ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין angosum arhai נגד ע"י ב"כ עוה"ד יניב מטלס ומעיין פאר :

לפני: כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים), גב' אורית הרצוג
נציג ציבור (מעסיקים), מר אבי ענתבי

התובע
angosum arhai
ע"י ב"כ עו"ד תמיר שטינוביץ

-

הנתבעות
.1 חברת מרכזים קהילתיים ברמת השרון בע"מ (חל"צ)
ע"י ב"כ עוה"ד יניב מטלס ומעיין פאר

.2 ז'ט ניהול בע"מ

פסק דין

1. התובע, נתין אריתריאה, הועסק על ידי הנתבעת מס' 2 כעובד ניקיון אשר הוצב אצל הנתבעת מס' 1 במשך כשנה.

2. הנתבעות הגישו כתב הגנה אחד והיו מיוצגות מלכתחילה על ידי ב"כ אחד. בשלב מסוים, ב"כ הנתבעות התפטר מייצוג ( החלטה מיום 30.5.18), הנתבעת מס' 1 החלה מיוצגת על ידי ב"כ אחר ואילו הנתבעת מס' 2 לא הגישה תצהירי עדות ראשית, לא התייצבה לישיבת ההוכחות ואף לא הגישה סיכומים מטעמה.
אשר על כן, בכל הנוגע לנתבעת מס' 2, יש לראותה כמי שזנחה את הגנתה בהליך ויש לקבל את התביעה כנגדה, על יסוד העובדות שהוכחו, כפי שיפורטו להלן.
מקריאת סיכומי התובע עולה כי אף לשיטתו זהו המצב, שכן עיקר סיכומיו מוקדשים לבירור חבותה של הנתבעת מס' 1 ולהסבר לגבי רכיבי התביעה השונים.
אשר על כן בפסק דין זה השאלה המרכזית שעומדת לדיון היא האם יש לחייב את הנתבעת מס' 1 (להלן – הנתבעת) במי מחיובי המעסיק, ובאיזו עילה.

3. על פי המתואר בכתב התביעה, התובע עבד בפועל אצל הנתבעת מיום 16.10.15 ועד חודש 12/16. נטען שבמועד כלשהו הוא פוטר על ידי מנהלת בשם ארנה ובמועד תשלום השכר האחרון לא בוצע גמר חשבון.
מבחינה משפטית, מסיכומי הצדדים עולה כי למעשה אין מחלוקת כי התובע הועסק בענף הניקיון ( הגם שבכתב התביעה נטען לתחולה של צווי הרחבה אחרים, כטענה חלופית).
על רקע טענות אלה, נתבעו פיצויים בגין אי קבלת הודעה בכתב על תנאי עבודה, החזר ניכוי שבוצע תחת הכותרות " דמי טיפול" ו"הפרשות לגמל", גמול עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, פדיון הבראה, דמי חגים, תוספת ותק, שי לחג, גמול פנסיה, קרן השתלמות, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופיצויי הלנת שכר, כל זאת בסכום כולל של 35,382 ₪.

4. בכתב ההגנה נטען שהתובע עבד מיום 16.10.15 ועד יום 15.12.16, כי התפטר מעבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת, לאחר שדרישתו להעלות את השכר נדחתה, כי בוצע לו גמר חשבון במסגרתו שולמו לו 5,027.56 ₪, כי לנתבעת אין כל חבות כלפי התובע וכי הנתבעת מס' 2 "היא זו שחבה לכל זכות סוציאלית או קוגנטית בגין תקופת עבודתו של התובעת בחצרי הנתבעת". כן נטען כי הנתבעת מס' 2 עוסקת במתן שירותי ניקיון או כוח אדם.
5. בישיבת ההוכחות העידו התובע וכן מר מוטי חיון, מנהל כספים בנתבעת.
כאמור, מטעם הנתבעת מס' 2 לא היתה התייצבות ואיש לא העיד מטעמה.

6. עדות התובע עוררה סימני שאלה לגבי מידת המהימנות שיש לייחס לה. לתובע הוצגו מספר חתימות והוא התבקש לזהות מהי חתימתו. תחילה אמר שאינו " זוכר שום דבר". לאחר מכן אישר שחתימה מס' 1 היא שלו. לאחר מכן אישר שכל החתימות הן שלו ( נ/1). כאשר הוצג לו חוזה עבודה ( סומן 1.1 בתצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבעות), התובע טען שהחתימה שם אינה חתימתו, למרות שהיא זהה לחתימה מס' 1 בנ/1 שהוצג לו ובבית הדין אישר שמדובר בחתימתו. לאחר מכן טען שרק חתימות מס' 1, 3, ו – 4 הן חתימותיו ובסופו של דבר טען שרק חתימה מס' 1 היא חתימתו. (עמודים 4 – 5 לפרוטוקול).
בחלק אחר של עדות התובע, הוא למעשה אישר את גרסת הנתבעות לגבי נסיבות הפסקה העבודה, בכך שאישר שלקראת חודש 12/16 פנה לנתבעת מס' 2 בבקשה להעלות את שכרו ( עמוד 6, שורות 28 – 33).
זאת ועוד, התובע לא הזכיר כלל בעדותו גורם כלשהו מהנתבעת שהיה מעורב בהעסקתו. כשנשאל מי פיטר אותו, השיב – " הקבלן" (עמוד 5 שורות 32 -33); התובע אישר שהנתבעת מס' 2, שצוינה בשמה, ולמעשה ארנה, שגם צוינה בכתב התביעה, היא שהיתה מעורבת בפיטוריו לכאורה ( עמוד 6, שורה 5); התובע אישר שהיה מרוצה מתנאי עבודתו בנתבעת מס' 2 (שם שורות 24 – 27); התובע אישר שפנה לנתבעת מס' 2 לקבל העלאה בשכרו ( שם שורות 28 – 33); הנתבעת מס' 2 גם סיפקה לתובע את חומרי הניקיון שבהם השתמש ( עמוד 7 שורות 2 – 5) וכן אישר שהנתבעת מס' 2 הציגה לו מקומות עבודה נוספים מלבד הנתבעת ( שם שורות 14 – 16). לעומת זאת, כשנשאל לגבי השתלבות אצל הנתבעת, התובע אישר שאינו מכיר את תנאי ההעסקה אצלה ולא השתלב עם שאר עובדיה ( שם שורות 17 – 20).
7. מן המתואר לעיל עולה כי התובע עצמו אינו רואה בנתבעת כמעסיקתו וגם לא העלה בעדותו כל טענה עובדתית הקושרת בינו ובין הנתבעת ויוצרת עמה יחסי עובד – מעסיק. נהפוך הוא, בכל ההיבטים המהותיים של ההעסקה, לרבות ניוד בין לקוחות שונים, התובע הצביע על הנתבעת מס' 2 כמעסיקתו.

8. המסקנה לפיה הנתבעת קיבלה שירותי ניקיון מהנתבעת מס' 2 עולה הן מהחוזה בין השתיים ( נספח 1 לתצהיר הנתבעת) והן מעדותו של מר חיון, העד מטעמה, לפיה " החוזה שלנו הוא לשירות של ניקיון זה לא משנה לנו מי עושה את זה, עובד זה או עובד אחר". כן העיד שהנתבעת סיימה את ההתקשרות עם הנתבעת מס' 2 לאחר כחצי שנה מהתפטרותו של התובע, מאחר ש"אחרי שהתובע סיים את העבודה שלו הם הביאו לנו כמה אנשים שהגיעו לעבודה, הם לא הצליחו להביא מישהו שיהיה יציב ולתת שירות ניקיון טוב והחלטנו לסיים את העבודה עם ג'ט".
לכך יש להוסיף שעל פי ההסכם שבין הנתבעות, תמורת שירותי הניקיון שולמו 43.5 ₪ ועל פני הדברים, ודאי כאשר מדובר בשירותי ניקיון בצהרון ( היינו לא יום עבודה מלא), מדובר בתמורה מספקת.
בנוסף, גם על פי ראיות התובע ( נספח א' לתצהירו), הנתבעת מס' 2 רשומה במשרד הכלכלה כחברת ניקיון.
מכאן המסקנה כי מדובר בחוזה לקבלת שירותי ניקיון ואין יסוד לטענה כאילו מדובר בחוזה למראית עין או חוזה הפסד, המצדיקים חיוב של המשתמש.
9. לא מצאנו כי יש לחייב את הנתבעת רק משום שלא בדקה את תלושי השכר של התובע. מעיון בהם לא עולה ששולם לו שכר נמוך משכר המינימום ( בניגוד לטענה שהוצגה לנציג הנתבעת בחקירה הנגדית), והתובע העיד שלא היו לו טענות לגבי תנאי עבודתו או שכרו. גם נציג הנתבעת העיד שבירר לפני עדותו וכי התובע לא פנה בטענות כלשהן בנושאים אלה, לנציגי הנתבעת במקום בו עבד (עמוד 10 שורות 30 – 31).
טענה נוספת שהועלתה בסיכומי התובע תחת הכותרת " חבות הנתבעות יחד ולחוד" היא כי יש לראות בנתבעת כמעסיקתו של התובע מאחר שהועסק בחצריה מעל תשעה חודשים וזאת בניגוד להוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, תשנ"ו -1996. יש לדחות טענה זו מאחר שלא הוכח שהנתבעת מס' 2 היא קבלן כח אדם וממילא טענה זו עומדת בסתירה לטענת התובע לפיה הנתבעת מס' 2 היא חברת ניקיון ( כך אף נקבע לעיל, במסגרת פסק הדין, גם כנגזרת מהקביעה לפיה ההתקשרות בין הנתבעות היתה לקבלת שירותי ניקיון ולא לשירותי כח אדם).
אשר על כן, יש לדחות את התביעה כנגד הנתבעת. הוכח שההתקשרות עם הנתבעת מס' 2 היתה התקשרות אותנטית, כי לא היה מדובר בחוזה הפסד ואף אין מדובר בהעסקת עובד של קבלן כח אדם מעל תשעה חודשים בחצרי המשתמש.

10. לסיכום האמור בכל הנוגע לתביעה כנגד הנתבעת מס' 1 – התביעה כנגדה נדחית ועל התובע לשאת בהוצאותיה בסך 7,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.
11. אשר לתביעה כנגד הנתבעת מס' 2 –
א. כפי שצוין לעיל, לא ניתן לקבוע כי עדות התובע היתה מהימנה בכל הנושאים לגביהם נשאל בבית הדין, במסגרת חקירתו הנגדית. בנושא נסיבות הפסקת עבודתו, התובע למעשה אישר במובלע את גרסת הנתבעות, לפיה עובר לסיום עבודתו ביקש העלאת שכר. כן אישר שהוצע לו לעבור לעבוד במקום אחר ( עזריאלי). בנסיבות אלה, לא שוכנענו בגרסת התובע לפיה פוטר לאלתר ועל כן נדחות התביעות לתמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
ב. כן מצאנו לדחות את התביעה לפיצויים בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה, לאחר שהנתבעות הציגו הודעה כאמור בשפה האנגלית, עליה התובע חתום ( לעניין החתימה, ר' הערותינו לעיל לגבי תשובות התובע בנושא חתימותיו).
ג. שונה הדבר לגבי שאר רכיבי התביעה, המבוססים על הוראות משפט העבודה המגן וצו ההרחבה בענף הניקיון. בנושאים אלה לא הוצגו ראיות מהן ניתן ללמוד על תשלום הזכויות שנתבעו. אשר על כן מתקבלות התביעות ברכיבים הבאים: החזר ניכויים מהשכר (5,049.89 ₪), תמורת עבודה בשעות נוספות (649.14 ₪), פדיון חופשה (1,245.42 ₪), פדיון הבראה (208.22 ₪), דמי חגים (1,122 ₪), תוספת ותק (172.55 ₪), שי לחג (212.5 ₪), דמי גמולים לפנסיה ( חלק המעסיק בתגמולים ובפיצויים, בסך 13,077.1 ₪), חלק המעסיק בקרן השתלמות (4,729.84 ₪).

12. סוף דבר –
א. התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 נדחית ועל התובע לשאת בהוצאותיה בסך 7,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

ב. התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 מתקבלת באופן חלקי ועליה לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
(1) החזר ניכויים מהשכר בסך 5,049.89 ₪;
(2) גמול עבודה בשעות נוספות בסך 649.14 ₪;
(3) פדיון חופשה בסך 1,245.42 ₪;
(4) פדיון הבראה בסך 208.22 ₪;
(5) דמי חגים בסך 1,122 ₪;
(6) תוספת ותק בסך 172.55 ₪;
(7) שי לחג בסך 212.5 ₪;
(8) דמי גמולים לפנסיה ( חלק המעסיק בתגמולים ובפיצויים), בסך 13,077.1 ₪;
(9) חלק המעסיק בקרן השתלמות, בסך 4,729.84 ₪.

כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2017 ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ל' תשרי תש"פ, (29 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

אורית הרצוג
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת

אבי ענתבי
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: angosum arhai
נתבע: ע"י ב"כ עוה"ד יניב מטלס ומעיין פאר
שופט :
עורכי דין: