ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמעון שפרונג נגד המוסד לביטוח לאומי :

15 אוקטובר 2019
לפני: כבוד השופט אלעד שביון

המבקש (התובע) :
שמעון שפרונג
ע"י ב"כ עו"ד שני חזון ויסמן
-
המשיב (הנתבע) :
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד כהן דניאל

החלטה

לפניי בקשת התובע להורות לנתבע להמציא לידיו את מלוא חוות דעת רופא המוסד בעניינו, לרבות ההתכתבות המלאה בין רופא המוסד לבין פקיד התביעות מיום 14.5.18 (להלן - "הבקשה").

רקע עובדתי וטענות הצדדים:
ביום 25.3.19 הגיש התובע, נוקד בעיסוקו, תביעה להכיר באירוע מיום 20.12.17 כ"פגיעה בעבודה" שגרם לו לטענתו לפגיעה בגבו.

ביום 14.7.19 הוגשה הבקשה מושא ההחלטה דנן.
בבקשה נטען כי התובע פנה לנתבע בבקשה לקבל לידיו את מלוא התיעוד הרפואי שצורף לתיק התביעה עליו התבסס הנתבע בהחלטתו לדחיית התביעה. לטענת התובע, הנתבע המציא לו התכתבות חלקית של רופא המוסד עם פקיד התביעות, כאשר חלק ממנה הוס תר באמצעות דף חלק שהונח על המסמך. על מנת שהתובע יוכל לנהל הליך הוגן ועל מנת להגיע לחקר האמת, מבוקש להורות לנתבע להמציא לתובע את מלוא חוות דעת רופא המוסד, לרבות ההתכתבות המלאה מיום 14.5.18 בין רופא המוסד לבין פקיד התביעות.

לטענת הנתבע, התייעצות בין פקיד התביעות לבין רופא המוסד היא "התייעצות פנימית". לפי סעיף 9(4)(ב) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק חופש המידע") וההלכה הפסוקה הרשות אינה חייבת למסור מידע זה. חסיונם של דיונים פנימיים ומסמכים פנימיים נועד בעיקרו לאפשר קיום דיונים כנים במסגרת פעולתה של הרשות. לפיכך, התרת הצגת המסמך מהווה מדרון חלקלק שיפגע בנתבע כרשות ציבורית ולא יאפשר לפקידי התביעות לבצע את עבודתם נאמנה ולנהל ביניהם שיח חופשי.

בתשובה לכך טען התובע כי משמדובר בחוות דעת שעל בסיסה נדחתה תביעת התובע, אזי שחוות הדעת הזו מהווה מסמך רלבנטי ואין המדובר בהתייעצות פנימית בין פקידי המוסד. לפיכך, ומשהנתבע הוא גוף ציבורי העוסק בביטחון סוציאלי שחלה עליו חובת הגינות מוגברת ובתוך כך שקיפות רחבה, אין זה ראוי שהוא מסתתר מאחורי הטענה של תכתובת פנימית כדי למנוע גילוי חומר שיאפשר לתובע לנהל הליך הוגן.

דיון והכרעה:
לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד ולאמור בנספח א' שצורף לבקשה, מצאתי לקבל את הבקשה.

תחילה, יצוין כי בקשה לגילוי ועיון במסמכים במסגרתו של הליך משפטי צריכה להיבחן לפי הכללים לגילוי ועיון במסמכים. דהיינו עליה להיות מוכרעת לפי תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991. חוק חופש המידע אינו רלוונטי לבקשה שלפניי (ברע (ארצי) 44653-05-14 גרשי יוסף הלר - המוסד לביטוח לאומי, 28.5.14; ברע (ארצי) 7861-09-15 דוד מינגוב – המוסד לביטוח לאומי, 24.9.15) .

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון במסמכים וקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

בעניין אבנצ'יק (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.3.07)) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי השאלה הראשונה שיש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך וזאת בהתבסס על מבחן כפול, צר ורחב.
ההיבט הצר (או תנאי הסף) - במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון אם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו – דוגמת הכבדה, פגיעה בפרטיות וכיו"ב, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (רע"א 9322/07Gerber Products Company - רנדי בע"מ , 15.10.08).

בענייננו, מעיון בנספח א' לבקשה, שהוגש לתובע באופן חלקי בדרך של הסתרת האמור בחלק העליון שלו, עולה כי אכן, כטענת התובע, עסקינן בחוות דעת רופא המוסד בעניינו בהמשך לשאלות שהוצגו לו מטעם פקיד התביעות.
במסמך שהוגש מצוין מפורשות "חוו"ד הרופא" והוא מתייחס למצבו הרפואי של התובע בעניין הליקוי בגבו, ליקוי אותו מבקש התובע שיוכר כ"פגיעה בעבודה".
לפיכך, ודאי שמסמך זה רלבנטי לבירור התביעה, בהתחשב בכך שהחלטת הנתבע לדחות את תביעת התובע נשענה גם עליו.

אף הנתבע ראה במסמך זה כרלבנטי לבירור ההליך ולראיה המציא אותו לידי התובע, אלא שבחר להסתיר את כל החלק העליון שלו. עם זאת, על מנת שהתובע יוכל ללמוד כהלכה את האמור במסמך זה ולהבין היטב את תשובות רופא המוסד במסגרתו, קל וחומר משהוא היווה בסיס להחלטת הנתבע לדחות את תביעת התובע, היה על הנתבע להציג לו אותו במלואו.

מניעת עיון במסמך טעונה, ככלל, הוכחתו של חיסיון או אינטרס מוגן אחר. הנתבע פטר את עצמו מכך בהצגת טיעון בעלמא של דיוניים פנימיים ומסמכים פנימיים ללא כל הסבר ונימוק בתמיכה לכך. חוות דעת רפואית בעניינו של התובע, שמטבע הדברים השליכה על החלטת הנתבע לגביו, אינה יכולה לחסות תחת טענות אלה. לתובע זכות יסודית לגילוי החומר ולעיון במסמכים הקשורים בעניינו עליהם ב יסס הנתבע את החלטתו ובהיעדר אינטרס מוגן יש להתיר את הגילוי. מלבד טענה כללית של הנתבע, לא הוצג כל נימוק קונקרטי שמתייחס לנסיבות המקרה שלפניי, שיש בו כדי להצדיק סטייה מכך.

יפים לענייננו דבריו של כבוד השופט ארמון בבל (נצ') 9826-04-12 אלחנדרו לוקיאק - המוסד לביטוח לאומי, 25.9.12:

"זכותו של התובע לדעת מה החומר הרפואי בעניינו שנמצא אצל הנתבע, אינה נובעת מחוק חופש המידע.
התובע אינו מעוניין בקבלת מידע כללי המצוי אצל הנתבע, אלא מידע ספציפי בעניינו של התובע עצמו. זכות כזו של התובע היתה קיימת עוד טרם חקיקת חוק חופש המידע.
מדובר בענין של הגיון בסיסי והגינות בסיסית.
הנתבע קיבל לידיו את החומר הרפואי הנוגע לתובע מכח ויתורו של התובע על הסודיות הרפואית, ויתור שנעשה לשם כך שהנתבע יוכל לקבל החלטה בעניינו של התובע.
על סמך אותו חומר רפואי, גיבש רופא מומחה מטעם הנתבע עמדה רפואית בעניינו של התובע, ואין כל סיבה הגיונית למנוע מהתובע לדעת מה עמדתו של רופא הנתבע.
כל עוד אין התוויה רפואית כנגד מסירת המידע למבוטח, נראה לי כי אסור לנתבע להסתיר מאת המבוטח את החומר הרפואי הנוגע אל המבוטח עצמו ואשר מצוי ברשות הנתבע.
משהזכות לקבלת חוות הדעת אינה נובעת מחוק חופש המידע, אין רלוונטיות לעובדה שמדובר ב"התייעצות פנימית", ואין משמעות לאמור בסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע. ..."

זאת ועוד, כבר נפסק כי כאשר מבוטח מבקש לעיין בפרוטוקולים או בחוות דעת של רופאים שבדקו אותו לקראת הדיון בעניינו אצל הרופא המוסמך, זכותו לקבל את הפרוטוקולים או את חוות הדעת (עבל (ארצי) 13096-12-11 המוסד לביטוח לאומי - אהרון סלע, 30.5.13). קביעה זו יפה גם לענייננו ולו מן הטעם כי לבעל דין זכות לקבל מסמכים רפואיים הנוגעים אליו ישירות ועל בסיסם התקבלה החלטה בעניינו.

לפיכך, נקבע בזאת כי על הנתבע לגלות לתובע את חוות הדעת הרפואית בעניינו מיום 14.5.18 כשהיא מלאה ושלמה (ולא כפי שהומצאה לו), לרבות השאלות שהופנו לרופא ע"י פקיד התביעות.

הנתבע יגלה לתובע את המסמכים כאמור עד ליום 7.11.19.

סוף דבר:
הבקשה מתקבלת.

הוצאות הבקשה יישקלו בסיום ההליכים.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תש"פ, (15 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שמעון שפרונג
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: