ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחמים כהן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת רחל גרוס

התובע:
רחמים כהן, ( ת.ז.-XXXXXX170)
ע"י ב"כ: עו"ד קרין מטרסו

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד א. לבנוני

החלטה

1. ד"ר כהן ארנון דב מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי ( להלן: "המומחה") לצורך מתן חוות דעת רפואית מנומקת בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו, בעניינו של מר רחמים כהן ( להלן: "התובע") וזאת תוך 30 יום מיום שהחלטה זו תומצא אליו.

2. מצורפים להחלטה זו המסמכים הבאים:
(א) תיק רפואי – שירותי בריאות כללית באמצעות מכון מור (סומן ת/1)
(ב) תיק רפואי – בית חולים קפלן (סומן ת/2).
(ג) חומר רפואי שהוגש על ידי התובע (סומן ת/3).

3. אלה עובדות המקרה -
א. התובע יליד שנת 1937.
ב. בין השנים 1965-1969 עבד התובע בחברת אגד בתפקיד איש משק, במסגרת תפקידו נתן שירותי חילוץ ותיקוני דרך לאוטובוסים באזור הדרום ע"ג אוטובוס גרר.
ג. בתקופה זו עבד התובע בין השעות 09:00 – 04:30 ואחר הצהרים בין השעות 14:00- 18:00 כאשר על פי דרישה עבד התובע שעות נוספות.
ד. עבודת התיקון התבצעה בשטח הפתוח בחשיפה לשמש וכן הנסיעה לחילוץ נעשתה בחשיפה של התובע לשמש מבעד לשמשות הגרר ומבעד לחלון הנהג. בשנים אלו נחשף התובע 4-5 שעות בממוצע ביום לשמש, וזאת בהתאם לתנאי מזג האוויר המשתנים לפי העונה, כמקובל בישראל.
ה. בין השנים 1969-1995 עבד התובע כנהג אגד בקווים בין עירוניים.
ו. התובע עבד 5-6 ימים בשבוע 12-13 שעות ביום.
ז. בשנים אלו נחשף התובע 4-5 שעות בממוצע ביום לשמש מבעד לשמשת האוטובוס הקדמית ומבעד לחלון הנהג, וזאת בהתאם לתנאי מזג האוויר והעונה, כמקובל בישראל.
ח. לטענת התובע, כנהג אוטובוס וכאיש משק לבש התובע מכנסיים קצרים/ ארוכים על פי עונת השנה וכן חולצה קצרה/ ארוכה על פי עונת השנה.
ט. בין השנים 1972-1996 בנוסף לעבודת התובע כנהג אגד עבד בקייטנות כרכז הקייטנות לילדי העובדים אשר נערכו בחודשי הקיץ (יולי – אוגוסט).
י. התובע היה מלווה את שלבי ההקמה של הקייטנה, את הקייטנה עצמה ואת פירוק הקייטנה כאשר הקייטנות התקיימו באזור אשדוד – רחובות ואשדוד – אשקלון.
יא. הקייטנה הייתה 6 ימים בשבוע בין השעות 07:00-14:00 כאשר לאחר סיום הקייטנה המשיך התובע לעבוד כנהג. בימים בהם עבד גם בקייטנות, חשיפותו הממוצעת לשמש בשני התפקידים הייתה 5-7 שעות מידי יום.
יב. מצבו הרפואי כמתואר בתיעוד הרפואי.

4. כבוד המומחה מתבקש להשיב לשאלות הבאות:
א. מהו הליקוי בעור ממנו סובל התובע?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו ( כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5. לעיון ביום 2.12.19.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תש"פ, (25 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: רחמים כהן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: