ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עופר עמירם נגד א. דורי בניה בע"מ :

לפני:

כבוד השופטת בכירה עידית איצקוביץ
נציג ציבור (עובדים) מר גבריאל נבו
נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב ענב

התובע
עופר עמירם, ת.ז. XXXXX772
ע"י ב"כ עו"ד אהוד אלוני
-
הנתבעת
א. דורי בניה בע"מ, ח.פ. 512660341
ע"י ב"כ עו"ד דנה וקנין

פסק דין

לפנינו תביעה של מר עופר עמירם (להלן - התובע) כנגד א. דורי בניה בע"מ (להלן - הנתבעת או החברה) בגין הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשי תמורת הודעה מוקדמת , החזר סכומים שקוזזו מהשכר, ופיצוי בגין עגמת נפש. סכום התביעה: 325,090 ₪.

התובע עבד בחברה כמנהל עבודה ראשי החל מיום 1.4.91 ועד להתפטרותו ביום 2.5.16 (כ-25 שנ ים). טענתו העיקרית של התובע היא כי הוא התפטר כדין מפוטר מחמת נסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, בהתאם לסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים). על כן, עתר התובע לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים, לאחר שהוא קיבל כספים ששוחררו מקרן ביטוח לפועלי בניין ומחברת הביטוח "כלל" ולאחר קיזוז הלוואה שהוא קיבל מהחברה בסך 150,000 ₪.

3. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובע התפטר בשל נסיבות אישיות ועל כן אינו זכאי לפיצויי פיטורים , מעבר לכספים שהוא קיבל כשחרור מהקופות. התובע אף לא התריע בפני הנתבעת ב גין הרעת התנאים הנטענת והסכומים ששולמו לתובע ושנוכו משכרו האחרון היו כדין.

4. טענות התובע

א. התובע התגורר במועד קבלתו לעבודה ועד לשנת 2008 בקריית אתא שבצפון. לאור תרומתו, השקעתו ומסירותו בביצוע העבודה הוא התבקש על ידי מנכ"ל החברה באותה העת להעתיק את מקום מגוריו לאזור המרכז שם היה נחוץ לעבודה. התובע עבר להתגורר תחילה בתל אביב ובהמשך בעיר מודיעין יחד עם משפחתו, לאחר שהחברה התחייבה לממן עבורו שכר דירה.

ב. בסוף שנת 2015 התחלפו בעלי החברה ומאז חלה הרעה מתמשכת, ממשית ומוחשית בתנאי העבודה של התובע וביחס אליו. לדבריו קיבל "יחס שהיה כרוך בהתנהגות גסה ובוטה, התלהמות, זלזול, הכפשה, עד כדי הוצאת דיבה של ממש". התנהגות זו גרמה לו לעגמת נפש רבה ולהרעה במצב בריאותו.

ג. בתחילת שנת 2016 פנו אל התובע בעלי החברה החדשים וביקשו לבטל באופן חד צדדי את השתתפות החברה בשכר הדיר ה שלו, בניגוד להתחייבות מפורשת בכתב. ההשתתפות בשכר הדירה לא בוטלה בסופו של דבר.

ד. בהמשך פנה אל התובע מנהל החברה החדש מר יעקב לוזון (להלן – מר לוזון) בדברים אלה: "תספר לי כמה שוחד לקחת מקבלנים". התובע היה המום מאמירה זו. בעקבות זאת, התובע חש ברע והופנה לבצע בדיקות. בבדיקות איתרו כי הוא סובל מבעיות בלבו ונדרש למנוחה ולחופשת מחלה במשך מספר ימים. מר לוזן התרעם על התובע ששהה בחופשת מחלה וטען כלפיו: "יושב בבית ולוקח משכורת".

ה. התובע זומן לשימוע ליום 3.4.2016 והתייצב בו למרות מצבו הרפואי. לטענתו, הפגישה שהוגדרה כ"שימוע" אינה עומדת בכללים שנקבעו להליך זה. הפגישה היתה כרוכה בהשפלה מבישה מצד מנהל החברה שהאשים את התובע בהתחזות לחולה ובשחיתות והתנהלות לקויה. לאחר שנערך לתובע שימוע הוחלט שלא לפטר אותו אלא להעביר אותו לעבוד באתר בנייה אחר של החברה.

ו. מנהל החברה החדש המשיך להתבטא בצורה גסה בגנותו של התובע , להעליבו ולהכפישו לפני עובדים אחרים. מר לוזון האשים את התובע בהתנהלות לקויה מול ספקים. זאת, אף על פי שהתובע היה בתפקיד מנהל עבודה ולא מנהל פרויקטים כך שלא היתה לו אחריות או קשר ישיר מול ספקים.
לאור זאת נאלץ התובע להתפטר מהחברה. לטענתו, הוא התפטר כדין מפוטר מחמת נסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו.

ז. בהסכם העבודה נקבע מתווה מדורג לתשלום הפיצויים במקרה של סיום יחסי עבודה בהתפטרות, ואולם נסיבות סיום יחסי העבודה במקרה דנן מחייבות את החברה בתשלום מלוא הפיצויים שלהם זכאי התובע.

ח. התובע עתר לתשלום שכר עבור יומיים של עבודה, שכן לדבריו נתן הודעה מוקדמת עד ליום 2.6.16 ואולם קיבל שכר עבודה רק עד ליום 31.5.16.

ט. קוזז מ השכר האחרון של התובע סך של 1,280 ₪ תחת סעיף "ניכוי התחייבות" בגין "הוצאות רכב" ללא הסבר או סיבה מוצדקת. על כן, הוא ביקש להשיב לו סכום זה, שנוכה שלא כדין.
נוסף על כך עתר התובע לפיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לו בעקבות התנהגותו של מר לוזון.

5. טענות החברה

א. לאחר חילופי בעלי החברה, מבדיקות ההנהלה עלה חשש כי קיימים דיווחי שווא מטעמו של התובע בקשר לקבלת סחורות מספקים שהובילו להוצאת כספים שלא כדין. כמו-כן, התגלו חוסרים באתר העבודה שבו עבד התובע. לאור האמור, נמצא כי התקיימו נסיבות בגינן עלה חשש לכאורה לעבירות גניבה ממעסיק שהתבצעו על ידי התובע.

ב. בשל הליכי התייעלות ואי שביעות רצונה של החברה מהתנהלות התובע בחרה החברה לזמן אותו לשימוע. לאחר השימוע החליטה החברה שלא לפטר את התובע ולהציב אותו באתר חדש של החברה. ואולם, התובע בחר להתפטר בעקבות נסיבות אישיות. על כן, אינו זכאי לפיצויי פיטורים.
החברה הדגישה כי החליטה לא לפטר את התובע על אף החשש שעלה מהבדיקות שערכה - לאור היותו של התובע עובד ותיק וחלק מסגל המנהלים בחברה.

ג. לפני מתן הודעה מטעמו בדבר התפטרותו מהחברה, לא התריע לפניה התובע בדבר פגיעה בו על ידה. גם אם לשיטתו של התובע היתה הרעת תנאים ש הצדיקה להתפטר בדין מפוטר, הרי שהיה על התובע להתריע לפני החברה בגין הרעה זו כדי לאפשר לה לתקן את הפגמים שאליהם התובע מתייחס בתביעתו.

ד. התובע עבד במשרת אמון שבגינה התנהלו יחסים רגישים בין הצדדים.
מבדיקה עם עובדי החברה עלה כי התובע רצה במשך תקופה ארוכה לעזוב את החברה ולהתקדם למקום חדש ללא קשר להתנהלות החברה.

ה. בשל הנסיבות, בהן נמצא כי קיים חשש לכאורה להתקיימותן של עבירות גניבה ממעסיק על ידי התובע, הרי שהתובע אינו זכאי כלל לפיצויי פיטורים.

ו. אין בהסכם העבודה שבין הצדדים כל הוראה בדבר תשלום שכר הדירה של התובע.

6. עובדות המקרה

התובע, יליד 1968, בעל הכשרה כמנהל עבודה מוסמך בענף הבנייה, המתמחה בעבודות שלד ובטון, החל את עבודתו בחברה ביום 1.4.91 בתפקיד עוזר למנהל עבודה. כעבור כחמש שנים מונה לתפקיד של מנהל עבודה.

הנתבעת היא חברת בנייה שפועלת במגוון אתרים ברחבי הארץ.

במועד שבו התקבל לעבודה ועד לשנת 2008 התגורר התובע בקריית אתא. התובע עבד בפרויקטים של החברה במרכז. על כן, בתקופה זו החזיקה עבורו החברה דירת מגורים במלון מנדרין (תל אביב).
לאחר מכן, עבר התובע להתגורר עם משפחתו במודיעין. בעקבות זאת, התחייבה הנתבעת לשלם לו את הפרש שכר הדירה בין דמי השכירות שהוא שילם על הדירה במודיעין לבין דמי השכירות שהוא קיבל עבור דירתו בקריית אתא (מסמך בנוגע להשתתפות בשכר דירה צורף כת/1 לתצהיר התובע).

ביום 14.3.13 עודכנו תנאי העסקתו של התובע והוא קיבל על כך מסמך בכתב (מסמך עדכון ותנאי העסקה צורף כת/2 לתצהיר התובע).

בין התובע לחברה נחתמו הסכמי עבודה שעודכנו מעת לעת. ביום 19.1.14 נחתם בין הצדדים הסכם עבודה מעודכן (צורף כת/3 לתצהיר התובע). הסכם העבודה התייחס בין היתר לזכאות התובע לפיצויי פיטורים גם במקרה של התפטרות (סעיף 8ב' להסכם העבודה).

בתחילת שנת 2016 נרכשה החברה על ידי קבוצת לוזון והתמנה מנכ"ל חדש לחברה, מר יעקב לוזון. לאור מצבה הכלכלי הקשה של החברה החליטה ההנהלה החדשה על הליכי ייעול וארגון חדשים.

ביום 29.3.16 זומן התובע לשימוע שהתקיים ביום 3.4.16 (נספח 1 לתצהירו של מר לוזון). נכתב בזימון לשימוע:

"1. כידוע לך, לאחרונה החברה נקלעה לקשיים פיננסיים וכתוצאה מכך חלו שינויים בבעלות החברה.

2. בימים אלה החברה מתכוונת לנקוט בהליכי רה-ארגון והתייעלות, במסגרתם החברה מתכוונת גם לצמצם את מצבת כוח האדם.
3. בנסיבות אלה, החברה בוחנת את האפשרות לסיים את העסקתך אצלה.
...".

התובע התייצב לשימוע למרות שהוא היה בחופשת מחלה עקב בעיות לבביות.

לאחר השימוע החליטה החברה שלא לפטר את התובע, אלא להציב אותו באתר בניה אחר של החברה בגני תקווה. ביום 5.4.16 התייצב התובע לעבודה באתר זה.

ביום 2.5.16 מסר התובע לחברה מכתב שכותרתו "הודעה על התפטרות כדין פיטורים עקב נסיבות מיוחדות ביחסי עבודה" (צורף כנספח 2 לתצהירו של מר לוזון), וזו לשונו:
"כפי שידוע, הנני מועסק בחברה מאז שנת 1991; לאחר 25 שנות עבודה פורייה בחברה, בה הייתי מוערך כעובד מצטיין ומוביל, במרביתן שימשתי מנהל עבודה וביצעתי תפקידי במסירות רבה ובנאמנות, נוצרו נסיבות חדשות בעקבות השינויים בהנהלת החברה, התפתחה אווירה עכורה, בלשון המעטה ואני מוצא עצמי לאחרונה, מתגונן מפני האשמות שווא, תוך פגיעה לכאורה בשמי בצורה בוטה וחסרת אחריות;

במסגרת הארגון מחדש בחברה, זומנתי לשימוע ביום 3.4.2016, קיבלתי יחס פוגע ומעליב לאחר שהוטחו בי האשמות חמורות, בסגנון גס, בוטה ומתלהם, כולל ביטויים כגון: "כמה קיבלת או כמה לקחת מהקבלנים" המרמזים כאילו התנהלתי בצורה לקויה מול קבלנים או ספקים שונים – טענות משוללות על יסוד, שפגעו בי קשה באופן בל יתואר, הותירו בי מועקה כבדה והשפיעו לרעה על מצב בריאותי;

לאחרונה נודע לי כי הסגנון הזה המייחס לי התנהלות לקויה אף מופץ לעובדים אחרים ואינני יכול להשלים עם מצב דברים זה;

אני נאלץ, בלב כבד, להודיע על התפטרותי – כדין מפוטר – לאור הנסיבות שנוצרו ביחסי העבודה, שבהן לא ניתן לדרוש ממני להמשיך בעבודה;
...".

ביום 5.5.16 שלח מר לוזון לתובע מכתב המאשר את קבלת מכתב התפטרותו מהחברה, ושלפיו יחסי העבודה יסתיימו ביום 31.5.16 (נספח 3 לתצהירו של מר לוזון). עוד ציין מר לוזון במכתבו זה כך:
"...
מכתב זה, יוצר את הרושם, כי כל התנהלותך נבעה מהתנהלות בחוסר תום לב ובמטרה להביא את החברה לסיים את העסקתך, ומשזה לא צלח, בחרת להעלות לפתע טענות סתמיות, לא נכונות, ולא מבוססות בלשון המעטה בדבר הפצת אמירות כאלה ואחרות בגנותך, הכל ללא פירוט מי אמר לך את הדברים, מה היו האמירות במדויק, באיזה מועד נאמרו הדברים. יתרה מכך, אף לא נמצא כי פנית ולו פעם אחת בקרות האירועים בזמן אמת לח"מ והתלוננת כנגד האמור.
...".

ביום 30.5.16 סיים התובע את עבודתו בחברה בפועל (לאחר כ-25 שנות עבודה), וביום 31.5.16 אושפז לניתוח לב.

המשכורת הקובעת של התובע לעניין פיצויי פיטורים הייתה 25,900 ₪ ("הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד" צורפה כת/16 לתצהיר התובע וע מ' 4, ש' 16 לפרוטוקול הדיון).

בעת סיום עבודתו קיבל התובע מהחברה סכום כולל של 340,602 ₪ - הכולל החזר הלוואה שנטל התובע.

בהסכם העבודה שנחתם בין הצדדים נקבע לעניין זכאות התובע לפיצויי פיטורים כך:
"בכל מקרה של סיום יחסי עובד מעביד, מתאריך 1 באוקטובר 2017 ואילך העובד יהיה זכאי להשלמת פיצויי פיטורים, למעט במקרה בו סיום יחסי עובד ומעביד יהיו בנסיבות המאפשרות שלילת פיצויי פיטורים על פי דין. השלמת פיצויי הפיטורים הינה בשיעור המשכורת החודשית כמוגדר לעיל וכפי שתהיה במועד סיום העסקה כפול ותק העובד פחות הסכומים שהצטברו בקופות לטובת פיצויי הפיטורים (לרבות רווחיהם) (להלן: "השלמת פיצויי פיטורים").

בכל מקרה של סיום יחסי עובד מעביד עד לתאריך אוקטובר 2017 יהיה זכאי העובד לפיצויי פיטורים על פי דין אולם מתום כל שנת עבודה (מ1 באוקטובר 2014, מ1 באוקטובר 2015 וכו') יהיה זכאי העובד לחלק היחסי מהשלמת פיצויי פיטורים (לאחר שנה 1/4 מפיצויי פיטורים, לאחר שנתיים 2/4 וכו') גם באם יתפטר מעבודתו ובתנאי שסיום יחסי עובד מעביד לא יהיה בנסיבות המאפשרות שלילת פיצויי פיטורים על פי דין מוסכם כי הפרשות החברה לקופה יבואו על חשבון פיצויי הפיטורים להם יהיה זכאי העובד".

7. ראיות שנשמעו בהליך

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בדיון על תצהירו.

מטעם התובע הגישו תצהירי עדות ראשית:

מר זיו הנדל, שהועסק בחברה בשתי תקופות שונות: החל מחודש אוגוסט 1996 ועד לחודש דצמבר 2013 ושימש כמנהל פרויקטים וכסמנכ"ל ביצוע, והחל מחודש דצמבר 2011 ועד לחודש דצמבר 2014 שימש כמנהל פרויקטים באמצעות חברת הנדל הנדסה שבבעלותו. הוא העיד על היכרותו את התובע כאדם מקצועי מאוד, ישר, אחראי והגון, שלא עסק במסגרת תפקידו באישור תשלומים לספקים או לקבלני משנה.
מר אורי כהן, מנהל פרויקטים בחברת סיג תעשיות בע"מ החל משנת 2007 ומשמש כמנכ"ל מכירות בחברה זו החל משנת 2017 (עמ' 14 ש' 30, עמ' 15 ש' 1 לפרוטוקול הדיון). חברת סיג סיפקה לנתבעת אמצעים שונים לעבודה בגובה. לפי עדותו התובע לא היה מעורב בפן החשבונאי ולא הייתה לו אינטראקציה מסחרית איתו.
מר דורון מילר, מהנדס בניין שעבד אצל הנתבעת מחודש 10.2010 עד 7.2014 כמנהל פרויקט ולאחר מכן כסמנכ"ל אחראי על מהנדסים ראשיים ועל כל ניהול ביצוע הפרויקטים בחברה, אשר הצהיר על היכרותו את התובע כאדם מקצועי, ישר, אחראי מאוד, הגון, שהתנהל ללא דופי וניהל פרויקטים בצורה בטוחה ובטיחותית. ב"כ הנתבע ויתר על חקירתו הנגדית של אותו עד.
הוגש תצהיר נוסף של מר שלמה לניאדו, אך הוא לא התייצב לדיון ולכן ב"כ התובע ויתר עליו.

מטעם החברה הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו עליהם בדיון:
גב' דנה חן (להלן – גב' חן), מנהלת משאבי אנוש בחברה החל משנת 2013 (עמ' 17 ש' 13-14 לפרוטוקול הדיון).
מר לוזון, שכיהן כמנכ"ל החברה.

8. התפטרות שדינה כפיטורים - מסגרת נורמטיבית

סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים קו בע:
"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים".

ככלל, על עובד המבקש כי התפטרותו תראה כפיטורים מחמת הרעה מוחשית שביחסי עבודה או מחמת נסיבות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, להוכיח את התנאים הבאים:
"ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או 'נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו'; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון. לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פיצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת [דב"ע (ארצי) שנ/10 - 3 כהן – הלר פיסול ותכשיטים בע"מ, פד"ע כא 238; ע"ע (ארצי) 354/07 אחים אוזן-חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ – ולי טקין ואח', ניתן ביום 27.1.12].

שונה המצב, אליו התייחסה הפסיקה, שבו קיימות נסיבות שבהן אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו אצל המעסיק, מבלי שהן תולדה של הרעה מוחשית, כגון עובד שהועסק במשך כל תקופת עבודתו תוך פגיעה בזכויות קוגנטיות. בנסיבות שכאלה אין לדרוש מעובד שימשיך בעבודתו, אף אם לא כרוכה בכך הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה, וי ש לראותן כעונות על הגדרת הסעיף, ותקום לעובד זכאות לפיצויי פיטורים.

לתנאי בדבר מתן התראה למעסיק שיתקן את הפגם נקבע חריג, שלפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פיצויי פיטורים כאשר ברור כי המעסיק לא יכול או לא מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או שאלה לא מאפשרות תיקון (ע"ע 60018-12-14 יורדאו אסמרא – שעאן אחזקות בע"מ, מיום 29.9.16).

9. האם התפטר התובע כדין מפוטר?

התובע טען כי הוא התפטר כדין מפוטר מחמת נסיבות שביחסי העבודה שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, כדי לשמור על בריאותו הפיזית והנפשית ועל כבודו. על כן, הוא זכאי למלוא פיצויי הפיטורים.

התובע הצהיר כי הוא נחשב לעובד מצטיין, מסור ונאמן. התובע קיבל במהלך תקופת עבודתו הארוכה - כ-25 שנ ים - תעודות הוקרה והצטיינות רבות, ואף קיבל מענק על עבודתו (נספח ת/4 לתצהיר התובע).

לפי תצהירו, בסוף שנת 2015 התחלפו בעלי החברה ומאז חלה הרעה מתמשכת, ממשית ומוחשית ביחס שקיבל מהבעלים החדשים. לדבריו, החברה התנהגה כלפיו בצורה גסה ובוטה, תוך התלהמות, זלזול, הכפשה והוצאת דיבה. התובע טען כי עיקר הפגיעה בו היה ביחס המשפיל שקיבל, וזאת אף על פי שהיה עובד בכיר והקדיש את מיטב שנותיו למען החברה. התובע סבור כי היתה זו התנהגות מגמתית מצד החברה בניסיון לצמצם את כוח האדם בחברה. לטענתו, התנהגות זו גרמה לו אף לעגמת נפש רבה ולהרעה במצבו הבריאותי.

התובע הצהיר כי בתחילת שנת 2016 פנה אליו מר לוזון, כאמור מנהל החברה החדש, וביקש לבטל באופן חד צדדי את השתתפות החברה בשכר הדירה שקיבל התובע, בניגוד להתחייבות המפורשת של החברה מראש ובכתב (מכתב מיום 16.2.16 צורף כנספח ת/5 לתצהירו של התובע). אולם, בסופו של דבר, ההשתתפות בשכר הדירה של התובע לא בוטלה (עמ' 9 ש' 7-8 לפרוטוקול הדיון). זו לא נטענה כסיבה אשר הצדיקה את התפטרות התובע כדין מפוטר, אלא כחלק מן היחס המשפיל והתדרדרות ההתנהלות כלפיו.

התובע העיד כי לאחר שנודע לו כי החברה מתכוונת להפסיק את ההשתתפות בשכר הדירה שלו הוא הגיע ללשכה של מר לוזון ושאל אותו על כך. מר לוזון השיב לו שכך הוא קבע וכי לא מגיע לו שכר דירה כי הוא מרוויח מספיק כסף כדי לממן את שכר דירתו. כמו כן, התובע העיד כי מר לוזון שאל אותו היכן הוא עובד וכאשר השיב לו התובע כי הוא עובד בפרויקט בגבעתיים, שאל אותו מר לוזון: "תגיד כמה אתה לוקח מהקבלנים?" (הכוונה הברורה הייתה לקבלת שוחד) . התובע העיד כי הוא נדהם מהשאלה והרגיש מושפל (עמ' 11 ש' 9-15 לפרוטוקול הדיון).

פניות כאלה של מר לוזון אל התובע חזרו על עצמן, כאשר התובע נפגע קשה מדבריו של מר לוזון, חש ברע ופנה לבדיקות, שלאחריהן התברר כי יש לו בעיות בלב, והוא נזקק לחופשת מחלה.
מר לוזון כעס עליו כאשר הוא שהה בחופשת מחלה וטען לפניו: "יושב בבית ולוקח משכורת". אמירות מסוג זה פגעו בתובע, שהיה נחשב, כפי שעולה מעדותו ועדויותיהם של העדים מטעמו, לעובד מסור ואמין.

התובע קיבל זימון לשימוע שלפיו לאור הקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה החברה שוקלים בעלי החברה החדשים לנקוט בהליכי התייעלות ובמסגרתם לצמצם את מצבת כוח האדם. בנסיבות אלה שקלה החברה לסיים את העסקתו של התובע.

הוגש תמליל של שיחת השימוע, המשקפת את מה שנאמר בה (ראו עמ' 24, ש' 13-14 לפרוטוקול הדיון). בשימוע האשים מר לוזון את התובע בהתחזות לחולה, וכן בשחיתות ובהתנהלות לקויה בעבודתו (העתק תמליל השיחה צורף כת/8 לתצהיר התובע). זאת, ללא קשר למה שנכתב בהזמנה לשימוע ומבלי שהייתה לתובע כל אפשרות להתכונן אשר לטענות החמורות כלפיו.

בסופו של דבר לא נמצא כל דופי בהתנהגות התובע , ולאחר השימוע התקבלה החלטה שלא לפטר אותו אלא להעביר אותו לאתר עבודה אחר של החברה בגני תקווה.

ואולם, התובע הצהיר כי התברר לו שמר לוזון המשיך להתבטא כנגדו בצורה לא הולמת והכפיש אותו לפני עובדים אחרים – שלטענתו חששו להעיד כנגד מר לוזון. לדבריו, מר לוזון האשים אותו בהתנהלות לקויה מול ספקים ללא כל ביסוס. כאשר נודע לו שמר לוזון ממשיך להכפיש אותו הוא הרגיש מושפל והודיע כי הוא לא יכול להמשיך לעבוד באווירה זו, ולכן מסר הודעה על התפטרותו.

לפי תצהירו של התובע, הוא עזב את עבודתו בחברה מכורח הנסיבות, אף על פי שלא הייתה לו עבודה אחרת והוא נטל על עצמו סיכון גדול כמי שמפרנס משפחה. התובע קיבל דמי אבטלה במשך תקופה מסוימת עד אשר מצא עבודה חלופית.

אשר לטענות החברה שהאשימה את התובע ב"התנהלות פוגענית" ובעבירות של "גניבה" ממעסיק, טען התובע כי מדובר בטענות שמהוות הוצאת דיבה כלפיו. לדבריו, טענות אלו הובילו אותו להתפטר מעבודתו בחברה.

10. ההתנהלות בשימוע

התובע העיד כי הוא היה אחראי על ניהול שלד הבנייה באתר של החברה בפרויקט מסוים. לדבריו, הוא היה מגיע ראשון בבוקר על מנת לפתוח את האתר ודאג גם לסגור אותו בסוף היום. בכל פעם שעזב את האתר הוא מינה מנהל עבודה אחר במקומו.
התובע העיד כי הוא לא היה אחראי על הציוד באתר, אלא המחסנאי שנמצא באתר ולא היה בפיקוחו אלא תחת פיקוחו של מנהל הפרויקט (עמ' 7 ש' 14-16, 25-31 לפרוטוקול הדיון).
אשר לשאלת ב"כ החברה אם היה מודע לכך שהיה גרעון כספי גדול לחברה, וכי מבדיקות שערכה החברה בפרויקטים מסוימים, לרבות בפרויקטים שהיו קשורים אליו הוזמנו מלאים לא סבירים של סחורה, השיב התובע בשלילה. הוא העיד כי הוא התעסק רק בפרויקט שלו ולא התעסק בהזמנות של סחורה, שכן היה מחסנאי שעשה הזמנות. כמו-כן, לדבריו לא היה דבר כזה של מלאי לא סביר של סחורה שהוזמן (עמ' 13 ש' 24-30 לפרוטוקול הדיון).

אמירות אלה של התובע לא נסתרו על ידי הנתבעת, ועל אף זאת, בניגוד לכתוב בהזמנה לשימוע, במרכז השיחה האשמות קשות כלפי התובע, הן בנוגע למחלתו, והן אשר להתנהלות כספית שלו.
ראשית, החלה השיחה בין התובע לבין מר לוזון בכך שהתובע נשאל על מחלתו. התובע משתף את מר לוזון שהוא "עם אקו לב וצריך להחליף מסתם" ולכך מגיב מר לוזון ש"זה לא כזה היסטריה" והוא גם עבר את זה.

לא נראה לנו כי מר לוזון מתייחס בכבוד למצבו של התובע כאשר הוא אומר לו, לאחר ששמע שהתובע מודאג: "זה דבר שולי, זה כבר במדינה שאנחנו חיים את זה, אתה יודע, זה כמו לאכול פיתה...".
זו לא התייחסות ראויה ומכבדת של מעסיק כלפי עובד שמגיע מחופשת מחלה ישר לשימוע, עם הולטר לבדיקת תפקוד הלב, ושבסופו של יום אף נאלץ לעבור ניתוח.

לאחר מכן, שואל מר לוזון את התובע, תוך שהוא מאשים אותו, על "התנהלות לקויה מול ספקים וקבלנים" (ע' 2 לתמליל השימוע). בהמשך מדבר מר לוזון על "תרגיל מחלה", על אף שהתובע מציין את הבדיקות אותן הוא עוב ר, ובסוף אף אומר לו מר לוזון, בחוסר כבוד מוחלט: "אני לא נולדתי אתמול ידידי" (עמ' 5 לתמליל השימוע).

כשנשאל מר לוזון בחקירתו בדיון על מה התבססו טענותיו כלפי התובע לגבי קבלות מוגזמות, מרמה ואפילו גניבה, הוא השיב שלא בדק כלל (עמ' 25 ש', 3-4 לפרוטוקול הדיון).

התמונה אשר עולה מן הראיות שנשמעו בהליך היא של פגיעה ברגשות ובכבוד של התובע כעובד, תוך ביטוי של חוסר אמון בו, והאשמות לא מבוססות לגבי מעשים שהם בגדר עבירה פלילית, וזאת ללא כל ביסוס עובדתי ראוי.

11. מסקנה

התובע, שעבד בחברה במשך כ-25 שנה, שימש בתפקיד בכיר, ונחשב לעובד מצטיין הואשם על ידי מר לוזון בעבירות חמורות של מרמה, הפרת אמונים, גניבה ממעסיק ועוד. מר לוזון הודה כי החשדות שהחלה כלפי התובע לא נבדקו על ידו ולא הוכחו.

אנו מקבלים את טענותיו של התובע שלפיהן האשמות אלו העליבו אותו ופגעו בו. על כן, אנו סבורים כי לא היה ניתן לדרוש מהתובע להמשיך בעבודתו בנסיבות אלה. לפיכך, יש לראות בהתפטרות התובע כפיטורים.

12. זכאות התובע לפיצויי פיטורים

בהתאם לתקופת העבודה והשכר הקובע, זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך של 652,254 ₪ (מסמך חישובים של החברה צורף כנספח ג לכתב התביעה). שוחררו לזכותו הכספים שנצברו בקרן ביטוח פועלי בניין ובחברת ביטוח "כלל" בסך כולל של 190,602 ₪ ("כלל" - 59,763 ₪, קרן פועלי בניין – 130,839 ₪). כמו-כן, קוזזה הלוואה בסך 150,000 ₪ שקיבל התובע מהחברה בחודש אפריל 2015. התובע קיבל סך 340,602 ₪.
הנתבעת טענה כי הסכום שקיבל התובע היה גבוה במקצת – 343,872 ₪ (עמ' 4 לפרוטוקול הדיו ן), אולם טענה זו לא הוכחה.

התובע זכאי להפרשי פיצויים בסך 311,652 ₪.

נוכח קביעתנו לעיל, אין אנו נדרשים לזכאות לפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות בהתאם לחוזה העבודה שבין הצדדים.

בהתחשב במחלוקת לגבי זכאות התובע לפיצויי פיטורים לאחר התפטרותו, ולא בלי היסוס, אנו לא מחייבים בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

13. האם זכאי התובע לתשלום יתרת הודעה מוקדמת?

התובע התפטר ביום 2.5.16 ונתן הודעה מוקדמת של חודש ימים עד ליום 2.6.16, ואולם הוא קיבל שכר עד ליום 31.5.16 בלבד. התובע טען כי החברה נותרה חייבת לו תשלום בגין יומיים של עבודה, שבהם לא הגיע כי היה בטיפול נמרץ (עמ' 13 ש' 2-3 לפרוטוקול הדיון).
הטענה של הנתבעת המצדיקה העדר תשלום בגין ימים אלה היא, כפי שעולה מתצהירה של גב' חן, כי "במהלך תקופת ההודעה המוקדמת התובע נעדר שני ימי עבודה ללא הצדקה" (סעיף 20 לתצהירה של גב' חן).
אולם, הוכח כי התובע עבר ניתוח לב ביום 31.5.16 ובאותם ימים שבהם לגישת הנתבעת הוא "נעדר ללא הצדקה" הוא היה בטיפול נמרץ.
על כן, התובע זכאי לתשלום של שכר עבודה בגין אותם ימים, תחת דמי מחלה, בסך הנדרש של 2,158 ₪.

14. תביעה בגין החזר שכר שנוכה

משכרו האחרון של התובע קוזז סכום בסך 1,280 ₪ תחת סעיף "ניכוי התחייבות" עבור "הוצאות רכב". לטענתו, על החברה להשיב לו סכום זה.
גב' חן הסבירה בתצהירה כי ניכויים אלה הם כתוצאה מקנס בגין עבירת תעבורה שביצע התובע ושולם על ידי החברה , וכן השבת רכב התובע ללא מדך אח ורי, שהיה חסר ברכב ובגינו חוייבה החברה על ידי חברת ליסינג. היא מצרפת דוח מטעם עיריית רעננה בגינו שילמה הנתבעת סך של 412.50 ₪. כמו-כן הצהירה גב' חן כי במועד החזרת הרכב שהיה בשימוש התובע לחברת ליסינג היה חסר המדף האחורי ולכן חויבה החברה בסך 989.95 ₪ כולל מע"מ.

התובע הכחיש בעדותו שהוא ביצע עבירת תנועה כלשהי ואת הדוח המיוחס לו. הוא מזהה את מספר הרכב, שהיה בשימושו, למעט כשהוא נלקח לטיפול.
לפי עדות התובע הרכב הוחזר לקצין הרכב של החברה, אשר בדק אותו ולא היה חסר כל חלק. ב"כ הנתבעת נשאל בדיון אשר לדוח של קצין הרכב והשיב שאין לו, אך "יכול להיות שבחברה יש" (ע' 13 לפרוטוקול הדיון).

הנתבעת לא הוכיחה באופן פוזיטיבי שהתובע ביצע עבירה שבגינה היא נדרשה לשלם קנס, או שהחזיר את הרכב שהיה לרשותו כאשר חסר בו חלק. לכן, לא הוכיחה את זכאותה לקיזוז משכר העבודה של התובע, כפי שנעשה.
התובע זכאי להחזר שכר בסך של 1,280 ₪.

15. תביעה בגין עגמת נפש

התובע טען כי הוא סבל מעגמת נפש בשל התנהגות החברה ושל מר לוזון בפרט כלפיו. לדבריו, מצב בריאותו נפגע והוחמר בעקבות התנהגות זו.

הלכה היא כי "רק במקרים קשים וחריגים יפסק פיצוי בגין עוגמת נפש" והציפייה היא כי הערכאות ינהגו בריסון בעניין זה (ע"ע 360/99 אהרון כהן - מדינת ישראל, פד"ע לח, 1; דב"ע נג/3-99 מדינת ישראל - מצגר פד"ע כ"ו 563, 582). בית הדין הארצי חזר על הלכה זו ב-ע"ע (ארצי) 6514-10-11 מדינת ישראל - גדעון פרבר (מיום 4.2.15).

המעשים שנעשהו כלפי התובע היו קשים ולכן, הצדיקו את זכאותו לפיצויי פיטורים. על אף חומרתם, לא הוכח כי הפגיעה בבריאותו של התובע נבעה מכך, וכי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים לחייב בפיצוי בגין עגמת נפש.

יש לציין כי ב"כ התובע לא חזר על דרישה זו בסיכומי וגם מסיבה זו דין רכיב תביעה זה להידחות.

16. לסיכום

נוכח כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן:

סך של 311,652 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
סך של 2,158 ₪ בגין יתרת הודעה מוקדמת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.7.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
סך של 1,280 ₪ בגין החזר שכר שנוכה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כמו-כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪.

17. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, ט"ז תשרי תש"פ, (15 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר גבריאל נבו,
נציג ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת בכירה
אב"ד

מר יעקב ענב,
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: עופר עמירם
נתבע: א. דורי בניה בע"מ
שופט :
עורכי דין: