ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנחם מנדל גרינבאום נגד חברת "ליה און ליין" :

16 אוקטובר 2019
לפני: כבוד השופט אלעד שביון

התובע:
מנחם מנדל גרינבאום
ע"י ב"כ עו"ד דמיטרי סדיקוב
-
הנתבעים:

  1. חברת "ליה און ליין"
  2. קנפו יוסף

ע"י ב"כ עו"ד דוד בכור

החלטה

בפניי בקשות מטעם התובע למתן צו למסירת שאלון, הודיה בעובדות וגילוי מסמכים ספציפיים.

מתן צו למסירת שאלון:
סעיף 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובע, כי: "בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

בברע (ארצי) 59112-05-15‏ ‏ גליל מיקרוגלים ישראל (2003) בע"מ נ' אורית מיארה-קטן, 6.10.15, נקבע, בין היתר, כדלקמן:

"תקנה 46(ב) לתקנות קובעת כי לשם מתן צו למענה על שאלון נדרשים "טעמים מיוחדים שנרשמו". אשר למשמעות התקנה נקבע בעניין בן עזרא כי "השימוש בהליך ביניים של שאלון צריך שיהא נדיר ושרק בנסיבות יוצאות דופן ינתן", ובעניין קרוגליאק נפסק כי "אין להפעיל סמכות זו כעניין שבשיגרה, אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, וכאשר האמצעים הדיוניים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך".

הפסיקה האמורה אינה "רשימה סגורה". ....
ניתן להעלות על הדעת "טעמים מיוחדים" נוספים, כגון מסקנה כי קבלת המידע בדרך של שאלון תביא ליעילות רבה יותר של הדיון, לחיסכון בעדויות ובהוצאות. יש לזכור כי מענה על שאלון הוא כלי דיוני, ואין לפרש את תקנה 46(ב) לתקנות באופן שירוקן מתוכן את האפשרות לעשות שימוש בכלי דיוני זה. בצד אלה אין אלא לשוב ולהדגיש כי מענה על שאלון מחייב "טעמים מיוחדים", ויש להיזהר מפני מצב שבו השאלון ומחלוקות בקשר אליו יגרמו לסרבול הדיון ולעיכובו".

מעיון בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה ובתשובה עולה, כי אחת מהמחלוקות העיקריות בתיק הינה שאלת המשכיות העסקתו של התובע, בתחילה בחברת ליה קידום עסקים ולאחר מכן אצל הנתבעת 1 והשלכת נתון זה לגבי זכויותיו של התובע. לטעמי בחלק מהתשובות לשאלות שהתבקשו יהיה כדי לייעל את ההליך, לחסוך בעדויות ולסייע לביה"ד להגיע לחקר האמת בסוגיה האמורה .

בנסיבות אלה מצאתי להורות לנתבעים להשיב במסגרת תצהיר ערוך כדין על השאלות שמספרן 3, 4, 5, 6, 7, 8, 11, 13, 15, 16. יתר השאלות הינן שאלות שניתן יהיה לברר אותן במסגרת הליך ההוכחות בתיק זה. תצהיר מטעם הנתבעים יוגש עד ליום 7.11.19.

הודיה בעובדות:
מעיון בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, עולה כי אין הליך של דרישה להודות בעובדות כפי שקיים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 103).

גם אם היה מקום לאימוץ תקנה 103 לתקנות סדר הדין האזרחי, עדיין בהתאם לאותה תקנה לא ניתן לחייב בעל דין להודות בעובדה. הסנקציה המוטלת על בעל דין שסרב להודות בעובדה או שלא הגיב לבקשה הינה חיובו בהוצאות הכרוכות בהוכחת העובדה או המסמך. בנסיבות אלו הבקשה נדחית.

גילוי מסמכים:
תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון במסמכים וקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו ב"קלפים גלויים" (ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ (22.12.05)). במסגרת זו, "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" (בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה - פרופ' אברהם עוז (14.5.08)).

בעניין אבנצ'יק (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.3.07)) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי השאלה הראשונה שיש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך וזאת בהתבסס על מבחן כפול, צר ורחב. ההיבט הצר (או תנאי הסף) - במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז).

לפיכך, ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון אם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו – דוגמת הכבדה, פגיעה בפרטיות וכיו"ב, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (רע"א 9322/07Gerber Products Company - רנדי בע"מ (15.10.08)).

מלאכת האיזון נעשית על פי אמת המידה של מידתיות, כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה, היינו – ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.1.11)).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה ובתשובה להלן החלטתי.

תדפיס חשבון עו"ש מיום פתיחת החברה / הנתבעת 1 כולל פירוט ההכנסות וההוצאות; מאזנים ודוחות מרואה חשבון של הנתבעת 1; דו"ח רווח והפסד של הנתבעת 1; דו"ח לקוחות של הנתבעת 1; דו"ח ספקים של הנתבעת 1; העתקי תלושי שכר של כל העובדים של הנתבעת 1; הסכם שכירות של המשרדים במשה דיין של הנתבעת 1; הסכם שכירות משרדים בראש העין של הנתבעת 1 –

במסגרת הבקשה ציין התובע באופן כללי, כי גילוי המסמכים המבוקשים יאפשר לביה"ד ולתובע לקבל תמונה מלאה וכי המסמכים נוגעים לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. בתגובה ציינו הנתבעים, כי המסמכים המבוקשים הינם מסמכים סודיים אשר אין להם כל רלבנטיות לתביעה. מדובר בדוחות כספיים סודיים וגילוי תלושי השכר של העובדים עלול לפגוע בפרטיותם. במסגרת תשובה טען התובע, כי לנוכח המחלוקת לגבי המשכיות העסקתו אצל הנתבעים לאחר שעבד בחברת ליה קידום עסקים וטענתו, כי הנתבעת 1 המשיכה לפעול במקום חברת ליה קידום עסקים והלקוחות הועברו אליה והמשיכו לקבל טיפול ממנה, קיימת רלבנטיות לגילוי המסמכים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה.
ספק בעיניי האם בתדפיס חשבון עו"ש, מאזנים ודוחות כספיים, דו"ח רווח והפסד, דו"ח לקוחות ודו"ח ספקים יש כדי להוכיח, כי הנתבעת 1 המשיכה את פעילותה של חברת ליה קידום עסקים, שכן בדוחות הכספיים ובתדפיס העו"ש יהיו נתונים לגבי הפעילות השוטפת של הנתבעת 1 ואף אם יש בהם נתון כזה או אחר לגבי קשר עסקי עם ליה קידום עסקים, הרי שהפגיעה הגורפת בפרטיות הנתבעת 1 וחשיפת סודותיה המסחריים גוברת על חשיפת אותו נתון, ככל שקיים (בייחוד כאשר ניתן צו למסירת שאלון בסוגיה האמורה).
לעניין דוחות הלקוחות והספקים הרי שלא ניתן יהיה לדעת מהדוחות אם מדובר בלקוחות וספקים שעבדו עם חברת ליה קידום עסקים ואף אם עבדו איתה אין בכך כדי להוכיח את טענת התובע בדבר המשכיות העסקתו.
לגבי תלושי השכר של העובדים בנתבעת 1 מצאתי כי מסמכים אלו אינם רלבנטיים לתביעת התובע וגילוי המסמכים כאמור יש בו משום פגיעה ניכרת בפרטיות צדדים שלישיים.
לגבי הסכמי השכירות הרי שלא הובהרה רלבנטיות ההסכמים לתביעה.

דו"ח הכספים שהועברו לתובע בגין שכר עבודה ובונוסים –

לטענת התובע דו"ח כאמור יסייע להבין האם שולמו לתובע כל הכספים המגיעים לו מהנתבעת. בתגובה ציינו הנתבעים, כי צורפו כל תלושי השכר המשקפים את הכספים ששולמו לתובע. בתשובה ציין התובע, כי הוא לא קיבל בפועל את הכספים המצוינים בתלושי השכר וכן לא קיבל בונוסים שהנתבעים התחייבו לשלם לו על המכירות שביצע.

בהתחשב בטענת התובע, כי לא קיבל את הסכומים המפורטים בתלושי השכר, ימציאו הנתבעים לתובע עד ליום 7.11.19 אסמכתאות לתשלומים המפורטים בתלושי השכר. לנוכח טענת הנתבעים לפיה מלוא הסכומים ששולמו לתובע מפורטים בתלושי השכר התייתר הצורך בהמצאת דו"ח כמבוקש.

העתק הזמנה לשימוע, העתק פרוטוקול שימוע, העתק הודעה מוקדמת לפיטורים והעתק מכתב פיטורים –

מעיון בתגובת הנתבעים עולה, כי לתגובה צורפו הזמנה לשימוע ופרוטוקול השימוע. כמו כן צוין בתגובה, כי התובע הודיע במהלך השימוע על רצונו להתפטר עקב מצבה הקשה של הנתבעת ולכן לא ניתן לו מכתב פיטורים. התובע הבהיר בתשובה מטעמו, כי הוא פוטר לאלתר, לא נמסרה לו הזמנה לשימוע וכלל לא נערך לו שימוע.

לנוכח גילוי המסמכים של הזמנה לשימוע ופרוטוקול שימוע (מבלי שביה"ד מביע עמדה לגבי הטענה, כי הזמנה לשימוע לא נמסרה לתובע וכי לא נערך לו שימוע) והבהרת הנתבעים לפיה לא ניתן לתובע מכתב פיטורים, הבקשה נדחית.

סוף דבר:
הבקשות התקבלו בחלקן. ב נסיבות העניין אינו עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז תשרי תש"פ, (16 אוקטובר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: מנחם מנדל גרינבאום
נתבע: חברת "ליה און ליין"
שופט :
עורכי דין: