ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בת חן אחיאל נגד יהודה כהן :

בפני כבוד השופט אריאל ברגנר

התובעת

בת חן אחיאל

נגד

הנתבע

יהודה כהן

פסק דין

בפני תביעה קטנה ע"ס 20,700 ₪.

עניינה של תביעה זו בנזקים שנגרמו לתובעת ולמיטלטליה לטענתה בעקבות רטיבות ונזילות מים בדירה ששכרה למגורים מהנתבע.

לפי סע' 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, בתביעה קטנה ביהמ"ש פטור מדיני הראיות ומסדרי הדין אלא עליו לפעול בדרך יעילה על מנת להגיע להכרעה צודקת ומהירה.

עפ"י תק' 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסה"ד יהיה מנומק בצורה תמציתית.

כתב התביעה

התובעת מפרטת בכתב התביעה כי שכרה יחידת דיור מהנתבע, על פי חוזה שכירות מיום 10.2.18, ברחוב הפרג 8 באורנית. תקופת השכירות היתה 12 חודשים ועד ליום 31.12.19.

במהלך חודש דצמבר 2018 ירדו גשמים רבים והחלו נזילות מים ורטיבות בקירות הבית, במשקוף מעל דלת הכניסה, מהחלון בחדר השינה והצפה ברצפה בכל הבית. נזילות אלה גרמו לנזקים, לריח טחב, כאבי ראש, בחילות, נזק רב לרכוש ואף משקוף דלת הכניסה לדירה התנפח עד לאי יכולת לפתוח ולסגור את דלת הכניסה בקלות.

כל פניות התובעת אל הנתבע העלו חרס והנתבע לא תיקן את הנדרש.

לתובעת נגרמו נזקים לרכוש ובמיוחד לבגדים, נעליים, אלבום תמונות, שמיכות צמר, כריות, תעודות לימודים, מזרן מיטה.

בתום חוזה השכירות עזבה התובעת את הדירה ועברה למקום אחר.

התובעת צירפה לכתב התביעה את הסכם השכירות, תמונות מהדירה לרבות של רכוש שניזוק, העתקי מסרונים.

כתב ההגנה

הנתבע הגיש כתב הגנה בו הוא טוען כי התובעת ראתה את הדירה והחליטה שהוא מתאימה לצרכיה וכל בקשותיה מולאו.

תביעת התובעת מהווה סחיטה בטענות שווא, עזרה שהוצעה לה נדחתה.

במועד הרלוונטי, היה מבול שהציף חצי מהמדינה והנתבע הבחין שפתחי הניקוז נסתמו בלכלוך ובעלים. הנתבע ניקה את פתחי הניקוז ומאותו לילה, חדלו לחדור מים לדירה.

הנתבע מכחיש את הנזקים.

לגבי דלת הכניסה, הנתבע מאשר את התנפחותה אך טוען כי הדבר לא הפריע לה להיסגר.

הנתבע מציין עוד כי ניסה לעזור לתובעת ואף ויתר לה על תשלום החודש האחרון של דמי השכירות.

הנתבע טוען כי מדובר בפגעי טבע שלא בשליטתו וכי התובעת יכולה היתה לכבס את הבגדים שניזוקו ולנקותם.

הנתבע מבקש לקזז מכל סכום שייפסק את דמי השכירות לחודש ינואר שקוזזו לתובעת.

ההליך

הדיון בתביעה התקיים בפני היום ושמעתי טיעוני התובעת, הנתבע ואשת הנתבע הגב' מרים לבהר כהן.

כמו כן צפיתי בסרטון שהראתה לי התובעת ובתמונות שצולמו על ידה. כמו כן התובעת הציגה בביהמ"ש מספר פריטים שניזוקו לטענתה.

הכרעה

אין חולק כי מדובר ביום גשום במיוחד והנתבע מאשר גם כי נכנסו מים לדירה:

"...הדבר היחיד שהוא אמת שנכנס מים לדירה" (עמ' 2 לפרוטוקול בשורות 24-25).

"ירדתי וראיתי שלולית של סמ' של מים בחדר השינה .." (עמ' 2 בשורה 28).

אין ולא יכול להיות חולק כי כאשר אדם משכיר נכס למגורים לאדם אחר, חלה עליו החובה להשכיר נכס הראוי למגורים. כמו כן חוזה השכירות שנחתם בין הצדדים מחייב את הנתבע לתקן כל ליקוי שמתקיים בדירה (עמ' 3 להסכם השכירות במרכז העמוד, ללא מספר סעיף).

כך שלא יכול להיות חולק כי האחריות לכניסת המים לדירה והתוצאה הנובעת מכך, הן באחריות הנתבע.

התובעת טוענת כי כתוצאה מנזילת המים, ניזוקו לה מיטלטלין רבים והיא לא יכולה היתה להמשיך ולהתגורר בדירה.

כנגד טיעון זה, טוען הנתבע כי על התובעת היה לא לשים בגדים על הרצפה וכי התובעת יכולה היתה לנקות ולכבס את הפריטים שניזוקו.

ובכן, לאחר ששמעתי את דברי הצדדים, ראיתי את הסרטון ואת התמונות וגם את הפריטים שניזוקו בביהמ"ש, איני מקבל את דברי הנתבע.

הכיצד יש לדרוש משוכר דירה שלא להניח חפצים על הרצפה? במיוחד כאשר אין כל הוראה להימנע מלעשות כן בחוזה השכירות שבין הצדדים. טענה זו אינה ראויה ואף נגועה בחוסר תום לב.

לא ברור המצב התכנוני של הדירה ולא ברור האם נבנתה כדין או לאו. מכל מקום חובה היתה על הנתבע להשכיר לתובעת דירה הראויה למגורים, אטומה לרטיבות ולמי גשמים.

אני קובע כי על הנתבע לפצות את התובעת על הנזקים שנגרמו לה בגין מחדליו והתנהלותו.

הנזקים

מבין רשימת הנזקים להם התובעת עותרת, היא חזרה בה מפריטים ט, י"ב ו- "יג אותם היתה משלמת בכל מקרה בתום מועד השכירות.

התובעת מפרטת רשימת פריטים שניזוקו ללא צירוף קבלות ובנסיבות העניין מאחר שמדובר על פריטים משומשים ברחתי לפסוק סכום גלובאלי בשיעור של 70% מהסכום המבוקש.

לגבי רכיב הייעוץ המשפטי ומשלוח מכתב התראה, התובעת זכאית לשיפוי מלא.

לגבי רכיב עגמת הנפש, בחרתי לפסוק לתובעת סך של 3,000 ₪.

סה"כ:
פריטים שניזוקו (70% מ- 7,400 ₪) - 5,180 ₪
תשלום לעו"ד - 1,500 ₪
עגמת נפש - 3,000 ₪
סה"כ - 9,680 ₪

לגבי השאלה האם על התובעת לשלם את שכר הדירה לחודש ינואר, אני סבור כי התשובה חיובית. התובעת אישרה כי עזבה את הדירה בתום תקופת השכירות ולגבי הנזקים שנגרמו לה לרבות עגמת הנפש, התובעת קיבלה מזור במסגרת הסכומים אותם פסקתי לעיל.

לפיכך, מהסכום של 9,680 ₪ יש לקזז את דמי השכירות לחודש ינואר 2019 בסך של 2,000 ₪ כך שסכום הפיצוי הכולל אותו על הנתבע לשלם לתובעת הוא הסך של 7,680 ₪.

אני מורה לנתבע להשיב לתובעת את השיק לחודש ינואר 2019 ואוסר עליו לעשות כל שימוש בשיק זה לרבות הפקדתו בבנק או בלשכת ההוצל"פ.

סוף דבר

לסילוק מלא וסופי של התביעה ישלם הנתבע לתובעת סך כולל של 7,680 ₪ בצירוף 700 ₪ הוצאות המשפט וכן ישיב לתובעת את השיק של חודש ינואר 2019 – והכל בתוך 30 יום מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסה"ד, בתוך 30 ימים, אל ביהמ"ש המחוזי בירושלים.

ניתן היום, כ"ח חשוון תש"פ, 26 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בת חן אחיאל
נתבע: יהודה כהן
שופט :
עורכי דין: