ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכאל זורין נגד שגיב לוי :

בפני כבוד ה שופט אהרון שדה

תובעים

מיכאל זורין

נגד

נתבעים

שגיב לוי

פסק דין

לפני תביעה לתשלום סך 213,523 ₪ המהווה לטענת התובע השבה ודמי נזק המגיעים לו מהנתבע.

לגרסת התובע, התקשר הוא בשנת 2011 עם הנתבע לצורך ביצוע עבודות שדרוג לבריכת שחייה המצויה בביתו כנגד תשלום תמורה בסך 135,000 ₪ +תשלום עבור תוספות נוספות. התמורה שולמה במלואה במועדים שהתבקשו ע"י הנתבע ברם חרף התשלומים לא עמד הנתבע בלוח הזמנים וחמור מכך, לא ביצע את העבודות המוסכמות באופן מלא תוך שהוא מותיר ליקויים שונים שלא תוקנו למרות מספר פניות שפנה התובע לנתבע.

המומחה מטעם התובע, המהנדס מר שטיינר קבע בחוות דעתו כי עבודת הנתבע כה ל קויה שיש למעשה לפסול את כולה ולבצעה מחדש.

על בסיס זה נתבעת השבת מלוא הסכום ששולם ע"י התובע, תשלום עלויות פירוק ופינוי, נזקים עקיפים ונזקים בלתי ממוניים.

הנתבע טוען בראש ובראשונה כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר וכחמש שנים לאחר סיום העבודות.

לגופו של עניין טוען הנתבע כי הוזמן בשעתו לבית התובע על מנת לבדוק ולמצוא פתרון לבעיה ממנה סבל התובע עקב בניה לקויה של הבריכה בביתו שג רמה לכניסת מים לסלון דירתו. לאחר הבדי קה הסתבר שאכן קיים ליקוי במבנה תעלת הגלישה בבריכה אשר זקוקה להרחבה, הצדדים סיכמו כי תעלת הגלישה תורחב (קופינג עליון) כדי לפתור את הבעיה וכן סוכם על ביצוע עבודות נוספות שמטרתן שדרוג הבריכה על פי הצעת העבודה שצורפה לתיק ע"י שני הצדדים.

לטענת הנתבע, העבודה בוצעה, התובע היה מרוצה, המערכות פעלו והוא נתן לתובע הדרכה ביחס לאופן השימוש בהן וביחס לתחזוקת הבריכה.

הנתבע מדגיש כי כאשר הגיע מחו"ל כיסוי הבריכה החשמלי כ-7 חודשים לאחר סיום העבודות ופנה לתובע כדי להתקינו, התקבל ע"י התובע בסבר פנים יפות, ללא כל תלונה על ליקויים או אי התאמות וקיבל את מלוא שכרו.

רק כשנה לאחר השיפוץ התקבל אצל הנתבע מכתב התראה בו הוא נדרש להחזיר את מלוא התמורה שקיבל, הנתבע טוען שביקש לעיין בתביעה שהגשתה "הובטחה" ומאז לא שמע מהתובע עד הגשת התביעה, 4 שנים מאוחר יותר.

הנתבע טוען כי בעבודתו לא חל שום עיכוב וכי רק ביחס לכיסוי הבריכה היה על הצדדים להמתין מספר חודשים שכן לא מדובר במוצר מדף והכיסוי מוזמן מחו"ל ומיוצר ספציפית לפי מידה ועל כך ידע גם התובע. הנתבע טוען כאמור כי אם היו ליקויים בעבודתו מן הסתם היה מודיע לו התובע על כך בעת שבא להתקין את הכיסוי חודשים מספר לאחר סיומה.

הנתבע תוקף את חוו"ד של המהנדס שטיינר, מציין שזו איננה מוכיחה כי תעלת הגלישה לא הורחבה, מציין כי חוות הדעת מתבססת על הנחה שגויה לפי הנתבע ישוב ויתחזק את המערכות לאחר שסיים את התקנתן, כי מר שטיינר לא מבין את יסודות עבודת הנתבע ומעלה דרישות שאין להם מקום כמו בידוד מערכת החימום שחייבת להיות חשופה לאוויר, כמו התקנת חורי ניקוז על יריעת הכיסוי, דבר שאסור לעשותו וכיו"ב.

התובע, המהנדס מר שטיינר והנתבע העידו ונחקרו, ב"כ הצדדים הגישו סיכומים ותשובות לסיכומים ותגובות לתשובות , היקפו של התיק כיום נראה מתון בהרבה מזה שהוגש במקורו ומשכך לא אחזור על עובדות או טענות שאינן באמת רלבנטיות להכרעה, הכל ממילא מצוי בתיק.

הכלל המשפטי קובע כי המוציא מחברו עליו הראיה קרי על התובע להוכיח את מעשי ומחדלי הנתבע, את הנזק ואת הקשר הסיבתי ביניהם.
זאת ועוד, הפסיקה קבעה וזו צריכה להיות המדיניות המשפטית הנוהגת, כי אדם הישן על זכויותיו, נוקט בשיהוי וגורם בכך להגדלת הנזק או לגרימת נזק ראייתי, יישא בתוצאות.
זה גם המקום לומר כי במקביל להגשת התביעה בשיהוי, מונה בתיק מומחה מטעם בית המשפט ביום 5.2.17 אך "עד שהצדדים זזו", עד שהואילו לפנות למומחה, להעביר לו את החומר, לתאם מועד, לבצע תשלומים ולאחר אין ספור החלטות, חלה המומחה ומינויו בוטל ביום 23.8.18.
ביום 21.9.18 כשהבנתי שהתיק לא מתקדם לאף מקום, הוא נקבע להוכחות.
ביום 18.10.18 ביקשו הצדדים מינוי מומחה אחר וביום 23.10.18 מונה כזה ברם התברר כי הוא מכיר את הנתבע ומבקש שלא לתת חוות דעת בתיק זה.
היות ולא הוגשה הודעה על זהות מומחה המקובל על הצדדים והיות ובתחום בריכות השחייה אין מומחים רבים הנותנים חוות דעת, הוחלט שוב על שמיעת התיק כך שבפועל הבירור העובדתי נעשה כ-8 שנים לאחר ביצוע העבודות נשוא התביעה ומכאן להכרעה.

התובע הגיש כאמור חוות דעת מומחה, המומחה מר שטיינר מוכר לי מתיקים אחרים, מדובר במהנדס וותיק ומנוסה הנותן חוות דעת במספר רב של תיקים ברם הוא איננו בעל התמחות ספציפית בבריכות שחייה (גם אם נתן פעם חוות דעת נוספת בתחום זה כפי שנרשם בחוות דעתו) ונראה כי עניין זה השליך גם על חוות הדעת ובעיקר על יכולתו להגן עליה בחקירה הנגדית, כך לפחות התרשמתי וכל עולה מהקלטת הדיון.
די לעיין במכתבה של חברת הידרו קליר שביצעה תחזוקה ושיפורים לבריכה בשלב מאוחר כלשהו (שנת 2017?) ובהתייחסות המומחה שמונה מטעם בית המשפט מר לוטן אליו בפנייתו מיום 11.1.18 לקבלת מספר רב מאד של נתונים טכניים הדרושים לו לשם בחינת העניינים שבמחלוקת כדי להגיע למסקנה כי חוות דעתו של המהנדס שטיינר חסרה את העומק הנדרש בתחום הספציפי. התייחסות שטחית עם תשובות שטחיות בחקירה הנגדית מובילות בסופו של יום גם להכרעה שאין לה הרבה על מה להסתמך, הכרעה שמבוססת יותר על מה שאין מאשר על מה יש והדבר איננו פועל במישור זה לטובת התובע. יש לתמוה על כך שהמומחה שטיינר לא ישב והתייעץ עם הידרו קליר, לא הגיש חוות דעת משלימה ומטעם האחרונה-הידרו קליר לא זומן שום עד למרות שההחלטה על הגשת הראיות ומועד ההוכחות מאוחרים ביותר משנה לאחר ביצוע העבודות על ידה. יתרה מכך, התובע חתם על תצהירו ביום 18.2.19 אך לא הזכיר ולו במילה אחת את חברת הידרו קליר, את מה שביצעה (אם אכן ביצעה) , למה ביצעה ולא סיפק שום ראיה על כמה שילם לה. הדבר מעלה סימני שאלה גם ביחס לאי ביצוע תיקונים (מינוריים) אחרים, פשוטים לביצוע שלכאורה כל כך הפריעו לו לאורך שנים.

מאידך גיסא, הנתבע איננו "מומחה" אלא בעל דין, הוא אמנם בעל דין שעוסק בתחום, בעל ניסיון וידע, הסתבר שאחרים היו מרוצים מעבודותיו והמליצו עליו לתובע אך הוא איננו מהנדס והגם שלא ניתן להתעלם מתשובותיו, מניסיונו ומהקושי שהציב באמצעות באת כוחו (גם רעייתו) בפני המומחה שטיינר בחקירתו, עדותו וטענותיו עדיין לא מתגבשים ל"חוות דעת מומחה" ברם אינן נפסלות או מתבטלות באופן אוטומטי כפי שהתובע מנסה לטעון ומשקל עדות הנתבע נמדד בקונטקסט הכללי של התשובה או הטענה מול העומד מולה או כנגדה.
חולשות אלו מצד התובע והנתבע במישור המומחיות היוו את הסיבה שאפשרתי פרק זמן ארוך מאד למיצוי האפשרות לקבל חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט שהוא בעל התמחות בתחום הספציפי, הדבר כאמור לא צלח.

המחלוקת הראשונה נוגעת למטרת הפגישה וההתקשרות בין הצדדים, כל צד מנסה לפיו צרכיו לטעון אחרת ברם יש לומר כי ביחס למטרת ההתקשרות, הגעתי למסקנה כי מדובר גם ברצון לשדרוג מצב קיים (חימום, כיסוי, הקטנת הצורך בתחזוקה) אך גם בתיקון ליקויים מבניים שהיו בבריכה לרבות גלישת מים לכיוון בית התובע שכן המומחה מטעמו אישר שהגיע לבית בשעתו ובדק את הבריכה עקב מחדלים או בעיות הקשורות במי שבנה או ביצע בה עבודות לפני הנתבע והדברים מסתדרים עם גרסת הנתבע ועם חלק מהצעת/הזמנת העבודה הנוגע ל"הרחבת התעלות".

"הרחבת תעלות הגלישה" היא נושא מרכזי בתביעה, לפחות בתחילתה, במהלך דיון ההוכחות הובהרו הדברים די צורכם ויש לומר כי אינני מקבל את טענת התובע לפיה הנתבע הפר את התחייבותו לפי הצעת העבודה ולא ביצע הרחבה של התעלות. מחקירת המומחה, התמונות שהוגשו וגרסת הנתבע עולה כי במצב הקודם כוסו תעלות הגלישה בחלקן העליון ולמעשה למים שעלו וגלשו מן הבריכה הייתה אפשרות לחזור לתעלה רק דרך חרך או פתח צר למדי ולכן חלק גדול מן המים שגלש, עבר את שפת הבריכה וזרם בחצר הבית. הנתבע לא שינה ולא התחייב לשנות את הרוחב המבני של התעלות אלא הוא ביצע הרחבה של אותו חרך או פתח דרכו חזרו המים לבריכה ולמעשה ביטל אותו לחלוטין ויצר בסיס לרשת עליונה שאמורה לאפשר לרוב רובם של המים לעבור דרכה לתעלת הגלישה וחזרה לבריכה. בהסכם צוין שמדובר ב"קופינג עליון" ומהתמונות והראיות עולה כי העבודה בוצעה.

משכך, בעניין זה, עמד הנתבע בהתחייבויות שנטל על פי הזמנת העבודה.

אשר לטענות בדבר מערכת החימום, לא הוכח מה בדיוק הובטח ולא הוכח כי ננקטה התרשלות בהתקנתה או שקיימת אי התאמה בין מה שהוזמן למה שהותקן, לא הוכח בפועל נזק או קש"ס בין נזק "אפשרי" להתקנה הקיימת. המומחה מר שטיינר הודה בעדותו כי הגם שיש לו הבנה במערכות חשמליות, הוא מעדיף שלא להיכנס בתשובותיו בחקירתו הנגדית לניתוח אופן פעולת מערכת החימום והנחיצות בהתקנתה במבנה סגור במקום באוויר הפתוח. אין בנמצא מדידות רעש והשוואה לתקן או סטנדרט אחר בעניין רעש שהופ ר ודומני כי הדברים מדברים בעד עצמם.

אשר לפעולת המשאבות, מערכת המלח וטיהור המים, כאן הוכח מצד אחד שהמערכת איננה פועלת כל הזמן דבר המשליך על מידת ניקיון וצלילות המים אך הוכח די הצורך כי לא מדובר בפגם מבני או בלתי הפיך וכי ניתן להשמישה בקלות (הנתבע טען כי עשה כך בביקור משותף עם המומחה מטעם בית המשפט) ולמעשה מדובר באי הפעלה עקב הצטברות לכלוך בעל מרקם קשה (עלים למשל) שנובע מהיעדר תחזוקה שוטפת נכונה וראויה, תחזוקה שאיננה באחריות הנתבע. המומחה מר שטיינר הודה כי חרף קביעתו בחוות הדעת שערך, לא הפעיל את המערכת כך שבחינתו מדובר בהשערה מה גם שבנקודה זו הייתה חובה לערב בדיון את חברת הידרו קליר שלכאורה ביצעה משהו במערכות אלו והוציאה את המכתב שהועבר למהנדס מר לוטן.

ולבסוף האחרון שברשימת הנושאים העיקריים שבתביעה הוא כיסוי הבריכה החשמלי. אין כלל חולק שהכיסוי הותקן כחצי שנה או מעט יותר לאחר תום שאר העבודות. אין בנמצא שום ראיה שתעיד על התחייבות בדבר מועד התקנתה והנני מקבל את טענת הנתבע לפיה מדובר במוצר שמיוצר באופן ייחודי עבור הבריכה הספציפית ע"י יצרן שנמצא בחו"ל. הזמנת העבודה איננה מפרידה בין משך העבודות "14 יום" ולבין הזמן הנדרש לייצור והובלת הכיסוי מחו"ל לארץ ועניין זה היה צריך לבוא לידי ביטוי.
אין לפני ראיות בדבר מהו זמן סביר לייצור, שינוע ושחרור כיסוי כזה המגיע לישראל, מספר חודשים קצר הוא זמן סביר על פי הערכת המבוססת על היגיון וציפייה של "לקוח סביר", פרק זמן של מעל חצי שנה נראה שחורג מסבירות כזו וגם אם הוא נחוץ (ואני נוטה להאמין שהוא כזה) , היה צריך לרשום עניין זה במפורש כדי שהתובע-הלקוח ידע, יפנים ויסכים .

אשר לליקויים המיוחסים לכיסוי החשמלי, לא ברור מהם וממה הם נובעים, האם מדובר במשהו שמכוסה באחריות המוצר (ואז יש חשיבות להוכחת המועד בו הופיע הליקוי שכן אחריות היא הסכם לכל דבר ) או במשהו שנוגע להתקנה רשלנית או מוטעית וגם על כך אין ראיה משכנעת.

טענת המומחה לפיה "הגיוני" לחורר חורים בכיסוי לצורך ניקוז מים/רטיבות המצטברים על הכיסוי איננה נתמכת בדבר מעבר לסברה ולא נסתרה טענת הנתבע כי אין דבר כזה כיסוי מחורר אלא הכיסוי תמיד אטום כפי שהתקין וכך הדבר אצל כל היצרנים.

לצד העניינים המרכזיים שסוקרו לעיל, ישנן עוד טענות ביחס לטיב העבודה כגון:
אי ביצוע איטום-לא הוכח שהיה צורך באיטום נוסף עקב עבודות הנתבע, לא הוכח שנבדק האיטום הקיים ולא ברור האם אובחן נזק עקב אי איטום, מדובר בטענה שטחית ולא מבוססת.

הברגת ברגים לא אחידה-לא ברור אם מדובר בפגם, הנתבע טען כי מספר הברגים נקבע על פי הצורך בהצמדת החלקים ולא נסתרה טענתו לפיה אין צורך להסתיר ברגים היות והם לא נראים לעין בגלל הרשת. הנתבע המשיל את הרשת הדקורטיבית למכסה מנוע של רכב וטען כי ברגע שמרימים את המכסה, מגלים שיש מכניקה, צינורות וברגים, יש טעם במשל זה.

פינות חדות בחיבורי וחיתוכי הנירוסטה- מעיון בתמונות עולה כי קיימות פינות כאלה (למשל תמונה 0271), לא מדובר בפגם פונקציונאלי, פינות אלו מצויות רק בקצוות תעלות הגלישה אך הן מהוות סיכון בעת ביצוע ניקוי ידני של אותם חלקים בתעלות, יחד עם זאת עלה שמדובר בעלות זניחה שכן ניתן לבטל את הסיכון בהשחזת הפינות או כיסוין בחומר דמוי מרק/סילקון וכיו"ב.

מכל האיזון-לא נסתרה טענת הנתבע שהמכל העשוי פלסטיק הותקן כפי שמקובל להתקינו-בקרקע ואי ן כל צורך לבנות סביבו מבנה, טענת המומחה שטיינר שיש "להוציא את מיכל האיזון ולהשליכו לפח האשפה" היא טענה סתמית ובלתי מנומקת ובלתי משכנעת מה גם שמערכת ניקוי המים לא הופעלה במהלך ביקורו בבית התובע.

אי הגבהת מבנה חדר המכונות-התובע טוען שהדבר לא בוצע, הנתבע טוען שהדבר בוצע והמומחה לא מפרט איך הגיע למסקנה שהמבנה לא הוגבהה ואיזה מידות מבנה נדרשות בכלל כדי "שיתאימו להכניס את כל המערכות" כפי שציין בחוות דעתו.

סימני חלודה בתשתית הנירוסטה- גם נירוסטה מצריכה תחזוקה ברם מדובר בחומר גלם יקר ושאלה גדולה היא באיזה סוג נירוסטה השתמש הנתבע, בשים לב לעלויות העבודה והסביבה הרטובה בה הותקנה , היה מקום להשתמש בנירוסטה איכותית (ויקרה יותר) כגון 316, לא ברור אם כך נעשה ויש לתת לדבר ביטוי כספי כלשהו.

אשר לנזקים, גם התובע וגם המומחה מטעמו לא יכלו לתת תשובה אמיתית ל"הוצאות פירוק ופינוי הרובוט" ו הרי ברור לחלוטין שאין עלות להוצאתו שכן מדובר ברובוט קטן הנמצא במי הבריכה שמחובר לחשמל בדומה לשואב ביתי ושממילא יש להוציאו לפני כל כניסה לבריכה, בראש נזק זה נדרש סך 21,000 ₪ כשעלות ההוצאה והפינוי של הרובוט היא אפס ₪.

גם ראש הנזק העוסק בכיתות רגליים הפסד שעות עבודה והוצאות נוספות אמורפי לחלוטין ונעדר כל ראיה להוכחתו.

סיכום

אין כל מקום להורות על השבה מלאה של כל הסכום ששולם ע"י התובע שכן חלק ניכר מהעבודה בוצע, ציוד סופק וחלק לא מבוטל מהעבודה בוצע ברמה סבירה גם אם לא יותר מכך. בשורה התחתונה, גם אם הנאת התובע מהבריכה לא הייתה מושלמת, הבריכה תפקדה, מולאה במים ואין שום ראיה ולא הובאה שום עדות נוספת לכך שנמנע ממאן דהוא לעשות בה שימוש, המסקנה היא שעד לביצוע עבודות חלקיות (ושוב, ככל שבוצעו) ע"י חברת הידרו קליר, לא נעשה ע"י התובע שום תיקון שהוא.

הבריכה נועדה לספק הנאה לתובע ומשפחתו, בשלב מסוים התברר כפי הנראה שמה שנטען שהובטח או מה שהתובע האמין וסבר שיקבל איננו תואם את המציאות והתחוור לו שאין דבר כזה "אפס תחזוקה" וכי גם לציוד משודרג יש בלאי, מכאן ועד להפרה מוחלטת של ההסכם, לביטול כל העבודה ולהשבה מלאה לצד ראשי נזק אחרים המרחק גדול.
אין בנמצא ראיות למשך הזמן בו בוצעה העבודה וטענת הנתבע לפיה הסכים לקבל תשלומים מעבר למועד סיום עבודתו "כי הוא מיליונר" (תשובה צינית אך בלתי מספקת) מעלה ספקות ביחס לטענה כי העבודה הושלמה בדיוק במועד שעליו סוכם, כאמור גם האיחור באספקת הכיסוי נראה מעבר לסביר.

למעשה, מדובר במספר נזקים ממשיים בסכומים קטנים שאין לגביהם הערכה ספציפית שמאית או אחרת ובנזק בלתי ממוני לו יש לתת ביטוי ולכן יש לפסוק לתובע סכום גלובלי על דרך האומדנה בשים לב לראיות, למסקנות לעיל וגם לעניין השיהוי בהגשת התביעה.

הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 35,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך 6000 ₪+מע"מ ובצירוף אגרה יחסית בסך 1000 ₪.

אשר לחוות דעת המומחה, אמנם לא צורפו קבלות אך עלויות חוות דעת כמו גם עלות הופעה לבית המשפט הם מסוג הדברים אותם מעריך ואומד בית המשפט והנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 3,500 ₪ בעבור עלות המומחה לרבות שכר הופעתו בבית המשפט.

כל הסכומים בערכם דהיום וישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, י"ז תשרי תש"פ, 16 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מיכאל זורין
נתבע: שגיב לוי
שופט :
עורכי דין: