ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם נביאי נגד מטילדה ענב :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

אברהם נביאי
ע"י ב"כ עו"ד אבירן אביב ועו"ד ענבל אהרוני

נגד

המשיבות

  1. מטילדה ענב
  2. ענת ענב

ע"י ב"כ עו"ד אלי הלם

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט יאיר דלוגין) מיום 20/11/19 בתא"ק 69397-11-19 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש - הנתבע לעיון מחדש בהחלטה מיום 15/9/19, אשר התנתה מתן רשות להתגונן בהפקדת כספים.

2. עסקינן בתביעה שהוגשה על ידי עזבון המנוח שמואל ענב ז"ל (להלן: "המנוח") באמצעות יורשותיו נגד המשיב, תביעה בסדר דין מקוצר בסך 465,138 ₪ נגד המבקש מכוח הסכם הלוואה מחודש מאי 2010 ומכוח הסכם נוסף משנת 2010 ולפיו נמכרו זכויות בקרקעות ביישוב צופים לילדיו של המבקש - הנתבע ובתמורה לכך התחייב לשלם למנוח 300,000 ₪.

3. המבקש הגיש בקשה לסילוק על הסף. בין היתר, בשל התיישנות.
בפסק דין חלקי מיום 13/6/19 התקבלה חלקית בקשתו. רכיב התביעה בגין החזר ההלוואה נדחה בשל התיישנות.

4. ביום 5/9/19 התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן.
בהחלטה מאותו מועד נקבע, כי יש ליתן רשות להתגונן רק כפוף להפקדת סך 335,082 ₪ בשל קלישות טענות ההגנה.
בית משפט קמא ציין כי התלבט אם לא לדחות כליל את הבר"ל אך בסופו של דבר החליט ליתן רשות להתגונן בתנאי של הפקדה.

5. המבקש לא הגיש בר"ע על ההחלטה וביום 10/10/19 ביקש להאריך לו את המועד להפקדה עד ליום 15/11/19 על מנת שיוכל לממש נכס וכך להפקיד את שנדרש.
בית משפט קמא נעתר לבקשתו.

6. ביום 17/11/19 הגיש המבקש: "בקשה דחופה למתן צו לרישום עיקול לטובת התיק המשפטי / זכויות המשיבים על קרקע של המבקש חלף על ביצוע הפקדה בפועל של סכום ההפקדה ולחילופין להארכת מועד נוספת לצורך מכר המקרקעין וביצוע ההפקדה הכספית".
נטען, כי למרות מאמץ כביר לייצר כסף נזיל, לא צלח עדיין הדבר ולכן מבקש שנכס מקרקעין ששווה פי כמה וכמה מסכום ההפקדה, יעוקל חלף הצורך בהפקדה.
המשיבות התנגדו לבקשה. ביקשו אף לדחות את הבקשה החלופית להארכת מועד וליתן פסק דין משלא הופקד הכסף.

7. הבקשה לעיון מחדש:
או אז, הגיש המבקש ביום 20/11/19 "בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט הנכבד מיום 15.9.19 בשל שינוי נסיבות".
שינוי הנסיבות הוא מסמכים שנמצאו במשרדו של המבקש, אשר יש בהם כדי לתמוך לטענתו בגרסת הגנתו.
בעקבות מסמכים אלו פנה המבקש לעו"ד גליק ביום 25/9/19 (עו"ד גליק הוא זה שלטענת המבקש קיבל את הכספים על מנת להעבירם למנוח).
עו"ד גליק השיב במכתב ביום 2/10/19, המבקש טוען כי הנכתב במכתבו של עו"ד גליק נכתב בחוסר תום לב ואינו נכון.
נטען כי לאור שינוי הנסיבות, אין מקום לחייבו בהפקדה כתנאי לקבלת רשות להתגונן.

8. בהחלטה מיום 20/11/19 נדחתה הבקשה אף ללא צורך בתגובה.
נקבע:
"עיינתי בבקשה עיין היטב. לא מדובר בשינוי נסיבות כמובנו של מושג זה לצרכי עיון מחדש בהחלטת ביניים. מדובר בנסיבות שארעו מזמן, עוד קודם להגדת הבקשה וגם קודם להגשת הבר"ל, אלא שרק עתה משום מה פעל המבקש כדי לאתר את המסמכים שהיה צריך לביא כבר בבר"ל מבלי שיהא בכך משום הבעת דעה כרגע לגופם של המסמכים והטענות. עיון מחדש בשל שינוי נסיבות מתייחס לנסיבות שלא היו קיימות לפני כן. לא כך הדבר במקרה דנא. למעלה מן הדרוש אציין כי עיון במסמכים שצורפו לא מגלה ראיה ברורה וחד משמעית אם בכלל כי החוב מושא התביעה שולם והעובדה שעו"ד גליק נמנע מלאשר זאת ודאי לא תומכת בטענות המבקש וזאת גם אם תגובתו טעונה בירור. המועד לנהל את הבר"ל אינו לאחר שההחלטה ניתנת, אלא בעת הגשת הבר"ל. מדובר כעת בניסיון להקדים את המאוחר ולנהל את המשפט במסגרת בקשה לעיון מחדש, בעוד הזכות לניהול המשפט ניתנה למבקש בכפוף להפקדה, שטרם בוצעה. לפיכך, הבקשה נדחית ומשלא נדרשה תגובה, ללא צו להוצאות".
(הדגש אינו במקור - א.כ.).

9. להשלמת התמונה העובדתית אציין, כי בהחלטה מיום 24/11/19 דחה בית משפט קמא את הבקשה להחליף את ההפקדה בעיקול והאריך המועד להפקדה עד ליום 24/1/20.

10. בבקשת רשות הערעור נטען, כי התמלאו מלוא התנאים לעיון מחדש בהחלטה מיום 15/9/19.
המבקש איתר מסמכים שונים שמלמדים כי קיימת לו הגנה מוצקה כנגד התובענה או לפחות - הגנה ראויה שאינה מצדיקה התניית קבלת רשות להתגונן בהפקדה.
בית משפט קמא אינו יכול "להעניש" את המבקש על כך שלא איתר את המסמכים לפני מתן ההחלטה ביחס להפקדה. החיוב בהפקדה יוביל לסגירת דלתות בית משפט בפני המבקש ובזכות גישתו לערכאות. המבקש ואשתו הם אלו שהגישו תביעה קודמת בזמן נגד המשיבות והיא מתבררת בבית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 4515-09-18.
בבקשה אף מפורט מדוע לטעמו של המבקש החלטת בית משפט קמא מיום 15/9/19 שגויה וכי לא היה כלל מקום להתנות קבלת רשות להתגונן בהפקדה.

11. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבות מהנימוקים כדלקמן:
א) לא ניתן היום להשיג על ההחלטה מיום 15/9/19.

כאשר בעל דין אינו מגיש הליך ערעורי במועדו ובמקום זאת מגיש "בקשה לעיון חוזר" או "בקשה לשינוי החלטה" לערכאה שנתנה את ההחלטה, אין הגשת בקשות אלו מאריכה את המועד להגשת בר"ע על ההחלטה שאותה מבקש אותו בעל דין לשנות.
יפים לעניין זה דברי כבוד השופטת וילנר ברע"א 1534/19 ניזאר רשיד נ' עו"ד לירן שלום - המנהל המיוחד (31/3/19) [להלן: " עניין ניזאר רשיד" ) בסעיף :
"...אין מקום, אפוא, לאפשר את "ריפוי" הפגם של אי הגשת בקשת רשות הערעור על ההחלטה הראשונה במועד בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מושא הבקשה...".-החלטה שדחתה את הבקשה לעיון חוזר בהחלטה המקורית.

כבוד השופטת וילנר היפנתה גם לרע"א 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' תורג'מן (6/2/06). רע"א 5691/18 ודובין נ' כונס נכסים הרשמי פסקה 8 (1/11/18) ורע"א 7113/18 עמותת חסד ואמת "לב אהרון" נ' צור לדון (11/11/18) פסקה 2.

ב) על כן, יש לבחון האם נפל פגם בהחלטה מיום 20/11/19 ולפיה נדחתה הבקשה לעיון חוזר.
אני סבורה, כי אין בנמצא פגם שכזה.
ממילא גם לא היה רשאי בית משפט קמא לשנות את ההחלטה שהוא נתן ללא הסכמת המשיב.

לעניין זה יפה סעיף 10 להחלטת כבוד השופטת וילנר בעניין ניזאר רשיד:
"יתר על כן, הכלל הוא כי לא תתקבל בקשה לעיון חוזר במקרים שבהם הטענות המועלות בבקשה הן ערעוריות באופיין, או כאשר לא חל שינוי בנסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה. כמו כן, נקבע כי רק במקרים נדירים תשנה הערכאה הדיונית את החלטתה בשל כך שהתברר לה כי נתנה החלטה מוטעית, וזאת כאשר התיקון לא יפגע בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של הצד שכנגד (ראו: רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ' אורמן, [פורסם בנבו] פסקה 13 (14.7.2011); רע"א 8210/11 גיל נ' אלקיים, [פורסם בנבו] פסקה 6 (22.1.2012); רע"א 4081/15 אופיר ייזום והשקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, [פורסם בנבו] פסקה 10 (‏18.10.2015)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה, שכן המבקש לא השכיל להראות כי מתקיימים בעניינו אחד מן התנאים האמורים אשר הצדיקו עיון מחדש בהחלטה הראשונה".

ראה לעניין זה גם: רע"א 7721/19 פלוני נ' פלוני (26/11/19) סעיף 8.

הליך עיון חוזר הוא יציר הפסיקה (להבדיל מעיון מחדש בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים לפי תקנה 368 לתקסד"א) וככלל, בית משפט ייטה להפעילו במשורה.
ראה לעניין זה גם : רע"א 1687/17 קואופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיס בע"מ (7/3/17) פסקה י'.

ג) המקרה שלפנינו אינו נופל לגדר החריגים.
העובדה שהמבקש מצא בתוך משרדו שלו מסמכים לאחר הדיון ופנה לאחר הדיון במכתב לעו"ד גליק, וזה - לא אישר את טענותיו אלא ענה את שענה, (כפי שכתב בית משפט קמא בהחלטתו מיום 20/11/19), ויהיה צורך לערוך בירור עובדתי בעניין, אין בה משום שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה שניתנה ביום 15/9/19, ועליה לא הוגשה במועדה בקשת רשות ערעור אלא התבקשה ארכה להפקדה וזו ניתנה.

יצוין, כי לעיתים, כאשר מוגשת בקשת רשות ערעור על החלטה המתנה קבלת רשות להתגונן (להבדיל מהגשת בר"ע על החלטה לעיון חוזר) בוחן בית משפט האם התנאי שנקבע מסכל את מטרת תקנה 210 לתקסד"א וינעל שערי בית משפט בפני הנתבע.

(רע"א 2895/12 עמרן נ' המועצה מקומית קריית טבעון, סעיף 14 להחלטה מיום 28/6/12).
במקרה דנן, לא רק שלא הוגשה בר"ע על ההחלטה, אלא שמבקשת המבקש לרישום העיקול עלה כי יש לו נכסים, העולים לפי גרסתו פי כמה וכמה על סכום ההפקדה.
גם אם כספים אלו לא נזילים, לא מצאתי סימוכין לכך שהוא אינו יכול לקבל הלוואה כנגד מי מנכסיו, ועל כן גם הטענה ולפיה הותרת ההחלטה על ההפקדה תנעל שערי בית משפט בפניו, לא בוססה כלל ועיקר.

12. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם נביאי
נתבע: מטילדה ענב
שופט :
עורכי דין: