ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיגי וליפשיץ ייזמות בע"מ נגד אלי בן ישי :

בפני כבוד הרשם הבכיר ריאד קודסי

התובעת

גיגי וליפשיץ ייזמות בע"מ

נגד

הנתבעים

1.אלי בן ישי
2.אסתר בן ישי

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 16,848 ₪, שנידונה בסדר דין מהיר.

בכתב התביעה טענה התובעת, בין היתר, כי ביום 31.7.16 שכרו הנתבעים את שירותיה של התובעת, המספקת שירותי תיווך בלעדיים ו/או השכרת נכס במקרקעין, וחתמו על הסכם בלעדיות למכירת ביתם.

התובעת טענה כי תוכן ההסכם הוקרא לנתבעים ותוכנו הובהר להם בטרם חתמו על ההסכם ורק בתום הפגישה ולאחר קבלת הסבר מקיף חתמו בני הזוג מרצונם החופשי על תוכן ההסכם ואישרו אותו.

נטען, כי לאחר כריתת החוזה החלה התובעת במספר פעולות שיווק לקידום מכירת הנכס, ואף הציגה בפני הנתבעים הצעה לקניית הנכס ב-720,000 ₪. אלא שלאחר מועד זה, פנו הנתבעים וחתנם לתובעת בבקשה לבטל את הסכם הבלעדיות מסיבות שאינן ברורות.

ביום 27.10.16 גילתה התובעת כי הנכס נמכר שלא באמצעותה. משכך פנתה התובעת במכתב אל הנתבעים בכדי שתשלם את דמי התיווך בהתאם להוראות הסכם הבלעדיות. נוכח היעדר הסכמה בין הצדדים הוגשה תביעה זו.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי ביום 30.6.16 התקשרו הנתבעים עם מתווך אחר מר סיבוני, המתווך היעיל בעסקה זו. בנוסף, לאור היכרות בין נציגי התובעת לבין צד ג', חתנם של הנתבעים, תואמה בין הצדדים לתביעה פגישה בביתם של הנתבעים על מנת שהתובעת תוכל אף היא לשווק את הדירה. נטען, כי הנתבעים הוחתמו על ההסכם בחוסר תום לב ומבלי שהוסבר להם תוכנו של ההסכם.

לטענתם, התובעת הגיעה לביתם וטענה בפניהם שעליהם לחתום על המסמכים וכי מדובר במסמכים סטנדרטיים אשר אושרו על ידי חתנם, ולכן אין סיבה להסביר את תכנם. התובעת לא שאלה את הנתבעים האם מתווכים נוספים פועלים לשיווק הדירה.

הנתבעים מציינים כי התובעת הביאה שלושה, ארבעה מתעניינים עם הצעות נמוכות משוו י השוק של הדירה. כן נטען, כי נוכח העדר תוצאות מצד התובעת התקיימה שיחה בין התובעת לנתבעים בה למדו הנתבעים לראשונה על סוגיית הבלעדיות, אשר ביקשו לבטל את הסכם הבלעדיות נוכח התנהלות התובעת. כן נטען כי התובעת הפסיקה בהליכי שיווק הדירה וכפועל יוצא מכך קיבלה עליה את ביטול ההסכם.

הדירה נמכרה בחודש ספטמבר 2016 על ידי המתווך סיבוני ושכרו שולם לו.

ביום 31.10.17 התקיימה ישיבה מקדמית, וישיבת ההוכחות התקיימה ביום 10.2.19, בה שמעתי את עדויות הצדדים. בתום הדיון הוריתי לצדדים לסכם טיעונים בכתב, וכך עשו.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו ובדברי העדים נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

בהתאם להוראות תקנה 214 טז ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ינומק פסק הדין בתמצית.

התובעת עותרת לתשלום מלוא דמי התיווך על פי הסכם הבלעדיות שנחתם בין הצדדים. לטענתה, הנתבעים חתמו על ההסכם מרצונם החופשי לאחר שקראו והבינו את ההסכם. מנגד, טוענים הנתבעים כי התובעת הטעתה אותם וגרמה להם לחשוב כי המסמכים אושרו על ידי מר אסי אבני, חתנם, ולכן חתמו הנתבעים על הטפסים מבלי להבין את מהותם.

זכותו של מתווך לקבלת דמי תיווך מעוגנת בחוק ובתקנות, כאשר ישנן שתי אפשרויות לעסקאות תיווך: תיווך בבלעדיות ותיווך שאינו בבלעדיות. במקרה דנן עסקינן בתיווך בבלעדיות.

הוראות סעיף 9 לחוק המתווכים, התשנ"ו – 1996 (להלן: החוק) קובעות כללים בדבר החתימה על הזמנת התיווך, אשר בהתקיימם יש לבחון האם המתווך היה הגורם היעיל בביצוע העסקה. סעיף 14 (ב) לחוק מגדיר את זכותו של המתווך בבלעדיות לקבל דמי תיווך באופן הבא:

"מתווך במקרקעין שביצע בתקופת הבלעדיות את פעולות השיווק שנקבעו לפי סעיף 9( ד) – חזקה שהיה הגורם היעיל כאמור בסעיף קטן ( א)(3) לגבי עסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות."

החוק קובע כי עת מדובר בתיווך בבלעדיות על המתווך לבצע פעולות שיווק המנויות בסעיף 1 לתקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), תשס"ה – 2004. ביצוע, לפחות, שתי פעולות שיווק על ידי המתווך מקים חזקה, אשר ניתנת לסתירה, לפיה המתווך הינו הגורם היעיל בביצוע העסקה.

מעיון בכתבי הטענות, במסמכים שהוצגו בפניי ולאחר שמיעת עדויות הצדדים נוכחתי כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה ברמה הנדרשת. בדיון לפניי ביום 10.2.19 עת נשאל עד התביעה מר אלכס גיגי באשר להפצת גלויות, טען כי אין בידו גלויות להציג בפני בית המשפט, כך גם באשר לפעולות שיווק אחרות, התובעת לא הוכיחה ברמה הנדרשת כי פעולות אלו בוצעו ולא השתכנעתי מדברי העד כי ביצע פעולות שיווק כמוסכם.

אשר לעדותו של מר מוטי סויסה, לא התרשמתי מעדותו ולא השתכנעתי ממנה.

מאחר ומצאתי כי התובעת לא הוכיחה שביצעה את פעולות השיווק המקנות לה את חזקת הגורם היעיל ואת הבלעדיות, הרי שאין בידי לקבל את טענת הבלעדיות.

נוסף על כך, התרשמתי מעדות הנתבעים כי התובעת החתימה אותם על ההסכם מבלי להסביר את תוכנו ואת מהות הסכם הבלעדיות. התובעת לא הוכיחה כי הקריאה והסבירה לנתבעים את תוכן ההסכם. סבורני, כי בנסיבות המקרה דנן, עת מדובר בזוג בשנות ה-70 לחייהם, היה ראוי לפרט בפניהם את מהות ההסכם ולהסביר באופן מפורש כי חתימה על ההסכם אינה מאפשרת לנתבעים לפנות למתווכים אחרים ומחייבת אותם בתשלום לתובעת גם אם הנכס יימכר שלא באמצעות התובעת.

יחד עם זאת, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה נוכח השקעת התובעת בקידום העסקה. כעולה מכתבי הטענות של הצדדים ניכר כי התובעת הציגה בפני קונים פוטנציאלים את הנכס ואף הגישה הצעות לנתבעים. הנתבעים ציינו בכתב ההגנה, סעיף 22, כי התובעת הביאה שלושה, ארבעה מתעניינים בנכס, ומשכך הרי שהתובעת זכאית לקבל שכר ראוי בעבור השקעתה.

לפיכך, אני קובע כי התובעת זכאית לשכר על השקעתה ומאמציה, שכר ראוי על פי שיקול דעתי ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות והפעולות שבוצעו על ידי התובעת, אני קובע כי השכר הראוי המגיע לתובעת מהנתבעים, בגין פעולותיה וקידום עסקת מכירת הנכס, הוא בסך של 5,000 ₪.

סוף דבר

התביעה מתקבלת באופן חלקי, באופן זה שאני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת, את הסך של 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום קבלת פסק דין זה ועד לתשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ד תשרי תש"פ, 23 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גיגי וליפשיץ ייזמות בע"מ
נתבע: אלי בן ישי
שופט :
עורכי דין: