ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניסון גילקרוב נגד אסף יוסף שוקרון :

בפני: כבוד השופט אור אדם, סגן הנשיאה

התובעים (משיבים):

  1. ניסון גילקרוב
  2. ריטה גילקרוב

ע"י ב"כ עו"ד שי סולטן

נגד

הנתבעים (מבקשים):

  1. אסף יוסף שוקרון
  2. לילך שוקרון

ע"י ב"כ עו"ד כרמית אטיאס

פסק דין

רקע כללי
בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט.
התובעים רכשו מהנתבעים דירה ברח' גבעתי 24 בקרית גת, בהתאם לחוזה מכר מיום 18.12.15. התובעים הגישו תביעה זו לפיצוי כספי בסך 138,950 ₪, הוא הפיצוי המוסכם בגין הפרת חוזה המכר, לטענתם, באי גילוי פגמים וליקויים בנכס, הנוגע לנזילות שנתגלו בממכר מיד לאחר שהתובעים נכנסו אליו.
בין הצדדים התנהל הליך קודם במסגרת ת"ק (ק"ג) 55796-02-17.
כעולה מכתב התביעה, בהליך ת"ק זה נתבע סכום של 5,000 ₪, כאשר נטען כי התובעים רכשו דירה מהנתבעים, כאשר לאחר הכניסה לדירה נתברר כי קיימות נזילות. לתביעה הקטנה צורפה חוות דעת לגבי הנזילות.
בדיון ביום 4.5.2017, לאחר דיון ממושך הנושא ששה עמודי פרוטוקול, הודיעו הצדדים במשותף: "הגענו לידי הסדר פשרה, לפיו לצורך סילוק מלא ומוחלט של כל טענות התובע ורעייתו כנגד הנתבעת ובעלה, בנשוא התובענה בגין עסקת מכר הבית, תידחה התובענה ללא צו להוצאות". בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה האמור לעיל.
הנתבעים טענו כי פסק הדין בהליך התביעה הקטנה, מקים מעשה בית דין והשתק עילה המחייב דחיית התביעה הנוכחית על הסף.

טענות הצדדים
הנתבעים עתרו לדחייה או מחיקת התובענה על הסף.
לטענתם, יש לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, שכן התובעים הגישו תביעה קודמת במסגרת הליך ת"ק 55796-02-17, אשר נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות בקרית גת, בגין אותה מסכת עובדתית, וההליך נסתיים בהסכמה בדחיית התביעה ללא צו להוצאות.
עוד נטען, כי הגשת התובענה הנוכחית, לאחר שתביעה קודמת בעילה זהה נדחתה, מהווה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.
אף שהתביעות נוסחו באופן שונה, נטען כי לפי ההלכה הפסוקה מדובר באותה עילת תביעה: בהליך הקודם טענו התובעים לליקויים שגרמו להצפות בנכס, וזו גם העילה לכתב התביעה הנוכחי. אף מפרוטוקול הדיון בתביעה הקטנה עולה, כי טענותיה של התובעת היו דומות למדי לטענות התביעה הנוכחית.
לחלופין נטען, כי אף אם אין מדובר בהשתק עילה, חל הכלל של השתק פלוגתא, שכן הסכמת הצדדים מגבשת הכרעה בטענות בדבר הסתרה של פגם ע"י הנתבעים.
התובעים בתשובה, טענו כי סילוק על הסף הוא צעד קיצוני שיש לנקוט בו רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן.
נטען כי התביעה הקטנה הוגשה רק בגין נזקי רטיבות בקומה השניה עקב נזילות מהגג, כאשר התביעה היתה לעלות תיקון של 3,000-4,000 ₪ בלבד. לעומת זאת בתובענה הנוכחית, עותרים התובעים לפיצוי המוסכם, על יסוד חוות דעת הנדסית בגין נזקים גדולים יותר ומאוחרים יותר. נטען כי מדובר בהפרה ברורה של התחייבות הנתבעים בהסכם, שיש בה כדי להביא לחיובם בפיצוי המוסכם.
עוד נטען, כי לא ניתן לתובעים יומם בבית המשפט במסגרת התביעה הקטנה: הדיון נערך באופן חפוז, כאשר השופט התריע כי אם יעמדו על פסק דין יחוייבו בהוצאות, ולא הוסבר לתובעים כי יהיו מנועים לתבוע את הנתבעים בעתיד.
עוד נטען כי לא צורף תצהיר לבקשה.
הנתבעים בתשובה, טענו כי תצהיר מפורט צורף בעבר לבקשת הרשות להתגונן, כאשר מדובר למעשה בבקשת המשך, בהתאם להחלטת בית המשפט שיש להגיש בקשה נפרדת לסילוק על הסף. למען הזהירות הוא צורף בשנית.
נטען כי לא היה מקום לטענות החמורות נגד כבוד השופט שישב בהליך הקודם.
הנתבעים טענו, כי בתביעה הקטנה נטען לנזקי רטיבות, ובתביעה הנוכחית נטען להפרת הסכם לנוכח אותם נזקי רטיבות, ולכן מדובר באותה עילה. גם נוסח ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו מדובר בסילוק מלא ומוחלט של טענות התובעים בגין עסקת המכר, מלמד כי מדובר בהשתק עילה.

דיון והכרעה
ההלכה הפסוקה קבעה, כי למרות השוני בסדרי הדין ובראיות, הרי שגם הליך בתביעה קטנה עשוי להקים מעשה בית דין והשתק עילה:
בעניין פלונית-שמריהו (רע"א 7437/13 פלונית נ' מנחם (מני) שמריהו (05.03.2014)), דן כבוד השופט רובינשטיין בפרשה דומה למדי: מדובר היה בתובעת שתבעה בבית המשפט לתביעות קטנות את הנתבע, בגין עגמת נפש שנגרמה לה מהטרדות טלפוניות, והצדדים הגיעו להסכמה בבית המשפט לתביעות קטנות, לפיה התביעה תידחה ללא צו להוצאות.
לאחר מכן, הגישה התובעת תביעה נפרדת לבית משפט השלום, בה טענה לנזק שונה ולעילה שונה של נזק נפשי והוצאת לשון הרע.
בית המשפט העליון קבע כי קם מעשה בית דין המונע הגשת תביעה נוספת.
כבוד השופט רובינשטיין פסק, כי על תובע לתבוע את כל הנזקים שנגרמו לו בגין עילת תביעה מסוימת במסגרת תביעה אחת, ואם לא עשה כן, מנוע הוא מלשוב ולתבוע את אשר החסיר זאת בהתאם לתקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984.
בנוסף, אין לפצל סעד אחד לסעדי משנה אחדים. כאשר מדובר בסעדים שונים, רשאי התובע לבקש היתר לפיצול סעדים (תקנה 45). אולם, לא ניתן לקבל היתר לפיצול סעדים כאשר מדובר בפיצול של אותו סעד, היינו סעד כספי.
עוד נטען, כי למרות הניסוח השונה, מדובר הלכה למעשה באותה עילה, שכן לשם בחינתה של "זהות העילה" המבחן הוא רחב ביותר. השיקול המנחה הוא, שהנתבע לא יוטרד בתביעות שונות בגין אותו מעשה. אם התובע אינו ממצה את זכותו למלוא הסעד, רואים אותו כמוותר על היתרה, והוא מנוע מתביעת החלק הנותר בתביעה נפרדת לאחר מכן. באשר לפיצול סעדים, ציין בית המשפט כי אי החלתן של תקנות 45-44 ביחס לתביעות שהוגשו בביהמ"ש לתביעות קטנות, תחטא לתכלית שביסוד תקנות אלה, והיא אינה מתיישבת אף עם עקרון היעילות שמוסד התביעות הקטנות מבקש לקדם.
בהתאם להלכת פלונית-שמריהו, נקבע בעניין ס"י (תא"מ (שלום ת"א) 30542-12-17 ס.י. אבן יזמות בע"מ נ' משה מהגרפתי (04.02.2019)), כי אין מקום להגשת "תביעה גדולה" לאחר שהתביעה הקטנה נסתיימה בפסק דין לפיצוי מינורי, כאשר גם אם התביעה טוענת לעילה שונה, בפועל מדובר באותה עילה, מבלי שבית המשפט התיר פיצול סעדים (פסקה 7 לפסה"ד).
מכאן שככלל, גם תובענה לבית המשפט לתביעות קטנות, עשויה להקים מעשה בית דין, וגם אם התביעה השניה מנוסחת אחרת, ונתלית לכאורה בעילה שונה – כל עוד מדובר באותו עניין ממש, בהתאם להלכת פלונית-שמריהו, מדובר הלכה למעשה באותה עילת תביעה לה נטען בבית המשפט לתביעות קטנות, ולמעשה בפיצולו של אותו סעד שנתבקש.

האם בענייננו מדובר באותה עילה?
כאמור, בעניין פלונית-שמריהו, התביעה הקטנה נגעה לעגמת נפש כתוצאה מהטרדות, ואילו התביעה השניה נגעה לנזק גוף שנטען כי נגרם לתובעת ולפיצוי בגין הוצאת לשון הרע. למרות זאת, שעה שמדובר היה באותו מעשה, נקבע כי קם מעשה בית דין.
בעניין מגידיש (ת"א (מחוזי ב"ש) 33195-04-16 דוד מגידיש נ' מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל (14.01.2019)), נקבע כי פסק הדין בהליך הראשון יצר השתק עילה, למרות שבהליך הראשון התבקש סעד הצהרתי ובהליך השני התבקש סעד כספי של פיצויים, שכן שתי התביעות התבססו על אותה מסכת עובדתית.
בעניין אזרוב (ת"א (שלום ק"ג) 4570-03-18 יהונתן אזרוב נ' יוסף קיאט (24.7.2018), בדומה לענייננו, נתבע קבלן בתביעה הראשונה בגין ליקויי בניה, ובתביעה השניה בגין הפרת חוזה. בית המשפט קבע כי בפועל מדובר באותו עניין. יצויין כי גם שם נטען כי חלק מהליקויים נתגלה רק לאחר התביעה הראשונה, ולמרות זאת נקבע כי מעת שלא ניתן לתובע היתר לפיצול סעדים (וכאמור לעיל, סעד כספי לא ניתן לפצל), הרי שלא ניתן לתבוע שוב בגין אותה עילה.
בעניין בן לולו (ע"א 2495/95 הדס בן לולו נ' אליאס אטראש, פ"ד נא (1) 577 (1997)), מדובר בתובעת שהגישה תביעת נזיקין עקב תאונת דרכים שנסתיימה בהסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק-דין. כמה שנים לאחר מכן, הגישה הניזוקה תביעה חדשה, בגדרה עתרה לביטול הסכם הפשרה מחמת טעות, שכן לאחר מכן פיתחה מחלת נפש עקב הפגיעה.
בית המשפט העליון קבע, כי פסק-דין בהסכמה הוא הסכם מחייב. אחת ממטרותיה העיקריות של פשרה, היא למנוע תביעות נוספות בעתיד בקשר לעניין נושא הפשרה. אין להחיל על העניין את דיני הטעות, שכן מדובר בסיכון שנלקח בחשבון, כאשר הסיכון בדבר גילוי מאוחר של נזק נוסף קיים תמיד.

מן הכלל אל הפרט
כך גם בענייננו – אף שהתביעה הקודמת נוהלה בהליך של תביעה קטנה, במסגרתה עתרו התובעים לסכום פיצוי קטן של עלות התיקונים, ואילו בתביעה הנוכחית עותרים התובעים לתשלום הפיצוי המוסכם - הרי שלמעשה מדובר בדיוק באותה עילת תביעה לפי המבחנים המרחיבים שפורטו לעיל.
בתביעה הקודמת נטען לנזילות שנתגלו לאחר הסכם המכר. התובעים טענו שם כי לא היו קונים את הנכס אם היו יודעים על הנזילות. בדיוק אותן טענות עולות בתביעה הנוכחית.
כפי שבעניין רע"א 7437/13 פלונית-שמריהו נקבע כי מדובר באותה עילה, למרות שבתביעה המאוחרת נטען לנזק נפשי ולעילה אחרת לפי חוק איסור לשון הרע, וכפי שבעניין ת"א 4570-03-18 אזרוב נקבע כי עילה של ליקויים ועילה של הפרת חוזה חד הן – גם בענייננו לא ניתן לשוב ולתבוע בגין אותו מעשה, לאחר שההליכים הסתיימו בהסכם פשרה .
הפסיקה שפורטה לעיל קבעה, כי השיקול המנחה הוא, שהנתבע לא יוטרד בתביעות שונות בגין אותו מעשה. זהו בדיוק מה שנעשה בענייננו. אם התובעים לא מיצו את מלוא טענותיהם בתביעה הקודמת – בהתאם להלכת פלונית-שמריהו רואים אות ם כמ י שוויתרו על היתרה . כיוון שלא נתבקש ולא ניתן לתובעים היתר לפיצול סעדים (וכאמור לעיל, סעד כספי לא ניתן בכלל לפצל , אלא רק סעדים מסוגים שונים), הרי שלא ניתן לתבוע שוב בגין אותה עילה .
יתרה מכך, הסכם הפשרה בענייננו נוסח באופן גורף של סילוק מו חלט של כל טענה בנוגע להסכם המכר. ההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, היתה לשם:"...סילוק מלא ומוחלט של כל טענות התובע ורעייתו כנגד הנתבעת ובעלה, בנשוא התובענה בגין עסקת מכר הבית...". הסכמה רחבה כזו מונעת הגשת תובענה נוספת באותו עניין.
התובעים/המשיבים טענו טענות שונות כנגד המותב ששמע את ההליך הקודם, טענות שמוטב היה להן שלא נטענו.
אכן, מדובר בהליך של תביעה קטנה, בו לא נמצאים עורכי דין, בו קיימת גמישות פרוצדוראלית בכל הנוגע לדיני ראיות וסדר דין. עם זאת, מעיון בפרוטוקול הדיון, עולה על פניו כי אין מדובר בדיון מהיר או חסר תשומת לב. מדובר בדיון ממושך, הנמתח על פני שבעה עמודי פרוטוקול, מעבר לדיונים אחרים בתביעות קטנות, במהלכו, לאחר שמיעת כל הצדדים באריכות, הגיעו הצדדים להסכמה כמתואר לעיל.
עוד יצויין, כי התובעים, שהעלו טענות קשות נגד השופט שישב בדין, לא הגישו בקשה לתיקון פרוטוקול, לא הגישו בקשה לביטול פסק הדין, לא הגישו בקשת רשות לערער על פסק הדין, וטענותיהם הקשות נגד השופט עלו לראשונה במסגרת הליך זה, ולכן אין לייחס לטענות אלה משקל של ממש בנסיבות העניין.
ניתן היה אולי לטעון, כי ההליך הקודם הוגש ע"י התובע 1 בלבד נגד הנתבעת 2 בלבד, אלא ששני בני הזוג נכחו בדיון, וההסכמה, כפי שנוסחה כללה גם אותם.
אין לי צורך לדון בעילה החלופית של שימוש לרעה בהליכי בית משפט, אולם יודגש כי העובדה שלאחר ההסכמה ופסק הדין בתביעה הקטנה, התובעים הגישו תביעה נוספת בגין אותה פרשה לבית משפט אחר, כאשר אפילו לא מצאו לנכון לציין במסגרת כתב התביעה, כי כבר נוהל הליך בעבר בגין טענות דומות, מעוררת סימני שאלה.

סיכומו של דבר
יש ממש בטענת התובעים/המשיבים, כי הליך של סילוק על הסף הוא חריג קיצוני, שיש לנקוט בו רק בנסיבות יוצאות דופן, כאשר באמת אין תוחלת לתובענה. עם זאת, כאשר מדובר בעניין משפטי, ובהתנהלות כמתואר, נראה שאין מנוס מהכרעה כבר עתה.
בנסיבות אלה, עם כל הצער וההבנה למצוקתם של התובעים, הרי שלאחר שבחרו להגיש תביעה קטנה באותה עילה, והגיעו בסופו של דבר להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין לדחייה של התביעה ללא צו להוצאות – אין הם יכולים לשוב ולתבוע בגין אותו מעשה.
לפיכך אני מורה על דחיית התביעה. קדם המשפט שנקבע מבוטל.
התובעים ישלמו הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,850 ₪.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תש"פ, 23 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ניסון גילקרוב
נתבע: אסף יוסף שוקרון
שופט :
עורכי דין: