ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף גולן נגד מדינת ישראל :

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

המבקש: יוסף גולן

נגד

המשיבה: מדינת ישראל

בקשה למשפט חוזר

בשם המבקש: עו"ד אברהם לנדשטיין

בשם המשיבה: מר אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה

בבית המשפט העליון

החלטה

1. המבקש הועמד לדין פלילי. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, המבקש, שהיה שרוי בסכסוך מתמשך עם אשתו, אנס אותה וביצע בה מעשים מגונים בשתי הזדמנויות, תקף אותה ואיים עליה. במהלך משפטו של המבקש, בעת חקירתה הנגדית של אשת המבקש על-ידי ב"כ המבקש, הופסק הדיון והצדדים קיימו שיחות ביניהם, מקצתן בלשכת השופט ומקצתן מחוצה לה. עם חידוש הדיון נרשמו בפרוטוקול הדברים הבאים:

"התובע: ברצוני להודיע לבית המשפט כי הגענו להסדר לפיו ישונה כתב האישום כך שהוראת החיקוק השלישית באישום הראשון והשניה באישום השני (אינוס) תמחק. הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן, יורשע בו. חברי מבקש לצרף שני תיקים - האחד של בימ"ש שלום והשני תיק משטרתי (ת.פ. 3759/94 אליו צורף פ.א. 1762/93 - שעניינו תקיפה חבלנית). בתיקים אלה הנאשם הודה, הורשע ע"י השופט נויטל וטרם נשמעו הטיעונים לעונש וגזר הדין. הצדדים יעתרו לתסקיר שרות מבחן אודות הנאשם. הדחיה תהיה לצורך הסדרת ההליך האזרחי בין הנאשם למתלוננת. לאחר מכן, התביעה תעתור למאסר בפועל הולם בגין העבירות בהן הודה הנאשם, וחברי יעתור לעונש פחות מכך.

עו"ד לנדשטיין: אני מאשר את פרטי העסקה אליה הגענו. אני מבקש לצרף את התיקים עליהם דיבר התובע. אני מאשר שצו ההרחקה כנגד הנאשם, האוסר עליו להכנס לעיר הרצליה, עומד בעינו, זולת התרה של כניסת הנאשם פעם אחת לביתו לשם נטילת חפצים שלו.

הנאשם: אני מאשר את דברי סניגורי, מודה באשמה בכתב האישום המתוקן ויודע שבימ"ש יגזור עלי עונש."

באותו מעמד ניתנה הכרעת דין והמבקש הורשע באותן עבירות שבכתב האישום המתוקן. הדיון בגזר הדין נדחה למועד מאוחר יותר, על מנת לאפשר את קבלתו של תסקיר מעודכן משירות המבחן למבוגרים.

בדיון שהתקיים עובר למתן גזר הדין ביקש התובע להטיל על המבקש "עונש מאסר בפועל הולם וכן מאסר על תנאי". ואילו מפי ב"כ המבקש נרשם בפרוטוקול הדיון:

"אנחנו הבנו מהתביעה שהיא תסתפק בעונש של שישה חודשי מאסר ואילו אנו נוכל לטעון לעבודות שירות. נאמר שבית המשפט אינו כבול בהסדר הטיעון... אני מקוה שהמקום שאליו הנאשם הולך אינו נקבע על ידי בית המשפט לפני שהוא שומע טיעונים. מאידך, אני מסיק שאדוני לא גמר בדעתו ואני סמוך ובטוח שאני יכול לטעון בקו פתוח."

בית המשפט גזר על המבקש ארבע שנות מאסר, מהן שנתיים בפועל. בגזר דינו ציין בית המשפט:

"יאמר מיד, כי אם השתמע מדברי הסניגור המלומד בסיכומיו לעונש כי הבין מפי ב"כ התביעה עו"ד א' שוורץ כי היא תסתפק בעונש של שישה חודשי מאסר בלבד הרי לא רק שדברים אלה נדחו מיד ובתוקף ע"י התובע בדיון היום אלא שאף אין להם כל בסיס בפרוטוקול הדיונים מהישיבה הקודמת, כפי שצוטט לעיל."

לאחר גזר הדין הגיש המבקש בקשה לתיקון הפרוטוקול, כך שישקף את הדברים שנאמרו, לטענתו בלשכת השופט, עובר להודעה לפרוטוקול על הסדר הטיעון (המבקש לא פרט בבקשתו מהם הדברים שנאמרו, לטענתו, באותו ארוע אלא ביקש, כי יינתן לצדדים להביא את ראיותיהם בעניין זה). בית המשפט דחה את בקשת התיקון, בלא שנדרש לתגובת המשיבה, באמרו:

"תוכן הדברים שנאמרו בלשכה לפני כארבעה חודשים אינו זכור לי במדויק. סביר להניח כי הוחלפו דברים באשר להסדר הטיעון, כפי שהם באו לידי ביטוי מפורש, מיד בתום ההפסקה, בדברי התובע לפרוטוקול שאושרו ע"י הסניגור."

2. המבקש ערער לבית משפט זה על הכרעת הדין וגזר הדין. הוא הגיש גם בקשה לבית משפט זה לתיקון הפרוטוקול של בית המשפט המחוזי ולהבאת ראיות לענין זה. על פי הנטען בבקשה, הודיע בית המשפט קמא לצדדים, שעה שנועדו בלשכתו, כי לא ירשיע את העותר באונס וחיווה דעתו, כי יש להגיע לפתרון מוסכם. עוד נטען, כי לאחר דברים אלה, ובעקבות התייעצות של ב"כ המאשימה עם פרקליטת המחוז הודיע הראשון, כי התביעה תבקש מאסר בפועל של ששה חודשים, כך שהמבקש יוכל לבקש, כי העונש ירוצה בעבודות שרות, וכי השופט סיכם ברוח זו את הסדר הטיעון ו"רמז" לבא-כוחו של המבקש שהעונש שיוטל ירוצה בעבודות שרות. בקשת התיקון נדחתה על-ידי המותב שדן בערעור (כבוד השופטים בך, מצא וקדמי), תוך ציון, כי "הנימוקים להחלטה זו יכללו בבוא העת בפסק דיננו."

בפסק הדין בערעור, קבע בית המשפט, כי טענות המבקש נסתרות על ידי האמור בפרוטוקול (כפי שצוטט לעיל) ועל-ידי הערות בית המשפט המחוזי. עוד קבע בית המשפט, כי לא מצא ממש "בטענות בדבר התערבותו הפעילה כביכול של השופט המחוזי, אשר השפיעה, כנטען, על החלטת הנאשם להסכים לעסקת הטיעון". לעניין זה סקר בית המשפט את הפסיקה הנוגעת למעורבות בית המשפט בעסקות טיעון ולתוצאותיה וציין: " מהאמור עולה, כי לו היה המערער במקרה שלפנינו מוכיח עובדתית את טענתו באשר ל"רמז" שנתן השופט בעניין נטייתו להקל בעונש, הרי שהיה מקום לשקול לבטל את הכרעת-הדין ולהחזיר את התיק לערכאה הראשונה לשם שמיעת הראיות בדרך הרגילה." בית המשפט לא מצא גם מקום להתערב בעונש שנגזר על המבקש.

3. לאחר מתן פסק הדין בערעורו הגיש המבקש "עתירה לדיון נוסף ולחלופין לקיום משפט חוזר" (ד"נ 3301/97). עתירה זו נדונה ונדחתה על-ידי כבוד הנשיא, שקבע, בין היתר, כך:

"העתירה לקיום דיון נוסף אינה מגלה כל עילה מן העילות המנויות בסעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. פסק הדין נשוא העתירה אינו עומד בסתירה להלכה קודמת של בית משפט זה ואינו קובע הלכה חדשה, קשה או חשובה. בבסיס פסק דינו של בית משפט זה עמדה ההחלטה לדחות את גרסתו העובדתית של העותר, גרסה שאימוצה הוא תנאי הכרחי לדיון בסוגיות המשפטיות שמעלה העותר. בית המשפט העליון נימק את דחיית הבקשה והצביע על הסתירות הרבות בין גרסתו המאוחרת של העותר לבין הדברים שנרשמו בפרוטוקול הדיון מפי העותר ומפי בא-כוחו עובר למתן גזר הדין בעניינו. מסקנתו העובדתית של בית המשפט היא מבוססת כדבעי, ומכל מקום אין הדיון הנוסף מיועד לשמש ערכאת ערעור על ממצאים עובדתיים.

באשר לכותרתה החלופית של של עתירת העותר, היינו עתירה לקיום משפט חוזר - אם חפץ העותר בקיום משפט חוזר עליו לפעול בהתאם להוראות תקנות בתי משפט (סדרי דין במשפט חוזר), התשי"ז1957-."

4. כעת מונחת לפני בקשת המבקש לקיום משפט חוזר בעניינו. לטענת המבקש נפלה "שגגה מהותית" בפסק דינו של בית משפט זה, שכן בית המשפט העליון טעה בקבעו, כי אין בפניו ראיות המאפשרות קביעת ממצא לפיו "רמז" בית המשפט קמא למבקש על נטייתו להקל בעונש. לטענת המבקש, הצביע בפני בית משפט זה על קיומן של "עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט" לטובתו, היינו - עובדות וראיות המצביעות על מעורבותו של בית המשפט קמא בהסדר הטיעון ועל תוכנו של הסדר זה. המבקש מוסיף וטוען, כי עקב סירובו של בית משפט זה להתיר את הגשתן של ראיות אלו נגרם לו עיוות דין, שכן אילו ניתן לו להביא את ראיותיו היה בית משפט זה מבטל את הרשעתו בדין ומחזיר את הדיון לערכאה ראשונה. מטעמים אלה, טוען המבקש, נתקיימו בבקשתו העילות המנויות בסעיף 31(א)(2) ו- (4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- (להלן: "חוק בתי המשפט").

5. המשיבה מתנגדת לבקשה לקיום משפט חוזר. לטענתה, לא הצביע המבקש על כל "עובדות או ראיות חדשות", אלא העלה טענות עובדתיות הנסתרות מניה וביה נוכח דבריו ופעולותיו של בא כוחו במהלך הדיון בבית המשפט קמא. בכך, טוענת המשיבה, אין די. לעניין זה מסתמכת המשיבה על דברי הנשיא שמגר במ"ח 6/84 מאמא נ' מדינת ישראל פ"ד לח (3) 498, 500-501 ובמ"ח 2/88 קריטי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם) ועל דברי הנשיא ברק במ"ח 6148/95 עזריה נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם). המשיבה מוסיפה ומציינת, כי הנשיא ברק שנדרש לטענות דומות (אם לא זהות) שהעלה המבקש ב"עתירה לדיון נוסף ולחלופין לקיום משפט חוזר", חיווה דעתו, כי "בבסיס פסק דינו של בית משפט זה עמדה ההחלטה לדחות את גרסתו העובדתית של העותר, גרסה שאימוצה הוא תנאי הכרחי לדיון בסוגיות המשפטיות שמעלה העותר. בית המשפט העליון נימק את דחיית הבקשה והצביע על הסתירות הרבות בין גרסתו המאוחרת של העותר לבין הדברים שנרשמו בפרוטוקול הדיון מפי העותר ומפי בא-כוחו עובר למתן גזר הדין בעניינו. מסקנתו העובדתית של בית המשפט היא מבוססת כדבעי".

6. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים נחה דעתי שדין הבקשה להידחות. גם לאחר תיקונו של חוק בתי המשפט במסגרת חוק בתי המשפט [תיקון מס' 22], התשנ"ו1996-, ולאחר הרחבת יריעת המשפט החוזר, אין המשפט החוזר מהווה הליך ערעור נוסף או עניין שבשגרה ומי שמבקש משפט חוזר אינו יכול לבסס את בקשתו על טענות בעלמא; השווה: מ"ח 6148/95 משה עזריה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) ומ"ח 6731/96 עמוס ברנס נ' מדינת ישראל (טרם פורסם).

בענייננו, דחו בית המשפט קמא ובית משפט זה את טענותיו העובדתיות של המבקש לגופן, תוך קביעה כי אינן מתיישבות עם פרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא ועם התנהגות המבקש ובא-כוחו בבית המשפט קמא. הנשיא ברק, שדן בעתירה לדיון נוסף בעניין זה, אף ציין, כי "מסקנתו העובדתית של בית המשפט היא מבוססת כדבעי". בנסיבות אלו נותרות טענותיו של המבקש בגדר טענות גרידא, טענות שנדונו ונדחו לגופן ולכלל "עובדות" או "ראיות" אין הן מגיעות. ממילא מתייתר גם הצורך לדון בשאלה אם היה בטענות אלו, לו הוכחו, לשנות את תוצאות המשפט לטובת המבקש. הוא הדין באשר לקיומו של חשש ממשי לעיוות דין בעניינו של המבקש, שאינו קיים במקרה הנוכחי, שבו הודה המבקש בעובדות.

הבקשה לקיום משפט חוזר נדחית.

ניתנה היום, י"ג בתשרי התשנ"ח (14.10.97).

המשנה לנשיא

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97059260.B01/דז/


מעורבים
תובע: יוסף גולן
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: