ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילנה ליבנה נגד ספיר דיין :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובעת-הנתבעת שכנגד 1

אילנה ליבנה

נגד

הנתבעת –התובעת שכנגד
ספיר דיין

נגד

הנתבעת שכנגד 2 מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע
1. במסגרת התיק שלפני הוגשו תביעה עיקרית ותביעה שכנגד, בגין נזקים שנגרמו לכלי הרכב של הצדדים המעורבים, בתאונה שקרתה ביום 12/09/18 ברחוב הגלגל והיצירה באזור התעשייה ברחובות.

2. במסגרת התביעה העיקרית מבקשת התובעת אילנה (להלן : "אילנה"), לחייב את הנתבע ת ספיר (להלן: "ספיר"), לשלם לה סך כולל של 15,500 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה מסוג מאזדה 2 .

3. במסגרת התביעה שכנגד מבקשת ספיר -התובעת שכנגד, לחייב את הנתבעות שכנגד: אילנה ומבטחת ה "מגדל" לשלם לה סך כולל של 6,993 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכבה מסוג קאיה פיקנטו.

4. לצדדים גרסאות שונות אשר לנסיבות התרחשות התאונה וכל צד מגלגל את האחריות לקרות התאונה ולנזקיה, לפתחו של משנהו.

הדיון בתביעה
5. התקיים לפני דיון הוכחות במסגרתו העידו הנהגות אילנה וספיר וכן עדן שרעבי בן זוגה של ספיר שהיה נוסע ברכבה בעת התאונה. לא הובאו עדים ניטרליים או צילומים של קרות התאונה.

עדותה של אילנה
6. ביום התאונה, היא נסעה ברכבה מזדה 2, ברח' היצירה, מכיוון מערב למזרח באזור התעשיה ברחובות. הקאיה של ספיר יצאה מ רחוב הגלגל, לא צייתה לתמרור עצור בדרכה וכתוצאה מכך פגעה עם רכבה בחלק הקדמי ימני במאזדה וגרמה לתקר בגלגל הימני קדמי, בעטיו היא איבדה את השליטה על המאזדה. היא נאלצה להסיט את ההגה ימינה כדי להיתקל במדרכה שתעצור את רכבה.

7. לאחר מכן היא יצאה מרכבה, או אז, עדן שרעבי,בן הזוג של ספיר, יצא אליה והחל לצעוק עליה שרכבה אינו תקין ושהיא פגעה ברכבה, עקב נהיגה לא זהירה. היא חשה מותקפת, אמנם היא איננה מתמצאת בענייני רכב, אך היא ידעה היטב שרכבה היה תקין. יום קודם לכן, היא מילאה אויר בצמיגים. היא ראתה את הפיקנטו של ספיר רק בעת הפגיעה ברכבה. בעת נסיעתה , היא הביטה לצדדים. האיזור היה עמוס בתנועה.

8. במהלך חקירתה הנגדית, נשאלה אילנה, האם היא לא ראתה את הפיקנטו של ספיר, מכיוון שלא הסתכלה. אילנה השיבה כי מוקד הנזק ברכבה, מלמד על כך שלא סיימה לעבור את הצומת. היא הכחישה בתוקף את הטענה כי התאונה נגרמה עקב תקלה ברכבה, בעטיה איבדה את השליטה ברכבה והתנגשה בפיקנטו .

עדותה של ספיר
9. במועד התאונה, היא נהגה בפיקנטו , כשבן זוגה עדן יושב במושב לצדה. היא הייתה באזור התעשייה לצורך תיקון משהו ברכבה- "חלון שלא עבד". היא יצאה משם, עשתה עיקוף והגיעה לתמרור "עצור", היא צייתה לתמרור, הביטה ימינה ושמאלה, לא ראתה שום רכב מגיע ופנתה ימינה, או אז, אילנה הגיעה במהירות ונכנסה ברכבה.

10. במהלך חקירתה הנגדית סימנה ספיר בתמונות שהוצגו לפניה, את מקום התאונה, 7 מטרים לאחר הפניה ימינה. היא אישרה כי היא מכירה את מקום התאונה. היא לא ראתה את המאזדה של אילנה לפני התאונה . מכיוון שרכבה היה מאחוריה. לדבריה, אילנה הגיעה במהירות ונכנסה ברכבה כשכבר הייתה בתוך הצומת. מוקד הנזק ב פיקנטו היה בחלק השמאלי קדמי . הגלגלים במאזדה היו תקולים ולכן היא לא השתלטה על הרכב.

עדותו של עדן
11. ביום התאונה הוא נסע עם ספיר. הם יצאו ממוסך בו החליפו צמיגים בפיקנטו של ספיר. הם הגיעו לצומת לתמרור "עצור". הם עצרו , הביטו ימינה ושמאלה , לא ראו שום רכב ואז ספיר פנתה ימינה. המדרכה היא עגולה והיא נצמדה לימין והשתלבנו ביחד לכביש, אילנה הגיעה במהירות והרכב לא בלם לה, היא שחררה את הברקס .

דיון והכרעה
12. כידוע, על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן ( רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4)981(2003).

13. כפי שעולה מטענות הצדדים, מהעדויות שנשמעו ומהמסמכים שצורפו, עומדים אנו בפני מקרה של "גרסה מול גרסה". כל צד העלה את גרסתו לתאונה כאשר לא הובא כל עד חיצוני, ניטראלי, אשר יוכל להטות את הכף לטובת מי מהצדדים.

המסגרת הנורמטיבית זכות קדימה היא זכות יחסית 14. אין חולק כי זכות הקדימה הייתה נתונה למאזדה של אילנה, בעוד שעל ספיר הייתה מוטלת חובה לתת לה זכות קדימה ולציית לתמרור "עצור" שהיה בדרכה. עדן וספיר טענו כי היא צייתה לתמרור עצור ורק לאחר מכן החלה בנסיעה כאשר באותה עת כלל לא ראתה את המאזדה של אילנה.

15. זכות קדימה איננה זכות מוחלטת, אלא זכות יחסית וגם על נהג שלו נתונה זכות הקדימה, מוטלת חובת זהירות כללית לשים את ליבו ליתר כלי הרכב המשתמשים בדרך, ולוודא תחילה שהדרך אליה הוא פונה, פנויה ואין סכנה של היתקלות ברכב אחר המצוי בקרבתו באותו זמן.

הפסיקה חזרה וקבעה, כי :
" אסור לנוהג רכב להיכנס לצומת גם כשהרמזור מתיר את הכניסה, אלא אם ברור לו כי ביכולתו לעבור או להמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, משמע, שגם כשניתן לו אור ירוק ברמזור, עליו לשים לב לנעשה בצומת ובצדיו ולוודא שהוא יכול לעבור בו ללא הפרעה וללא תקלה" (ע"א 553/76 אליהו נ' חנחן פ"ד כט(2), 341).

גם לו אקבל את גרסתה של התובעת-אילנה כי לה הייתה נתונה זכות הקדימה, לא היה בכך כדי לפטור אותה מחובת הזהירות המוטלת עליה. זאת, מכיוון שזכות קדימה איננה זכות מוחלטת המתירה לנהג להיכנס לצומת מבלי להתאים את מהירות נסיעתו ולוודא שהדרך שלפניו פנויה ואין סכנה של היתקלות ברכב אחר המצוי בצומת או הנכנס לתוכו באותו זמן.

16. הלכה זו נשנתה בפסקי דין רבים בין היתר תא"מ ( רמלה) 14374-11-10 - אסף אנקונינה נ' ענת קצב ואח', תק-של 2011(3), 6956(20/07/2011) ע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג פ"ד מג (1) 137, 141 - 145. בית המשפט מייחס רשלנות תורמת לנהג שהייתה נתונה לו זכות קדימה, אם על פי רמזור ואם מכוח תמרור מאחר שלא וידא כי דרכו פנויה, בטרם נכנס לצומת.

סתירה מהותית בעדויות ספיר ועדן
17. מעדויות הצדדים עולה כי אילנה נסעה בדרכה. לא הובאו שום ראיות לביסוס טענותיה של פיר כי אילנה נסעה במהירות גבוהה מהמותר או שלא בהתאם לתנאי הדרך. נפלה סתירה בין גרסתה של ספיר כי בטרם התאונה פנו לטפל בחלון רכבה לעומת גרסת בן זוגה עדן כי קודם לכן ביקרו בעסק לתיקון תקרים (פנצ 'ריה) לצורך החלפת צמיגים בפיקנטו . אני קובע כי מדובר בסתירה מהותית שיש בה כדי לכרסם באמינות גרסתה של ספיר לתאונה.

18. במקרה שלפנינו, אני מעדיף את גרסתו של עדן אשר נתמכה ע"י אילנה כי הוא וספיר יצאו מפנצ'רייה המ צויה בסמוך למקום התאונה. אני מקבל את טענתה של אילנה שלא נסתרה, כי ספיר ניסתה לה קדים את רכבה של אילנה בכניסה לצומת, וכתוצאה מכך התפרצה לצומת לא פנוי. מוקדי הנזק במאזדה בבית הגלגל הימני קדמי, משתלבים עם טענתה של אילנה כי פגיעת הפינה הקדמית שמאלית של הפיקנטו בגלגל המאזדה גרמה לפיצוצו ואובדן השליטה ברכב.

19. אני מקבל את טענתה של אילנה כי עדותה של ספיר כי לא ראתה את המאזדה שלה לפני התאונה, אינה מתיישבת עם טענתה כי התקר קדם לתאונה ולא נוצר כתוצאה מפגיעת הפיקנטו. במקרה זה, אזי אין באפשרותם של עדן וספיר לדחות את טענתה של אילנה כי התקר ואובדן השליטה במאזדה, נגרמו כתוצאה מפגיעת הפיקנטו במאזדה, בתאונה מושא התביעה.

20. שמעתי בדיון בקשב רב את הקלטת השיחה בין עדן לאילנה. לא מצאתי שיש בדברי אילנה כפי שנשמעו בהקלטה, כדי לחזק את טענתה של ספיר כי הצמיג התפוצץ כתוצאה מהזנחת הטיפול בו ולא כתוצאה מפגיעת הפיקנטו.

מהי משמעותו המשפטית של המסמך עליו חתמה אילנה 21. ספיר צירפה לכתב הגנתה, מסמך בחתימת ידה של אילנה שלטענתה מהווה אישור של אילנה לאחריותה לתאונה. עיינתי היטב בנוסח המסמך:
אני ליבנה אילנה, ת.ז.... , נכנסתי בצומת פלדמן הגלגל ברכב של הגב' ספיר דיין" וחתימה.

ראשית, אני מקבל את טענתה של אילנה כי חתמה על המסמך בדלית ברירה, מכיוון שחשה מאוימת מנוכחותו וצעקותיו של עדן עליה.
ש. למה חתמת?
ת. כי הייתי יכולה גם לחתום על רצח ארלוזורוב (ש' 20-21 ע' 9 לפרוטו')

שנית, גם אם כל האמור במסמך נכון, אין בו כדי להטיל אחריות על אילנה. העובדה שרכב של הצד האחד פגע ברכב של הצד השני, אין בה כדי להעיד בהכרח כי נהג הרכב הפוגע אחראי לתאונה. כך בדיון המצב בו, אחד הנהגים איננו נותן זכות קדימה לנהג האחר ומתפרץ אל נתיב נסיעתו, האם נאמר כי נהג הרכב הפוגע לו מסורה זכות הקדימה, אחראי לתאונה, התשובה לכך שלילית. (למעט המקרים בהם בימ"ש מוצא לנכון להשית עליו אשם תורם).

22. לא מצאתי כל דופי בכך שאילנה נמנעה מזימון המוסכניק למתן עדות. לא ברור לי מה היה בעדותו של המוסכניק כדי לתרום לבירור המחלוקת בין הצדדים. לצורך הכרעה בשאלה האם התקר במאזדה נגרם עקב הפגיעה בתאונה וזהו המקרה הרגיל לבין האפשרות כי התקר קרה לפניה שזהו המקרה החריג, היה על הנתבעת לצרף חוו"ד מומחה של חוקר תאונות דרכים.

23. הצדדים לא הגישו חוות דעת נגדית מטעמם ולא ביקשו לזמן את שמאי הצד שכנגד כדי להיחקר על חוות דעתו. לפיכך, אני קובע כי חוות הדעת לא נסתרו ואני מקבלן באופן מלא.
הכרעה
24. לאחר שבחנתי בכובד ראש את טענות הצדדים כפי שפורטו בכתבי הטענות על נספחיהם והתרשמתי מעדויות הנהגות פניי ומטיעוני הצדדים, אני קובע כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה בין הנהגות כך שעל ספיר- הנתבעת תוטל אחריות בשיעור 80% ואילו על אילנה- התובעת תוטל אחריות בשיעור 20% לקרות התאונה ולתשלום נזקיה.

סוף דבר
25. לפיכך, אני פוסק כדלקמן:
בתביעה העיקרית: אני מחייב את הנתבעת-ספיר לשלם לתובעת –אילנה את הסכומים כדלקמן: סך של 9,566 ₪ חלק יחסי מדמי נזק וכן של 1,043 ₪ חלק יחסי מירידת ערך על פי חוו"ד שמאי. סך של 900 ₪ חלק יחסי משכר טרחת שמאי ו החזר אגרה כפי ששולמה. סכומים אלו ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
סך של 1,200 ₪ הוצאות משפט שככל שלא ישולמו במועד הר"מ, יתווספו אליהן הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בתביעה שכנגד אני מחייב את הנתבעות שכנגד, ביח ד ולחוד , לש לם לתובעת שכנגד -ספיר את הסכומים כדלקמן: סך של 1,248 ₪ חלק יחסי מדמי נזק על פי חוו"ד שמאי. סך של 130 ₪ חלק יחסי משכר טרחת שמאי ו החזר אגרה כפי ששולמה. סכומים אלו ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום המלא בפועל.
סך של 750 ₪ הוצאות משפט שככל שלא ישולמו במועד הר"מ, יתווספו אליהן הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כל התשלומים שפסקתי לעיל, ישולמו בתוך 30 ימים.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 ימים לבית משפט מחוזי מרכז לוד.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אילנה ליבנה
נתבע: ספיר דיין
שופט :
עורכי דין: