ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נהאד נבואני נגד המוסד לביטוח לאומי :

30 אוקטובר 2019
לפני:

כבוד השופט בועז גולדברג

המערער
נהאד נבואני
ע"י ב"כ: עו"ד תומר דור
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 12.08.18 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 19.25% מיום 01.09.2009 ("ההחלטה").

רקע עובדתי

2. לפי העולה מן התיק, המערער, יליד 1959, עובד בתפקיד משחיזן עם כלים רוטטים. המשיב הכיר בכאב גב ממנו המערער סובל כפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה.

3. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 02.08.16, וקבעה למערער דרגת נכות משוקללת בשיעור 19.25%, בגין הנכויות הבאות: 15% נכות בגין הגבלה קלה-בינונית בעמוד שדרה מותני, לפי פריט ליקוי 37(7)(א)-(ב), וכן 5% נכות בגין פגיעה עצבית, לפי פריט ליקוי 32(4)(א)( I)-(II). הוועדה קבעה את תחולת הנכות מיום 01.10.2001. כעולה מדו"ח הוועדה תחילה נרשם תאריך תחולה אחר (מודפס- 01.01.15), ולאחר מכן נערך תיקון (בכתב יד-01.10.2001).

4. המערער הגיש ערעור לבית דין זה כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ב"ל 56975-03-17). בפסק דין מיום 15.05.18 ניתן תוקף להסכמת הצדדים שלפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 02.08.16, "על מנת שתשוב ותשקול קביעתה לעניין מועד תחולה תוך הפנייה וניתוח המסמכים הרפואיים והבדיקות שעמדו בפניה" ("פסק הדין המחזיר").

החלטת הוועדה

5. הוועדה התכנסה מכוח פסק הדין המחזיר ביום 12.08.18, הקשיבה לטיעוני ב"כ המערער, ובסעיף 10 לפרוטוקול קבעה הוועדה כדלקמן:

"הוועדה עיינה בפס"ד מיום 15.05.18 והאזינה לדברי בא כוחו של העורר. יכול והוועדה טעתה בקביעת תחולת הנכות מ01.10.01 הן בגין העובדה שזו הייתה קביעתה של דרג 1 והן בגין מכתב הערר מ18.05.16 שבו מצוין כי הפגיעה הינה מ30.09.01. לאור קביעת בית המשפט שבה הוועדה לתיקו הרפואי ובתיק זה נרשם במרפאה אורתופדית ב14.09.09 שסובל מכאבי גב תחתון. בבדיקה נמצאה עקמת על רקע כאבים עם הגבלה בתנועות הגב ומבחן הרמת רגל ישרה מאוד פתולוגי.
לאור זאת משנה הוועדה את קביעתה הקודמת וקובעת כי הנכות שנקבעה תחולתה תהיה מ01.09.09 (עם זאת לדעת הוועדה כיוון שמדובר במיקרוטראומה אין ספק שהנכות החלה עוד קודם)".

בהתאם לאמור, הוועדה קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 19.25% מיום 01.09.09.

טענות הצדדים

6. לטענת המערער, הוועדה לא קיימה אחר הוראות פסק הדין המחזיר וקבעה תאריך תחולה שלישי, שכלל לא עלה בהתכנסות הוועדה טרם פסק הדין. עוד נטען, כי הוועדה ביססה קביעתה העדכנית על תיעוד רפואי בודד שנראה על פניו כמו תלונה של מצב נקודתי, חולף וחד פעמי, שאינו מעיד על נכות צמיתה ואינו יכול לשמש כמועד תחולה. כמו כן טען המערער כי הרכב הועדה "נעול" וכי יש להחליפו.

7. לטענת המשיב, טענות המערער אודות מועד התחולה הן טענות רפואיות מובהקות. נטען שהחלטת הוועדה סבירה ומנומקת, מתיישבת עם התיעוד הרפואי אשר עמד לעיונה, ואין בפסק הדין הוראה המחייבת את הוועדה לבחור אחד מבין שני תאריכי התחולה.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

9. הלכה פסוקה היא, כי משהוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין לוועדה עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה. במקרה דנן, פסק הדין החזיר את עניינו של המערער לוועדה לשוב ולשקול את קביעתה לעניין מועד תחולת הנכות. כעולה מן הפרוטוקול, הוועדה שבה ועיינה בתיק הרפואי, והפנתה בהחלטתה למסמך רפואי מהמרפאה האורתופדית מיום 14.09.19. במסמך רפואי זה תועד שהמערער סובל מכאבי גב תחתון, ובבדיקה נמצאה עקמת על רקע כאבים עם הגבלה בתנועת הגב ומבחן הרמת רגל ישרה פתולוגי. על יסוד האמור הגיעה הוועדה למסקנה כי תחולת הנכות בגין כאבי הגב שהוכרו על דרך מיקרוטראומה, היא מיום 01.09.09, וזאת על אף שלדעת הוועדה הנכות החלה עוד קודם לכן.

10. בדיון טען המערער למצבור פגמים שנפלו בהחלטת הוועדה, כשלטענתו מדובר ב"התנהלות מאוד בעייתית". כך למשל נטען, שבסעיף 10 לפרוטוקול הוועדה לא נערך דיון ואין התייחסות לממצאי בדיקות וצילומים. עוד נטען, שבסעיף 4 לפרוטוקול לא צוינו המסמכים הרפואיים שעמדו לעיון הוועדה. דין טענות אלו להידחות. מדובר בוועדה שהתכנסה בהרכב קודם, בעקבות פסק דין ויש לראות את הפרוטוקול מיום 02.08.16 ברצף עם פרוטוקול הוועדה נשוא ערעור זה. מקובלת עליי טענת המשיב, כי הואיל ומדובר בוועדה באותו הרכב אשר מתכנסת בשנית, חזקה עליה שקראה את הפרוטוקול הקודם ונדרשה אליו. בסעיף 4 לפרוטוקול ציינה הוועדה שעמדו לפניה פסק הדין המחזיר והפרוטוקול מיום 02.08.16, כך שהפנתה לפרוטוקול הקודם. המערער טען עוד, כי בסעיף 7 לפרוטוקול ("אבחנות") צוין "מצב לאחר חבלה בעמוד שדרה צווארי", ויש בכך כדי ללמד על סברה מוטעית של הוועדה שמדובר בתאונת עבודה, בעוד שעסקינן בפגיעה בעבודה שהוכרה על דרך המיקרוטראומה. בצדק טען המשיב בהקשר זה, שהוועדה לא נדרשה לבחון או לתקן את האבחנה, וטענה זו לא הועלתה מצד המערער בהליך הערעור לפני פסק הדין.

לנוכח כל האמור, לא שוכנעתי שנפל פגם בפעולת הוועדה או בהתנהלותה, כנטען, בכך שלא נרשמו בשנית המסמכים, הבדיקות והצילומים שעמדו לעיונה. אף נדחית טענת המערער שלפיה "יד נעלמה" או "מאן דהוא" שינו את מועד תחולת הנכות בפרוטוקול הוועדה מיום 02.08.16. ראשית, טענות המערער בעניין זה נדונו במסגרת ההליך הקודם, ומשניתן פסק דין המחזיר את הדיון לוועדה מוצו טיעוני המערער בהקשר זה. שנית, ניכר מדו"ח הוועדה מיום 02.08.16, שתיקון מועד התחולה שבוצע בכתב יד נעשה על ידי חבר הוועדה פרופ' רופמן, אשר חתם בחתימת ידו ובהטבעת חותמת אישית לצד התיקון.

11. אין בפסק הדין המחזיר הוראה לוועדה, וממילא אין מקום להגביל את שיקול דעתה הרפואי של הוועדה, לקבוע א חד משני תאריכי התחולה שצוינו בפרוטוקול הוועדה לפני פסק הדין. פסק הדין הורה לוועדה לשוב ולשקול את מועד התחולה תוך הפניה וניתוח של המסמכים הרפואיים והבדיקות שהונחו לעיון הוועדה. ניכר מהחלטת הוועדה שמילאה אחר מצוות פסק הדין, משהפנתה לתיעוד רפואי בתיקו של המערער וציינה מסמך רפואי מהמרפאה האורתופדית מיום 14.09.09. מכאן, שלא שוכנעתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה שקבעה מועד תחולה מיום 01.09.09 – תאריך שלא הוזכר בהחלטת הוועדה לפני פסק הדין המחזיר.

12. המערער הוסיף וטען ששגתה הוועדה עת קבעה את מועד התחולה בהסתמך על מסמך רפואי בודד שמהווה תלונה של מצב נקודתי, חולף וחד פעמי. מקובלת עלי טענת המשיב שמדובר בטענה המכוונת כנגד קביעה רפואית מובהקת. אין מקום לטענה שהמסמך הרפואי מיום 14.09.09 אינו מעיד על נכות צמיתה ואינו יכול לשמש כמועד תחולה. אף נדחית הטענה שלפיה המסמך האמור מלמד על כאב חולף וחד פעמי. הוועדה ציינה בהחלטתה ש בבדיקה האורתופדית שנערכה למערער ביום 14.09.09 "נמצאה עקמת על רקע כאבים עם הגבלה בתנועת הגב ומבחן הרמת רגל ישרה מאוד פתולוגי". מסקנת הוועדה שלפיה יש לקבוע את מועד התחולה ממועד זה היא קביעה המסורה לשיקול דעתה הרפואי-מקצועי, ואין מקום שבית הדין יחליף את שיקול דעתו ויתערב בקביעה מנומקת וסבירה זו.

סוף דבר

13. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

14. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

15. לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, א' חשוון תש"פ, (30 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: נהאד נבואני
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: