ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם פיקרסקי נגד בי.אס.אייץ.מכשירים ביתיים בע"מ :

בפני כבוד הרשמת הבכיר ה עדי בר-טל

תובעים

1.אברהם פיקרסקי
2.נחמה פיקרסקי (פורמלי)

נגד

נתבעים

1.בי.אס.אייץ.מכשירים ביתיים בע"מ
2.סי.אס. בי. מוצרי חשמל בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית העוסקת באי עמידת היצרן בתנאי אחריות מוצר.
טענות הצדדים
לטענת התובע ביום 31.5.18 רכש תנור המיוצר על ידי חברת בוש מדגם HBG634BB1 (להלן: " התנור"). הנתבעת 1 היא היבואנית של התנור. הנתבעת 2 היא הספקית של האחריות על התנור והיא זו שעמדה עם התובע בקשר לכל אורך תקופת המחלוקת.
בכתב תביעתו טען התובע, כי ביום 17.5.19 בעת שימוש רגיל בתנור, שמע ניפוץ זכוכית והבחין כי הזכוכית הפנימית בתנור (להלן: "הזכוכית") התפוצצה. לטענתו, ביום 21.5.19 פנה טלפונית אל הנתבעת 2 וביקש הגעת טכנאי. הצדדים תיאמו הגעת טכנאי ביום 23.5.19.
ביום 22.5.19 יצרה עמו קשר נציגת הנתבעת 2 ומסרה לו כי עליו להציג לטכנאי חשבונית רכישה. לדידו, במעמד השיחה ציינה הנציגה כי עלות החלפת הזכוכית תהא בסך של 650 ₪ משום שאין אחריות עבור הזכוכית. כן טען, כי מאוחר יותר באותו היום יצרה עמו הנתבעת 2 בשנית וביקשה לבטל את הביקור משום שלא בטוח כי קיימת זכוכית במלאי החלפים. לטענתו הונחה להמתין לשיחה מנציגת הנתבעת 2 לאחר קבלת תשובה ממחסן הנתבעת 2. כך טוען התובע כי הנתבעת 2 הפרה את תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו – 2016 (להלן: "תקנות האחריות"), בכך שלא סיפקה לו שירות טכנאי בתוך שלושה ימים.
לטענת התובע, הנתבעת 2 לא יצרה עמו קשר על אף פניותיו הרבות אליה בימים שלאחר ה22.5.19. משום שמדובר במוצר חשמלי ששימושו דחוף לו מטעמי בריאות ילדיו, פנה אל א. תיקונים בע"מ. ביום 4.6.19 התנור תוקן על ידי טכנאי מטעם א. תיקונים בע"מ על ידי התקנת זכוכית תואמת (לא מקורית) בעלות של 650 ₪.
לטענת התובע, הנתבעת הפרה את התחייבותה בסעיף 1א לתעודת האחריות לפיו: "לא עלה בידינו לתקן את המוצר כאמור לעיל אנו מתחייבים לספק לצרכן מוצר חדש זהה או מסוג ואיכות דומים ושווה ערך או להשיב לצרכן את התמורה ששילם בעד המוצר לפי שיקול דעתנו". על כן עותר התובע לסעד של ביטול העסקה וחיוב הנתבעות בסך של 2,700 ₪.
התובע טען כי בעקבות התנהלות הנתבעת 2 נגרמה לו עוגמת נפש רבה, שכן מדובר במוצר צריכה בסיסי. לטענתו בנו רגיש למוצרי מזון ומשפחתו אינה נוהגת בשל כך לצרוך מוצרי מזון תעשייתיים אלא עושה שימוש תדיר בתנור הביתי לצורך הכנת אוכל. בשל כך עותר התובע לסעד פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 4,000 ₪.
לטענת הנתבעות, לאחר רכישת התנור, התובע לא פנה אליהן לתיאום הגעת מתקין והדרכה לתנור. כך גם לא פנה אליה עם רכישת התנור לצורך הקמתו במערכת וקבלת אחריות מסודרת עם רכישת התנור. לדידן, התובע פנה רק כעבור כשנה והודיע על התנפצות הזכוכית בתנור ולכן הוסבר לו כי עליו להציג הוכחת רכישה, שאם לא כן, ישלם את עלות הקריאה ועלות הזכוכית.
לדידה של הנתבעת 2, פרטיו של הנתבע הועברו לחברת "אלרם" המשמשת כקבלן משנה באיזור ירושלים. חברת אלרם יצרה קשר עם התובע ביום 22.5.19 לפני הגעת הטכנאי לצורך בירור דגם התנור והבאת זכוכית מתאימה מבעוד מועד. לטענתה, לא נאמר מעולם כי קיים מחסור בזכוכית. בכתב הגנתה טענה כי התובע ביטל את ביקור הטכנאי מסיבה שאינה מובנת.
לטענת הנתבעת, ביום 29.5.19 ביקשה נציגה מטעם הנתבעת 2 לשוחח עם התובע בטלפון אך זה סירב. הזמנתו של הטכנאי הפרטי מטעם חברת א. תיקונים בע"מ ביום 4.6.19 הייתה מתייתרת אם היה מוכן לשוחח טלפונית.
לטענת הנתבעת, בהתאם להתראת התובע לפני נקיטת הליכים משפטיים, הסכימה הנתבעת 2 להחליף לו את הזכוכית התואמת למקורית ללא עלות וזה סירב. על אף שהתובע בחר להגיש את כתב התביעה היא מוכנה להשיב לתובע 650 ₪ שהם עלות התיקון שבוצע על ידי א. תיקונים בע"מ וכן להחליף את הזכוכית בתנור על ידה ללא עלות.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים, ולאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
אין חולק בין הצדדים כי הזכוכית בתנור התנפצה בתקופת האחריות שמספקת הנתבעת 2 וכי החלפת חלק זה אינה מוחרגת במסגרת תנאי האחריות.
תקנה 2(א) לתקנות האחריות קובעת כדלהלן:
"יצרן של טובין שנמכרו לצרכן יתקן, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, כל קלקול שנתגלה בטובין במהלך תקופת האחריות, בלא תמורה; נדרשה במסגרת התיקון החלפה של פריט טובין, כולו או חלקים ממנו, תבוצע ההחלפה על ידי היצרן בלא תמורה."
תקנה 6 לתקנות האחריות קובעת כדלהלן:
"(א) תיקון קלקול בטובין בתקופת האחריות יחזיר את הטובין למצב שבו היו אלמלא הקלקול, בכפוף להוראת תקנה משנה (ב).
(ב) היה תיקון הטובין בתקופת האחריות כרוך בהחלפת חלקים בהם, יהיו החלקים המחליפים מקוריים וחדשים.
(ג) לא מילא היצרן אחר הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב), יספק לצרכן טובין חדשים, זהים או מסוג ואיכות דומים ושווי ערך, או ישיב לו את התמורה ששילם בעדם, לפי בחירת היצרן."
תקנה 7(א) לתקנות האחריות קובעת כדלהלן:
"טובין המפורטים בטור א' בתוספת השניה, יתוקנו במענו של הצרכן; נדרשה מעבדה לשם ביצוע התיקון, יעביר היצרן את הטובין למעבדה ויחזירם למענו של הצרכן, בלא תמורה."
תנור הינו מוצר אשר מופיע בטור א' לתוספת השניה בתקנות האחריות ועל כן זהו מוצר אשר יש לתקנו במען התובע אלא אם קיימת תקלה המצריכה תיקון במעבדה.
בהתאם לתקנה 10(ג) בטור ב' לתוספת השניה נקבע, כי יש לתקן את התנור בתוך 3 ימים מפתיחת הקריאה.
איני מקבלת את טענת הנתבעות, לפיה טכנאי לא התייצב הואיל והתובע סירב להציג קבלת רכישה מחד ומאידך סירב לשלם בגין התיקון. נציג הנתבעת מר איציק כהן (להלן: " מר כהן") טען, כי התובע מסר שלא מצא את החשבונית במעמד שיחת הטלפון ביום 21.5.19 (ר' עמוד 2 שורות 17-28 לפרוטוקול מיום 7.10.19).
במעמד הדיון השמיע התובע את שיחת הטלפון שנערכה בינו לבין נציגת הנתבעת 2. במסגרת שיחת הטלפון שומעים באופן ברור את התובע מבהיר כי בידיו קבלת רכישה ואף שאל את הנציגה האם לשלחה במייל. הנציגה הבהירה שאין צורך לשלוח במייל אלא להציגה לטכנאי שיגיע.
נציג הנתבעות טען, כי בשיחה מקדימה מיום 19.5.19 טען התובע, שאין בידיו את הקבלה ולכן נטענה הטענה, אלא שהשיחה הקודמת מיום 19.5.19 אינה רלוונטית עוד, מקום בו יומיים לאחר מכן הבהיר התובע כי הקבלה ברשותו.
משכך מצאתי לדחות טענה זו של הנתבעות.
לא מצאתי ממש בטענת הנתבעות, כי התובע ביטל מסיבה שאינה ידועה את ביקור הטכנאי. התובע צירף לכתב התביעה את תכתובת המיילים בינו לבין הנתבעת 2 כנספח ג' לכתב תביעתו. מעיון בתכתובת זו עולה כי ביום 23.5.19 בשעה 00:28 הנתבע שלח אל הנתבעת 2 בקשה לשלוח טכנאי לא יאוחר מיום 24.5.19.
ביום 29.5.19 בשעה 14.59 פנה שוב התובע אל הנתבעת בבקשה לתיאום תאריך הגעת טכנאי. בפנייתו זו ציין התובע כי "(תיאמו וביטלו)" את ביקור הטכנאי הקודם. באותו היום השיבה הנתבעת 2 לתובע בבקשה לקבלת טלפון ליצירת קשר. התובע השיב כי "ניתן ליצור קשר במייל, אני זמין במייל". אלא שהנתבעת בחרה שלא להשיב לו לתגובתו זו. ביום 30.5.19 התובע פנה שוב אל הנתבעת 2 בבקשה נוספת לקבלת השירות ותיאום הגעת טכנאי אלא שגם הודעה זו לא נענתה על ידי הנתבעת 2.
מתכתובת זו אשר צורפה לכתב התביעה עולה תמונה השוללת את טענות הנתבעת, כי התובע ביקש לבטל את ביקור הטכנאי מסיבה שאינה ידועה אלא להיפך, פניותיו אליה הראו כי דווקא הוא ממתין לתיאום ביקור טכנאי.
לא מצאתי ממש גם בטענת הנתבעת, כי התובע סירב לשלם ועל כן בוטל ביקור הטכנאי ביום 23.5.19 (ר' עמוד 2 שורות 29-30 לפרוטוקול). טענה זו לא נתמכה בכל ראיה (ואף אינה עומדת בקנה אחד עם יתר טענות הנתבעות) . למעלה מן הצורך אבהיר, כי פניותיו החוזרות והנשנות של התובע אל הנתבעת 2 סותרות טענה זו של הנתבעות , שכן לא צוין ב אף אחת מהן כי הוא מסרב לשלם. כל שהבהיר התובע לנתבעות הוא כי הזכוכית כלולה באחריות ולכן אינו צריך לשלם על התיקון.
על כן ולאור האמור לא נותר לי אלא לקבל את טענת התובע כי הנתבעות הפרו את הוראות תקנות האחריות וכי עליהן לפצותו בסך של 650 ₪ בגין החלפת הזכוכית שבוצעה על ידו. כמו כן הנתבעות יחליפו לנתבע את הזכוכית בתנור, לזכוכית מקורית, כפי שהסכימו בכתב הגנתם ובשלבים שקדמו לו.
בנוסף התובע טוען כי נגרמה לו עוגמת נפש בעקבות התנהלות הנתבעות. במשך למעלה משבועיים משפחתו לא יכלה לעשות שימוש בתנור הביתי. התובע טוען, כי בנו סובל מאלרגיות מזון ולכן מכינים את האוכל בביתם באמצעות התנור. הם נאלצו לבקש משכנים להכין אצלם את האוכל (עמ' 3 שורות 28-29). התנהלות הנתבעות גרמה לתובע ומשפחתו עוגמת נפש.
בגין עוגמת הנפש מצאתי לפצות את התובע בסך של 2,500 ₪.
לא מצאתי לקבל את טענת התובע, כי יש לבטל את העסקה משום שהנתבעות לא קיימו אחר הוראות תקנות האחריות. התובע הפנה ל -תק (קריות) 1696-08-18 יוסיקה ברקוביץ נ' ראלקו מוצרי צריכה בע"מ (פורסם בנבו), אלא ששם נקבע כי משום שהחלק הדרוש לתיקון לא היה בנמצא היה על הנתבעת להשיב לתובע את עלות המוצר בהתאם לתקנה 6(ג) לתקנות האחריות. לא הובאה ראיה לכך שהחלק לא היה בנמצא. מכל מקום, התובע תיקן את התנור, כך שאיני סבורה כי סעד זה מתאים בנסיבות העניין.
במקרים אחרים נפסק על השבת עלות המוצר בהתאם לתקנה 6(ג) וזאת משום שהנתבעות לא הצליחו להשיב את המוצר לקדמותו (ר' בתק (הרצ') 47768-09-16 גיל שמולק נ' תדיראן גרופ בע"מ (פורסם בנבו)).

סוף דבר
על כן ולאור האמור הנתבעות ישלמו לתובע ביחד ולחוד סך של 3,150 ₪. כמו כן הנתבעת 2 תחליף לתובע את הזכוכית בתנור, לזכוכית מקורית, בהתאם להתחייבותה.
בנוסף, הנתבעות יישאו בהוצאות המשפט בסך של 575 ₪ (סה"כ 3,725 ₪).
סכומים אלו ישלמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה כדין.
המזכירות תמסור את פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"א תשרי תש"פ, 10 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם פיקרסקי
נתבע: בי.אס.אייץ.מכשירים ביתיים בע"מ
שופט :
עורכי דין: