ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שופרסל בע"מ נגד Kalab Gebremadhin :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים), גב' אורית הרצוג
נציג ציבור (מעסיקים) מר אבינועם בן יצחק

המערערת
שופרסל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אייל ארז ושגיא אסמן
-
המשיבים
1. Kalab Gebremadhin
ע"י ב"כ עו"ד דניאל ועקנין

2. מגה קמעונאות בע"מ
3. א.ס. אבטחה מקצועית בע"מ

פסק דין

1. ערעור על החלטת הרשמת קארין ליבר-לוין, מיום 9.2.2019, (בתיק סע"ש 50575-08-18 ), אשר דחתה בקשה לחייב את המשיב מס' 1 (להלן – המשיב) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המערער, וזאת בהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 116א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות).

2. כפר בפתח הדברים נבהיר כי ערעור זה נדון במסגרת תביעה העוסקת בתקופת עבודה בת כשלוש שנים, שהסתיימה ביולי 2018. במסגרת זו, התביעה כנגד המערערת מוגבלת לתקופה בה המשיב הוצב בחצריה, במחלקת הבשר בסניף שופרסל דיל בראשון לציון (לטענת המשיב – במחלקת הדגים) , במשך תשעה חודשים בלבד, מפברואר עד אוקטובר 2015.

עוד יש לציין כי ההחלטה נשוא הערעור ניתנה לאחר שהמשיב העיד בעדות מוקדמת ועזב את ישראל לקנדה.

3. בהחלטה נשוא הערעור נקבע כי על פי הוראת תקנה 116 א' לתקנות, הכלל הוא חיובו של התובע בהפקדת ערובה, למעט המקרים המנויים בחוק, היינו - המצאת ראשית ראייה, הוכחת יכולת פירעון או קיומם של טעמים מיוחדים.

בעניינם של בעלי הדין כאן, קבעה הרשמת כי הסכם התקשרות בין המערערת ובין המעסיק הפורמלי (המשיבה מס' 3), לתשעה חודשים בלבד, מעורר תהיות לגבי קציבת תקופת ההתקשרות. הרשמת הוסיפה שעל פי עדות המשיב, הוא לא קיבל תלושי שכר ותלוש השכר היחיד שהוצג לגבי תקופת העבודה אצל המערערת, נושא שם של חברה שאינה המשיבה מס' 3. הרשמת הוסיפה וציינה כי מדובר בתלוש לחודש 10/15 שבו צוין כי תחילת העבודה היא בחודש 2/15.

בהחלטה נקבע עוד כי עדות המשיב, לפיה סוכם איתו על שכר שעתי של 30 ₪ לא נסתרה.

אחד מהשיקולים בהחלטת הרשמת היא העובדה שהמשיבה מס' 3 נמצאת בהליכי פירוק, עניין שיש לו השלכה על יכולתו של המשיב להיפרע ממנה, במיוחד מקום בו אין לו תלושי שכר ממשיבה זו.

הרשמת הוסיפה וקבעה כי שאלת חיוב המשתמש, היינו המערערת, היא שאלה מורכבת שיש לברר בהליך הוכחות, כאשר אחד המקרים שהוכרו בפסיקה כמצדיקים חיוב של המשתמש, הוא מקום בו הקבלן אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו כמעסיק. מאחר שנסיבות אלה מתקיימות גם בעניינו של המשיב, שגם אינו אוחז בתלושי שכר מהמשיבה מס' 3, הרשמת סברה כי מדובר בנסיבות המצדיקות את דחיית הבקשה ומהוות "ראשית ראיה" התומכת בגרסת המשיב בתביעתו.

הרשמת הוסיפה כי העובדה שהמשיבה מס' 3 נמצאת בפירוק מהווה טעם מיוחד המצדיק את שחרור המשיב מהפקדת ערובה.

3. לטענת המערערת, הרשמת התעלמה מכך שההתקשרות של המערערת עם המשיבה מס' 3 היתה התקשרות אותנטית עם קבלן כח אדם, כי מדובר בתקופת העסקה קצרה וכי גם על פי עדות המשיב בבית הדין, הוא קיבל סכומים העולים משמעותית מהסכומים להם היה זכאי בגין עבודתו עבור המערערת, כפי שעולה מתלושי דמה שהמערערת הפיקה, במסגרת ההתחשבנות עם המשיבה מס' 3.

המערערת הוסיפה וטענה כי המשיב אישר שכל ההתקשרות שלו היתה עם "ולדימיר" שהוא נציג של המשיבה מס' 3, כך שלא התקיימו עם המשיב יחסי עובד – מעסיק. עצם העובדה שהמשיב הועסק אצל המערערת רק תשעה חודשים אינה מנוגדת לדין והפסיקה הכירה בכך. על כן נתון זה אינו יכול להישקל לחובת המערערת בהקשר של בחינת הבקשה להפקדת ערובה על ידי המשיב. עוד נטען כי אין בידי המשיב כל ראיות המצדיקות את חיובה של שופרסל וגם שני התלושים שהמשיב הציג, תומכים בגרסתה לגבי גובה השכר ששולם לו.

4. לטענת המשיב, יש לדחות את הערעור מאחר שהמערערת נוהגת כשיטה לבקש שעובדים זרים יפקידו ערובה בתביעות כנגדה. עיקר טענותיו של המשיב בערעור מבוססות על החלטות וראיות שנשמעו בהליכים מקבילים שגם בהם המערערת נתבעה על ידי עובדים זרים, מאריתריאה או סודן, כ"משתמש" ולא כמעסיק ישיר.

5. לאחר הגשת טיעוני הצדדים בערעור, המשיב הוסיף והפנה לפסק דין שניתן בהליך אחר, כנגד המערערת. לא מצאנו כי יש בפסק הדין אליו המשיב הפנה כדי לסייע בערעור זה, העוסק בשאלת חיובו שלו בהפקדת ערובה, על יסוד הראיות לכאורה שהוצגו בהליך זה. זאת במיוחד כאשר הקשר בין המשיבה כאן ובין התובע בהליך המקביל, כלל לא הובהר. על פני הדברים, מקריאת פסק הדין עולה כי מדובר בתקופת העסקה שונה וגם בתפקיד שונה, כך שספק את הנפסק שם רלוונטי למשיב. עוד יש לציין כי בהליך אליו המשיב הפנה, התביעה התקבלה רק בחלקה ולכאורה עניין זה יכול להוות נימוק לקבלת הבקשה כאן להפקדת ערובה, בשים לב לכך שבגין 9 חודשי עבודה נתבעו כ – 30 אלף ₪.

6. המשיבות מס' 2 ו – 3 לא הגיבו לערעור.

7. לאחר שעיינו בכתבי הטענות בתיק העיקרי, על נספחיהם, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור, וזאת למרות שהכלל הוא כי ערכאת הערעור לא תמהר להתערב בשיקול דעתה של הערכאה קמא, במיוחד בהחלטות דיוניות (דב"ע 97 /3-398 ג'י. טי. אי. בי. תקשורת (1991) בע"מ - קרוגליאק, פד"ע לא 269, 277 (1998); בר"ע (ארצי) 25084-12-18 חזקי – אלסטר, 20.1.19).

7. להלן נימוקינו למסקנה זו –

א. לפי לשון תקנה 116א' לתקנות, שופט או רשם רשאים לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע. לגבי תובע שאינו תושב ישראל או אזרח אחת המדינות בעלות האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי) , תשכ"ט – 1969, נקבע שתובע כאמור יחוייב בהפקדת ערובה, אלא אם הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו או מטעמים מיוחדים שיירשמו.

מאחר שאין חולק שהמשיב הוא נתין אריתריאה, אינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות החתומות על האמנה, הרי משהוגשה בקשה להפקדת ערובה, הכלל הוא כי יש לחייב את התובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבעת, אלא אם התקיימו החריגים הקבועים בתקנה. היינו, אם המשיב (התובע) הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו או מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ב. הרשמת מצאה ראשית ראיה להוכחת התביעה כנגד המערערת, בעדותו של המשיב לגבי גובה שכרו, בעובדה כי המעסיק הפורמלי נמצא בהליכי פירוק ובהסכם התקשרות המוגבל לתשעה חודשים.

ג. להבנתנו, נתונים אלה אינם מצדיקים את דחיית הבקשה. ראשית, על מנת להדוף בקשה להפקדת ערובה, על התובע להציג ראשית ראיה. קושי במיצוי זכויות (כגון העדר תלושים או פירוק של המעסיק), אינם מהווים ראיה או אף ראשית ראיה.

אשר להסכם ההתקשרות לתשעה חודשים, לאור הפסיקה (ע"ע (ארצי) 472/09 גולן – או אר אס משאבי אנוש בע"מ, 12.9.10), עניין זה כשלעצמו אינו מהווה שיקול לדחיית הבקשה להפקדת ערובה. בוודאי כאשר אין חולק כי המשיב הועסק רק 9 חודשים בחצרי המערערת (בשונה מפסק הדין אליו המשיב הפנה).

ד. בבחינת הראיות שהמשיב הציג, קיים רק צילום של מעטפה, עליה נתוני שכר שונים ואשר המשיב קושר אותה למערערת. ראיה זו כשלעצמה אינה תומכת בטענות המשיב בהתייחס למערערת. על הצילום של המעטפה לא מופיע שם המערערת. מכל מקום, גם על פי עדות המשיב, הסכומים שקיבל בפועל עולים משמעותית על הסכומים שנרשמו בתלוש. למרות זאת, אין כל ראיה מצד המשיב (למעט עדותו בעל פה), לגבי גובה השכר. לא למותר לציין כי המשיב העיד רק לגבי שכרו השעתי, אך אין כל ראשית ראיה לגבי הסכומים שקיבל מדי חודש בחודשו.

ה. גם לא מצאנו עיגון לקביעת הרשמת לפיה עדות המשיב לגבי גובה שכרו לא נסתרה. זאת במיוחד כאשר בשלב בו הבקשה נבחנה, רק המשיב העיד ועדותו אינה מתיישבת עם הראיות שהוצגו בשלב זה על ידי המערערת, לפיהן שכרו היה נמוך יותר (ר' למשל בתלושי הדמה שהוצגו).

ו. לאמור לעיל נוסיף כי איננו סבורים כי העובדה שהמעסיק הפורמאלי נתון בהליכי פירוק, מהווה טעם מיוחד לדחיית בקשתה של המערערת בנושא הערובה. את שאלת הפקדת הערובה יש לבחון באספקלריה של התביעה שהמשיב בחר לנהל כנגד המערערת ולא ביחסי המשיב עם נתבעים אחרים בהליך . בראות עינינו, סיכויי הצלחת גביית סכומים כאלה ואחרים מנתבע אחר בהליך, אינם שיקול שיש לקחת בחשבון במסגרת בקשה להפקדת ערובה (בשונה, למשל, מקביעות עובדתיות או הטלת חבות משפטית, במסגרת פסק דין שיינתן עם תום ההליך ולאחר שמלוא התמונה הראייתית תיפרש בפני בית הדין ).

ז. עוד מצאנו כי בהחלטת הרשמת לא ניתן משקל כלל לעובדה כי המשיב כבר עזב את ישראל ולא הצביע על נכסים כאן או אפשרות אחרת לשאת בהוצאות שיושתו עליו, אם התביעה כנגד המערערת תדחה. גם עניין זה מהווה נימוק לקבלת הערעור.

8. שקלנו אם לאור האמור לעיל יש להחזיר את הדיון בבקשה להכרעת הרשמת, אשר תקבע את גובה הערובה שיתן המשיב. על מנת שלא להאריך את ההליכים, במיוחד כאשר עסקינן בהליכים מקדמיים וכאשר ההכרעה בנושא תתקבל על יסוד כתבי הטענות שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי אין מניעה ששיעור הערובה יקבע על ידנו.

9. בשים לב לשיקולים שפורטו לעיל מחד גיסא, ומאידך גיסא - מאחר שמשמעות קבלת הבקשה הינה הגבלה בפועל של זכות הגישה לערכאות, יש לקבוע שיעור ערובה מתון, שיאזן בין זכותה של המערערת להיפרע מהמשיב אם התביעה תדחה ובין זכות הגישה של המשיב לבית הדין לעבודה. בעניין זה נפסק שבקביעת סכום הערובה יש לנהוג במתינות, בהתחשב בגובה ההוצאות המוטלות בבית הדין לעבודה (ר' למשל בע"ע (ארצי) 9197-04-17 זעזוע – שטרית, 5.11.17).

בנסיבות העניין, בהתחשב במעמדו של המשיב ובסכום הנתבע מאת המערערת, מצאנו כי שיעור הערובה ההולם הוא 2,000 ₪ ועל המשיב להפקידו בקופת בית הדין בתוך 30 ימים מקבלת פסק דין זה.

10. סוף דבר – הערעור מתקבל.

המשיב יפקיד בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, 2,000 ₪ כערובה להוצאת המערערת.

אם הסכום לא יופקד במועד שנקצב, התובענה תמחק.

מאחר שהערעור התקבל, מבוטל חיוב המערערת בהוצאות, אשר הוטל עליה במסגרת ההחלטה נשוא הערעור.

ניתן היום, ג' תשרי תש"פ, (02 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

אורית הרצוג, נציגת ציבור (ע ובדים)

דגית ויסמן, שופטת

אבינועם בן יצחק,
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: שופרסל בע"מ
נתבע: Kalab Gebremadhin
שופט :
עורכי דין: