ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיאורגי נאומוב נגד מורגון יארוסלב :

22 דצמבר 2019
לפני: כבוד הרשמת רעות שמר בגס

המבקשים:
1. גיאורגי נאומוב
2. סמיון יושר
3. מגן אן.וואי. אחזקות וניהול בע"מ

-
המשיב:
מורגון יארוסלב

החלטה

לפניי בקשה לפיצול דיון שהוגשה בהליך זה (להלן – הבקשה).
עד למועד זה לא נתקבלה תגובת המשיב, על אף החלטה מיום 22.11.2019 המורה לו לעשות כן, ולפיכך ניתנת החלטה זו על יסוד הבקשה בלבד.
אקדים ואציין כי בקשה זו הוגשה לאחר שהתקיים דיון קדם משפט ומבלי שהמבקשים הצביעו על כל טעם מיוחד להגשתה באיחור. עם זאת, הכרעה בבקשה בשלב זה נדרשת לצורך ייעול ההליך ויש בה כדי לחסוך זמן שיפוטי ועל כן החלטתי לדון בבקשה ולהכריע בה מטעם זה.

ההליכים הקודמים בין הצדדים
המשיב הועסק בעבר בסוכנות הביטוח של המבקשים, בתקופה שהחלה ביום 15.3.11, והסתיימה ביום 17.1.14, משך 34 חודשים בקירוב.
הצדדים ניהלו ביניהם הליכים משפטיים שהתנהלו בחלקם בבית המשפט המחוזי ובחלקם בבית דין זה, והליכים אלה כללו גם בקשה לצו מניעה זמני ותביעה לגזל סוד מסחרי של רשימת לקוחות המבקשים .
בעניינו רלוונטי ההליך הקודם שהתנהל בין הצדדים בבית דין זה ואשר הסתיים זה מכבר בפסק דין שניתן על ידי כבוד השופט דורי ספיבק בתביעה ובתביעה שכנגד (סע"ש (ת"א) 36380-04-14 מורגון יארוסלב נ' מגן סוכנות לביטוח ואח' (15.7.2018) (להלן – פסק הדין).
במסגרת פסק הדין נקבע כי המשיב הועסק על ידי המבקשת 3 וכן נקבע כי המשיב ביצע עוולת גזל סוד מסחרי בכך שנטל רשימת לקוחות מהמבקשים ובגין כך חויב המשיב במסגרת פסק הדין לשלם למבקשים סכום של 20,000 ₪ ללא הוכחת נזק.
ערעורים שהגישו הצדדים על פסק הדין לבית הדין הארצי נמחקו לאחרונה בהסכמה לאחר שהצדדים חזרו בהם מערעוריהם (ע"ע (ארצי) 3426-10-18 מגן סוכנות לביטוח נ' מורגון יארוסלב (9.9.2019).

טענות המבקשים בכתב התביעה הנוכחי
בכתב התביעה הנוכחי טוענים המבקשים כי המשיב הודה בעבר כי נטל רשימה של 647 לקוחות המבקשים, וכי בשעתו אף הוצא צו מניעה זמני בהסכמה בבית המשפט המחוזי, שמנע מהמשיב לעשות שימוש ברשימה זו (ת.א. 36767-07-14).
הרשימה שבנטילתה הודה המשיב הקיפה פחות מ-10% מלקוחות המבקשים והייתה רק קצה הקרחון, שכן בדיעבד הסתבר למבקשים כי בדרך אחרת הגיעה לידי המשיב רשימה מפורטת של כל הלקוחות.
עובדה זו התבררה למבקשים במסגרת פעולות שנקטו לשימור לקוחות, במהלכן התגלו להם עשרות מקרים שבהם שכנעו המשיב ושותפו לקוחות של המבקשים לבטל פוליסות קיימות ולערוך פוליסות חדשות באמצעותם, ובכך גרמו למבקשים נזקים עקב אובדן עמלות בסכומים ניכרים.
המשיב ושותפו אף פגעו בשמם הטוב של המבקשים, שכן יצרו קשר ראשוני עם הלקוחות בדרך של גניבת העין, כאשר הם מציגים עצמם כנציגי המבקשים. לאחר שיצרו עם הלקוחות את הקשר הראשוני, הכפישו המשיב ושות פו את המבקשים ופגעו בשמם הטוב בדרך של הצגת מצג לפיו סוכנות הביטוח של המבקשים מצויה בפשיטת רגל או מעורבת בפלילים או כי הפוליסות אינן נותנות כיסוי.
המבקשים טוענים כי מאגר הלקוחות הוא סוד מסחרי כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות וכי בגין כל לקוח אליו פנו נאלצו המבקשים להשקיע עבודה רבה בניסיונות השימור, וגם זאת לא תמיד בהצלחה.
המבקשים תבעו במסגרת כתב התביעה הנוכחי את הסעדים הבאים:
בגין הוצאות שימור הלקוחות שעזבו - 100,000 ₪.
בגין הפסדי עמלות בשל כל אחד מהמבוטחים שלא שב - 183,678 ₪.
בגין הפגיעה בשם הטוב - 69,685 ₪
בגין גזל סוד מסחרי - 100,000 ₪.

טענות המשיב בכתב ההגנה הנוכחי
בכתב ההגנה הנוכחי טען המשיב כי בפסק הדין התקבלה תביעת המבקשים שעניינה מניעת שימוש ברשימת לקוחות המצויה ברשות המשיב ובית הדין אף פסק לטובתם פיצוי בסכום של 20,000 ₪ בגין השימוש ברשימת הלקוחות.
משעה שסוגיה זו הוכרעה בפסק דין ולא הוגשה בקשה לפיצול סעדים במהלך התביעה הראשונה, לא ניתן לתבוע כיום סעדים נוספים בגין פניה ללקוחות נטענים נוספים שכן התביעה נידונה והוכרעה ולפיכך קיים מעשה בית דין.
המבקשים מנסים בתביעה הנוכחית לפגוע בתחרות, וזאת בשעה שאין כל פגם בפניה של סוכנות מתחרה ללקוחות פוטנציאלים אשר ייתכן שחלק מהם הם לקוחות המבקשים, זאת כל זמן שלא נעשתה כל פניה ללקוחות שהופיעו ברשימה נשוא התביעה הראשונה.
אין בידי המשיב רשימה של כלל לקוחות המבקשים, אין למבקשים כל סוד מסחרי והמשיב ממילא מעולם לא עשה בו שימוש, למשיב אין כל "מאגר", הוא אינו מחזיק במאגר לקוחות ומדובר בטיעון חדש שלא הופיע בתביעה המקורית.

טענות המבקשים בבקשה
המבקשים טוענים כי יש לפצל את הדיון ולהורות על חשיפת רשימת הלקוחות של המשיב. לטענת המבקשים הם עומדים בתנאים שנקבעו בפסיקה לקבלת צו למתן חשבונות שכן בין הצדדים קיימת מערכת יחסים מיוחדת הנלמדת מעצם הסכמת המשיב לצו המניעה שניתן נגדו במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי.
בנוסף טוענים המבקשים כי הוכיחו זכות לכאורה לגבי הכספים אודותיהם הם מבקשים לקבל צו למתן חשבונות שכן השאלה המרכזית במחלוקת היא האם נטל המשיב את מאגר הלקוחות שבנו המבקשים.
לשיטת המבקשים, הואיל וכל צד מעוניין להגן על רשימת לקוחותיו ניתן להגיע להסכמה למינוי מומחה מטעם בית הדין, כדוגמת רו"ח בעל כישורים בביקורת חקירתית בענף הביטוח, שיקבל מחברות הביטוח הרלוונטיות את רשימת הנפרעים של שני הצדדים לתקופה הרלוונטית וישווה ביניהם (החל מיום 1.1.2014 ועד ליום 15.6.2015). באופן זה יוכל המומחה לקבוע מהו מספר הלקוחות ששמותיהם מופיעים בשתי הרשימות ועל יסוד חוות דעת זו (שתתייחס גם להיקף הפוליסות שנמכרו לאותם לקוחות ולעמלות ששולמו בגינם) ניתן יהיה לקבוע האם נגזלה רשימת הלקוחות של המבקשים ונעשה בה שימוש.
בהתייחס לעלויות הכרוכות בבדיקה זו, נותנים המבקשים הסכמתם לשאת בשלב זה בכל עלויות בדיקת החשבונות והצלבתם משום שבכך יהיה כדי לייעל את הדיון, ולחסוך במשאבים שיפוטיים מרובים שכן מסקנות המומחה יסייעו לבית הדין.
דיון והכרעה
המבקשים הכתירו את הבקשה בכותרת "בקשה לפיצול הדיון" ואולם עיון בבקשה מלמד כי מדובר בבקשה לקבלת צו למתן חשבונות במסגרתה מבוקש כי יינתן צו לגילוי חשבונות המשיב בכדי שניתן יהיה לקבוע האם גזל את רשימת הלקוחות ועשה בה שימוש.
לאחר שעיינתי בבקשה, בכתבי הטענות וביתר המסמכים שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי המבקשים לא הוכיחו בשלב זה זכות תביעה לכאורה לגבי הכספים אודותיהם מבוקש לקבל חשבונות מפאת קיומו לכאורה של השתק עילה לנוכח הקביעות שבפסק הדין.
השתק העילה שבפסק הדין מונע, על פניו, מהמבקשים ל קבל בשלב זה את הסעד המבוקש, בשים לב לכך שתביעתם לפיצוי בגין גזל סוד מסחרי הוכרעה ואף נפסקו לטובתם 20,000 ₪ בגין עוולה זו, ונקבע כדלקמן:

"אנו מקבלים את טענת התובעים שכנגד שרשימת הלקוחות שלהם אכן הייתה, במועדים שלעניין, בגדר סוד מסחרי. רשימת הלקוחות נוצרה וגובשה על ידי הסוכנות, במסגרת פעילותה במכירת ושיווק פוליסות ביטוח, וזאת בנוגע לפלח שוק מצמצם ומוגדר בקרב דוברי השפה הרוסית, פלח שוק שיש בו תחרות רבה. הסוכנות השקיעה ביצירתה משאבים כלכלים וכוח אדם. הסוכנות העסיקה מחלקת טלמרקטינג שתפקידה לאתר עבורה לקוחות פוטנציאלים. כמו כן, הסוכנות העסיקה את התובע, כמו את יתר מנהלי קשרי הלקוחות או סוכני ביטוח, על מנת שיקדם גיוס הלקוחות לשם עריכת פוליסות ביטוח. במובן זה מהווה הרשימה תוצר עבודתם של אלה."

בתוך כך נקבע בפסק הדין כי במהלך כל ההתדיינות הקודמת, אשר נמשכה משנת 2015 ועד לשנת 2018, לא הביאו המבקשים ראיות בדבר שימוש שעשה המשיב ברשימה בפועל, ועוד נקבע כי המבקשים הודו כי אין להם כל דרך לקבוע במדויק את גובה הנזק ועל כן עתרו לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק:

"ולבסוף, למעשה גם התובעים שכנגד עצמם הסתמכו בבקשת הסעד שלהם בעיקר על הסעיף בהסכם הנוגע לפיצויים מוסכמים (ע' 131, ש' 5). הם אף הודו בתצהירו של נאומוב כי למעשה "אין דרך לעמוד ולקבוע במדויק את גובה הנזק" ולכן עתרו לפסיקת פיצויי ללא הוכחת נזק (סעיף 74 לתצהיר נאומוב). "

בנסיבות אלה מוענקת למשיב – על פניו – חסינות מפני תביעה נוספת בגין אותה עילת התביעה שהיוותה יסוד להתדיינות נושא פסק הדין. בכך שם פסק הדין לכאורה קץ להתדיינות בעלי הדין באותה עילה ויצר בעניין זה השתק עילה (ראו: נילי זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי 29-36 (1991). אציין כי בהתייחס לקיומה של השתק עילה מציינת המלומדת נילי זלצמן כי: "אין נפקא מינה אם בתובענה השנייה מבקש התובע לתבוע אותו סעד או סעד שלא תבע, או אם מעלה התובע למחלוקת אותן פלוגתאות ממש שנדונו בתובענה הראשונה או נסמך על אותן תיאוריות משפטיות או הוכחות עובדתיות, או אם הוא מבקש בתובענה השנייה להעמיד לדיון פלוגתא שלא הועלתה כלל בהתדיינות הקודמת או להעלות טענה משפטית חדשה או להביא הוכחות נוספות לתמיכה בפלוגתא שנדונה. פסק הדין משתיק את תביעתו, כאמור, ובלבד שמדובר באותה עילת תביעה בכל אחת מן התובענות. אף אין נפקא מינה לעניין זה אם מבוסס פסק הדין על ממצא חיובי או שלילי ואם הוא מבוסס על חוסר הוכחות".
קיומו של השתק עילה נלמד גם מכך שהמבקשים לא הגישו במהלך התובענה הראשונה שהתנהלה בפני כבוד השופט ספיבק בקשה לפיצול סעדים. המבקשים אף לא עשו כן במועד הגשת כתב התביעה הנוכחי, זאת על אף שלכאורה לא הייתה כל מניעה לעשות כן, בהתאם להוראות סעיף 26(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 הקובע ות כי בבית דין זה ניתן להגיש בקשה לפיצול סעדים גם במועד הגשת התובענה הנוספת: "תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת..."
משלא הוגשה בקשה לפיצול סעדים במועד שנקבע לכך בתקנות, היענות לבקשה למתן צו חשבונות כעת, משמעותה מתן היתר לפיצול סעדים לאחר שהתקיים הליך משפטי שהסתיים בפסק דין חלוט וזאת בשיהוי ניכר שלא הובא לו כל טעם.
לא נעלמה מעיני העובדה שבסופו של ההליך הקודם הגישו המבקשים בקשה למחיקת כתב התביעה וכי בקשה זו נדחתה על ידי כבוד השופט ספיבק . אלא שכמובהר בפסק הדין בעניין זה, הבקשה למחיקת כתב התביעה הקודם הוגשה רק בשלב הסיכומים, חודשים ארוכים לאחר שתם הליך ההוכחות, כאשר הדעת נותנת כי המבקשים רכשו בשלב זה יתרונות דיוניים מקיומו של ההליך. בהתייחס לאפשרות עתידית של הגשת תביעה נוספת כנגד המשיב הובהר בפסק הדין כי אין מקום להותיר מצב שבו חשוף המשיב לתביעה עתידית, בזו הלשון:

"נבהיר, שלהבנתנו, זכותו של התובע שנוהל נגדו הליך מלא לקבל הכרעה סופית בו, מבלי שיהא חשוף להגשת תביעה נוספת בעתיד על ידי התובעים שכנגד באותו עניין, ולהידרש להתגונן מפניו מחדש. לעניין זה, האופן בו בחרו התובעים שכנגד לנהל תביעתם זו, לרבות היקף ראיותיהם, אינו שוקל. לכל האמור נוסיף, שזמן שיפוטי רב הוקדש לדיון בתביעה שכנגד עד שלב הסיכומים, ואף מטעם זה הנכון הוא להכריע בה לגופה, תחת היעתרות לבקשה למחיקתה, באופן שיוביל בהכרח לקיום דיון בה מחדש, בערכאה אחרת."

נוכח קביעות ברורות אלה בפסק הדין, סבורני כי אין מקום להורות בשלב זה על צו למתן חשבונות, וכי על המבקשים להוכיח ראשית את זכאות ם העקרונית לקבלת החשבונות. רק ככל שתוכח זכאות זו, יהיו זכאים המבקשים לבקש צו למתן חשבונות.
משכך סדר הדברים הנכון הוא כי ראשית תיקבע זכאות המבקשים לכספים הנתבעים, ורק ככל שיעמדו בנטל זה יהיה מקום לקבוע את האופן שבו יגלה המשיב את רשימת הלקוחות.
ככל שייקבע על ידי המותב שיישב בדין כי לא קיים השתק עילה בין הצדדים ביחס לאלו מבין הסעדים הנתבעים, יהיו רשאים המבקשים להגיש את הבקשה לעיון חוזר והמותב שישב בדין יכריע בבקשה ובמידת הצורך יקבע את המנגנון שבו יתבצע גילוי החשבונות.
אבהיר כי כל קביעותיי בבקשה זו הן לכאוריות בלבד ויפות לשלב זה של ההליך.

סוף דבר
הבקשה למתן צו למתן חשבונות נדחית בשלב זה.
משלא הוגשה תגובת הצד שכנגד אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תש"פ, (22 דצמבר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: גיאורגי נאומוב
נתבע: מורגון יארוסלב
שופט :
עורכי דין: