ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלעד בנימין ורון נגד ניר לוי :

בפני כבוד ה שופטת בלהה יהלום

תובע/משיב

אלעד בנימין ורון (אסיר)
ע"י ב"כ עו"ד יוסי בן דור

נגד

נתבע/ מבקש
ניר לוי

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק הדין, שניתן בהעדר התייצבות.

העובדות הצריכות לעניין:
1. המשיב, המרצה כיום עונש מאסר בשל עבירות מין, העביר למבקש, עורך דין במקצועו, סך של 425,000 ₪ סמוך למועד כניסתו לכלא. המשיב טוען כי העביר סכום זה לידיו הנאמנות של המבקש, לאחר שזה שכנע אותו כי אם לא ייעשה כן עלול ות קורבנותיו לנקוט נגדו הליכים אזרחיים וקיים חשש כי כספיו יעוקלו. כעת מבקש ה משיב כי הסכומים שהעביר למבקש יושבו אליו.

2. המבקש אינו כופר כי קיבל לידיו את הסכום הנ"ל. אולם לטענתו, בחודש מרץ 2018 ביקש המשיב כי הכספים לא יהיו אצל המבקש בנאמנות, אלא יוסבו להלוואה שתינתן לחברה שבבעלות המבקש, שמועד פירעונה הוא סמוך לסיום מועד ריצוי עונש המאסר בן 8 שנים שנגזר על המשיב. בהתאם, חתם המשיב מיוזמתו ומרצונו על הסכם הלוואה לפיו הלווה המשיב לחברה שבבעלות המבקש את הסכום הנ"ל. ההלוואה תושב בצירוף ריבית בהתאם למועדים שנקובים בהסכם. בהתאם להסכם זה כל קבלה או אישור שניתנו עד כה בטלים ומבוטלים לאחר החתימה על המסמך הנ"ל.

3. ביום 24.3.19 התקיים הדיון בבקשת הרשות להתגונן ובמסגרת ההחלטה בה התקבלה הבקשה, נקבע קדם משפט ליום 11.6.19 (להלן: ההחלטה). בסעיף 6 ל החלטה נקבע כי "לקדם המשפט יתייצבו בעלי הדין בעצמם... אי התייצבות בהתאם להוראות אלה תיחשב כאי התייצבות למשפט ". ההחלטה נשלחה למבקש בדואר רשום וגם נשלחה, בהצלחה, למספר הפקס שמסר, ביום 26.3.19.
4. המבקש לא התייצב לקדם המשפט ביום 11.6.19. המשיב ביקש פסק דין בהעדר התייצבות, ולאחר שבית המשפט בחן ומצא כי ביום 26.3.19 פנה המבקש למזכירות בית המשפט וביקש כי תשלח לו ההחלטה מיום 24.3.19 (הכוללת את מועד הקדם) וישנו אישור מסירה של ההחלטה, ולאחר שבא כוח המשיב הראה כי מסמך הנושא את מועד הדיון התקבל ונחתם על ידי המבקש, ניתן פסק דין בהעדר התייצבות, על סך של 425,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

5. העתק מן הפרוטוקול הכולל את פסק הדין נגד המבקש נשלח למספר הפקס שמסר המשיב ולאחר מספר נ יסיונות ישנו אישור משלוח מיום 30.6.19. בנוסף, בהתאם לאישורי הפקס, הרי שהבקשות להשבת העירבון, כפועל יוצא מפקיעת ההליך, נמסרו במספר הפקס של המבקש ביום 15.7.19.

הבקשה לביטול פסק הדין
6. ביום 7.10.19 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין בד בבד עם בקשה להארכת מועד להגשתה. המבקש עותר לביטול פסק הדין הן מחובת צדק והן משיקולי דעת בית המשפט.
לטענתו, בעקבות תלונה שהגיש המשיב במשטרה מחלק ההונאה לקח ממ שרדו את כל המחשבים, השרתים והתיקים וכך לא היה בידיו רישום בדבר מועד הדיון. לטענתו פנה למזכירות בית המשפט על מנת לקבל את ההחלטה מיום 24.3.19 (לא ציין מתי פנה למזכירות ) שכן מפני שמחשביו נלקחו לא ידע על מועד הדיון. בהמשך (שוב, לא צוין מתי) הושב לו הציוד שנלקח על ידי המשטרה.
לטענתו קיבל את פסק הדין רק ביום 7.7.19. סטודנטית שהייתה במשרד תייקה את ההחלטה בתיק הלא נכון (לא צוין שמה ולא צורף תצהיר שלה).
המבקש פרט כי הוא סובל מקשיי תפקוד, התקפי חרדה ותשישות נפשית המשבשת את שגרת חייו ועבודתו. לפני כשנה אובחן כסובל מהפרעת דחק בתר חבלתית (PTSD) המתבטאת בשכחה. המבקש לא צירף חוו"ד רפואית או כל תיעוד רפואי התומך בנטען.

7. המבקש עותר לביטול מחובת צדק שכן הוא מבקש להפריך את טענות המשיב, שלא התייצב בעצמו לדיון אלא רק בא כוחו.

בנוסף הוא עותר לביטול פסק הדין מטעמים שבשיקול דעת בית המשפט. לטענתו, הנימוקים דלעיל מסבירים מדוע נעדר מן הדיון מקום שבית המשפט קיבל בעבר את בקשת הרשות להתגונן, הרי שיש לו עילות הגנה טובות וניתן להניח כי אם יבוטל פסק הדין תהיה תוצאת ההליך שונה. שהרי המשיב לא צירף חוות דעת גרפולוגית לתמיכה בטענה כי החתימה על הסכם ההלוואה אינה חתימתו. המשיב הוא שמנסה למלט נכסיו על מנת שלא לפצות את קורבנותיו לעבירות האינוס שביצע בהן. טענותיו של המשיב הן טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב ומשכך עתידות להידחות. העובדה שאמו של המשיב ביקשה לשחרר חלק מהכסף מלמד על כך שהיה ברור לתובע ולמי מטעמו כי הכסף במשמורת המבקש.
המבקש עמד על חשיבותה של זכות הגישה לערכאות ועל כך שיש ליתן לו יומו בבית המשפט.

טענות המשיב
8. בתגובתו טען המשיב כי הטענה בדבר טעות מזכירותית כבר נטענה בתיקים אחרים המתנהלים נגד המבקש וכי המזכירה הקבועה , אמלין מאור, הגישה תלונה במשטרה נגד המשיב בשל תצהירים שהגיש בשמה תוך זיוף חתימתה בהליכים אחרים המתנהלים מולו (העתק מהתצהיר צורף לתגובה) . גם הטענה לטעות של סטודנטית נטענה בעלמא ללא פירוט שמה של אותה עובדת וללא תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות . לטענת המשיב אין מדובר בתקלה נקודתית במשרדו של המבקש אלא שהאחרון סגר את המשרד וטרוד בהימלטות מחובותיו העומדים כיום על סך של 5,500,000 ₪ בהוצאה לפועל (המשיב צירף תמונה בו נראית חזית של חנות/משרד כשהיא מוגפת בתריס ברזל ונטען כי זה משרדו של המבקש). טענת המבקש כי חקירת המשטרה בעניינו של המשיב לא העלתה דבר, אינה נכונה כלל ועיקר, המבקש נעצר וישנה כוונה להמליץ להעמידו לדין.

9. לטענת המשיב, סדר השתלשלות העניינים הכרונולוגית אינה עולה בקנה אחד עם טענות המבקש. ביום 24.3.19 התקיים הדיון בבקשת הרשות להתגונן במעמד המבקש שטען לפרוטוקול כי לפני יומיים המשטרה החרימה את ציוד המחשבים במשרדו (22.3.19) , ובו ביום ניתנה ההחלטה על מועד הקדם. מכאן, שהמבקש כבר היה נטול מחשבים בעת קביעת מועד קדם המשפט אליו לא התייצב והתקלה לא נובעת מהעדר המחשבים.
באשר לטענות לליקויים רפואיים, המשיב השיב כי המבקש לא צירף בדל ראיה לתמיכה בטענות אלו על אף שטען לאבחון מהעת האחרונה, לא כל שכן חוות דעת רפואית ערוכה כדין.
דיון והכרעה
11. כפי שנאמר בדיון בישיבת קדם המשפט מיום 11.6.19 ובפסק הדין מאותו היום, זימון המבקש לדיון היה כדין. כל ההחלטות נשלחו אליו לכתובת המייל ואין הסבר מדוע לא פתח את ההודעות שנשלחו, בנוסף, ההחלטות שוגרו למספר הפקס שמסר וכפי שהציג המשיב לעיל , מסמך הנושא את תאריך הדיון הועבר לידי המבקש ונושא את חתימתו, בנסיבות אלו הרי שאין מקום לביטול פסק הדין מחובת צדק ולא נפל כל פגם היורד לשורשו של הליך המצדיק ביטול פסק הדין.

12. באשר לבקשה לביטול פסק הדין מטעמים שבשיקול דעת בית המשפט, אני מוצאת כי יש מקום, אך ורק מטעמים של מדיניות משפטית ועל מנת ליתן למבקש יומו בבית המשפט , להורות על ביטול פסק הדין תוך שימוש בסמכות הקבועה בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ולהתנות את ביטול פסק הדין בהפקדת סך של 25,000 ₪ בקופת בית המשפט, ותשלום הוצאות בסך 2,000 ₪ לטובת התובע.

13. התנהלות המבקש לכל אורך חיי התיק אינה משביעת רצון, בלשון המעטה, ועל כך כבר עמדתי בהחלטה מיום 17.3.19 שניתנה בבקשה הרביעית שהגיש המבקש לדחיית מועד הדיון בבקשת הרשות להתגונן.
המבקש, שמודע לקיומו של ההליך אינו מתנהל בצורה סבירה. בין שהוא אינו עוקב אחר החלטות בית המשפט (כגון בקשה זו ממש בה התבקש להשיב לתגובת המשיב אך לא עשה כן עד כה) מבקש שוב ושוב לדחות דיונים ולא מתייצב לישיבת קדם משפט מבלי שניתנה לכך הנמקה טובה ומבוססת. ניתן לומר כי התנהלותו אינה מכבדת את ההליך.

כידוע:
"בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם – ובעיקר אם, לגופו ל עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שו נה מזו שניתנה" (ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני, פ"ד מח(1), 830,836)

ומפיו של הנשיא שמגר בע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ:

"נהגו בתי המשפט מאז ומעולם בגמישות מסוימת ונטו לבטל פסק-דין שניתן בהיעדרו של בעל דין, על-מנת שיתאפשר לו להשמיע דברו. אפילו נגרמה התקלה באשמתו, עשויה בקשתו של אותו בעל דין להיענות, ובלבד שיש בידו להראות סיכוי להצלחת הגנתו ושאין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט".

כפי שקבעתי בהחלטה בה התקבלה בקשת הרשות להתגונן, יש בפי המבקש גרסה כלשהי, גם אם יש בה ספקות והיא עוד טעונה הוכחה של ממש, מטעם זה אני מוצאת כי האיזון הראוי הוא בקבלת הבקשה בתנאי שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט, בתוך 30 יום, סך של 25,000 ₪ וכן יישא בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסך של 2,000 ₪.

המזכירות תעביר התיק לעיוני בעוד 30 יום.

ניתנה היום, ו' כסלו תש"פ, 04 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלעד בנימין ורון
נתבע: ניר לוי
שופט :
עורכי דין: