ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לביטוח לאומי נגד ויויאן רדא :


בפני כבוד השופט מורן מרגלית, סגן נשיא

המבקש:

המוסד לביטוח לאומי

נגד

המשיבה:

ויויאן רדא

החלטה

בפניי בקשה מטעם הנתבע, הוא המבקש, להתיר לו להיות מיוצג בהליך זה על ידי עורך דין ו/או בא כוח.

בקצרה ייאמר, כי טענתו היחידה של הנתבע הינה כי הינו תאגיד משפטי אשר הוקם ופועל על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 וכי הוא מיוצג על ידי הלשכה המשפטית בכל ענייניו ואין פקידיו ו/או מנהליו רשאים לייצגו בהליך משפטי.

מנגד, הביעה התובעת את התנגדותה לבקשה.

לדבריה, אין היא יכולה להרשות לעצמה ייצוג משפטי מבחינה כלכלית וכי שילמה סכום נמוך להכנת התביעה והתגובה.

עוד טענה התובעת, כי העובדה שהנתבע הינו גוף ממשלתי אינה מהווה טעם מיוחד אשר בגינו יש להתיר לו להיות מיוצג בהליך זה על ידי עורך דין.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הנתבע להתיר לו להיות מיוצג בהליך זה על ידי עורך דין להידחות ואנמק.

סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק) קובע כדלקמן:

"ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה".

במסגרת ת"ק (י-ם) 2078/99 ויינברג נ' עיריית ירושלים [פורסם במאגרים המשפטיים], עמד כבוד השופט י. ברקלי על הרציונל העומד בבסיס הוראה זו:

"...המטרה בהקמתו של בית משפט לתביעות קטנות היתה והינה שיהיה מקום בו יוכלו יחידים לברר תביעותיהם בעניינים המפורטים בסעיף 60 לחוק. הדגש הושם על כך שההליכים בבית משפט זה יהיו מהירים, יעילים וזולים. זה הטעם שנקבע, בסעיף 63 לחוק, איסור על ייצוג ע"י עורך דין. אומנם הותירו בידי בית המשפט את הסמכות לסטות מהאיסור האמור, אך זאת רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. הדברים נאמרו במפורש בדברי ההסבר שבהצעת חוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ה - 1975, שם נאמר:
" משום כך מוצע שלא יהיה תובע בבית משפט לתביעות קטנות אלא יחיד. לא כן הנתבע שיכול שיהיה תאגיד, ושניהם ללא יצוג של עורך דין או שלוח אחר, אלא ברשות בית המשפט לאחר שראה טעם מיוחד לדבר" (ההדגשה במקור).
(שם, בפסקה 4).

בהמשך דבריו, התייחס כבוד השופט ברקלי לסוגיית ייצוגם של תאגידים אשר מיוצגים ברגיל על ידי יועץ משפטי:

"...אוסיף ואומר שמדברי ההסבר אנו למדים שהמחוקק ידע והיה ער בעת הקמת בית המשפט לתביעות קטנות לקיומה של האפשרות שבין הנתבעים יהיו תאגידים וממילא גם גופים ציבוריים, הזכאים להיות מיוצגים על ידי היועץ המשפטי, בכל זאת, לא התייחס אליהם ולא קבעם כיוצאים מן הכלל. משכך הם פני הדברים, וכוונת המחוקק ברורה, לאסור על ייצוג על ידי עורך דין...".

(שם, בפסקה 6).

זאת ועוד, במסגרת רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ [פורסם במאגרים המשפטיים], עמדה כבוד השופטת ע. ארבל על החשיבות בשמירה על בכלל לפיו לא יותר ייצוג על ידי עורך דין למי מן הצדדים:

"...מדברים אלו עולה כי על בית המשפט לתביעות קטנות להקפיד על הכלל לפיו לא יותר ייצוג על-ידי עורך דין של מי מן הצדדים..."

(שם, בפסקה 11).

עם זאת יוער, כי שאלת התרת הייצוג למדינה, לגופים גדולים על ידי מייצגים מקצועיים שאינם עורכי דין ועוד מקרים אחרים הושארו בצריך עיון.

מכל מקום, משלא הביא הנתבע טעם מיוחד כלשהו אשר בגינו יש להתיר לו להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך דנן, מלבד העובדה כי המדובר בתאגיד אשר הוקם על פי חוק אשר כפי שצוין לעיל, אינו מהווה טעם מיוחד לעניין זה, אזי לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ט, 07 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: המוסד לביטוח לאומי
נתבע: ויויאן רדא
שופט :
עורכי דין: