ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נעמי עם שלם נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרה ברוינר ישרזדה – סגנית נשיא
נציגת ציבור (ע) גב' דרורה נבון
נציגת ציבור (מ) גב' שרה זימן
התובעת
נעמי עם שלם

-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ענבל לש

פסק דין

עניינה של תביעה זו הוא תשלום דמי לידה לתובעת בהמשך ללידה מיום 24.1.18.
התובעת החלה להפעיל פעוטון באופן עצמאי בחודש מאי 2017 ואולם לא נרשמה כעצמאית אצל הנתבע עובר ללידה. למעשה נרשמה ככזו רק ב-15.2.18 לאחר הלידה.
בפועל כפי שהובהר גם בדיון היום, שילמה התובעת את דמי הביטוח בגין התקופה הרלוונטית באופן רטרואקטיבי, גם לא ב-15.2.18 אלא בחלוף חודשים רבים, בחודש 10/2018, סמוך לפני הגשת התובענה דכאן.

טענות הצדדים
טוענת התובעת כי לא הייתה מודעת לחובתה להירשם כעצמאית אצל הנתבע, בזמן אמת וסברה שכיוון שפתחה עסק ודיווחה לרשויות המס הרי שהמידע בעניינה יגיע לנתבע באופן אוטומטי.
לטענת הנתבע, התובעת אינה זכאית לדמי לידה שכן הזכאות קמה רק לאחר הסדרת מעמדה בתשלום דמי ביטוח, זאת בהתאם הוראות סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב ] התשנ"ה 1995. עוד טוען הנתבע כי התובעת לא פעלה בהתאם להוראות סעיף 77 לחוק האמור והתקנות שנתקנו מכוחו של סעיף זה.
מוסיף הנתבע וטוען כי בדין נדחתה הבקשה להענקה מטעמי צדק.

הכרעה

יש ממש בטענות הנתבע. הדברים אף הובהרו לתובעת בישיבת קדם המשפט שהתנהלה בפני כבוד הרשמת שחור.
אין למעשה חולק על כך שהתובעת לא נרשמה כעצמאית ולא שילמה דמי ביטוח אלא עד לאחר הלידה, משכך ברור כי על פי החוק אינה זכאית לדמי לידה.
הפסיקה קבעה כי את פועלו של המבוטח (עשיית המוטל עליו) הם בוחנים לפי תום הלב או היעדר כוונה להשתמט מחובת רישום או חובת תשלום ואף לא מתוך השאלה האם פעל התובע ברשויות אחרות בעניינו. (דב"ע ל"ד 0-268 פואד נ' המוסד פד"ע ו'65).
בענייננו נוכח הידע שגילתה התובעת, אנו מתרשמים כי היא הייתה מודעת לחובותיה ואולם גם מנוכח הדבר כאמור לעיל, אין בשאלת תום ליבה כדי להשליך על הזכאות מכוח החוק.
סעיף 387 לחוק מאפשר אמנם למוסד ליתן הענקה מטעמי צדק כאשר אדם לא מילא את חובת הרישום לפי סעיף 77 לחוק. בהתאם לתקנות שהותקנו בעניין זה, הרי שבין הנסיבות למתן הענקה נמנתה גם הנסיבה "סיבה אחרת שלפי שיקול דעת המוסד מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש הענקה בתום לב, והמוסד שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה".
בצדק הפנתה ב"כ התובעת בסיכומיה לפסק דין עב"ל 1632-10-13, עופרה לוי גרין נ' המוסד (20.5.2015). באותו עניין נקבע בנסיבות דומות כי את המילה "נבצר" יש לפרש באופן הקרוב למילה "נמנע" והכוונה היא להימנעות כתוצאה מסיבה אובייקטיבית ולא בשל נסיבות אי ידיעתו של חובת הרישום או התשלום, טעות, שכחה, או מעשים או מחדלים ולו של נציג של המבוטח. על הלכה דומה חזר ביה"ד הארצי גם בעב"ל 23629-06-16, רונית אזולאי נ' המוסד (10.12.17).
התובעת עצמה אינה טוענת כי הייתה מניעה אובייקטיבית לרישום, אלא כאמור היא תולה את אי הרישום באמנותה שהדברים מוסדרים באמצעות התקשורת שבין רשויות המס לנתבע. לא זו אף זו התובעת אף העידה היום שהיא מודעת לכך שאין ממשק מלא בין רשויות אלה.

בנסיבות אלה ועם כל הצער דין התביעה להידחות וכך אנו קובעות.
נוכח הסכמת הנתבע שלא לעמוד על הוצאות, לא ייעשה צו כאמור.

ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד כסלו תש"פ, (22 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציגת ציבור עובדים

שרה ברוינר ישרזדה, שופטת

נציגת ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: נעמי עם שלם
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: