ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם דהן נגד מלכה בוסקילא :

בפני כבוד הרשם הבכיר צחי אלמוג

התובע

אברהם דהן

נגד

הנתבעת

מלכה בוסקילא

פסק דין

התובע אוחז בשיק של הנתבעת מספר 2980546 בר פרעון מיום 18.03.15 על סך 30,000 ₪. השיק חולל באי פרעון מסיבת העדר כיסוי.

השיק נמסר על ידי הנתבעת כשיק ביטחון לטובת רכישות במכולת של התובע, כאשר הרכישות בוצעו בצורה של הקפה.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר והוסכם שההתנגדות תתקבל.

טענות הנתבעת

הנתבעת הינה אם חד הורית לחמישה ילדים. היא רכשה מוצרים שונים מהתובע במשך מספר חודשים והייתה מבצעת זאת בהקפה. כמו כן, מהידוע לה, התובע ניהל כרטסת לעניין הרכישות ועדכן ידנית את רישומיו לאחר כל רכישה שבוצעה.

בראשית ההתקשרות בין התובע לנתבעת, התובע ביקש מהנתבעת המחאה לביטחון, והיא חתמה על ההמחאה ומסרה לו אותה.

מידי חודש, כך לטענת הנתבעת, הייתה משלמת לתובע סכום כלשהו על חשבון החוב, והתובע היה מציין בפניה כי הוא מפחית את התשלום ששולם בפועל ומעדכן את הכרטסת בהתאם. ביום שהפסיקה הנתבעת את רכישותיה מהתובע, ידעה כי חובה הסתיים. מאז, פגשה את התובע מעת לעת וזה מעולם לא ציין בפניה כי קיים חוב, ובנוסף בית העסק נסגר.

הנתבעת טוענת כי מעולם לא כתבה או מסרה המחאה בסכום שכזה, וגם פקידת הבנק מעולם לא נחשפה להמחאה בסכום כזה; מבירור שערכה אצל פקידת הבנק הבינה כי מדובר בשיק ביטחון שמסרה לתובע, וזה ככל הנראה רשם על גביו את הסכום וביקש להפקידו.

גרסת התובע

התובע ביקש להעמיד את סכום החוב כך:

19,372 ₪ (החוב של הנתבעת), 2,120 ₪ (החוב של הבת שני), 1,063 ₪ (החוב של הבן צורי)
סה"כ: 22,555 ₪ נכון ליום 18.3.15.

עוד טען כי התביעה היא על סמך כרטסת מקורית בה הנתבעת חתומה בחתימתה האישית על גבי הכרטסת.

התובע מציין בעדותו כי את הכרטסת ובה פירוט הרכישות מסר לידי הנתבעת, היא חתמה ליד הסכום, וכמו כן היה בידיו את שיק הביטחון, והוא יצא מנקודת הנחה כי היא תשלם את חובה , אולם הנתבעת נעלמה.

לטענת התובע, הוא מילא את השיק אולם וכי החתימה היא של הנתבעת.

בעדותו ציין:

ש. זה נכון שבחוב שלה שאתה תובע כאן, אתה מכניס גם את החובות של הילדים, צורי ושני?
ת. של בתה ובנה, כן. בתה הייתה אתה ביחד.

התובע הגיש כרטסת סיכום החוב חתומה על ידי הנתבעת ועל ידי ילדיה ( נספחים ב' 1, ב ' 2, ב ' 3 לכתב התביעה) .

בעדות הנתבעת בדיון בהתנגדות מיום 17.04.19, כאשר נשאלה לגבי הסכומים שהייתה משלמת מדי חודש, השיבה:

ש. כמה בכל חודש בערך?
ת. 2,000 ₪, 1,000 ₪, כל פעם נתתי לו ונגמר החוב.
ש. זה נכון ששני ילדייך, שני וצורי, גם רכשו אצל אברהם בחנות?
ת. לא נכון, מעולם לא. רק אני לוקחת הקניות, ושילמתי לו הכול, נשאר אולי 200-300 ₪ סכום.

ש. עפ"י מה שנמצא אצלי, שני וצורי כן רכשו אצל אברהם. האם את נתת לאברהם את השיק הזה, אני מציג השיק, לביטחון לרכישות שביצעת?
ת. נתתי לו השיק שייקח אותו תמורת ביטחון, ברגע שאסיים החוב הוא מחזיר לי השיק, בזמן שפירעון השיק, זה לא שיק פירעון שנתתי, זה להחזיק אותו עד שאסיים החוב, והוא חוזר לי השיק. ביקשתי שיחזיר לי השיק, הוא אמר לי שלא אדאג והוא יחזיר לי, אחרי כמה שנים פתאום אני רואה שיש שיק שהוצג בבנק.

ש. במשך כמה זמן רכשת מוצרים אצל אברהם?
ת. במשך שנה אחת, ששילמתי ולקחתי ורשמתי, אני מודה, כשהגיע התהליך של סיום השנה שעברתי...

אולם, מנגד, ב עדותה בדיון ההוכחות ביום 14.11.19, העידה הנתבעת על סכומים שונים לחלוטין אותם שילמה מדי חודש לתובע:

ש. היית משלמת מזומן, רושמת, נותנת ויזה, שיקים?
ת. השיק שנתתי לו הוא שיק של ביטחון, חתמתי לו עליו. כל פעם הייתי משלמת במזומן.

ש. באלו סכומים היית קונה אצל התובע מידי חודש?
ת. אולי הייתי מגיעה ל-800 בחודש, בממוצע. 600 ₪, 800 ₪ בחודש.

ש. כל פעם היית משלמת במוזמן?
ת. כן, כמה מאות שקלים כל פעם. אחרי חוב שנשאר של 300 ₪ הוא סגר את המכולת, הוא לא היה אומר לי כלום כשהיה פוגש אותי.

ש. מתי חתמת בערך על הכרטסת הזאת, מפנה?
ת. אני לא חתמתי על שום כרטסת, רק על החוב שנשאר לי. מתוך 3,000 ₪, זהו זה. נתתי לו שיק פיקדון, חתום, עם קרוס וזה מה שנשאר.

טענתה בסיכומים כי לא חתמה על השיק עומדת בסתירה לאמור בסעיף 7 לתצהיר התומך בהתנגדות ולפיו חתמה על השיק.

השוואה בין עדויותיה של הנתבעת מעלה סתירות; פעם אחת העידה כי נהגה לשלם סכומים שהיו מגיעים עד כדי 2,000 ₪ לחודש, ואולם מנגד, בעדותה המאוחרת יותר, העידה כי הסכום הממוצע החודשי עמד על סך של 800 ₪ לחודש. מדובר, כמובן, בפער משמעותי בסכומים, ולא נמצא הסבר להבדלים בין הגרסאות.

כאשר נשאלה לעניין הילדים שהתגוררו עמה בבית בזמנים הרלוונטיים לרכישותיה אצל התובע השיבה כי:

ש. בתקופה שהיית קונה אצל התובע במכולת, בנך ובתך גרו ביחד אתך בבית?
ת. גרו איתי בבית, היו ילדים קטנים.

הנתבעת העידה כי ילדיה אשר התגוררו עמה בבית והיו סמוכים לשולחנה, היו כולם קטינים , מתחת לגיל 18 (עמ 4 ש' 29-33). במקרה כזה סביר כי לא היו כרטסות נפרדות לנתבעת ולכל אחת מילדיה. נהפוך הוא: סביר כי כל הסכום היה מרוכז בכרטסת משפחית אחת, ולא מפוצל. העובדה כי היו כרטסות נפרדות לבן ולבת מלמדות כי הם ככל הנראה ביצעו רכישות נפרדות. יחד עם זאת, לא הוכח במידה הדרושה כי השיק נ מסר גם לכיסוי רכישות הילדים.

כמו כן, נשאלה הנתבעת מדוע אם, כטענתה, לא נותר לה עוד חוב אצל התובע, לא פעלה לקבלת שיק הביטחון חזרה, והותירה אותו בידי התובע, לעשות בו ככל העולה על רוחו, והשיבה כי כאשר הייתה רואה את התובע מדי פעם ברחוב ובקשה לקבל חזרה לידיה את השיק, השיב לה התובע כי "יש לו בלאגן עם הרבה שיקים וברגע שהוא ימצא הוא יחזיר לי ביד" (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 17.4.19, ש' 24-25).

טענתה זו של הנתבעת אינה מתיישבת עם ההיגיון ועם התנהלות סבירה . אם היא אכן פרעה את חובה, הרי שהיה עליה לפעול להשבת השיקים נשוא תיק זה אותו הותירה בידי התובע, וזאת, מיד עם סיום פרעון החוב לתובע, כטענתה. אין זה סביר כי הנתבעת השאירה את השיק הפתוח בידיו עד למועד בלתי ידוע. הנתבעת לא הוכיחה כי עד למועד בו הגיש התובע את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל היא דאגה לקבל אותו חזרה או לפעול כנגד התובע בשל סירוב (אם היה כזה) להחזיר לה את השיק ודומה כי היא התעוררה רק לאחר שהחלו נגדה ההליכים. התנהלות זו פוגמת ב סבירות ובמהימנות גרסתה כי אכן פרעה את החוב.

בנוסף, התובע צירף את הכרטסות וטען כי הנתבעת חתומה על הכרטסת נספח ב'1, ליד סכום החוב הרשום בכרטסת. הנתבעת הכחישה בעדותה את החתימה אולם לא ניתן להסתפק בהכחשה זו. על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח כי החתימה אינה שלה אולם היא לא הביאה כל חוות דעת של מומחה כדי להוכיח זאת, אף שלא היתה מניעה מצידה לעשות כן. לפיכך, לא עמדה הנתבעת בנטל הוכחת הטענה כי לא חתמה ועל כן אני מעדיף את גרסת התובע בעניין זה, כי הנתבעת אכן חתמה על הכרטסת ליד סכום החוב ובכך יש למעשה הודאה מצידה בגובה החוב ובחובה לשלמו.

מצאתי את עדותה של הנתבעת רצופת סתירות ולא סבירה, והיא לא הותירה רושם מהימן. לעומת זאת, עדותו של התובע הייתה מהימנה, סדורה, ומתיישבת עם ההיגיון, העובדות, המסקנות והממצאים.

לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל ביחס לחובה של הנתבעת בלבד אך לא ביחס לחובם של ילדיה.

התובע רשאי להמשיך בהליכי הוצאה לפועל.

סכום קרן החוב יעודכן לסך 19,372 ₪ לתאריך ערך פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט בסך 2500 ₪ שיצטרפו לחוב הפסוק.

המזכירות תשיב לתובע את השיק המקורי ו – 3 כרטסות, המצויים בלשכתי .

ניתן היום, כ"ג חשוון תש"פ, 21 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם דהן
נתבע: מלכה בוסקילא
שופט :
עורכי דין: