ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה זוביב נגד ניר לוי :

לפני: כבוד סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

התובע:
משה זוביב, ( ת"ז XXXXXX869)
ע"י ב"כ: עו"ד טלאל אלעוברה

-
הנתבעים:
1.ניר לוי, ( ת"ז -XXXXXX428)
2.יוסף בן עמי, ( ת"זXXXXXX775 )
3.המרכז לפתרונות בניה (עמ-510813561)
4. ויקטור לוי - חברה לבנין והשקעות בע"מ – ניתן פס "ד

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים לקבלת שכר עבודה בסך של 40,000 ₪ בגין עבודה בחודש דצמבר 2017 וינואר 2018 וכן תבע שכר עבודה בסך של 200,000 ₪ בגין עשרה חודשים נוספים שלטענתו אמור היה לעבוד וכן סך של 5,000 ₪ עבור כך שגרם לך שהנתבעים התקשרו עם צד שלישי התקשרות נוספת. התובע טען שבינו לבין הנתבעים התקיימו יחסי עובד מעסיק מיום 1.12.17 ועד 31.1.18, שתפקידו היה לבצע עבודות בניה עבור הנתבעים 1, 2, ו- 3 בפרויקט בניה באשדוד.

2. התובע טען שתנאי עבודתו סוכמו עם הנתבעים 1 - 3 בעל פה והוא הכין חוזה עבודה כתונתבעים לא חתמו עליו. מאחר שלא שילמו לו את השכר עבור החודשיים הראשונים הפסיק את עבודתו ולכן הוא תובע גם פיצוי של 10 חודשים נוספים.

3. הנתבע 2 לא הכחיש שהתקשר עם התובע, והשכר שאמור היה התובע לקבל עמד על סך של 20,000 ₪ ברוטו לחודש אך התובע עבד חודש וחצי בסך הכל. מאחר שלא היה מרוצה מעבודתו של התובע וגם היזם הראשי של הפרויקט לא היה מרוצה מעבודתו של התובע, בין היתר מפני שהתובע יצא לחו"ל בזמן עבודתו (ואמר שהוא חולה) וכן לקח מאתר הבניה חול ללא רשות, ההתקשרות הופסקה. הנתבע 1 הכחיש כל קשר להעסקת התובע, הוא אישר שלפני ההתקשרות הוא היה שותף של הנתבע 2, שותפות שהסתיימה לפני ההת קשרות בנוגע לפרויקט נשוא התביעה (הנתבע 3 זה שם מסחרי של הנתבע 1 ועל כן הנתבע 1 והנתבע 3 הם אותה אישיות משפטית). בדיון היום הסכים התובע למחוק את הנתבעת 4 החברה היזמית באתר הבניה, והוריתי על מחיקתה.

4. בדיון המקדמי נתתי פסק דין חלקי נגד הנתבע 2 לתשלום של 27,000 ₪ על פי הודאת הנתבע 2 שהתובע עבד אצלו חודש ועשרה ימים.

5. בדיון היום העיד התובע שהנתבע 1 הוצג כשותף של הנתבע 2 והציג הסכם עבודה בין שם מסחרי של הנתבע 1 לבין עובד אחר שעבד בפרויקט. ההסכם הוא מיום 28.11.17 וכן המחאה על שם הנתבע שניתנה לפקודת אותו עובד.
התובע העיד שהוא הכין את ה סכם ההתקשרות והנתבע לא חתם עליו, אישר שהוא יצא לחו"ל בדצמבר וינואר למשך שבוע בכל חודש (בדיון המקדמי הוריתי למשרד הפנים להמציא אישור כניסה/יציאה מהארץ של התובע בתקופה הנתבעת). התובע העיד שהוא התבקש על ידי הנתבע 2 להכין הסכם עבודה והלה השיב שאין לו זמן לשבת על החוזה ולכן החוזה לא חתום. כמו כן העיד התובע שלאחר שלא קיבל את שכר העבודה של חודש דצמבר וינואר הוא שלח לנתבע 2 הודעת דוא"ל שבה הוא הודיע לו שהוא מפסיק לעבוד (עמ' 8 שורה 25 לפרוטוקול). התובע ביקש להעיד מטעמו גם את מר שי תורג'מן מנהל הנתבעת 4 שנמחקה מהתביעה. מר תורג'מן אישר שהנתבעת 4 התקשרה עם חב' בשם טיסאן לביצוע עבודות הבניה והנתבע 2 ביצע עבור טיסאן את עבודות השיפוצים והוא זה שהתקשר עם התובע. מר תורג'מן העיד שנתבע 1 לא קשור כלל לפרויקט ובפעם הראשונה שהוא פגש אותו זה היה בהליך זה בבית הדין. מר תורג'מן העיד שנתבע 2 לקח את התובע על מנת שינהל את הפרויקט אך כשהתברר שהתובע בתור מנהל פרויקט איפשר גניבת חול מהפרויקט, הייתה פגישה בינו לבין נתבע 2 והוא ביקש מהנתבע 2 לא להמשיך להתקשר עם התובע מאחר שהתובע אינו אמין (עמ' 12 שורה 29 לפרוטוקול). הנתבע 1 העיד שהוא היה שותף של הנתבע 2 בעבודות שיפוצים עד חודש נובמבר 2017 שאז הופסקה ההתקשרות ואין לו שום קשר לפרויקט שעבד התובע. הוא אישר שהנתבע 2 התקשר עם אדם בשם גיאד עיסא גרייב על נייר מכתבים עם לוגו של המרכז לפתרונות מיגון ובניה שאותו מרכז רשום על שם הנתבע 1 וכן אישר שהנתבע 2 נתן צ'ק לביטחון לאותו עובד, מר גיאד עיסא גרייב, מטעמו של הנתבע 1 ללא הסכמתו של הנתבע 1 וממילא מדובר בהתקשרות מ נובמבר 2017 שלא קשורה לתובע.
נתבע 2 העיד שהתובע התקשר ע מו באמצעות אחיו של התובע שהיה אדריכל של האתר, התובע סיפר שיש לו רקע בניהול פרויקטיים אך לאחר שהתגלה שהוא גונב חול מהאתר, הוא שוחרר מהאתר, מה שגם שהתגלה שהוא היה בחו"ל ולא באתר (עמ' 15 שורות 29-31 לפרוטוקול). לגבי ההסכם שהכין התובע, מדובר היה בהסכם חד צדדי ולכן הנתבע 2 לא הסכים לחתום עליו אך כן אמר לתובע שבחודש ינואר 2018 הם יערכו הסכם באמצעות חברה חדשה, אולם ההתקשרות הופסקה בשל גניבת החול (עמ' 16 שורה 3 בפרוטוקול). לגבי ההמחאה וההסכם עם מר עיסא גרייב, השיב נתבע 2 שמדובר בטעות שלו שהוא חתם על מסמך עם לוגו של הנתבע 1 ונתן המחאה של הנתבע 1 לביטחון ללא רשותו.

6. בסיכומיו טען התובע שהוא זכאי לשכר של 40,000 ₪ בגין שני חודשי העבודה וכן לפיצוי המוסכם של עשרה חודשים משני הנתבעים מאחר שהוא הוכיח שהנתבעים הם שותפים. הנתבע 1 ביקש לדחות את התביעה מאחר שאין לו שום קשר לתובע והנתבע 2 טען שהתובע עבד חודש וחצי והתברר שהייתה מעילה של גניבת חול מהאתר ואין להסתמך על ההסכם החד צדדי שהכין התובע ללא הסכמתו.

7. התובע טען שהוא זכאי לסך של 40,000 ₪ בגין עבודתו בחודש דצמבר 2017 וינואר 2018. בדיון המקדמי נתתי פסק דין בחלקי לפיו הנתבע 2 ישלם לתובע סך של 27,000 ₪ לאור הודאת הנתבע 2 שהתובע עבד חודש ועשרה ימים.
בדיון היום אישר הנתבע 2 שהתובע עבד חודש וחצי ואישר שהשכר שסוכם עמד על 20,000 ₪. על כן אני קובע שהתובע זכאי לשכר מהנתבע 2 בסך של 30,000 ₪ בלבד. התובע עבד בחודש דצמבר 2017 בסה"כ 16 ימים כפי שכתב בסעיף 9 לכתב התביעה; בחודש ינואר 2018 טען שעבד 28 ימים אך מפלט של משרד הפנים התברר שמיום 9.1.18 ועד 16.1.18 הוא שהה בחו"ל, כך שנותרו לו 22 ימים ברוטו לעבוד בחודש ינואר 20 18 מהם יש להפחית לפחות את הימים: 6.1, 20.1, 27.1 שהם ה יו ימי שבת. לעניין הסתמכות בית הדין על לוח השנה: ראו צבי פרנקל ודוד א' פרנקל " ידיעה שיפוטית" ו"מן המפורסמות" בבתי המשפט הכלליים ובערכאות בעלות סמכויות ייחודיות : הדוגמה של בתי הדין לעבודה ב"קרית המשפט " כרך יא (2018).
כך שהתובע עבד בחודש ינואר לכל היותר – 19 ימים. בנסיבות אלה התובע אינו זכאי ל – 40,000 ₪ בגין עבודה לכל היותר של 16 ימים בחודש דצמבר ו-19 ימים בחודש ינואר. גם לטענת התובע השכר שסוכם ע מו היה עבור חודש עבודה מלא.
התובע העיד שהוא שלח הודעת דוא"ל בה הוא הודיע על סיום עבודתו (עמ' 8 שורה 25 לפרוטוקול מהיום) אך בחר משיקוליו הוא שלא לצרף עותק מהודעה זו לכתב התביעה ואף לא הזכיר הודעה זו כלל בכתב התביעה. משבחר התובע מסיבותיו הוא להסתיר הודעה זו, אין הוא זכאי לפיצוי מעבר לאותם שני חודשי עבודה, שכאמור התובע הודה שהוא זה שהודיעו על הפסקת העבודה.
אי אפשר להסתמך על ההסכם החד צדדי שהכין התובע – התובע אישר שהנתבע 2 סירב לחתום עליו ועל כן כל טענת התובע לפיצוי מוסכם בסך של 200,000 ₪ , דינה להידחות, מה גם שהתובע בחר שלא להתייחס לטענות שהעלה הנתבע נגדו בנוגע לגניבת החול.
אני דוחה את טענת התובע שהוא זכאי לתגמול נוסף בסך של 5,000 ₪ מאחר שלטענתו גרם לנתבעים להתקשר עם אחד הדיירם בחוזה בניה (סעיף 24 לכתב התביעה), הן מהסיבה שהתובע לא הוכיח טענה זו והן מהסיבה שגם לטענת התובע אין מדובר בשכר עבודה, אלא כתגמול בגין "תיווך", והתובע לא שילם אגרה לתיק בית הדין מאחר שהגדיר את כל תביעתו בסך של רבע מיליון ₪ כשכר עבודה, ומשהתובע לא שילם אגרה בגין רכיב זה, אין מקום לפסוק לטובתו בעניין זה.

דין התביעה נגד הנתבע 1 (שהוא גם הנתבע 3) להידחות. אין בעובדה שהנתבעים 1 ו-2 היו שותפים עד נובמבר 2017 כדי לקבוע שקיימים יחסי עובד – מעסיק בין התובע לבין הנתבע 1. גם העד מטעם התובע מר שי תורג'מן העיד שהנתבע 1 אינו קשור כלל לאותה התקשרות. טענת התובע שה נתבע 1 הוצג לו כשותף של הנתבע 2 בפרויקט שהועסק לא הוכחה וממילא נסתרה על ידי העד מטעם התובע עצמו. גם אם הנתבעים 1 ו -2 היו שותפים, אין מניעה עקרונית שלכל אחד מהשותפים יהיה עסק נפרד בו יעסיק עובדים במישרין ולא במסגרת השותפות. במקרה כזה השכנעתי שהנתבע 2 היה מעסיק נפרד של ה תובע והשותפות בין הנתבעים 1ו 2 הסיימה קודם לכן.

7. אף על פי שדחיתי התביעה נגד הנתבע 1, החלטתי לחייב את התובע בהוצאות הנתבע 1 בסך של 2,000 ₪ בלבד. מאחר שמדובר באותו תחום עיסוק של השותפות שהיתה בין הנתבעים , תחום הבניה והשיפוצים, הנתבע סבר שהנתבע 1 היה שותף של הנתבע 2 גם בהתקשרות נשוא התביעה. על התובע לשלם ההוצאות בתוך 30 יום מהיום.

8. על הנתבע 2 לשלם לתובע סך של 30,000 ₪. סכום זה כולל את הסך של 27,000 ₪ שפסקתי בדיון המקדמי. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
משהסכום שפסקתי לטובת התובע הוא 10% בלבד מסכום התביעה, אין מקום לפסוק הוצאות נוספות לטובת התובע והתובע והנתבע 2 יישאו בהוצאותיהם בנפרד.

9. פסק הדין ניתן כדן יחיד לאור ההחלטה בדיון היום.

10. זכות ערעור כדין.

11. המזכירות תשלח את פסק הדין גם באמצעות הפקסימיליה לצדדים.

ניתן היום, כ"ד כסלו תש"פ, (22 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.


מעורבים
תובע: משה זוביב
נתבע: ניר לוי
שופט :
עורכי דין: