ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בוריס שפיגוליינט נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד הנשיא, השופט אלכס קוגן

המערער
בוריס שפיגוליינט
ע"י ב"כ: עו"ד סמי אבו ורדה
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 2.6.2019 (הוועדה), אשר דחתה ערר המערער והותירה את הנכות שנקבעה על ידי דרג ראשון בשיעור 0%, על כנה. (ההחלטה)

רקע
המערער יליד 1971. ביום 8.3.2018 נפגע המערער בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה , כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה היא "כאבי צואר קורנים לימין".
ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 12.03.19 קבעה למערער נכות רפואית צמיתה בשיעור 0% החל מתאריך 09.03.18.
על החלטה זו הוגש ערר מטעם המערער.

ביום 2.6.2019 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים לצורך דיון בערר המערער. בפני הוועדה התלונן המערער על כאב בצוואר שמקרין ליד ימין ולאזור המרפק ולשורש כף יד ימין. ב"כ המערער טען כי המערער-

"סובל מכאבים בצוואר המקרינים לאורך הגפה הימנית עד לקצות האצבעות 1,12,3. לעורר לא נקבעו נכויות זמניות אלא צמיתה בשיעור 0% יום לאחר התאונה כאשר העורר סבל סבל רב וכדבריו לא יכל לזוז ולכן יש לקבוע לו נכות זמנית לפחות לתקופת ארבעת החודשים בה לא עבד. מצורף אישור מעביד על היעדרות מהעבודה. באשר לנכות הצמיתה יש לקבוע נכות בהתאם לבדיקה הקלינית צילומי ה CT MRI ובדיקת ה EMG. כן מבוקש לקבוע על פי ממצאים את נכותו הקודמת הניתנת ולנכות מצב קודם".

הוועדה עיינה בבדיקות הדימות וציינה –
"CT עש צווארי – שינויים ניווניים ודיסקופתיות, אין שברים ואין פריצות דיסק.
EMG סימנים של לחץ שורשי מימין "

הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה כדלקמן:
" אין ספאזם בשרירי הצוואר התנועות מלאות וחופשיות כלל הכיוונים ספורלינג שלילית דו"צ אין חסר מוטורי בגפיים"

הוועדה סיכמה הוועדה את דיוניה וקבעה כך:

"בדיקת הצוואר תקינה אין נכות בצוואר ואין סימני גירוי שורשי הממצאים שבדימות ובבדיקת EMG לא באים לביטוי קליני. לא נותרה נכות צמיתה. הועדה קובעת נכות זמנית לשיעור של 3 חודשים בגין כאבי צוואר שהשתפרו לאורך הזמן כצפוי ולא התירו נכות צמיתה 30% לחודש הראשון
20% לחודש השני
10% לחודש השלישי"
(טעויות במקור)

על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים
להלן בתמצית פירוט טענות המערער:
בפני הוועדה הוצגו מסמכים רפואיים ואישורי מחלה , וכן אישור מעביד על היעדרות מעבודה מיום 5.8.2018 עד 1.12.2018. אך הועדה הרפואית התעלמה לחלוטין ולא קבעה אחוזי נכות זמנית בצוואר , לא ניסתה, ולא דנה ,וכנראה שכחה להתייחס לתקופה זו.
אמנם הוועדה בדקה את תנועות הצוואר, אך אין בכך להוות בדיקה מלאה בכל הקשור לאיברים הנוספים שציינו בפניה, לרבות בהקרנת כאבים למרפק ולשורש כף יד ימין, והרי על כך הונחו בפניה תוצאות בדיקת EMG המצביעות על סימני לחץ שורשי מימין.
למקרא, סעיף 7 לפרוטוקול רואים בבירור כי הבדיקה היחידה שבוצעה היא בדיקת תנועות הצוואר. לכן לא ברור הכיצד, ועל סמך מה הגיעה הועדה למסקנה בסעיף 10 לפרוטוקול, לפיה "הממצאים שבדימות ובבדיקות EMG לא באים לביטוי קליני". מהו הביטוי הקליני? מהי הבדיקה הקלינית בעניין המרפק בשורש כף יד ימין ? במיוחד כאשר הממצאים מצביעים על נימול.
המערער ביקשה להחזיר את עניינו לדיון בפני ועדה בהרכב אחר.

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות. בניגוד לטענת המערער הוועדה לא שכחה לדון בטענת הנכויות הזמניות ואף מעניקה לו נכויות זמניות.
ב"כ המשיב טוען שיש לדחות טיעוני המערער כי הוועדה לא בדקה איברים נוספים שצו ינו בפניה לרבות הקרנת כאבים למרפק ולשורש כף יד ימין וכי הבדיקה היחידה שערכה היא בצוואר, שכן הטענה היא הקרנה צווארית לאורך הגפיים העליונות, אין טענה לפגיעה עצמאית באיברים אלו והוועדה עורכת את בדיקותיה בהתאם.
הוועדה אמנם מציינת כי על פי בדיקת ההדמיה יש לחץ שורשי ואולם מצד שני מציינת כי נקבעת על בסיס ממצאים קליניים. בהתאם לפסיקה, בדיקות הדמייה מהוות אך ורק בדיקות עזר אך הנכות נקבעת על בסיס ממצאים קליניים.
המשיב סבור כי לא נפלה כל טעות משפטית בפעולת הוועדה וכי החלטתה מפורטת ומנומקת וניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה.
הרכב אחר- משכך היא עמדת המשיב, הרי שבוודאי אין המשיב סבור כי יש מקום להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.

בדיון שהתקיים ביום 18.12.19 בפני הרשם טארק חסנין, חזרו הצדדים על טענותיהם בהודעת הערעור וכתב התשובה. ב"כ המשיב הוסיף כי המונח "ספורלינג שלילי" המצוין בסעיף 7 לפרוטוקול הוועדה, משמעותו על פי חיפוש באינטרנט שמדובר במבחן המעיד על לחץ עצבי על דיסק צוואר. משהוועדה מצאה אותו שלילי הדברים מתכתבים עם מסקנת הוועדה בסעיף 10 כי אין סימני גירוי שורשי וכי הממצאים של בדיקת הדי מות לא באים לידי ביטוי קליני.
לעניין נכויות זמניות- אישור המעסיק שהוצג על ידי המערער אינו בבחינת אישור רפואי. ברור מהחלטת הוועדה כאשר העניקה את דירוג הנכויות כי היא סבורה שיש להעניק נכות זמנית אך ורק למשך שלושה חודשים. הוועדה אינה צריכה לנמק מדוע היא סבורה כי אין להעניק נכות גם בחודש הרביעי כאשר לטענת המערער נעדר מעבודתו, זאת ללא גיבוי אישורי אי כושר רפואיים.

דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

ידיים- בפני הוועדה התלונן המערער על כאב בצוואר שמקרין ליד ימין, לאזור המרפק ולשורש כף יד ימין. ב"כ המערער ביקש לקבוע נכות צמיתה בהתאם לבדיקה הקלינית ובדיקות הדימות לרבות בדיקת EMG אשר ממצאיה מצביעים על "סימנים של לחץ שורשי מימין".

ממקרא הפרוטוקול עולה, כי הוועדה ערכה בדיקה קלינית בצוואר בלבד, ולא ניתן ללמוד מהפרוטוקול כי נערכה בדיקה קלינית גופנית בידיים. בסיכום דיוניה קובעת הוועדה כי בדיקת הצוואר תקינה וכי אין נכות בצוואר וכי הממצאים בבדיקת EMG לא באים לידי ביטוי קליני כשלא ברור מממצאי הבדיקה בסעיף 7 לפרוטוקול אם נערכה בדיקה קלינית בידיים ומה היו ממצאי הבדיקה. בהקשר זה יש לדחות טענת המשיב לפיה המונח "ספורלינג שלילי" המצוין על ידי הוועדה בסעיף 7 לפרוטוקול משמעותו שמדובר במבחן המעיד על ל חץ עצבי על דיסק צווארי ומשכך מצאה הוועדה, הדברים מתכתבים עם מסקנת הוועדה כי אין סימני גירוי שורשי וכי הממצאים של בדיקת הדימות לא באים לידי ביטוי קליני, שכן ראשית הדבר ים נאמרים מפי ב"כ המשיב לאחר חיפוש באינטרנט ולא מפי הוועדה. שנית, עצם העובדה כי ב"כ המשיב נזקק לחיפוש באינטרנט על מנת לנסות ולהבין את ממצאי הבדיקה של הוועדה או החלטתה, אך מלמדת כי החלטת הוועדה הן ביחס לממצאי בדיקתה והן ביחס למסקנה בסעיף 10 לפרוטוקול אינה ברורה ולא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה . קביעת הוועדה שהממצאים בבדיקת ה EMG לא באים לביטוי קליני לא מנומקת ולא ברורה ואינה עולה בקנה אחד עם ממצאי בדיקתה.

נכויות זמניות- בפני הוועדה הוצג מסמך על תקופת היעדרות מ 5.8.2018 עד 1.12.2018, אך הוועדה לא התייחסה לכל תקופת ההיעדרות וקבעה נכות מדורגת לשלושה חודשים 30% לחודש ראשון 20% לחודש שני ו - 10% לחודש שלישי וזאת מבלי להתייחס לאישור מעביד שהוצג בפני הוועדה ולפיו המערער נעדר מהעבודה במשך 4 חודשים. אמנם נכון המדובר באישור מעסיק ואין המדובר באישור רפואי, אך יחד עם זאת, שעה שב"כ המערער טען בפני הוועדה בעניין נכויות זמניות וביקש לקבוע נכות לתקופה של 4 חודשים בהתאם לאישור המעסיק, שומה היה על הוועדה להתייחס לטיעון ב"כ המערער ולקבוע האם היא מקבלת או דוחה את בקשתו ולנמק מדוע. במסגרת סיכום הדיון לא נערך דיון בנושא הנכויות הזמניות וטענות ב"כ המערער בהקשר זה. אין בקביעת נכות זמנית מדורגת בכדי לפטור את הוועדה מלהתייחס לטענות המערער שהועלו בפניה. לטעמי, החלטת הוועדה חסרה התייחסות לטענות המערער בנושא נכויות זמניות כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקול הוועדה.

סוף דבר
לאור האמור, הערעור מתקבל כך שעניינו של המערער מוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכב ה מיום 02.06.19, על מנת שתדון בטענות המערער בנושא הכאבים המקרינים למרפק ולשורש כף יד ימין בשים לב לממצאי בדיקת ה EMG, כמו כן תבחן הוועדה מחדש טענות המערער בנושא נכויות זמניות.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
המערער ובא כוחו יזומנו לוועדה לטעון טענותיהם.
המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך2,500₪ שישולמו בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה כסלו תש"פ, (23 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: בוריס שפיגוליינט
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: