ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליהו שוקרון נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט עמיצור איתם

המערער
אליהו שוקרון

ע"י ב"כ: עו"ד ענת רוביו קימלמן
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד עמרי בניאל

פסק דין

ערעור על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 28.1.19 (להלן: " הוועדה") שקבעה כי המערער איבד 65% מכושרו להשתכר.

ברקע, נכותו הרפואית של המערער כפי שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית לעררים היא בשיעור 75%. רשימת הליקויים היא זו – הגבלה בתנועות כתף ימין – 25%, סכרת מטופלת באינסולין – 20%, הגבלת תנועה בעמ"ש צווארי – 20%, נוירופטיה מכאיבה תחת טיפול – 20%, מגבלת גב תחתון – 10%, ליקוי שמיעה – 5%, טנטון – 10%, שינויים ניווניים במפרקים שונים – 10 %, תסמונת מטבולית – 10%.

בתיק התקיים דיון מוקדם ולאחריו הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

לטענת המערער הוועדה לא נימקה החלטתה כנדרש בהתאם להלכה שנקבעה בפסיקה בשים לב לדרגת נכותו הגבוהה, בשיעור 75%, כך שהיה עליה לנמק לנוכח חוסר ההלימה, מדוע לא קבעה כי איבד כדי 74% מכושרו להשתכר. כמו כן ההחלטה אינה מניחה את הדעת לנוכח ליקוייו הרבים וביניהם העובדה כי הוא נרדם פעמים רבות ובשים לב לגילו המבוגר – 66 שנים (קרוב לגיל הפרישה), ולמצבו התעסוקתי, משפוטר מעבודה במשרה חלקית בשל כך שנרדם במהלך היום. כמו כן לא נימקה כדבעי בהתייחס למסמכים הרפואיים שהציג של רופאים תעסוקתיים שדנו בעניינו. עוד מלין המערער על כי הוועדה לא התייחסה למצבו הנפשי אליו הפנתה פקידת השיקום, שציינה כי מצבו הנפשי משופע ממצבו הפיזי.

לטענת המשיב, החלטת הוועדה מנומקת ומפורטת. בהתייחס לטענת המערער לחוסר הלימה, לא מדובר בפער שמצדיק הנמקה מיוחדת, אולם הוועדה עומדת אף בכך. לטענת המשיב החלטת הוועדה מתיישבת עם יתר חוות הדעת שהונחו בפניה בעניינו של המערער, הן עמדת פקידת השיקום והן חוות דעת הרופא המוסמך. הוועדה ופקידת השיקום התייחסו למצבו הנפשי של המערער. הוועדה התייחסה לליקוייו הרפואיים של המערער ולתלונותיו והתאימה את הקביעה בדבר אי הכושר לליקוייו. הוועדה הצביעה על גילו של המרעער ובכך הראתה כי שקלה זאת ודי בכך. אין בעובדה שהמערער קרוב לגיל הפרישה כדי להצדיק בהכרח קביעת אי כושר מלא. כמו כן המשיב טען כי חוות הדעת של חברת הראל שהציג המערער נדחתה כך שהדיון בה היה תיאורטי בלבד.

להלן תובא כלשונה החלטת הוועדה:
"בן 66 סובל ממגוון ליקויים והחמורים ביניהם סכרת מטופלת באינסולין בשיעור 20% הגבלה בתנועת כתף ימין – 25%, הגבלה בעמ"ש צווארי 20%, נוירופתיה – 20%. ונכויות שונות בגובה 10% (טנטון, תסמונת מטבולית, הגבלה בעמ"ש תחתון ושינויים ניווניים במפרקים שונים).
הרופאים בוועדות השונות המליצו על עבודה כגון משרדית, או כזו שאינה דורשת מאמצים גופניים במשרה חלקית.
עו"ש המליצה על הכרה באובדן כושר השתכרות חלקי בשיעור 65%.
הוועדה סבורה כי במצבו מסוגל לעבודה חלקית / שאינה דורשת מאמצים גופניים וניתנת לבצעה בעמידה וישיבה לסירוגין וכי מסוגל לעבודה כגון קופאי בחניון, עבודה משרדית פשוטה וכדומה עבודה 3-4 שעות. לפיכך הוועדה דוחה את הערעור וקובעת כי קביעת פקיד התביעות מתאימה למצבו כאמור".

לנוכח טענותיו של המערער בנוגע לחוות דעת פקידת השיקום, נביא את מסקנתה. פקידת השיקום סברה בחוות דעתה, בסעיף "דיון והמלצות" כך:
"הנ"ל, גבר בן 66. מוכר לביטוח לאומי בגין נורופאתיה, סכרת, עמוד שדרה צווארי וכתף ימין. סובל מכאבים קשים ברגליים, כאבים בצוואר. חולשה ועייפות כרונית.
התרשמתי כי אליהו סובל מאוד ממצבו הפיזי, אשר משפיע גם על מצבו הנפשי. שילוב המחלות מהם סובל גורמים לו חולשה ועייפות רבה, וכיון שמתקשה לישון בלילות, מרבית היום ישן.
פוטר מהעבודה האחרונה, כיון שהיה נרדם במהלכה, וזאת למרות שעבד רק 4 שעות. כיון שנראה כי אליהו לא יכול לתפקד יותר מכמה שעות ומתעייף מאוד מהר אך מצד שני, יציאה מהבית לכמה שעות בהם יתעסק פחות במחלתו יכולה לשפר מעט את מצב רוחו, אני מצטרפת לחוות הדעת הרפואית, לראותו כבעל כושר השתכרות חלקית לצמיתות, בעבודות שאינם כרוכות במאמץ".

בהתאם לפסיקה כנדרש בהלכת מוהרה (עב"ל (ארצי) 327/03 מוהרה – המל"ל (ניתן ביום 15.4.04) להלן: "הלכת מוהרה") על הוועדה לשקול את מצבו הרפואי של המערער והשפעת מכלול ליקוייו על כושרו להשתכר ואת גילו, השכלתו ועברו התעסוקתי. בעניין אופנר (בר"ע (ארצי) 39263-03-15 רוחמה אופנר – המל"ל (ניתן ביום 6.7.16) [מפי כבוד השופטת (כתוארה אז) נטע רות]) (להלן: "הלכת אופנר") מביא בית הדין הארצי את הלכת מוהרה ומבהיר כי זו היא נקודת המוצא באופן שמחייב הנמקה מפורטת ומשמעותית יותר ככל שגדל הפער בין הנכות הרפואית לקביעת הוועדה בעניין אי הכושר, ולא ניתן לומר כי עצם הפער בהכרח אינו סביר.
בניגוד לטענת המערער, לפיה הוועדה לא התייחסה לליקוייו, הרי שהוועדה פירטה את כל הליקויים המרכזיים ושיעורי הנכות שנקבעו בהם והתאימה עבודה ללא מאמצים גופניים במשרה חלקית. זאת מתוך התחשבות בהשפעה שיש לליקוייו אלו, בנפרד וכמכלול, על כושר ההשתכרות שלו. הוועדה התייחסה לרקע התעסוקתי וההשכלתי וכן לגילו, והציעה עבודות מתאימות. הגיל לכשעצמו כמובן אינו יכול לחייב קביעה בדבר אובדן כושר מלא או אובדן כושר גבוה משזה שנקבע למערער. הוועדה גם ציינה כי עיינה בדו"ח פקידת השיקום וחוות דעת הרופא המוסמך ואלה תואמים את מסקנתה. מדובר אפוא בהנמקה מספקת, גם על רקע שיעור נכותו הרפואית של המערער.

בהתייחס לטענת המערער לפיה היה על הוועדה לשקול את מצבו הנפשי של המערער כפי שצוין בחוות דעת פקידת השיקום, לא ניתן לקבל טענה זו. ברי כי אין בהתייחסותה של פקידת השיקום למצבו הנפשי של המערער, כדי להוסיף ליקוי נפשי שלא נקבע לו בוועדה הרפואית. מה גם, שפקידת השיקום הגיעה למסקנה דומה לזו של הוועדה, כך שגם התייחסות למצב הנפשי כאמור לא הביאה למסקנה בדבר אובדן כושר עבודה מלא. אדרבה, פקידת השיקום סברה שעבודה במשרה חלקית של כארבע שעות תועיל לתובע ותסייע לו לשיפור מצבו הנפשי.

אף במסמכים הרפואיים עליהם הצביעה המערער בסיכומיו אין כדי להועיל לו. המסמך הרפואי של רופא חברת הראל, ד"ר ראובן שובל רופא תעסוקתי, מתייחס ל"פגיעה ביכולת התפקודית ופגיעה בכושר עבודה". לא לחינם אין הוא נדרש לכמות אחוזי אובדן אי הכושר, שכן הגדרת נכות לעניין זכאות לקצבת הפנסיה כפי שמופיעה בהחלטת הוועדה הרפואית בקרן הפנסיה של חברת הראל, לפיה נכה הוא מי שאיבד כדי 25% מכושרו להשתכר. ודאי שבענייננו קביעת הוועדה לפיה המערער איבד כדי 65% מכושרו להשתכר אינה עומדת אפוא בסתירה לקביעה הרפואית האמורה. מה גם שבסופו של יום החליטה הוועדה הרפואית של קרן הפנסיה בחברת הראל כי המערער אינו זכאי לקבלת הקצבה משלא השלים תקופת אכשרה נדרשת כך שהקביעה האמורה נשארה תיאורטית. כך גם במסמך רפואי מיום 18.1.18 קבע ד"ר מנילוב, רופא תעסוקתי, כי " הנ"ל אינו מסוגל להמשיך לעבוד בתפקידו". יודגש כי מדובר בהתייחסות לתפקידו של המערער כמחסנאי, כך שאין בכך כדי להצביע על אובדן כושר תעסוקה כללי לכל עבודה באופן מלא.
הערעור נדחה. החלטת הוועדה מנומקת ולא נפל בה פגם המצדיק החזרת עניינו של המערער לוועדה.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' חשוון תש"פ, (30 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אליהו שוקרון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: