ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ. מ. ערערה-בנגב נגד רשת תיכוני טומשין בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת אורית ליפשיץ

תובעים

מ. מ. ערערה-בנגב

נגד

נתבעים
רשת תיכוני טומשין בע"מ (חל"צ)

בית המשפט העליון קבע כי ניתן לעשות שימוש בתקנה זו, לצורך ייעול וקיצור ההליך המשפטי, ובלבד שבית המשפט השתכנע כראוי על יסוד החומר שבפניו שקיימת הצדקה ליתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד:

החלטה

מבוא

לפניי בקשת רשות להתגונן אשר הגישה הנתבעת.

עניינה של התובענה היא בתביעה בסדר דין מקוצר שהגישה התובעת לבית משפט זה, כנגד הנתבעת, על הסך של 1,536,935 ₪.

טיעוני הצדדים

בתביעתה טוענת התובעת, מועצה מקומית, כי בינה לבין הנתבעת נכרתו הסכמי התקשרות לשם ניהול והפעלה של בית הספר התיכון מקיף ערערה בנגב. לטענתה, הנתבעת התחייבה לשלם את שכר עובדי המינהלה העובדים בבית הספר ואשר שכרם משולם ע"י המועצה וכן תשלומים שוטפים נוספים אשר טרם שילמה.

כעולה מטיעוני המבקשת, רשת תיכונים בה טוענת היא כי לא רק שהיא אינה חבה דבר לתובעת אלא שההפך הוא הנכון. לטענתה, במהלך השנים התקיימו בין הצדדים פגישות רבות במטרה להסדיר החובות בדרכי נועם.

לטענתה למשל, בשנים 2016-2017 נשאה הנתבעת במקום התובעת, עקב מצבה הכלכלי הקשה, בהוצאות עתק בגין שיפוץ והתאמת בית ספר נוסף. זכר לסכומים אלו, כך לטענתה, לא מופיע בכרטסת המפוברקת, לדבריה, שהוצגה במגמתיות בכתב התביעה, דבר המלמד על כך שהכרטסת מלאכותית ונטולת כל ערך ראייתי.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את התביעה בסדר דין מקוצר וכן את טענות ההגנה שהעלתה הנתבעת במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ו/או "התקנות"), ולהורות על מתן רשות להגן, על יסוד הבקשה בלבד, ולהלן נימוקי:

בית המשפט העליון קבע כי ניתן לעשות שימוש בתקנה זו, לצורך ייעול וקיצור ההליך המשפטי, ובלבד שבית המשפט השתכנע כראוי על יסוד החומר שבפניו שקיימת הצדקה ליתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד:

"... שלשם ייעול הדברים, חסכון זמן שיפוט והתדיינויות, שעה שמשוכנע בית המשפט או הרשם כי יש מקום למתן רשות להתגונן, יכול הוא ליתנה בלא דיון...והרי לכל היותר יהא צורך במקרה כזה בבירור ממצה, אך לא נפגעו זכויות התובע "בשורה התחתונה" המהותית של התיק...כאן המקום לציין בהטעמה, כי סמכות זו לפי התקנה כמובן אינה בחינת מובן מאליו, שכן הכלל הוא חקירת המצהיר, ועל כן פשיטא גם שעל בית המשפט או הרשם להשתכנע כראוי כי החומר אשר לפניו מצדיק החלטה ללא דיון. מטרת התיקון לתקנה היא ייעול ההליכים, וכמובן על הייעול להשתקלל בין שאר הרכיבים" (ועל כך ראו בהרחבה רע"א 1264/08 סלאמה מונדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ. כבוד השופט א. רובינשטיין).

המבחנים הרלוונטיים לצורך מתן רשות להתגונן רוכזו ב- ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ:

"התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכי התביעה הרגילים ובמסגרתה עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה ובבקשה לרשות להתגונן, כמו גם על בסיס הדיון המתייחס לבקשה זו בלבד.
בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו... החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן [ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, 46 (2004)]. זאת ועוד- כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב [ראו: ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"מ מו(4) 193, 196 (1992); זוסמן בעמוד 678).
מכאן, שבירור בקשת הרשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה, והוא לא יכול לבוא במקום דיון בתיק. רק אם התברר לבית המשפט עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו כי הגנתו הינה "הגנת בדים", דהיינו כי היא משוללת כל יסוד על פניה ואין לה על מה שתסמוך, לא תינתן רשות להתגונן [ע"א 620/06 חברת טימאט קאופמן סילבר נ' אטלי).
כן נקבע, כי הזכות להגיש בקשת רשות להגן שקולה לזכות דיונית בעלת מימד חוקתי הנגזרת מזכות הפנייה לערכאות, שהינה זכות חוקתית ראשונה במעלה.

כאשר בוחנים אנו את טענות ההגנה של הנתבעת בבקשת ה למתן רשות להגן, ולאור המבחנים למתן רשות להגן, איני רואה סיכוי של ממש, שלא הייתה ניתנת רשות להתגונן, ביחס לנתבע ת , גם אם היה נערך דיון בבקשה זו.

למעשה סבורה אני כי בשלב זה רב הנסתר על הנגלה, וכי לא מן הנמנע כי יהיה צורך בבירור ראייתי על מנת להכריע בטענות הצדדים.

לאור האמור לעיל, הריני קובעת כי על-יסוד תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, וכן מטעמים של ייעול ההליך הדיוני, ולאור מסקנתי כי טענות ההגנה הנטענות של הנתבעת אינן עולות כדי "הגנת בדים", מצאתי לנכון ליתן לנתבע ת רשות להתגונן, והכל מבלי שיש באמור בהחלטה זו, כדי לחוות את דעתי, לגבי הסיכויים לקבלת טענות הנתבע ת במסגרת הבירור שיערך לגופו של עניין.

קובעת דיון קדם ליום ה- 1/6/20 בשעה 9:00. על בעלי הדין להתייצב לדיון באופן אישי.

לקראת ישיבת קדם המשפט הנני מורה כדלקמן:

בעלי הדין ישלימו ההליכים המקדמיים, לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים, אם יוחלפו ופרטים נוספים אם יידרשו. הליכים אלה יסתיימו בתוך 45 ימים מהיום.

כדי ליעל את קדם המשפט ולאפשר דיון ענייני, יש להגיש את בקשות הביניים בהקדם האפשרי לאחר שהתעוררה עילת הבקשה ולכל המאוחר בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

במידה ומי מבעלי הדין יבקש להסתמך במהלך ניהול התובענה, על חוות דעת מקצועיות, הרי שהמועדים להגשתן יחולו באופן הבא:

התובעת - בתוך 60 ימים מהיום.
הנתבעת - בתוך 60 ימים נוספים.

בעל דין שלא יגיש חוות דעת במועדים שנקבעו, ייחשב כמי שוויתר על הזכות לעשות כן.

ב"כ בעלי הדין יבואו ביניהם בדברים ואם יעלה בידיהם להגיע להסדר, לרבות הסדר דיוני, יודיעו אותו בכתב קודם המועד שנקבע.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י' כסלו תש"פ, 08 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מ. מ. ערערה-בנגב
נתבע: רשת תיכוני טומשין בע"מ
שופט :
עורכי דין: