ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נועם אברהם קלופר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

התובע:
נועם אברהם קלופר
ע"י ב"כ עו"ד רן וייס

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירלי ברדוגו

החלטה

האם הפגיעה במרפקו של מעצב תעשייתי נגרמה לו עקב שימוש בעכבר מחשב – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת בית הדין בתיק דנא.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות והמחלוקת בין הצדדים:

1. התובע יליד 1981 עובד כמעצב תעשייתי.

2. התובע הגיש תביעה למל"ל להכיר באפיקונדליטיס ובתעלה הרדיאלית בהן הוא לוקה כפגיעה בעבודה.

3. הנתבע דחה את התביעות.

4. הצדדים חלוקים אם הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על פי תורת ה מיקרוטראומה או כ מחלת מקצוע.

טענות הצדדים:

טענות התובע:

1. התובע מבצע במסגרת עבודתו תנועות כנדרש בפריט 26 לחלק א' למחלות המקצוע וכן בפריט 13 לחלק ב' לרשימה.

2. התובע הוכיח כי עבודתו כרוכה בתנועות חד גוניות חוזרות ונשנות של אצבעותיו, כף ידו הימנית, האמה ו מרפק ימין.

3. לחלופין טוען התובע כי הוכחה תשתית עובדתית – הכוללת תנועות חוזרות ונשנות של כף יד ימין והאצבעות, האמה ו מרפק ימין המבוצעת ברציפות במשך רוב שעות עבודתו.

4. שאר טענות התובע יועלו במסגרת הכרעה זו.

טענות הנתבע:

1. הליקויים הנתבעים הם במרפקים, להבדיל מכפות הידיים. לכן הסוגיה העומדת להכרעת ביה"ד היא רק האם הונחה תשתית עובדתית ביחס למרפקים.

2. התובע לא הוכיח את תנאי עבודתו שכן לא זימן עדים. התובע לא הוכיח שימוש שונה בעכבר מהמקובל. התובע עבד כשכיר ויכול היה להזמין עמיתים לעבודה אשר הכירו את תנאי עבודתו.

3. התובע לא הביא ראיה אובייקטיבית לתמיכה בטענתו באשר להיקף משרתו ועבודה בשעות נוספות.

4. לטענת התובע הוא ביצע תנועות חוזרות ונשנות לצורך תפעול עכבר המחשב. שימוש רגיל וסביר בעכבר מחשב אין בו כדי לגרום לחץ משמעותי על שורש כף היד. לצורך שימוש בעכבר נדרשת תזוזה קלה ומינורית של יד ימין. אין להניח שהתובע השתמש בעכבר בדרך שונה מכפי שמקובל. השימוש בעכבר הוא באמצעות לחיצות והזזות קלות ביותר של העכבר. אין הפעלת לחץ על המרפקים. התביעות נסובו על פגיעה במרפקים ולא בכף היד.

5. לא נעשו תנועות חוזרות ונשנות באמצעות המרפק הימני.

6. אף אם נדרשת רמת דיוק גבוה מצִדו של התובע בעבודתו הרי שזו איננה מחייבת הפעלת לחץ פיזי על העכבר או ביצוע תנועות חזקות בידיים ובוודאי שאין צורך בתנועות חוזרות ונשנות המפעילות כוח פיזי על המרפקים בתדירות גבוהה.

7. התובע לא הוכיח תנועות חוזרות ונשנות הדומות במהותן באמצעות כפות הידיים או שורש כף היד או באמצעות המרפקים.

8. התובע לא עמד בתנאים הקבועים לצורך הכרה במחלת מקצוע.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את עדות התובע, עיינ תי במסמכים שהוצגו ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להעביר את עניינו למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי.

"מחלת מקצוע", כהגדרתה לפי סעיף 79 לחוק, היא "מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו".

אם כן, על פי על פי הוראות החוק, הכרה במחלה הבאה בגדר "פגיעה בעבודה" שהיא "מחלת מקצוע" מותנית בקיומם של שלושה תנאים מצטבר:
(א) המחלה נקבעה כ"מחלת מקצוע";
(ב) המבוטח חלה בהיות המחלה קבועה כמחלת מקצוע;
(ג) המבוטח חלה במחלת המקצוע עקב עבודתו אצל מעבידו".

סעיף 46 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, קובע חזקת מחלת מקצוע: "מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השניה שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט בטור 2 תוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך".

על פי הפסיקה הנטל להוכיח כי לא קיים קשר סיבתי במחלת מקצוע הוא על המל"ל :

"עת מדובר במחלת מקצוע, לא מוטל על המבוטח (במקרה הנדון על שאיריו) להוכיח קשר סיבתי מעל 50% בין תנאי העבודה לבין המחלה, כבמקרה של תביעה להכרה בפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה, אלא על המוסד לביטוח לאומי להוכיח כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה." (ברע (ארצי) 18787-03-16 מרים דז'אלובסקי - המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 27.11.16 – פורסם במאגרים האלקטרוניים. שם סעיף 3.2).

התובע הוכיח הוא מבצע תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף היד והמרפק. התובע לא העיד עדים מטעמו אולם עדותו תוך שהוא מדגים את דרך עבודתו הייתה מהימנה ואף צורף שאלון למעסיק התומך בגרסת התובע (נת/1):

"עבודה עם עכבר מחשב. עבודה מול מסך מחשב. מתבצע בישיבה.
מדי פעם סקיצות ציור ידניות.
3. באיזו תדירות מבצע העובד את הפעולות? כל יום.
4. כמה זמן במשך היום מבצע העובד כל פעולה? 9 שעות.
5. האם העובד מבצע אותה עבודה יום יום? כן."

מהראיות עלתה התשתית העובדתית הבאה:

1. התובע עובד מעל 6 שנים כמעצב תעשייתי (מעצב מוצר).

2. התובע עובד במשרה מלאה.

3. עיקר עבודתו עם עכבר MX Master של חברת LOGITECH (עמ' 4 לפ' שורות 23-20).

4. במהלך עבודתו התובע מניח את ידו על גבי העכבר (פעולה שגרתית עם עכבר) ומרפקו מונח על שולחן העבודה (עמ' 5 לפ' שורות 9-7, 19-13).

5. התובע מבצע פעולות הזזה של העכבר, כאשר שורש כף היד מונח על גבי העכבר (עמ' 4 לפ' שורות 18-17, 31-28). על גבי העכבר קיימים לחצנים בצד ושני לחצנים קדמיים, והתובע משתמש באגודל ובאצבעותיו על מנת ללחוץ על הלחצנים. בעת שהוא לוחץ על הכפתור, שאר אצבעותיו מתרוממות כלפי מעלה (עמ' 5 לפ' שורות 9-7).

6. התובע מבצע תנועות עדינות עם העכבר, מאחר שמדובר בעבודה שדורשת דיוק רב.

7. התובע אינו מרים את המרפק בזמן העבודה עם העכבר (עמ' 6 לפ' שורות 6-5).

התובע הוכיח אפוא כי הוא מבצע תנועות חד גוניות של האצבעות תוך לחיצה על העכבר, כף היד והמרפק וכן הוא מזיז את העכבר עם היד והמרפק על גבי המשטח .

פריט 26 לחלק א' לתוספת השניה לתקנות המל"ל (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) קובע:
"דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק - עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות ברציפות"

פריט 13 לחלק ב' לתוספת השנייה לתקנות המל"ל קובע:

"שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך - עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב"

משכך, התובע הוכיח כי הונחה תשתית עובדתית לקיומה של מחלת מקצוע.

כמו כן התובע מבצע תנועות חוזרות ונשנות של כף היד והאצבעות, האמה והמרפק על פני רוב שעות העבודה עת הוא מזיז את העכבר על פני משטח העבודה.

על פי ההלכה הפסוקה, כדי שיכיר בית הדין כי פגיעה כלשהי נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה צריך שיתקיימו שני תנאים:

"...האחד - קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה, של טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נושרות. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

השני - על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות דעת של מומחה - רופא, היכול לאבחן בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע..." (עב"ל 313/97 המוסד - אשר יניב פד"ע לה 529, 532 (1999)) (ההדגשה במקור).

עניינו של התובע יועבר למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי למחלת התובע.

החלטה על מינוי מומחה תישלח לצדדים בנפרד.

ניתנה היום, י"ד תשרי תש"פ, (13 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

קלדנים: רינת אברג'ל /אסף כהן


מעורבים
תובע: נועם אברהם קלופר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: