ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנוס-מרום היובל בע"מ נגד בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ :

לפני כבוד השופטת אורנה סנדלר-איתן

התביעה העיקרית
התובעת

מנוס-מרום היובל בע"מ

נגד

הנתבעת
בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

התביעה שכנגד
התובעת שכנגד

בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

נגד

הנתבעים שכנגד:

  1. מנוס-מרום היובל בע"מ
  2. אלכסנדר ברודשנדל
  3. שמואל חי ראובן

בשם התובעת והנתבעים שכנגד: עו"ד דורון לנגה ועו"ד יהונתן סבג

בשם הנתבעת והתובעת שכנגד: עו"ד אייל בליזובסקי

פסק דין

התובעת והנתבעת שכנגד מס' 1 (להלן – 'מנוס') היא חברה פרטית שבמסגרת עסקיה ביקשה לרכוש את זכויותיה של הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן – 'בזק') בנכס מקרקעין ברחוב הנרייטה סולד בירושלים, הידוע כגוש 30397 חלקה 44 (להלן – 'הנכס').

הנתבע שכנגד מס' 2 הוא בעל מניות במנוס , והנתבע שכנגד מס' 3 הוא מנהלה הכללי.

בזק היא, כידוע, חברה ציבורית המספקת שירותי תקשורת.

עיקרי העובדות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:

בתחילת שנת 2016 הציעה בזק את זכויותיה בנכס למכירה, והזמינה מציעים שונים לנהל עמה משא ומתן בעניין העסקה.

במסגרת זו קבעה בזק, כי היה על המציעים שהשתתפו במשא ומתן, ואשר הציעו הצעה שנמצאה ראויה לבחינה מבחינתה של בזק, לחתום על טיוטת הסכם מכר, הכולל הצעה כספית בלתי הדירה שהתייחסה לתמורה שהוצעה על ידם בגין הנכס . הצעה בלתי הדירה זו עמדה בתוקפה למשך ששים יום.

בהתאם לכללים אותם קבעה בזק, במהלך אותם ששים יום הייתה בזק רשאית לנהל משא ומתן עם מציעים אחרים, וכן לאשר את ההצעה, לבקש לשנותה או לדחותה, ללא שלמציעים השונים עמדה טענה כנגדה.

בנוסף, בעת הגשת ההצעה היה על המציעים להפקיד בידי בזק המחאה בנקאית בסך של 5% מסכום ההצעה בתוספת מע"מ.

במועד הגשת ההצעות טרם הוקמה מנוס , ועל כן הוגשו ההצעות מטעמה על ידי בא כוחה, כנאמן עבור בעלי המניות בחברה שתקום.

מנוס הגישה ארבע הצעות מטעמה, שכל אחת מהן היוותה שיפור של ההצעה הקודמת, ובד בבד עם הגשת כל אחת משלוש ההצעות האחרונות השלימה את סכום ההמחאה הבנקאית הראשונית ל – 5% מסכום ההצעה העדכנית בתוספת מע"מ.

ההצעה הרביעית והאחרונה של מנוס לבזק עמדה על 30,100,100 ₪, והיא הועברה לבזק ביום 15.5.16. בהתאם לכך, סכומן הכולל של ההמחאות הבנקאיות שהעבירה מנוס לבזק עמד על 1,760,850 ₪.

בהתאם לאמור בסעיף 4(ב) למסמך ההצעות שנוסח על ידי בזק, תוקף החוזה בין המציע לבין בזק הותנה בתנאי מתלה ולפיו הגופים המוסמכים בבזק יאשרו תוך 60 יום ממועד חתימת ההסכם על ידי המציע את ההתקשרות בחוזה.

כן נקבע באותו הסעיף כי ככל שהגופים המוסמכים לא יאשרו את ההתקשרות תוך 60 יום, תושב ההמחאה הבנקאית למציע.

בנוסף נקבע, כי ככל שהגופים המוסמכים בבזק אכן יאשרו את ההתקשרות, יועבר החוזה לחתימת מורשי החתימה של בזק, וכי מועד חתימתם ייחשב מועד כניסתו של החוזה לתוקף.

ביום 25.5.16 שלח עו"ד ברק קינן, שייצג את בזק בהליך המכירה, הודעה לבא כוחה של מנוס ולפיה הגופים המוסמכים בבזק אישרו את ההתקשרות על פי סכום ההצעה הרביעית של מנוס. עו"ד קינן מסר למנוס באותה הודעה כי עליה להיערך לביצוע התשלום הראשון על פי העסקה, כלומר להשלמת סכום הפיקדון שנמסר על ידה ל – 33% מסכום התמורה שהוצעה על ידה, במועד הקבוע בטיוטת ההסכם , היינו, 30.7.16.

כן נדרשה מנוס לחתום על מסמך ההצעה מחדש, הפעם לא באמצעות הנאמן אלא באמצעות מורשי החתימה מטעמה. עו"ד קינן ביקש אפוא באותה הודעה כי יתואם עמו מועד לחתימה על הסכם המכר "המלא" (ראו נספח ה' לתצהירו של הנתבע שכנגד מס' 3 בתביעה העיקרית).

ימים ספורים לאחר משלוח הודעתו הראשונה של עו"ד קינן בדבר אישור הגופים המוסמכים בבזק את ההתקשרות, הוקמה מנוס.

דא עקא, ביום 13.7.16 ביקשה מנוס לדחות את ביצוע התשלום הראשון בשלושים יום, כך שזה יתבצע בסוף חודש אוגוסט במקום בסוף חודש יולי (ראו נספח 15 לתצהירו של מר יהושע פלפל מטעם בזק). בו ביום העבירה מנוס לבזק עותק חתום ונקי של ההסכם, אך לא העבירה עותק מקורי חתום הכולל את כלל הנספחים, ואימות עו"ד.

בתגובה מסרה בזק למנוס כי כל עוד לא יועברו המסמכים הדרושים האמורים לא ניתן יהיה לדון בבקשתם לדחות את ביצוע התשלום (נספח 13 לתצהירו של מר פלפל מטעם בזק).

משלא התפתחו הדברים כמצופה מבחינתה שלחה בזק למנוס ביום 1.8.16 באמצעות עורך דינה יהושע סרגני מכתב התראה בגין הפרת ההסכם, ודרשה כי מנוס תשלים את ביצוע התשלום הראשון על פי העסקה עד ליום 4.8.16, תוך שציינה כי המדובר בארכה שניתנת "לפני משורת הדין וכמחווה של רצון טוב בלבד" (נספח 17 לתצהירו של מר פלפל מטעם בזק).

יומיים לאחר מכן שלח בא כוחה של מנוס מכתב תשובה חריף במסגרתו דחתה מנוס את טענותיה של בזק, וטענה כי משלא חתמה בזק על מסמכי ההצעה, הרי שזו לא השתכללה לכלל חוזה מחייב.

עוד טענה מנוס במכתב כי בזק ניהלה עמה משא ומתן בחוסר תום לב, משהטעתה אותה וגרמה לה לחשוב כי ישנם מציעים נוספים, תוך שתמרצה אותה להעלות את סכום ההצעה.

מנוס דרשה אפוא מבזק להשיב לה את סכום ההמחאות הבנקאיות, שעמד, כזכור , על סך של 1,760,850 ₪, וזאת "מבלי למצות" את טענותיה נגד בזק.

בזק מצדה סירבה לדרישתה של מנוס, והודיעה על ביטולו של ההסכם בשל הפרתו היסודית על ידי מנוס (ראו מכתב מטעם בזק מיום 8.8.16 שצורף כנספח ט' לתצהירו של מר ראובן, הנתבע שכנגד מס' 3) .

מכאן התביעה, במסגרתה נדרשת בזק להשיב למנוס את הסכום ששילמה לה במסגרת הגשת ההצעה.

במסגרת התביעה שכנגד דורשת בזק ממנוס ומבעלי מניותיה לפצותה בגין הפרת החוזה בסכום של 1,547,983 ₪, סכום המשלים את התשלום שכבר שולם על ידי מנוס לסך של 10% מסכום התמורה, הוא גובה הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם.

תמצית טענותיה של מנוס

לטענת מנוס, בזק ניהלה עמה משא ומתן בחוסר תום לב, שהתבטא בטענות או ברמיזות לקיומן של הצעות גבוהות יותר, אשר בפועל לא הוגשו לה כלל, וזאת במטרה לגרום למנוס להעלות את סכום ההצעה שהציעה.

עוד טוענת מנוס כי בזק עצמה הדגישה במסמכי ההתקשרות ובמסמכים אחרים מטעמה שהחוזה יהפוך למחייב רק מהמועד בו ייחתם ההסכם על ידי נציגיה המורשים, אך נציגיה המורשים מעולם לא חתמו על ההסכם , ומכאן שלא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים. חיזוק לטענה זו מוצאת מנוס בכך שבזק לא הציגה ראיה כי דיווחה על העסקה בזמן אמת לרשויות המס.

יתרה מכך, לטענת מנוס, משלא חתמה בזק על מסמכי ההצעה גם בחלוף תקופת ששים הימים בה נקבה בזק עצמה במסמכי ההצעה שנוסחו על ידה, אין ההצעה מחייבת עוד את מנוס , ועל כן על בזק להשיב לה את ההמחאות הבנקאיות שצירפה להצעה ואשר חולטו על ידה.

לטענת מנוס, נהגה היא עצמה באחריות ופעלה להשגת מימון מלוא סכום ההצעה – ולא רק להשלמת סכום התשלום הראשון אותו נדרשה לשלם על ידי בזק . דא עקא, בזק נהגה כלפיה ב"אלימות משפטית", תוך שהאיצה בה ודרשה ממנה להעביר את יתרת התשלום הראשון, ובד בבד אף דרשה ממנה שלא לצורך לחתום על ההסכם מחדש, כל זאת אף שבאותו השלב לא נכרת בין הצדדים הסכם מחייב.

עוד טוענת מנוס כי אין לשעות לטענת בזק לשכלולו של ההסכם בשל חוסר תום לב במשא ומתן מצד מנוס, טענה שנועדה לגרור את המסקנה בדבר תחולתה של תניית הפיצוי המוסכם על היחסים המשפטיים בין הצדדים, שכן לא זו בלבד שאין יסוד לטענה זו לגופה, אלא שטענה זו אף לא נטענה כלל בכתב התביעה שכנגד מטעם בזק.

לעצם העניין טוענת מנוס, כי בניגוד לטענת בזק כנגדה, הרי שבזק היא זו שסיכלה במכוון את השלמת העסקה, הא ראיה שימים בודדים בלבד לאחר משלוח הודעה מטעם בזק בדבר ביטול ההסכם בשל הפרה יסודית כביכול מכרה בזק את הנכס לצד שלישי בסכום הגבוה ב – 400,000 ₪ מסכום ההצעה של מנוס.

לאור התוצאה המעשית של הליך המכירה שנוהל בין הצדדים, תוצאה במסגרתה לא ניזוקה בזק כלל ואף התעשרה במאות אלפי שקלים לעומת הסכום שציפתה לקבל ממנוס עבור הנכס , טוענת מנוס כי לא יהא זה צודק להותיר בידי בזק את סכום ההמחאות הבנקאיות שצורפו על ידה להצעה.

עוד טוענת מנוס, כי אין יסוד לתביעה האישית שהגישה בזק כנגד הנתבעים שכנגד 2 ו – 3 , ש כן כל הפעולות שנעשו על ידם בקשר לעסקה נעשו בשם מנוס ועבורה. לטענת מנוס, לא נטען וממילא לא הוכח כי התקיימו התנאים להרמת מסך ההתאגדות בעניינו של הנתבע שכנגד מס' 2, ואילו הנתבע שכנגד מס' 3 אינו בעל מניות במנוס וממילא אין כל מסמך התאגדות שניתן להרים בעניינו. כמו כן, לא נטענה ולא הוכחה כל עילת תביעה בנזיקין כנגד הנתבע שכנגד מס' 3, כבעל משרה במנוס , ואף לא נטען וממילא לא הוכח שהנתבעים שכנגד 2 ו - 3 ערבו אישית לחיוביה של מנוס.

לטענת מנוס, אין שחר לטענת בזק כאילו ההצעות הוצעו עבור הנתבעים שכנגד 2 ו – 3, או שסכומי ההצעות שולמו על ידי שניהם או עבורם. מנוס מצביעה על כך שבזק עצמה הנפיקה את החשבוניות בגין התשלומים שנפרעו על שמה של מנוס ולא על שמם של הנתבעים שכנגד 2 ו – 3. עוד טוענת מנוס כי יש לדחות את התביעה האישית כנגד הנתבעים שכנגד האמורים גם מהטעם שבזק זנחה טענותיה כנגדם בסיכומים מטעמה.

תמצית טענותיה של בזק

לטענת בזק, על פי לשונן הברורה של מסמכי ההצעות עליהם חתמה מנוס, ההצעות לרכישת הנכס הן בלתי הדירות, ובמקרה של אישורן על ידי הגורמים המוסמכים בבזק, לא יוחזר סכום ההמחאות הבנקאיות על ידי בזק בשום מצב. מאחר שהגורמים המוסמכים בבזק אכן אישרו את ההצעה האחרונה של מנוס ביום 25.5.16, וסמוך לאחר מכן נפרעו סכום ההמחאות הבנקאיות בהתאם לאמור בנספחי התמורה להצעה, וללא כל הסתייגות מצד מנוס, תם ונשלם העניין, ואין למנוס כל זכות לדרוש את השבת הסכום האמור.

עוד טוענת בזק כי חתימת הגורמים המוסמכים בבזק על מסמכי ההסכם – שלא בוצעה – היוותה אקט טכני בלבד, וכי די היה באישורו של דירקטוריון בזק להתקשרות שניתן ביום 25.5.16 כדי לשכלל את ההסכם.

לטענת בזק, עצם פירעון ההמחאות הבנקאיות סמוך לאחר קבלת אישור הדירקטוריון ללא כל מחאה מצד מנוס מעיד בבירור כי הצדדים ראו עצמם בפועל מחויבים לפעול על פי ההסכם שנכרת ביניהם.

באופן דומה, גם פנייה של בזק למנוס , באמצעות עו"ד קינן, להיערך לביצוע השלמת התשלום הראשון על פי ההסכם, ופניות שנעשו מטעם בזק למנוס לפעול לתיאום מועד לחתימה על עותק מקורי ונקי של ההסכם אותו ניתן יהיה להציג לרשויות, מלמדות כולן שבזק ראתה עצמה מחויבת על פי ההסכם.

יתר על כן, לטענת בזק, עצם הגשת התביעה על ידה על פי ההסכם מלמדת על כך שלשיטתה של בזק נכרת הסכם מחייב בין הצדדים, אף שהיא לא חתמה עליו.

עוד טוענת בזק כי מנוס עצמה היא שניסתה להתנער בחוסר תום לב מההסכם, וכי בניגוד ל תזה הכבושה המועלית על ידה כעת, הרי שבמהלך פרק הזמן מיום קבלת אישור דירקטוריון בזק לעסקה ועד לביטול ההסכם על ידי בזק נהגה מנוס כמי שברור לה שקיים הסכם מחייב בין הצדדים. לטענת בזק, התנהלות זו של מנוס נמשכה גם סמוך לחלוף ששים הימים ממועד אישור הדירקטוריון , וגם לאחר חלוף המועד האמור, בסתירה מוחלטת לטענת מנוס כעת ובדיעבד ולפיה , משלא חתמה בזק על ההסכם הפכה ההצעה עצמה לבלתי מחייבת.

בזק שוללת מכל וכל את טענתה של מנוס כאילו הכשילה בזק במכוון את עריכת ההסכם. לטענת בזק, הי יתה זו מנוס שנמנעה במכוון מלהעביר עותק מקור נקי הכולל את כל הנספחים הדרושים חתומים כדת וכדין על ידי מורשי החתימה מטעמה, וזאת חרף פניותיה החוזרות של בזק בעניין זה ואף בחלוף ששים הימים ממועד קבלת אישור דירקטוריון בזק לעסקה. לטענת בזק, אין לאפשר למנוס להתנער מההסכם בשל מחדל מכוון זה מצדה.

לטענת בזק, אין שחר לטענתה של מנוס כאילו החלה לנהל עם רוכש הנכס שהשלים את העסקה משא ומתן עוד קודם ביטולו של ההסכם עם מנוס . לדברי בזק, הדברים התרחשו באקראי בסמוך לביטול העסקה על ידה. לטענתה , אכן שפר עליה מזלה, וסמוך לאחר שביטלה כדין את ההסכם עקב הפרתו היסודית על ידי מנוס מצאה היא קונה ששילם סכום גבוה יותר עבור הנכס. לטענת בזק , אין בכך כדי לשלול ממנה את הפיצוי המוסכם על פי ההסכם, שקבלתו על ידה אינה מותנית כלל בהוכחת נזק כלשהו.

עוד מוסיפה בזק וטוענת, כי אין המדובר באחד מאותם מקרים נדירים בהם ראוי שבית המשפט יתערב בסכום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם בשל העדר כל יחס סביר בינו לבין גובה הנזק שנצפה על ידי הצדדים בעת עריכת ההסכם; זאת, בייחוד משהמדובר בחוזה מסחרי במהלכו יוצגו שני הצדדים ועל ידי עורכי דין, ואף הוכח כי במהלך המשא ומתן הופחת שיעור הפיצוי המוסכם מ – 15% ל – 10%.

בזק דוחה מכל וכל את טענתה של מנוס לניהול משא ומתן מולה בחוסר תום לב, וטוענת כי בשלב האחרון של התמחרות בין המציעים עמדו בפניה שתי הצעות בפער של 800,000 ₪ בלבד. לפיכך, ובמטרה להביא את ההתמחרות לידי סיום, עברה בזק לשיטת המכונה "best and final": בזק פנתה בכתב ובנוסח זהה לכל אחד מהמציעים ואפשרה להם להצעה הצעה אחרונה ומיטבית, ללא שנרמז להם דבר בנוגע למיצוב הצעתם ביחס לאחרת.

בזק מצידה אישרה את ההצעה של מנוס רק לאחר שביררה שהרוכש אינו קבוצת רכישה אלא חברה בע"מ. האישור התבצע בחלוף עשרה ימים בלבד ממועד קבלת ההצעה האחרונה של מנוס, כלומר חמשים יום לפני תום התקופה שעמדה לרשותה של בזק לקבל החלטה בעניין זה.

לדידה של בזק, הודעת הדוא"ל של בא כוחה בעיסקה, עו"ד קינן, בדבר אישור העסקה על ידי הגורמים המוסמכים בבזק, היוותה הודעת קיבול לכל דבר ועניין.

לטענת בזק, יש לדחות את טענתה הכבושה של מנוס בדבר אי העברת המסמכים המעידים על אישור הגורמים המוסמכים בבזק לעסקה – דרישה שלא עלתה כלל מצד מנוס בזמן אמת . לטענת בזק, ממילא יש לדחות גם את הניסיון לטעון שמחדל זה בהעברת המסמכים הוא שהכשיל את גיוס מלוא הכספים שנדרשו למנוס לשם ביצוע העסקה.

לטענת בזק, בניגוד לרושם אותו ניסתה מנוס ליצור, התקשתה מנוס בביצוע התשלום הראשון ועל כן התנערה מנוס מההסכם, ולא משום שבחנה את מקורות המימון שעמדו לרשותה לתשלום יתרת התמורה. בהקשר זה מצביעה בזק על כך שעל פי תנאי ההסכם עמדו לרשותה של מנוס ארבע שנים תמימות לגייס את יתרת הסכום הנדרש.

בזק טוענת כי דרישתה לקבלת הסכם מקורי נקי וחתום על ידי מורשי החתימה של מנוס טרם חתימת ההסכם על ידה הייתה דרישה סבירה, וזאת בייחוד בשים לב לכך שמנוס הוקמה חמשה ימים לאחר שדירקטוריון בזק אישר את העסקה, וחתימתה ושמה לא הופיעו כלל על ההסכם.

דיון והכרעה

הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות.

כידוע, במקרים בהם לשון מסמכי ההתקשרות ברורה על פניה, חזקה שהיא משקפת את אומד דעת הצדדים (ראו למשל ע"א 8080/16 עמודי שחף בע"מ נ' אנטונינה לברינצ'וק (ניתן ביום 8.8.2018)).

הלכה ברורה זו, בצד בחינת מסמכי ההצעה, מובילות למסקנה כי יש לדחות בענייננו הן את טענתה של מנוס, בדבר "סיום תקופת אי ההדירות של ההצעה" שהוגשה מטעמה בחלוף ששים יום, והן את טענתה של בזק, בדבר שכלול ההסכם בין הצדדים בעצם משלוח ההודעה למנוס בדבר אישור ההצעה על ידי הגורמים המוסמכים מטעמה.

להלן אתייחס לסוגיות המשנה שמעוררות התביעה העיקרית והתביעה שכנגד. אפתח תחילה בתביעה שכנגד.

האם נכרת הסכם בין מנוס לבזק?

למען הבהירות אצטט במלואן את הוראת סעיף 4 למסמך ההצעה:

4. ההתקשרות

(א) בחתימתם על חוזה זה מתקשרים הצדדים בחוזה מכר, לפיו המוכרת מוכרת לקונה והקונה רוכש מהמוכרת את זכויות החכירה של המוכרת בנכס – והכל בהתאם ובכפוף לתנאי חוזה זה.

(ב) תוקפו של חוזה זה מותנה בתנאי מתלה, שלפיו הגופים המוסמכים של המוכרת יאשרו בתוך 60 יום מיום חתימת ההסכם על ידי הקונה את ההתקשרות בחוזה זה. מובהר לקונה, כי אישור הגופים המוסמכים של החברה אינו אישור טכני וכי הם ידונו בעסקה ועלולים שלא לאשרה מכל טעם שהוא, ולקונה לא תהא בשל כך כל טענה כלפי המוכרת. במהלך 60 הימים לא יוכל הקונה לחזור בו מחתימתו. כמו כן יובהר כי המוכרת רשאית לנהל מו"מ עם מציעים נוספים ולהחתימם על חוזים כגון חוזה זה הן לפני חתימת הקונה בחוזה זה ואף לאחר מכן. לקונה לא תהיה כל טענה בעניין זה.

ניתן אישור הגופים המוסמכים של המוכרת – יועבר החוזה לחתימת מורשי החתימה אצל המוכרת, ומועד חתימתם יחשוב כיום חתימת החוזה וכניסתו לתוקף (להלן: "יום חתימת החוזה"). מיד לאחר מכן תעביר המוכרת את החוזה החתום על ידה לקונה. חתימת החוזה על ידי הצדדים תבוצע תוך 60 יום מיום חתימת הצעה זו.

אם לא יינתן אישור הגופים המוסמכים של המוכרת בתוך 60 הימים הנ"ל, כי אז תודיע על כך המוכרת בכתב לקונה ותשיב לקונה את השיק הבנקאי כאמור בנספח התמורה והחוזה לא ייכנס לתוקף. במצב דברים זה לאחר קבלת הכספים בחזרה ע"י הקונה לא תהא לקונה טענה כלשהי כלפי המוכרת.

תקופת ההודעה מטעם המוכרת בהתאם לסעיף זה תהא 60 יום. בתום תקופה זו תודיע באם אושר או לא אושר החוזה.

עיון בלשונו הבהירה של סעיף 4 מעלה כי חתימתם של שני הצדדים על החוזה היא תנאי לכניסתו לתוקף, וכי יום החתימה על החוזה על ידי בזק הוא יום כניסתו של החוזה לתוקף. כך בפשטות. לא הודעת בזק על אישור הגופים המוסמכים אצלה להתקשרות היא מועד כניסתו של החוזה לתוקף, כטענת בזק כעת, אלא יום חתימת מורשי החתימה מטעמה עליו.

ראוי לציין עוד כי בזק עצמה הדגישה במסמך ההצעה שנוסח על ידה ושעליו נדרשו הקונים לחתום, בראש כל עמוד ועמוד, כי "חתימת הקונה על החוזה תהווה הצעה בלתי חוזרת ותשתכלל רק בחתימת בזק" (ראו נספח א' לתצהירי הנתבעים שכנגד).

כפי שכבר נפסק, כשאחד הצדדים מציין במפורש שההסכם לא יחייב אלא לאחר חתימתו עליו, הרי שבהעדר חתימה לא מתקיים יסוד גמירת הדעת הנחוץ לצורך שכלולו של ההסכם (ראו ת.א. (מחוזי ת"א) 3303-12-10 י.ד.מ.ש. בע"מ נ' ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ (ניתן ביום 30.6.2016), החל בפסקאות 64 – 75, ובייחוד בפסקה 65ה; להלן – 'עניין י.ד.מ.ש. בע"מ').

אין חולק כי בזק מעולם לא חתמה על ההסכם. לפיכך, על פי דרך הקיבול להצעה אותה קבעה בזק עצמה, מעולם לא נכנס ההסכם לתוקף, ובכלל זה לא נכנסה לתוקף תניית הפיצוי המוסכם שבו ( ראו עניין י.ד.מ.ש בע"מ; כן השוו להלכה הפסוקה בעניין הודעת זכייה במכרז שאינה מהווה בהכרח קיבול מצד עורך המכרז, אם הגדיר עורך המכרז תנאים נוספים לקיומו של קיבול: ע"א 3979/01 בניני ישקו לבנייה ומקרקעין בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נז(5) 423 (2003) בפיסקה 7 לפסק דינה של כבוד השופטת ד' דורנר, וכן ע"א 9347/01 וייספיש נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נז(5) 241 (2003), בפסקאות 6 – 7 לפסק דינה של כבוד השופטת ד' ביניש) .

די בדברים האמורים כדי לדחות כליל את התביעה שכנגד.

אין בידי לקבל את טענתה של בזק, כאילו בהתנהלות הצדדים בזמן אמת יש כדי ללמד על כך שנכרת הסכם מחייב בין הצדדים: המדובר בחוזה פשוט למכירתן של זכויות בנכס. הפעולות אותן נדרשו הצדדים לבצע בהתאם לחוזה זה, אילו נחתם על ידי בזק קודם ביטולו על ידה, היו מעטות ופשוטות, וכללו אך את חובתה של מנוס לשלם את התשלום הראשון על פיו (ראו עדותו של עו"ד ברק קינן בעמ' 35 לפרוטוקול ש' 4 – 5).

מכאן, שאין בפעולות הצדדים המ עידות על מחוייבותם להשלמת תהליך ההתקשרות , כגון פנייתו של בא כוחה של בזק למנוס בבקשה לתאם מועד לחתימה על ההסכם, או פירעון ההמחאות הבנקאיות בהתאם לכללי ההצעה, כדי ללמד על כניסתו של החוזה לתוקף .

כן ברי כי עצם הגשת התביעה שכנגד על יסוד ההסכם אינה מעידה על כניסתו של ההסכם לתוקף: המדובר בטענה מעגלית שאין בה דבר.

אין בידי לקבל גם את טענתה של בזק, כאילו התנהלותה חסרת תום הלב של מנוס היא זו שהכשילה את חתימתה של בזק על ההסכם, וכי מטעם זה השתכללה העסקה ביניהן .

אמנם, בניגוד לטענתה של מנוס, אין המדובר בשינוי חזית לעומת הנטען בכתב התביעה שכנגד :

אף שבכתב התביעה שכנגד טענה בזק במפורש כי עצם משלוח ההודעה על אישור ההצעה על ידי הגורמים המוסמכים אצלה היווה קיבול של הצעתה של מנוס (ראו סעיפים 8.3, 28, 29 ו – 32 לכתב התביעה שכנגד ), ולא טענה כל טענה חלופית בעניין זה , הגישה המקובלת בפסיקה בשנים האחרונות היא שדי לו לתובע בהצגת העובדות המגבשות את עילת התביעה בכתב התביעה, ואין מוטלת עליו חובה לציין את ה"כותרת המשפטית" המתאימה על מנת שבית המשפט יוכל לדון במשמעות המשפטית הנגזרת מהעובדות האמורות (ראו ע"א 8023/16 לילך נוזית ארביב אור נ' חנה מרגרט פנטופט ג'נאח (ניתן ביום 20.8.2019), בפיסקה 9 לפסק דינה של כבוד השופטת ע' ברון). משפירטה בזק את העובדות המקימות את עילת התביעה האמורה בכתב התביעה שכנגד, די בכך.

עם זאת, איני סבורה כי יש לראות בהתנהלותה של מנוס משום התנהגות חסרת תום לב שהכשילה את חתימתה של בזק על ההסכם. כזכור, הייתה זו בזק שעמדה על קבלת התשלום הראשון במלואו אף שהיא עצמה טרם חתמה על ההסכם, ואף ביטלה אותו תוך פרק זמן קצר לאחר שמנוס ביקשה שהות בת שלושים יום לשלמו. כל זאת עשתה בזק מבלי שטרחה להסביר למנוס מדוע בכלל לא חתמו מורשי החתימה מטעמה על ההסכם.

בא כוחה של בזק בעסקה, עו"ד ברק קינן , העיד כי מאחר ש"הבירוקרטיה בנדל"ן היא חשובה" , נדרש חוזה מקורי חתום הכולל את כלל הנספחים כגון תדפיס חברה וייפויי כוח (עמ' 30 לפרוטוקול ש' 22 – 26) . עם זאת, לא עלה ביד ו של עד זה להסביר מדוע לא חתמה בזק על חוזה מקורי כאמור, בהתאם לתנאי ההצעה שאושרה וכבר נחתמה על ידי הנאמן מטעם מנוס:

הלא אין חולק כי דירקטוריון בזק אישר את ההצעה לאחר שנחה דעתו מהמסמכים שהוצגו לו ומהפרטים שנמסרו לו כי הגורם העומד מאחורי ההצעה איננו קבוצת רכישה (עמ' 32 ש' 12 – 19). אם לדידה של בזק די היה במסמך ההצעה החתום על ידי הנאמן של מנוס על מנת להוות בסיס להתקשרות, מה מנע מבזק לחתום על מסמך זה?! (וראו תשובתו הסתמית של מר פלפל לשאלה בעניין זה בעמ' 39 לפרוטוקול ש' 34: "אנו פועלים לפי ייעוץ משפטי" . בהקשר האחרון ראו בע"א 49/06 שניר תעשיות צמר גפן רפואי בע"מ נ' עירית כפר סבא (ניתן ביום 10.6.2008), את הערותיהן של כבוד השופטות מ' נאור וא' חיות בנוגע להסתייגות מפרשנות אומד דעת הצדדים על פי התנהגותם המאוחרת בהתאם לייעוץ משפטי).

נראה כי הטעם לכך שבזק דרשה חתימה נוספת על מסמכי ההתקשרות על ידי מנוס הייתה שנציגיה של בזק חשו שייתכן שבסופו של דבר "לא ייצא מזה כלום כי אין כסף" (ראו את אישורו של מר פלפל לאפשרות זו בעד ותו בעמ' 38 לפרוטוקול ש' 12 – 14).

אפשרות זו ממחישה היטב מדוע אקט החתימה על החוזה על ידי בזק לא היווה אקט טכני בלבד, כטענתה כעת, אלא פעולה מהותית שבלעדיה אין לומר כי בזק אכן גמרה אומר בדעתה להתקשר בהסכם עם מנוס.

ראוי לשים לב לנקודה נוספת: טענתה של בזק ולפיה החוזה השתכלל אף שהיא עצמה לא חתמה עליו לא באה על מנת להוביל לאכיפתו של ההסכם, שהרי ההסכם בוטל על ידה כשבוע לאחר שחלף המועד הנקוב בו לביצוע התשלום הראשון על ידי מנוס, והנכס מושא ההסכם כבר נמכר על ידה סמוך לאחר מכן לצד שלישי.
הטעם היחיד בגינו מבקשת בזק מבית המשפט לקבוע כי העסקה בין הצדדים השתכללה חרף אי חתימתה על ההסכם הוא דרישתה לפיצוי מוסכם על פיו.

בשים לב לסכום הנכבד אותו נדרשה מנוס לשלם על פי ההסכם, ולבקשתה לדחות בשלושים יום את מועד ביצוע התשלום אך כשלושה שבועות קודם ביטולו של ההסכם על ידי בזק, בקשה שלא נדחתה על הסף על ידי בזק, ספק בעיניי אם התנהלותה זו של בזק מהווה קיום בתום לב של ההסכם שלטענתה נכרת בין הצדדים.

מכל מקום, משקבעתי כי הסכם כאמור כלל לא נכרת בסופו של דבר, איני קובעת מסמרות בנקודה זו.

סיכומו של דבר, אני דוחה את התביעה שכנגד.

אוסיף, כי לא מצאתי כל עילה לחייב את הנתבעים שכנגד 2 ו – 3 באופן אישי, אפילו הייתי מקבלת את טענותיה של בזק לעניין כניסת ההתקשרות לתוקף, באשר לא הוכחה בעניינם של נתבעים אלה כל עילה בנזיקין (בקשר לנתבע שכנגד מס' 3) או עילה להרמת מסך (בקשר לנתבע שכנגד מס' 2).

נראה כי אף בזק זנחה למעשה טענה זו שלה בסיכומים מטעמה, אף שהעלתה אותה בשפה רפה וללא הנמקה ממשית בסיכומי התשובה.

האם חדלה הצעתה של מנוס להיות בלתי הדירה משלא חתמה בזק על ההסכם בחלוף ששים יום?

אין בידי לקבל גם את טענתה של מנוס ולפיה, משלא חתמה בזק על מסמכי ההצעה תוך ששים יום, שינתה ההצעה את פניה והפכה להדירה, באופן שמנוס ה ייתה רשאית לקבל בחזרה את סכום ההמחאות הבנקאיות שהפקידה בידיה של בזק עם הגשת ההצעות.

לעניין זה אצטט במלואו את האמור בסעיף 1 לנספח התמורה למסמך ההצעה, הוא נספח ז':

במועד חתימת חוזה זה ע"י הקונה יפקיד הקונה לידי המוכרת שיק בנקאי ע"ס... (5% ע"ח התמורה) בתוספת מע"מ ליום תשלום המע"מ על פי דין. שיק זה יוחזק בידי המוכרת כשיק ביטחון עד לאישור העסקה ע"י הגופים המוסמכים של המוכרת, ולא יוחזר לקונה בשום מקרה, אלא רק אם העסקה לא תאושר על ידי המוכרת. יובהר ויודגש, כי ה – 5% מהווים סכום ביטחון ובמידה וההסכם יאושר ע"י בזק – הוא לא יוחזר לקונה, בשום מצב.

אכן, ניסוח פשוט ובהיר שלא ניתן לטעות בו: משאישרה בזק את העסקה, הסכום שהופקד ל ביטחון אינו מוחזר על ידה למציע בשום מקרה.

אין בידי לקבל את טענתה היצירתית של מנוס, כאילו עצם אי החתימה על ההסכם על ידי בזק בחלוף 60 יום ממועד האישור "מבטלת" את ההצעה: הדבר לא נאמר במסמכי ההצעה, ואף התנהלותה של מנוס בזמן אמת מלמדת בבירור כי לא כך ראתה היא עצמה את הדברים במועד הרלבנטי .

כך, בשיחתו של מר פלפל עם הנתבע שכנגד מס' 3, שהתקיימה ביום 13.7.16, סמוך למועד הפיכתה של ההצעה לניתנת לביטול, מסר הנתבע שכנגד מס' 3 למר פלפל כי מנוס תעביר בקרוב את ההסכם החתום מחדש, כפי שדרשה בזק. הנתבע שכנגד מס' 3 לא דרש כלל שבזק תחתום תחילה על ההסכם בעצמה, אחרת תבטל מנוס את ההצעה בחלוף ששים יום (ראו תמליל 1ז בנספח 13 לתצהירו של מר פלפל). דברים דומים מסר בא כוחה של מנוס לבזק בהודעת דוא"ל מאותו היום, תוך שביקש דחייה של ביצוע התשלום (ראו נספח 14 לתצהירו של מר פלפל). בשיחה שערך הנתבע שכנגד מס' 3 עם מר פלפל למחרת היום הבהיר הראשון לאחרון כי מנוס "רצינית" (ראו תמליל 1ח בנספח 13 הנ"ל). הנתבע שכנגד מס' 3 חזר על "דברי ההרגעה" באזניו של מר פלפל, תוך שלא ציין ולו ברמז כי על בזק לחתום על מסמכי ההצעה, אחרת תבטל מנוס את הצעתה.

להמחשת הדברים אביא להלן ציטוט מהשיחה שנערכה בין מר פלפל (שוקי) לבין הנתבע שכנגד מס' 3 (שמוליק) שישה ימים בלבד לפני המועד בו לטענת מנוס, הייתה היא רשאית לבטל את הצעתה (תמליל 1יא, נספח 13) :

"שוקי: יש סיבה למה אתם לא גומרים את החתימות, שמוליק?
שמוליק: לא יקירי ממש אין שום סיבה אתם,
שוקי: למה,
שמוליק: אתם מכניסים את כל המערכת ללחץ, כאילו משהו קרה, שוקי: אני כולה צריך אה, שלנגה יחתום, הרי לנגה צר, לנגה הוא זה...
שמוליק: אתה מקבל את זה, אנחנו במהלך השבוע הזה מעבירים את זה ונעמוד בעזרת השם בזמנים, תנו לנו טיפה אויר"

לא כך מתבטא מי שסבור שתוך פרק זמן קצר תהא לו זכות לבטל את ההצעה שהגיש, רק בשל כך שבזק לא חתמה עליה.

סיכומו של דבר, לשונו של מסמך ההצעה ברורה על פניה, וחזקה על מנוס שהיא הבינה היטב בזמן אמת שלא תוכל לקבל בחזרה את כספי ההמחאות הבנקאיות לאחר שבזק אישרה את העסקה.

אך אפילו היה מקום לטעון לכפל משמעות בעניין זה – ואין הדבר כך – באה התנה גותה של מנוס בזמן אמת ומלמדת שאכן כך יש לפרש את מסמכי ההצעה (ראו בהיקש מפרשנות חוזה בע"א 49/06 שניר תעשיות צמר גפן רפואי בע"מ נ' עירית כפר סבא (ניתן ביום 10.6.2008), בפסקה 8 לפסק דינו של כבוד השופט א' גרוניס).

כזכור, מנוס דרשה מבזק שזו תשיב לה את סכומי ההמחאות הבנקאיות עוד בטרם הודיעה לה בזק על ביטולו של ההסכם. בזק מצאה עצמה אפוא במצב בו מנוס התנערה מההסכם משלא קיבלה מיד תשובה חיובית לבקשתה לדחות את ביצוע התשלום הראשון בשלושים יום.

כאן יש להעיר כי נספח התמורה עליו חתמה מנוס כלל הוראה בסעיף 2 שבו ולפיה לא יתאפשר איחור בתשלום הראשון "מכל מין וסוג".

מכאן, שלא הייתה סיבה למנוס להניח שבקשתה לארכה בביצוע התשלום אכן תיענה על ידי בזק, אלא נהפוך הוא, מנוס חתמה על מסמכי ההצעה בידיעה שבקשה מעין זו לא תיענה.

במהלך עדותו טען הנתבע שכנגד מס' 3 לראשונה כי מנוס התקשתה לגייס את הסכום הדרוש מהמשקיעים מאחר שלא קיבלה מבזק את המסמך המעיד על אישור הדירקטוריון של בזק לעסקה (ראו עמ' 16 ש' 1), דא עקא, גרסה כבושה זו לא הופיעה בצורה ברורה בתצהיר מטעמו, אלא בלשון עמומה בלבד (ראו סעיף 21 לתצהיר). חשוב מכך, גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שבזמן אמת הסתפקה מנוס בהודעת הדוא"ל של עו"ד קינן במסגרתה נמסר למנוס על אישור העסקה, ולא הוצגה לי דרושה כתובה כלשהי מצדה של מנוס מזמן אמת להעברת המסמכים עליהם נסמכה הודעה זו.

מכל מקום, נראה שמנוס "קפצה על ההזדמנות" להתנער מהעסקה משבקשתה לדחות את מועד ביצוע התשלום לא נענתה מיד בחיוב על ידי בזק. נראה כי מנוס נהגה כך בשל קשיים במימון העסקה, וזאת בין אם, כגרסתה, לא הצליחה לוודא קיומם של מקורות מימון לביצוע התשלום השני (ראו עדות הנתבע שכנגד 3 בחקירתו החוזרת בעמ' 21 ש' 28 – 29), ובין משום שלא עלה בידה לוודא קיומם של מקורות מימון לביצוע התשלום הראשון.

כך או אחרת, נראה כי מטרתן של טענותיה המשפטיות של מנוס הייתה לצמצם את נזקיה בדיעבד ככל הניתן, אפילו סתרו הן במפורש את ההתחייבויות שנטלה על עצמה (ראו את עדותו הכנה של הנתבע שכנגד מס' 3 בעמ' 11 לפרוטוקול ש' 27 – 33 ובעמ' 13 ש' 22 – 27) .

דומה כי למטרה זו בדיוק נועד הפיקדון אותו נדרשו המציעים להפקיד בידיה של בזק, ולא מצאתי עילה לחייב את בזק להשיבו לידי מנוס.

עוללות

חרף טענותיה הנמרצות של מנוס, לא מצאתי כי עלה בידה להוכיח שבזק נהגה בחוסר תום לב בשלב קבלת ההצעות וניהול המשא ומתן עם המציעים: עדותו של מר פלפל בתצהירו ובחקירתו הנגדית בקשר לשלב הגשת ההצעות על ידי מנוס ועל ידי המציעים הנוספים לא נסתרה על ידי מנוס, ולא מצאתי כי עלה ממנה פסול כלשהו בהתנהלותה של בזק.

בהקשר זה, לא מצאתי פגם בהחלטתה של בזק, בשלב האחרון של ההתמחרות, אותו שלב שכונה על ידה "best and final", לאפשר למציעים לשפר את הצעתם בפעם האחרונה באמצעות משלוח מכתב למציעים (ראו עדותו של מר פלפל מעמ' 25 שורה 14 עד עמ' 28 ש' 5).

כמו כן, לא עלה ביד מנוס להוכיח שבזק החלה לנהל משא ומתן עם הרוכש הסופי של הנכס (טופ ווסט) עוד קודם ביטולה של העסקה על ידה. מר פלפל תיאר בחקירתו הנגדית את השתלשלות העניינים מול רוכש זה (ראו עמ' 29 לפרוטוקול ש' 2 – 11), ועדותו זו לא נסתרה. ממילא, לא עלה ביד מנוס להוכיח כי בזק הכשילה במכוון את העסקה על מנת לעשות רווח על גבה של מנוס .

סוף דבר

התביעה והתביעה שכנגד – נדחות.

בזק תשלם ל כל אחד מהנתבעים שכנגד 2 ו – 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 58,000 ₪. בזק תשלם אפוא הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 116,000 ₪.

נוכח התוצאה אליה הגעתי איני עושה צו להוצאות בתביעותיהן ההדדיות של מנוס ובזק, למעט האמור לעיל.

המזכירות תשלח את פסק הדין באמצעות הדואר.

ניתן היום, ט"ז תשרי תש"פ, 15 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מנוס-מרום היובל בע"מ
נתבע: בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
שופט :
עורכי דין: