ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ע"י ב"כ עו"ד ר' נגריס נגד ע"י ב"כ עו"ד ל' לוגסי :

בפני כבוד ה שופט יהודה ליבליין

התובעת
ע"י ב"כ עו"ד ר' נגריס

יהודה רשתות פלדה בע"מ

נגד

נתבעים
ע"י ב"כ עו"ד ל' לוגסי
1.מסגריית אלשורוק בע"מ
2.ואאיל אלמדיגם

פסק דין

מבוא

  1. חב' יהודה רשתות פלדה בע"מ הגישה תביעה כספית/שטרית, בסדר דין מקוצר, על סך של 446,762 ₪, כנגד חב' מסגריית אלשורוק בע"מ וכנגד בעל מניותיה מר וואיל אלמדיג'ם.
  2. בכתב התביעה נטען, כי חב' מסגריית אלשורוק בע"מ, רכשה סחורות שונות מחב' יהודה רשתות פלדה בע"מ וחברות הקשורות אליה, שבגינן נותרה חייבת סכום העולה על מיליון ש"ח. על-פי הנטען, הצדדים הגיעו להסדר לפרעון החוב, במסגרתו נמסרו לחב' יהודה רשתות פלדה בע"מ מספר רב של המחאות שחלקן נפרעו, אך חלקן חוללו.

בכתב התביעה נטען, כי היות ושיקים הוחזרו על-ידי הבנק בנימוק "נ.ה.ב" (ניתנה הוראת ביטול), הרי שצפוי היה שגם כל יתר ההמחאות יחזרו בנימוק זהה, ומכאן שמדובר בהפרה צפויה, ובהתאם התביעה הוגשה על מלוא סכום ההמחאות שנותרו בידי חב' יהודה רשתות פלדה בע"מ.
3. התביעה הוגשה גם כנגד בעל מניותיה של חב' מסגריית אלשורוק בע"מ, מר וואיל אלמדיג'ם, וזאת בטענה, כי מר אלמדיג'ם חתם בגב ההמחאות על ערבות אישית לפרעונן.
4. חב' מסגריית אלשורוק בע"מ ומר וואיל אלמדיג'ם הגישו בקשת רשות להתגונן, במסגרתה העלתה החברה טענת קיזוז, ולפיה היא איננה מכחישה כי נוצר לה חוב כנטען, אלא שלאחר היווצר החוב, המשיכו הצדדים ביחסים עסקיים ביניהם, במסגרתם הסכימה חב' יהודה רשתות בע"מ להפחית את סכום החוב ככל שיבוצעו רכישות עתידיות.
בבקשת הרשות להתגונן נטען בנוסף, בכל הקשור למר אלמדיג'ם, כי החתימה הנטענת על הערבות האישית בגב ההמחאות איננה חתימתו. עוד נטען, כי הערבות הנטענת חסרה פרטים מהותיים (מספר ת"ז, שם פרטי ומשפחה וכו'), וכי בהתאם דינה להתבטל.
5. בהחלטת בית המשפט מיום 3.12.2016, נדחתה בקשת חב' מסגריית אלשורוק בע"מ למתן רשות להתגונן, וזאת מן הטעם שטענת הקיזוז היתה כללית ובלתי מפורטת, ולא נתמכה בראיה כלשהיא.
בכל הקשור לטענתו של מר אלמדיג'ם כי החתימה איננה חתימתו, נקבע, כי טענה זו מקימה הגנה לכאורה, ובהתאם ניתנה רשות להתגונן בטענה זו. מנגד, נדחתה הבקשה למתן רשות להתגונן בכל הקשור להעדר פרטים בכתב הערבות, וזאת על יסוד ההלכה שנפסקה בע"א 434/63 ; 437/63 חרותי נ' שובס , פ"ד יח(1) 403 (1964). נקבע בהקשר זה, כי הטענה להעדר פרטים ממילא תולה עצמה בשאלת החתימה, שכן ככל שייקבע כי החתימה היא חתימתו של מר אלמדיג'ם, אזי הוא לא יוכל להיוושע מהעדרם של פרטים.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
6. חב' יהודה רשתות פלדה בע"מ (להלן - "התובעת") וחברות הקשורות בה, עוסקות בעיבוד פלדה ומכירתה, וייצור גדרות ומכירתן.
7. חב' מסגריית אלשורוק (להלן - "הנתבעת") רכשה מן התובעת והחברות הקשורות בה חומרים שונים הדרושים לה לצורך פעילותה.
8. מר וואיל אלמדיג'ם (להלן - "הנתבע") הינו הבעלים של הנתבעת.
9. התובעת והחברות הקשורות בה סיפקו לנתבעת סחורות שונות בתנאי אשראי, אלא שבשלב מסויים נקלעה הנתבעת לקשיים וחדלה מלשלם את חובותיה, אשר נכון לתחילת שנת 2010 עמדו על סך של כ- 1,290,000 ₪, כאשר סך החוב לתובעת עמד על כ- 1,100,000 ₪ (ראו בסעיף 5 לתצהיר עדותו הראשית של מר עידו ידין מטעמה של התובעת ובכרטסות המצורפות לתצהיר).
10. התובעת והחברות הקשורות, הגיעו לכלל הסכמה עם הנתבעת, ולפיה הנתבעת תפרע את החוב לתובעת ולחברות הקשורות ב- 36 תשלומים, באמצעות המחאות אותן מסרה הנתבעת לתובעת.
11. 21 מן ההמחאות נפרעו כסדרן, אך בשלב מסויים חדלה הנתבעת לפרוע את ההמחאות. בידי התובעת נותרו 29 המחאות שלא נפרעו, בסכום כולל של כ- 425,000 ₪, שהן נשוא תביעה זו.
12. אין מחלוקת בין הצדדים, כי לאחר שהנתבעת חדלה לפרוע את יתר ההמחאות, המשיכו הצדדים ביחסי מסחר, במסגרתם הוסכם שהתובעת תפחית את חובה של הנתבעת על בסיס קניות שתבצע הנתבעת.
אין גם מחלוקת, כי התובעת אכן הפחיתה את חובה של הנתבעת בכרטסת הנהלת החשבונות (ראו בעדותו של מר ידין עמ' 10 לפרוט' ש' 4 - 23).
13. עניין זה היווה את הבסיס לטענת הקיזוז של הנתבעת, שבגינה לא ניתנה רשות להתגונן עקב היות הטענה כללית ובלתי מפורטת, ונעדרת ביסוס בראיות אובייקטיביות. יחד עם זאת יש לומר, לאחר שנשמעו הראיות והוצגו מסמכים, כי על פי הכרטסות שצורפו לתצהירו של מר ידין עומד חובה הכולל של הנתבעת לתובעת על סך של כ- 380,000 ₪, ואילו סכום ההמחאות עומד על סך של כ- 425,000 ₪ (נומינאלי).
המחלוקת
14. משדחתה בקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן, אזי נותרה מחלוקת אחת ויחידה, והיא סוגיית החתימה על כתב הערבות שבגב ההמחאות נשוא התביעה.
לטענת התובעת, הנתבע ערב אישית לחוב של הנתבעת, שכן חתם בגב ההמחאות על היותו ערב באופן אישי לסכום הנקוב בהמחאות.
15. הנתבע, בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן ובחקירתו הנגדית, הכחיש את חתימתו על גב ההמחאות, כאשר בצד זאת אישר, כי חתימתו מתנוססת על פני השטר בשם הנתבעת.
16. היות שכך, המחלוקת בתביעה זו תוכרע על יסוד דיון בשאלה האם החתימה בגב ההמחאות הינה חתימתו של מר אלמדיג'ם, או אם לאו.
ככל שייקבע, כי החתימה איננה חתימתו, אזי דין התביעה להידחות. ככל שיתברר, כי החתימה היא חתימתו של מר אלמדיג'ם, אזי דין התביעה להתקבל, שכן לא ניתנה רשות להתגונן בגין טענות אחרות.
17. לצורך בירור מחלוקת זו, מונתה הגב' סימה אנקונה, כמומחית לכתב יד מטעם בית המשפט.
דיון והכרעה
אופן הוכחת חתימתו של הנתבע
18. היות ולטענת הנתבע חתימתו בגב ההמחאות נשוא המחלוקת (נספח ו' לתצהירו של עידו ידין) איננה חתימתו (להבדיל מהחתימה על פני השטר, שאין חולק כי היא חתימתו בשם הנתבעת), אזי מוטל נטל הראיה להוכחת אמיתות החתימה, על התובעת, שכן היא בבחינת "המוציא מחברו". דהיינו, משהכחיש הנתבע את חתימתו בגב ההמחאות על כתב הערבות אישית הנטענת, שעל יסודה הוגשה התביעה האישית כנגד הנתבע, אזי על התובעת להוכיח, כי החתימה היא אכן חתימתו של הנתבע.
בע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3) 240 (1993), נקבע:
"הכלל בכגון דא הוא, כי כאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו של הנתבע (ראה: ע"א 355/63, 356 קרסינצקי ואח' נ' נאמן בפשיטת רגל של ש' וינרב ואח' [פורסם בנבו] [16], בעמ' 328, 331; ע"א 316/79חמדאן נ' ליאני ואח' [17], בעמ' 315- 316; י' זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 478). כלל זה נובע מכך שנטל השכנוע להוכחת כל מרכיביה של התביעה מוטל על התובע: חתימת הנתבע על המסמך הרלוואנטי – כמו כתב הערבות בענייננו – חיונית להוכחת חבותו של הנתבע על-פי המסמך, והיא בגדר 'עמוד התווך של התובענה' (ע"א 316/79[17] הנ"ל, בעמ' 315). לאור כלל זה היה על הבנק לשכנע, כי החתימה על כתב הערבות ת/ 4 היא אמנם חתימתה של המשיבה השלישית."
19. קיימות מספר אפשרויות באמצעותן יכול תובע להוכיח, כי אדם מסוים אכן חתם על מסמך.
האחת, באמצעות עדות ישירה ביחס לנסיבות החתימה. דהיינו, באמצעות עדותו של החותם או של מי שהיה עד לחתימה.
השניה, באמצעות הגשת חוות דעת מומחה, אשר יבצע השוואה בין החתימה השנויה במחלוקת לחתימות הידועות כאמִתיות.
השלישית, על-ידי זימון עדים, אשר יעידו באופן בלתי אמצעי ומתוך היכרות עם חתימתו של אותו אדם, כי אכן מדובר בחתימתו (ראו ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עזבון המנוח יורם הורוביץ ז"ל (15.3.2011); ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים, פ"ד מז(3) 240, 261 (1993)).
20. עם זאת, הלכה פסוקה היא, כי "...ככלל, בשאלה עובדתית מוגדרת, ניתנת לא אחת עדיפות לראיות ישירות המבטאות מראה עיניים ביחס למצב דברים שאירע בפועל, על פני עדויות תיאורטיות של מומחים הנערכות בדיעבד" (ראו ע"א 679/08 סנפרוסט בע"מ נ' מוסכי צמח בע"מ, (2.1.2011); ע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל, (12.7.2010)). לפיכך, היות וחוות-דעת מומחה, הינה עדות "סברה" מעצם טבעה, הרי שהיא עשויה להידחות מפני עדות ישירה ביחס לנסיבות החתימה על המסמך (ראו ע"א 2590/93 חביב עאסי נ' הילאנה כאמל עאסי, פורסם במאגרים משפטיים 9.5.1995).
בענייננו, כפי שיובהר להלן, דין התביעה להידחות, בין מתוך בחינה של ה"מעגל החיצוני", קרי בחינת הראיות ביחס לנסיבות החתימה על שטר החוב נשוא המחלוקת, ובין בהתבסס על ה"מעגל הפנימי", קרי בהתבסס על מסקנות חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט.
נסיבות החתימה על הערבות האישית בגב ההמחאות 21. כאמור לעיל, אחת הדרכים להוכיח את החתימה היא באמצעות הוכחת נסיבות החתימה על גבי השטר.
22. בעניין זה הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית של מר עידו ידין (מנהל האשראי של התובעת), ובו נרשם כך (ראו סעיפים 9 ו- 11):
"אבהיר ואדגש כי אני בעצמי הטבעתי את חומת הערבות האישית על גב השיקים, והנתבע חתם על כל השיקים בנוכחותי ומולי, במשרדו ברהט. על כן, לא ברורה לי תעוזתו להצהיר דבר שקר בפני בית המשפט הנכבד, כאילו אין זו חתימתו המופיעה על גב השיקים.
...
עוד אציין כי במעמד החתימה על השיקים, ביקש הנתבע, נוכח כמות השיקים הגדולה (108 שיקים), שלא למלא את השם ומספר הזהות, אלא רק את החתימה, וביקש ממני להשלים את השם ומספר הזהות מאוחר יותר....".
מר ידין חזר על האמור בתצהירו גם בחקירתו הנגדית (ראו עמ' 9 לפרוט' ש' 1 - 7).
23. מר ידין לא יכול היה להציג ראיה אובייקטיבית, שיהיה בה כדי לתמוך בגרסתו, ביחס לנסיבות הפגישה וחתימתו הנטענת של הנתבע על הערבות האישית בגב ההמחאות (ראו עמ' 9 לפרוט' ש' 17 - 22).
24. אל מול עדותו של מר ידין ניצבת עדותו של מר אלמדיג'ם (הנתבע), אשר הכחיש בתצהירו (ראו סעיף 14) את היות החתימה בגב ההמחאות חתימה שלו:
"במקרה שלפנינו אטען כי חתימתי אינו החתימה המופיעה על גבי כתב הערבות לשיק...."
הנתבע נשאל בעניין זה בחקירתו הנגדית, ועמד על הכחשת חתימתו בגב ההמחאות (ראו עמ' 13 לפרוט' ש' 9 - 13):
"ש. אתה כתבת בתצהיר שלך שהחתימה על הערבות והשיק לא ממלאים את התנאים בחוק, מה לא התמלא?
ת. אני זוכר שיהודה פלדות בא אליי, ואני חתמתי על השיק עצמו, והוא הגיע ליהודה פלדות והתקשר אליי ואמר לי כי צריך למלא מאחורה ערבות אישית, ואני לא חתמתי ולא מלאתי, ואני לא יודע מי חתם."
וראה גם בעמ' 14 לפרוט' ש' 7 - 9.
25. מטבע הדברים, היות ומדובר בעובדה שלילית, דהיינו הטענה כי החתימה איננה חתימתו של הנתבע, הנתבע אינו יכול לתמוך את גרסתו בראיות כלשהן פרט להבאת חוות דעת, ולפיה החתימה איננה חתימתו.
26. טוענת התובעת בהקשר זה, כי הנתבע נמנע בחקירתו הנגדית מלומר, שחתימתו זוייפה, ויש בכך כדי להצביע על אי האמינות שבגרסתו.
אינני מקבל טענה זו. העובדה לפיה הנתבע נמנע מלומר שחתימתו זוייפה היא חסרת כל נפקות, ואין בה כדי להצביע על חוסר אמינות בעדותו. הנתבע הסביר עניין זה בחקירתו הנגדית " אני לא רוצה לומר מילה כזו, שבית המשפט יגיד." (ראו עמ' 14 לפרוט' ש' 11). הזהירות בה נקט הנתבע בהקשר זה איננה יכולה לעמוד לו לרועץ, בדיוק כפי שאילו היה אומר נחרצות שחתימתו זוייפה, לא היה בכך כדי להוות תמיכה בגירסתו.
27. עולה מן האמור לעיל, כי עדויותיהם של מר ידין ומר אלמדיג'ם ניצבות זו מול זו בעימות חזיתי, כאשר כאמור לעיל אין תמיכה בראיות אובייקטיביות לאף אחת מן העדויות (למעט חוות דעת המומחית, ולכך אדרש בהמשך הדברים). לכל אחד מן הצדדים טענות ביחס לחוסר אמינותו של העד מן הצד שכנגד.
28. הגם שברור, כי הגרסאות אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, ועל-כן ברור כי אחד העדים מסר גרסה שאיננה תואמת את האירועים כפי שהתרחשו, הרי שלנוכח הראיות הדלות שהוצגו בפני, לא מצאתי להעדיף עדות אחת על פני רעותה.
בעניין זה יודשג, כי התובעת לא הצליחה לערער את עדותו של מר אלמדיג'ם או ליצור בה בקיעים שיצדיקו דחייתה.
29. במצב העניינים האמור, הרי שמתוך בחינת "המעגל החיצוני", קרי הראיות הישירות ביחס לנסיבות החתימה, נותרו כפות המאזניים מעויינות, והיות ונטל השכנוע מוטל על התובעת במאזן הסתברויות (קרי למעלה מ- 50%), הרי שהיא לא עמדה בנטל זה.
כפי שיובהר להלן, חוות הדעת של המומחית מטעם בית המשפט מטה את הכף בבירור לטובת הנתבע, ומהווה נדבך נוסף לדחיית גרסת התובעת.
חוות דעת המומחית
30. כמומחית מטעם בית המשפט מונתה הגב' סימה אנקונה, אשר בעברה הוסמכה כמומחית להשוואת כתבי יד על ידי מז"פ משטרת ישראל, ועבדה במחלקה לזיהוי פלילי במשך שנים רבות.
31. לצורך בחינת החתימות על גבי ההמחאות נשוא המחלוקת, קיבלה לידיה המומחית את ההמחאות המקוריות נשוא המחלוקת, דוגמאות חתימה מקוריות של הנתבע על פני ההמחאות (סומנו על ידה א/4 – א/32), דוגמאות חתימה מקוריות אקראיות מתוך מסמכים עליהם חתם הנתבע בבנק לאומי (סומנו על ידה א/33 – א/41), ובנוסף ערכה המומחית לנתבע הכתבה על גבי 3 עמודים (סומנו א/1 - א/3), ובהם מספר רב של חתימות שבוצעו על ידי הנתבע.
32. על פי האמור בחוות הדעת "החתימות שבמחלוקת הינן שרבוטים פשוטים המורכבים משני קווים מחוברים כאשר יש חפיפה בין שני הקווים בחלק השמאלי שלהן, אינן מכילות מספיק תכונות כתיבה ייחודיות. כמו כן ניתן לחקות את צורתם ללא קושי רב, ולכן במקרה הנדון לא אוכל לחוות דעה החלטית."
יחד עם זאת, המומחית מצאה חוסר התאמה בתכונות הכתיבה, בין החתימות הנטענות על גבי הערבות האישית לבין יתר דוגמאות החתימה של הנתבע:
"משיכת הקו ושטף הכתיבה – החתימות שבמחלוקת כתובות באופן איטי, כבד, ללא תנופה ולעומתן הדוגמאות שוטפות, מהירות וכתובות באופן טבעי וקולח.
מיקום ביחס לשורה מודפסת – החתימות שבמחלוקת צמודות לשורה המודפסת ואילו הדוגמאות כתובות מעל שורת הכתיבה.
שיפוע – החתימות במחלוקת כתובות במקביל לשורה בעוד שהדוגמאות כתובות באלכסון כלפי מעלה.
גודל יחסי של החתימות – החתימות שבמחלוקת קטנות ביחס לדוגמאות שברובן גדולות יותר.
הניגודים שפורטו הינם עקביים בשתי קבוצות המסמכים הן במחלוקת והן בדוגמאות." (ההדגשה שלי – י.ל)
33. לאור האמור, הגיעה המומחית לכלל מסקנה, כי "קיימת אפשרות סבירה שהחתימות לא נכתבו על ידי כותב הדוגמאות בשם ואאיל אלמדיגם." (ראו סעיף 4 בפרק הממצאים והמסקנות).
וראו גם בחקירתה הנגדית בעמ' 4 - 5 לפרוט'.
34. הנה כי כן, האמור בחוות הדעת של המומחית מטעם בית המשפט הגב' אנקונה, תומך בגרסת הנתבע, כי לא חתם על הערבויות האישיות בגב ההמחאות.
35. המומחית נחקרה על ידי ב"כ התובעת, ויש לומר כי בעדותה הותירה עליי רושם אמין ומקצועי.
בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל בית המשפט יקבל את מסקנותיו של המומחה, אשר מונה מטעמו, אלא אם כן יעלה בידי אחד הצדדים להראות כי בחוות דעת המומחה נפלו טעויות מהותיות.
בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936 (2002), נקבע:
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." .
36. אמנם, חוות דעת המומחה איננה חסינה מפני ביקורת של בית המשפט, ואיננה מהווה תחליף למסקנות בית המשפט, אך כאמור לעיל נדרשים טעמים כבדי משקל לכך שבית המשפט לא יאמץ את מסקנות המומחה שמונה מטעמו.
37. בנסיבות המקרה, לא רק שלא מצאתי טעמים לדחות את חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט, אלא שלהשקפתי חוות הדעת היתה מקצועית ומהימנה, שכן המומחית הגיעה לכלל מסקנה, שקיימת אחידות בכל החתימות שבמחלוקת, ומנגד קיימת אחידות בכל חתימות ההשוואה, המורכבות משלוש חטיבות שונות של דוגמאות – החתימות על פני ההמחאות, חתימות על מסמכים שהוצגו למומחית ודוגמאות שנרשמו בהכתבה שערכה.
המומחית נדרשה בפרט בחקירתה הנגדית להשוואת החתימות משני צידי ההמחאות, והשיבה (ראו עמ' 7 לפרוט' ש' 16 - 22):
"ש. מתוך הנחה שיש עשרות רבות של חתימות שנעשו באותו מעמד מה יותר סביר להניח שכל החתימות יהיו זהות או דומות מאוד או שתהיה שונות בין החתימות?
ת. לפי מה שאני בדקתי ב 29 שיקים, אני לא יודעת, אני יכולה להגיד, אבל האחידות יש איזשהי אחידות בחתימות על גבי ההסבות ויש גם אחידות של החתימות על גבי השיקים. זה שתי קבוצות שיש בהן אחידות מבחינת תכונות הכתיבה ואני לא יכולה לדעת, אם הייתי בודקת את יתר השיקים הייתי יכולה לדעת אבל במה שאני בדקתי יש אחידות בשתי הקבוצות."
38. להשקפתי, העובדה שקיימת אחידות בחתימות על פני ההמחאות ואחידות בחתימות נשוא המחלוקת בגב ההמחאות, ובעניין זה קובעת המומחית, שקיים שוני בתכונות הכתיבה, מהווה חיזוק משמעותי למסקנה, כי החתימה בגב ההמחאות איננה חתימתו של הנתבע. כאמור, בחוות הדעת, קיים שוני בין סדרות החתימות, שכן בעוד החתימות נשוא המחלוקת הן איטיות וכבדות, צמודות לשורה המודפסת וקטנות באופן יחסי, הרי שהחתימות על-פני השטר ובדוגמאות הנוספות הן שוטפות וכתובות באופן טבעי, כתובות מעל לשורה ובנטייה אלכסונית כלפי מעלה.
אין זה סביר שהחתימה על פני ההמחאות (29 חתימות במספר) תהא בעלת תכונות כתיבה שונות מהחתימה בגב אותן המחאות, וזאת בין אם ההמחאות נחתמו פנים וגב האחת אחרי השנייה (שאז הסבירות לחוסר אחידות היא אפסית להשקפתי), ובין אם נחתמו תחילה החתימות על פני ההמחאות, ולאחר מכן חתם הנתבע על כל ההמחאות בגב ההמחאה.
39. התובעת בסיכומיה חולקת על מסקנות המומחית, ומבקשת שלא לקבל את חוות דעתה ממספר טעמים. תחילה כך, בשל העובדה שהמומחית העידה, כי מסקנתה איננה חד משמעית. שנית, המומחית ביצעה השוואה אל מול דוגמאות חתימה לא מאומתות. שלישית, המומחית לא הסבירה כלל מהו ההבדל בין החתימות על פני ההמחאות לבין החתימות בגב ההמחאות. רביעית, התברר במהלך חקירת המומחית וממסמכים שהוצגו לה, כי הנתבע שינה את חתימתו בתקופה שלאחר החתימה על ההמחאות נשוא המחלוקת.
אדן בטענות אלה כסדרן.
40. טענת התובעת, כי מסקנה המומחית איננה חד משמעית, אין בה כדי להועיל לה. כמפורט לעיל, אין מחלוקת שהתובעת היא שנושאת בנטל השכנוע, ומכאן שעליה להוכיח את תביעה במאזן הסתברויות. היות שכך, קבלת טענת התובעת משמעותה, כי בהתבסס על חוות דעת המומחית לא הרימה את עול ההוכחה המוטל עליה, להוכיח שהנתבע הוא שחתם על הערבות האישית בגב ההמחאות.
41. אך מעבר לכך, להשקפתי מסקנת המומחית תומכת בגרסת הנתבע. אמנם, המומחית ציינה בזהירות הנדרשת, כי (ראו עמ' 4 – 5 לפרוט' הדיון):
"מפנה בין 6 ל – 7, כתבתי במסקנתי שקיימת אפשרות סבירה שהחתימות שבמחלוקת לא נכתבו על ידי וואיל אל מדיגם . ז"א שאם רואים בהערה למטה רואים כי הנוסחים זה רק מסגרת ואפשר לשנות אותם בהתאם לנתונים שבתיק, לבדיקה שבתיק, לכן כתבתי 'אפשרות סבירה' ולא שזה סביר מאוד ולא אפשרות, אלא משהו ביניהם, לכן זה בין 6 ל – 7 , זו אפשרות סבירה שלא נרשם על ידו."
בתרגום לשפה המשפטית יש לומר, כי על-פי חוות דעת המומחית, ההסתברות שהחתימות בגב ההמחאות אינן חתימתו של הנתבע, גבוהה יותר מן האפשרות שהחתימות אכן בוצעו על-ידי הנתבע. לפיכך, ככל שעול ההוכחה היה מוטל על הנתבע הרי שניתן היה לומר, כי עמד בו לנוכח עדותה של המומחית. מקל וחומר שכך, כאשר עול ההוכחה מוטל על התובעת.
42. טוענת התובעת, כי המומחית ביצעה השוואה אל מול חתימות לא מאומתות של הנתבע, שהתקבלו מבנק לאומי באמצעות ב"כ הנתבע.
גם לטענה זו אין כדי להועיל לתובעת, שכן גם אם אניח, כי אכן מדובר בחתימות לא מאומתות, ואינני מקבל טענה זו, הרי שדבר לא עמד בפני התובעת לבקש מן המומחית לבצע השוואה אל מול חתימות נוספות של הנתבע. התובעת לא הראתה, כי ביקשה זאת, וזאת למעט הצגת חתימות על גבי מסמכים מתקופה מאוחרת יותר, ולכך אדרש בהמשך.
אוסיף, כי הטענה, ולפיה החתימות אינן מאומתות, איננה יכולה להתקבל, שכן בפני התובעת עמדה האפשרות לבחון זאת אל מול בנק לאומי, באמצעות דרישה לזימון עד מטעמו של הבנק, אך היא לא עשתה זאת.
43. טענה נוספת בפי התובעת, והיא הטענה ולפיה המומחית לא הסבירה מהו ההבדל בין החתימות על פני ההמחאות אל מול החתימות בגב ההמחאות.
טענה זו איננה ברורה לי, שכן המומחית בחוות דעתה (כמצוטט בסעיף 32 לעיל), התייחסה להבדל שבין החתימות נשוא המחלוקת, לבין דוגמאות החתימה, שכאמור מורכבות משלוש חטיבות שונות, ובהן החטיבה של החתימות על פני ההמחאות.
המומחית אף הסבירה, כי "הבנתי שהחתימות על ערבות הן במחלוקת, וכשהוא הגיע אליי להכתבה הצגתי בפניו את השיקים ושאלתי אותו אם החתימות בפני השיק יכולות לשמש אותי כדוגמאות. והוא אמר שכן, לכן ביצעתי את ההשוואה בין הגב לפנים וזה חלק מהבדיקה." (ראו עמ' 5 לפרוט' ש' 5 - 7). המומחית אף השיבה לשאלת ב"כ התובעת, כי קיימת אחידות פנימית בכל אחת מסדרות החתימות, הן אלה שבפני ההמחאות והן אלה שבגב ההמחאות. מכאן, שהמומחית נדרשה במפורש להשוואה בין החתימות בשני צידי ההמחאה. כאמור בסעיף 35 לעיל, עצם קיומו של שוני בין החתימות בשני צידי ההמחאה, חתימות שעל-פי הנטען נחתמו באתו מעמד, מהווה חיזוק מהותי לגרסת הנתבע ולמסקנת המומחית, ולפיה לא הנתבע הוא זה שחתם בגב ההמחאות.
44. לבסוף טוענת התובעת, כי במהלך החקירה הנגדית הציגה למומחית דוגמאות חתימה של הנתבע על גבי מסמכים שנחתמו בתקופות מאוחרות יותר, וכי המומחית אישרה, שמדובר בחתימות השונות בתכלית מן החתימות נשוא המחלוקת (ראו עמ' 5 - 6 לפרוט').
לטענת התובעת, עובדה זו מעלה סימני שאלה ותהיות, שכן אין זה סביר שאדם ישנה את חתימתו.
45. המומחית נשאלה בעניין זה בחקירתה הנגדית, והשיבה, שאין להידרש לחתימות המאוחרות יותר, שכן "החתימות הן משנת 2015 והדוגמאות שהיו בפניי הן קרובות יותר למסמך שבמחלוקת." (ראו עמ' 6 לפרוט' ש' 8).
46. הנתבע אף הוא נדרש להסביר עניין זה בחקירתו הנגדית, והוא השיב, כי בכל חברה שהוא מקים הוא משנה את חתימתו (ראו עמ' 14 - 15 לפרוט').
הסברו זה של הנתבע איננו מניח את הדעת, אך אין בו כדי לשנות מן המסקנה, ולפיה לא עלה בידי התובעת להוכיח שהנתבע הוא שחתם בגב ההמחאות. כמפורט לעיל, השוני בין שתי סדרות החתימות, שלכאורה בוצעו באותו מעמד, הוא מהותי ותומך בגרסת הנתבע.
47. מן המכלול בכל הקשור לחוות דעת המומחית יש לומר, כי גם בהיבט זה לא עלה בידי התובעת להוכיח את גרסתה, ולפיה הנתבע חתם על ערבות אישית.
48. לכל האמור אוסיף, כי גם בבחינה עצמאית של החתימות ניתן לומר, שקיים שוני בין שתי סדרות החתימות, בין אלה שעל-פני ההמחאות לבין אלה שבגב ההמחאות. כך לשם ההמחשה יש לומר, כי בעוד שבחתימות שעל-פני ההמחאות הקו הקצר יותר, מבין שני הקווים המרכיבים את החתימה, הוא העליון; הרי שבחתימות שבגב ההמחאות, ניכר שברובן הקו הקצר יותר הוא דווקא התחתון.
סוף דבר
49. לאור כל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.
היות ונדחתה בקשת הנתבעת 1 למתן רשות להתגונן, כאמור בהחלטה מיום 3.12.2016, הרי שהתביעה בעניינה של הנתבעת 1 מתקבלת, ובהתאם עליה לשלם לתובעת סך של 446,762 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
50. הנתבעת 1 תשלם לתובעת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 15,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק בחלוף מועד זה.
התובעת תשלם לנתבע 2 שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 15,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק בחלוף מועד זה.
זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"א תשרי תש"פ, 10 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.

יהודה ליבליין, שופט


מעורבים
תובע: ע"י ב"כ עו"ד ר' נגריס
נתבע: ע"י ב"כ עו"ד ל' לוגסי
שופט :
עורכי דין: