ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נגד שלום בסט :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעת

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אוהד אדות

נגד

נתבעים

  1. שלום בסט
  2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד דביר אייזן

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 02.10.2017, בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 44-213-38 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח נזקי רכוש (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 51-409-73 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2. התובעת טוענת כי בעת שהפרטית הוסעה כדין בתוך חניון, הבחינה במשאית העומדת בחנייה כפולה בצד ימין, וכאשר ניסתה הפרטית לפנות ימינה משמאל למשאית, החלה המשאית בנסיעה ופגעה בפרטית. התובעת טוענת כי התאונה נגרמה ברשלנותו של נהג המשאית. לטענת התובעת, בגין התאונה נגרמו לפרטית נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב מטעמה, והיא נשאה בעלות תיקונם ובעלות שכ"ט השמאי, ועתה תובעת את הפסדיה מהנתבעים.

מנגד, טוענים הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהגת הפרטית, אשר "לקחה את הסיבוב ימינה בצורה לא נכונה" ופגעה במשאית אשר עמדה ללא נוע. כמו כן, מכחישים הנתבעים את הנזק והיקפו.

למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה על מי מוטלת האחריות לקרות התאונה ולעניין הנזק הנטען שנגרם לתובעת בגין התאונה.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה: הדיווח על התאונה מטעם נהגת הפרטית (ת/1), תמונות הנזק לפרטית (ת/2), הדיווח על התאונה מטעם הנתבע 1 והמבוטח (נ/1) ותמונות מזירת התאונה (נ/2).

כמו כן, העידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה ונחקרו בחקירה נגדית.

4. עתה, נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5. על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה, זאת מהנימוקים המובאים להלן:

5.1. נהגת הפרטית העידה כי נכנסה לרחבת החנייה, במהירות נסיעה איטית של 20 קמ"ש, הבחינה במשאית עם מנוף עומדת בצד ימין ב"חנייה כפולה", ומאחר שהיא מצדה הייתה צריכה לבצע פנייה ימינה, קרי משמאל למשאית, וכאשר הפרטית ביקשה לפנות ימינה החלה המשאית בנסיעה ופגעה בפרטית (עמ' 2, שורות 5-1 לפרוטוקול). נהגת הפרטית העידה כי נהגת המשאית החל בנסיעה ללא כל התראה מוקדמת וללא איתות (עמ' 2, שורות 8-7 לפרוטוקול).

נהגת הפרטית מאשרת כי אמנם המשאית לא חסמה את פנייתה אולם ניתן להבין מדבריה כי במיקום בו המשאית עמדה היה כדי להפריע לתנועה (עמ' 2, שורות 30-24 לפרוטוקול).

נהגת הפרטית שוללת כי לאחר התאונה התנצלה וטענה כי לא שמה לב (עמ' 3, שורות 6-5 לפרוטוקול).

5.2. לעומת זאת, נהג המשאית העיד כי הוא עמד עם המשאית בצד ימין והפרטית הגיעה בנסיעה במהירות מופרזת ונכנסה במשאית, כאשר היא עודנה עומדת (עמ' 3, שורות 17-16 לפרוטוקול). לטענת נהג המשאית, נהגת הפרטית הודתה שהיא זו שנכנסה בו אלא יותר מאוחר לאחר שחמה הגיע לזירת התאונה שינתה גרסתה (עמ' 3, שורות 21-19 לפרוטוקול).

כאשר נשאל נהג המשאית האם העמיד את המשאית במקום אסור, המגביל את הפנייה ימינה של כלי רכב אחרים, שלל זאת וטען כי אין בעיה לפנות ימינה (עמ' 4, שורות 13-11 לפרוטוקול).

5.3. אני מעדיף את גרסתה של נהגת הפרטית, שהייתה מפורטת, קוהרנטית, סדורה ועקבית, על פני גרסתו של נהג המשאית, שהייתה שטחית, לאקונית, מתחמקת, מתפתחת, ולא הקרינה אמינות.

5.4. שוכנעתי כי נהג המשאית העמיד את המשאית בצמוד למספר חניות בניצב שמימינו תוך שהוא חוסם במעט את נתיב נסיעתו של כלי רכב המגיח מאחוריו. לאור זאת, לא הייתה לנהגת הפרטית, שהתכוונה לפנות ימינה, הברירה אלא לעקוף את המשאית משמאל. אלא שאז כאשר ביקשה הפרטית לפנות ימינה, התקדמה המשאית בנסיעתה ועל ידי כך ארעה המפגש בין כלי הרכב.

5.5. זאת ועוד, האמנתי לנהגת הפרטית, כי נהג המשאית פתח בנסיעה מבלי לבדוק כי הדבר אפשרי ובכלל זה מבלי לתת את דעתו לרכבים המגיעים מאחוריו. שהרי ברור כי אם היה מעיף מבט למתרחש מאחוריו ומצדו השמאלי טרם נסיעתו, התאונה הייתה נמנעת.

5.6. לא מצאתי כי בנסיבות הללו היה באפשרותה של נהגת הפרטית לנקוט בפעולה למניעת התאונה. משכך, האחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהג המשאית.

5.7. באשר למחלוקת בעניין הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי רכב אשר בדק את הפרטית בסמוך לאחר התאונה, ומאחר שהנזק נתמך באסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא הודיע על רצונו לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, בהתאם לתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

לפיכך, התביעה מתקבלת במלואה.

6. אשר על כן, הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סכום התביעה, בסך של 13,960 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד תשלום המלא בפועל.

6.2. הוצאות משפט – ובכלל זה אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד – בסך של 3,500 ₪.

6.3. שכר העדה כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 2 תשלם שכר העד מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ג תשרי תש"פ, 12 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
נתבע: שלום בסט
שופט :
עורכי דין: