ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ראני אשקר נגד מדינת ישראל :

בפני:

כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין
נציג ציבור (עובדים): מר חיים מויסי
נציג ציבור (מעסיקים): גב' נירה גרין

התובע
ראני אשקר
ע"י ב"כ: עו"ד חן סומך ואח'
-
הנתבעים
1. מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז חיפה

2. מועצה מקומית באקה אל-גרביה
ע"י ב"כ עו"ד חוסאם אבו פול

פסק דין

התובע הגיש בקשה לסעד זמני ב-29.5.2018 והגיש כתב תביעה בתיק ביום 5.6.2018 וזאת לאור החלטת הנתבעות שלא לאשר את העסקתו כמבקר פנים במשיבה 2.
יצויין, כי לתיק זה קדמו מספר הליכים קודמים שנוהלו על ידי התובע בהתייחס לאותו תפקיד.
ביום 5.7.2018 התקיים דיון בבקשה לסעד זמני בסיומו ניתן צו לסיכומים וביום 22.7.2018 ניתנה החלטת בית הדין הדוחה את הבקשה לסעד זמני ללא צו להוצאות.
ביום 4.10.2018 הוגש כתב הגנה מטעם משרד הפנים.
ביום 10.10.2018 הודיע התובע כי הוא מבקש פרק זמן על מנת לשקול את המשך צעדיו בתיק כאשר בית הדין נעתר לבקשה וביום 30.10.2018 הוגש כתב הגנה מטעם המועצה.
יצוין, כי דיון מוקדם בתיק היה קבוע ליום 25.6.2019, כאשר יום לפני הדיון הגיש התובע בקשה כי "לאחר ששקל את הדברים פעם נוספת, מבקש התובע למחוק את ההליך שבכותרת, ללא צו להוצאות, ולהורות על ביטול הדיון ..."
בבקשה נרשם כי ב"כ המועצה מסכים לבקשה וב"כ המדינה מבקשת להגיב לה.
בית הדין ביטל את הדיון שהיה קבוע בתיק וביום 3.7.2019 הודיעה המדינה כי היא אינה מסכימה למחיקת הבקשה אלא לדחייתה בלבד.
התובע בהודעתו מיום 18.7.2019 הודיע כי אינו מסכים לדחיית התביעה אלא למחיקתה בלבד וכי רק לו הזכות להחליט כיצד לנהל את תביעתו. בית הדין בהחלטתו מיום 18.7.2019 קבע, שהגם ורק לתובע יש זכות להחליט כיצד לנהל את תביעתו, הרי שלמדינה יש זכות שלא לוותר על הוצאותיה, ועל כן הורה לצדדים להגיש סיכומים לענין שאלת החיוב בהוצאות בתיק זה.

לצורך התמונה המלאה – להלן העובדות המוסכמות הרלוונטיות התובע הגיש מועמדות למכרז לעניין תפקיד של מבקר עירייה בשנת 2012.
מועמדותו נפסלה כאשר התקיים מכרז נוסף בשנת 2013. וועדת המכרזים התכנסה ב-2014 והתובע נבחר על ידי וועדה למינוי עובדים בכירים ב-22.5.2014 והחל לכהן בתפקיד ביום 13.7.2014.
ב-24.7.2014 הוגשה בקשה לצו מניעה (46790-07-14 בפני כבוד הש' ורבנר) על ידי ארגון עורכי דין לקידום מינהל תקין אשר קיבל מעמד של ידיד בית הדין בתיק זה (להלן – ידיד בית הדין) . הבקשה הוגשה בטענה שלתובע אין את הניסיון הנדרש בביקורת לצורך המכרז. משרד הפנים היה נתבע בתיק זה.
התיק הסתיים בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין כי וועדת המכרז תתכנס תוך 45 יום לזמן את התובע לדון בעמידתו בתנאי הסף הנדרשים לעניין ניסיון ולנמק את החלטתה, וכי עד למועד מתן ההחלטה ימשיך התובע לכהן בתפקיד כאשר העסקתו לאחר מכן כפופה להחלטת וועדת המכרז.
כן הוחלט, כי על משרד הפנים לדון בשאלה העקרונית האם תקופת עבודה בהתנדבות בביקורת פנים מספקת לעניין דרישת הניסיון הנדרשת בחוזר מנכ"ל משרד הפנים לתפקיד מבקר פנים של רשות מקומית, כאשר עליה לשלוח את ההחלטה העקרונית לצדדים.
ב-27.8.2014 נשלח מכתב על ידי מנהל אגף כח אדם ושכר ברשויות המקומיות בעניינו של התובע, לפיו הוחלט לאשר את הבקשה לחוזה אישי וזאת בכפוף לכל החלטה אחרת שתתקבל על ידי בית הדין לעבודה לאור ההליכים שהוגשו לפסילת מינויו (המכתב הוא קודם למתן פסק דין על ידי כבוד השופטת ורבנר והתייחס להליך שהתנהל בפנייה).
ביום 19.10.2014 התכנסה וועדת הבחינה והחליטה לאשר את מינויו של התובע מיום 13.7.2014.
ביום 17.12.2014 הוגשה תביעה נוספת על ידי ידיד בית הדין (33500-12-14) בפני כבוד השופטת רימון קפלן.
במסגרת תיק זה הגיש משרד הפנים עמדה במסגרת כתב הגנתו שהתובע לא עומד בתנאים הנדרשים לעניין הביקורת שכן תקופת ההתנדבות אינה נחשבת כניסיון וכי מדובר בעמדה עקרונית שאינה ספציפית לתובע.
התיק בפני כבוד השופטת רימון קפלן התנהל במשך כשנתיים.
התובע הודיע ב-12.7.2016 כי הוא מבקש להתפטר מתפקידו ושהתביעה תמחק.
בית הדין לא נעתר לבקשתו בשל החשש שלאחר שיתפטר יגיש מועמדות למכרז נוסף ולאחר שהתובע משך את מועמדותו מהמכרז שהתפרסם באוגוסט – נמחקה התביעה.
ביום 16.5.2017 – התפרסם המכרז נשוא תיק זה כאשר התובע הגיש מועמדות לתפקיד ו הוועדה קיבלה את מועמדותו של התובע.
ביום 14.2.2018 הגישה העירייה בקשה למשרד הפנים לעניין אישור חוזה בכירים.
לאחר תכתובת שהתנהלה בין נציג משרד הפנים לבין מנהלת משאבי אנוש בעירייה, ביום 21.5.2018 התקבלה עמדת משרד הפנים כי לא אישרו לתובע שכר לפי חוזה בכירים ואף לא אישרו את התובע לתפקיד של מבקר פנים באשר הוא אינו עומד בתנאי הסף.
הבקשה לצו המניעה הוגשה ביום 29.5.2018. כפי שפורט לעיל – בית הדין דחה את הבקשה לסעד זמני ובר"ע שהוגשה על ידי התובע נדחתה גם היא.

סיכומי התובע
אין מקום לפסוק הוצאות לחובת התובע בשים לב למחיר האישי הכבד ששילם ולפגיעה הכלכלית החמורה שנגרמה ונגרמת לו כפועל יוצא מהחלטת המדינה בעניינו ויישומה.
המדינה לא הגישה תצהיר בתיק ואף לא התייצבה לדיון הראשון שהיה קבוע בתיק לאור שביתת הפרקליטים שהתקיימה באותו מועד, ועם זאת, ויתר התובע על הוצאותיו בגין אותו דיון.
התובע בחר לסגור את משרד עורכי הדין שהוא ניהל כאשר החליט לגשת לתפקיד מבקר פנים והוא עדיין לא הצליח לשקם את עצמו.
התובע בהתחלה לא קיבל שכר בגין עבודתו במועצה ורק לאחר החלטת בית הדין קיבל שכר עבודה בסך 25,000 ₪ בגין 7 חודשי עבודה.
נראה כי המדינה שמה לה למטרה להתיש את התובע ולהענישו בגין ההליכים הקודמים שהתנהלו בעניינו בהם חויב בהוצאות משפט. אין מקום לגזור מההליכים הללו לענין תיק זה.

סיכומי המדינה
הנתבעת השקיעה משאבים רבים בתביעתו של התובע, כאשר תביעתו לסעד זמני נדחתה ללא צו להוצאות וכך גם הבר"ע שהוגשה על ידו.
בנוסף – התנהלותו בחוסר תום לב של התובע תוך ניצול לרעה של הליכי בית המשפט ותוך הטעיית וועדת הבחינה מצדיקה את חיוב התובע בהוצאות משמעותיות לטובת המדינה.

דיון והכרעה
למעשה המחלוקת שנמצאת בפנינו הינה האם יש מקום לחייב את התובע בהוצאות למדינה בשל רצונו למחוק את ההליך ולא לדחותו.
נראה, כי המדינה אינה מסכימה למתווה שמבקש התובע וזאת לאור ההוצאות שהיא הוציאה בניהול התיק ומתוך חשש, כי התובע יתנהג שוב כפי שהתנהג בעבר (כפי שפורט לעיל) ויגיש מועמדותו שוב לתפקיד מבקר הפנים של המועצה או יחדש את תביעתו בעתיד בזמן שיהיה לו נח, והיא תאלץ להוציא הוצאות נוספות בעניינו.
יצויין, כי התובע בסיכומיו אינו מפרט כלל מדוע הוא אינו מסכים לדחיית תביעתו אלא רק למחיקתה ולא נותן הסברים כלל בענין זה, ומכאן שניתן להסיק כי בכוונתו בעתיד לנסות שוב להתמנות לתפקיד של מבקר המועצה.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, אנו סבורים כי יש מקום לחייב את התובע בהוצאות מותנות בסך 5,000 ₪, כאשר התובע ידרש לשלם הוצאות אלו רק במידה ועניינו ידון שוב על ידי בית דין זה, בכל הליך עתידי, בתביעה הקשורה להגשת מועמדות לתפקיד מבקר המועצה וזאת כל עוד לא יהיה שינוי בתנאי הכשירות של התובע בהתייחס לעמידה בתנאי הסף לתפקיד .
באופן זה, המדינה תקבל החזר בגין הוצאותיה בהתייחס לתיק דנן במידה ותצטרך לנהל תיק נוסף דומה בעניינו של התובע.

ניתן היום, כ"ג תשרי תש"פ, (22 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג עובדים
מר חיים מויסי

אילת שומרוני-ברנשטיין, שופטת

נציגת מעסיקים
גב' נירה גרין


מעורבים
תובע: ראני אשקר
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: