ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מויסיי שוורץ נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

התובע:
מויסיי שוורץ
ע"י ב"כ: עו"ד עמוס כהן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מורן קונביסר

החלטה

1. עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקש התובע כי הליקויים בברכיו יוכרו לפי תורת המיקרוטראומה כתאונת עבודה.

2. הנתבע חלק על קיומה של תשתית עובדתית לבחינת המקרה לפי תורת המיקרוטראומה, ולפיכך התקיימה מסכת ראיות במסגרתה העידו התובע, מר גולדשטיין ישראל שעבד עם התובע וכן מר מוטי אביב, מנהל צוות אחזקה שעבד עם התובע.
לאחר קיום מסכת הראיות, סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

3. לטענת התובע, הוא היה מכונאי של מכונות יצור שעבודתו היתה כרוכה בכריעה ובתזוזות על הברכיים לאורך המסלולים. במרבית הזמן עבד התובע 24 שנים כמכונאי, 5 ימים בשבוע, 8 שעות ובנוסף שעות נוספות רבות. התובע פירט את עבודות התיקון אותן ביצע, תוך שהוא מציין כי כל תקלה מצריכה תיקון שנמשך בין שעה לשלוש שעות. בין השאר דובר בתיקוני דליפות אוויר, מכונות לכיפוף סוללות, מסוע, מכונת קלקר, משאבות ואקום ועוד . בנוסף, ביצע טיפול ותחזוקה שוטפים למאות המכונות במפעל, עבודה שהצריכה גם התכופפות. יצוין, כי משנת 2014 נעזר התובע בכיסא נמוך בעבודתו.

4. לטענת הנתבע, התשתית העובדתית העולה מהעדויות ומהראיות אינה מהווה תשתית מיקרוטראומתית , ולכן יש לדחות את התובענה ללא מינוי מומחה. בהודעתו לחוקר מסר התובע נתונים לפיהם תדירות פעולותיו אינה עולה בקנה אחד עם תשתית למיקרוטראומה. טענת התזוזה הועלתה רק בכתב התביעה ובתצהיר ולא בהודעה לחוקר הנתבע. מדובר בתזוזה בפעמים בודדות וזאת לצורך הבאת כלי עבודה מהעגלה. עוד עלה, כי ישנם ימים בהם לא ביצע התובע פעולות רכינה , ובעשר השנים האחרונות רק 5% מתוך כלל העבודה. בנוסף, היו פעולות נוספות שלא הצריכו רכינה על ברכיים.

דיון והכרעה

5. לאחר בחינת טענות הצדדים מצאתי, כי יש למנות מומחה לרפואה אורתופדית שיבחן את סוגיית הקשר הסיבתי בנסיבות העניין, ואפרט.

6. על פי תורת המיקרוטראומה, שהיא יציר הפסיקה, נוספה אפשרות נוספת המרחיבה את מעגל הפגיעות בעבודה. היינו, המעגל המוכר שכלל תאונת עבודה ומחלות מקצוע התרחב, ונוספה אפשרות נוספת של פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.
אירוע תאונתי הינו אירוע שנגרם במועד מסוים. בניגוד אליו, פגיעה על דרך המיקרוטראומה נגרמת עקב צירוף של פגיעות קטנות, אשר כל אחת מהן גורמת לנזק קטן, והן משולות לטיפות מים המטפטפות על סלע עד להיווצרות חור בסלע.

ראו: עב"ל 9262/07/14 ישראל – המוסד לביטוח הלאומי (מיום 3/12/15).
בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי- כרם, פ"ד נ"ג (2) 529.

בפרשת ישראל הובאה על ידי בית הדין הארצי סקירה נרחבת ביחס למהותה ולהיקפה של התשתית המיקרוטראומתית, וזאת בהאי לישנא:

"כידוע על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה על המבוטח להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה. לעניין זה נקבעו בפסיקה העקרונות הבאים:

אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" [עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע לה 529 (1999)].

7. מהתמונה שנפרשה בפני בית הדין עולה, כי הוכחה תשתית מיקרוטראומתית המצדיקה מינויו של מומחה.

8. מעדות שלושת העדים שהעידו בבית הדין עולה תמונה די דומה עם הבדלים קלים. שלוש עדויות אלה נמצאו מהימנות.
אמנם התובע העיד בהגינותו כי לא כל יום עבד כשהוא כורע על ברכיו , אך רוב הזמן כשהוא עובד הוא נמצא על ברכיו לאורך כל יום העבודה לפרקי זמן רצופים. התובע גם צירף תמונות הממחישות את סביבת העבודה בה עבד ושיש בהן כדי לחזק את גירסתו. התובע עבד בתפקידו כמכונאי לאורך כל תקופת עבודתו, עבודה שהצריכה כאמור לעיל כריעה על ברכיים בשים לב כי התובע טיפל בציוד שנמצא בגובה 30-40 ס"מ מהרצפה, ובזמן הטיפול בתקלות נדרש לזוז עם ברכיו מספר מטרים לשני הכיוונים ולקחת מעגלת הכלים כלים שונים, כגון מברגים, מפתחות, פטיש וכו', עגלה הנמצאת בגובה של מטר.
בנוסף, עבד התובע בהרכבת צינורות ובפירוקם , כאשר הם בגבהים נמוכים , ואת זאת עשה עד שנת 2000. בנוסף, ביצע עבודות אחזקה ותיקון שוטפות כגון דליפות אוויר, תיקון מכונה לכיפוף סוללות שם העבודה דורשת שהייה של חצי שעה-שעה עד שעתיים על הברכיים, ולעיתים התיקונים לקחו יומיים. התוב ע העיד כי החל משנת 2013 כמעט ואינו עובד על ברכיו ועד שנת 2010 לא היו אמצעי מיגון לברכיים.

9. גם מעדותו של מר גולדשטיין אשר עבד עם התובע בתפקיד מנהל אחזקה עלתה תמונה דומה ביחס לתנאי עבודתו של התובע. מעדותו, אשר אף היא הותירה על בית הדין רושם מהימן , עלה שעבודת התובע הצריכה כ ריעה על הברכיים ולעתים גם זחילה עליה ן, לעתים שעתיים עד שלוש ביום ולעתים חצי שעה, כאשר גם הוא מתאר כי המזגנים בגובה של עד 80 ס"מ, וכן שאמצעי מיגון ניתנו בשנים האחרונות לעבודתו. עד זה אישר את גירסת התובע, לפיה נדרש לזחול בזמן עבודתו עת נדרש לקחת ולהחזיר כלים לעגלה, כשעבד על מכונה לכיפוף סוללות במקום סגור, כך למשל תיאר עד זה בעדותו:

"ש: האם לצורך ביצוע עבודתו נדרש התובע לרכון על ברכיו בצורה ממושכת לצורך תיקון תקלות באחזקה שוטפת תוך שמדי פעם נדרש להתקדם על ברכיו ולחכך את ברכיו בקרקע?
ת: כן צריך להתקדם על הברכיים ואלה דברים שנמצאים מתחת , הוא צריך לרדת על הברכיים ולזחול על הברכיים ולתקן את התקלה".

10. גם מעדותו של מר מוטי אביב, שהיה מנהלו של התובע ושימש כמנהל צוות אחזקה , עלה שהתובע ע בד שעות ארוכות מ-7:00 עד 16:00 ופעמיים בשבוע עד 19:00, ובימי שישי מ-7:00 עד 13:00 , כאשר ניתנו שתי הפסקות באורך 45 דקות בסך הכל.
עד זה אישר בעדותו, כי לאור צורת המכונות ואופיין של התשתיות במפעל שהינן קרקעיות נמוכות, טיפו ל בתקלות מצריך עבודה בגובה נמוך. גם מעדותו של עד זה עלה שהתובע נדרש לרכון על ברכיו, וכן "ללכת" על ברכיו להביא חלקים מהעגלה. עוד עלה כי 80% מהטיפול בתקלות היה בגובה נמוך , כאשר 50% מ כך היה בעבודה על הברכיים, דהיינו 40% מהזמן.

11. מכל האמור לעיל עולה, כי התובע יליד 1950, עבד 24 שנים כמכונאי בחברת אלקטרה למעלה מ-40 שעות שבועיות. התובע נדרש לעבוד 40% מהזמן בתיקון ו בשיפוץ מכונות המפעל. העבודה הצריכה כריעה על ברכיים וזחילה עליהן בזמן ביצוע התיקונים שנערכו בגובה נמוך. עוד עלה, כי תיקון תקלה יכול לנוע מחצי שעה ועד מספר ימים. בין השאר ביצע התובע תיקון דליפות אוויר, תיקון מכונות לכיפוף סוללות, תיקון מסוע ומשאבות. עבודת התובע ברכינה על ברכיו לא היתה סטטית , וזאת כפי שעלה מהעדויות של כל עדים. אמנם, בשנים האחרונות השתמש התובע באמצעי מיגון , אך עובר לכך עלה שלא השתמש בהם.

אחרית דבר

12. בימים הקרובים ימונה בהחלטה נפרדת מומחה לרפואה אורתופדית אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

13. הוצאות יילקחו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"ט, (08 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: מויסיי שוורץ
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: