש"פ, (19 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

רחל קפר,
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת


מעורבים
תובע: נלי תמם
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: