ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד פסק דין :

לפני כבוד השופטת הדסה אסיף

התובעת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעים
.1 יוסף עאשור ת.ז. XXXXXX610
.2 א.א. שאקר עבודות עפר בע"מ ח.פ. 514261502

פסק דין

1. התביעה היא לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב בתאונת דרכים. התובעת ביטחה את הרכב ושילמה לבעל הרכב בהתאם לפוליסת הביטוח. היא תובעת כעת את הנתבעים , שלטענתה אחראים לתאונה.

2. הנתבע 1 הוא נהג הרכב, משאית, והנתבעת 2 היא המעסיקה של הנתבע 1 והבעלים של הרכב.

3. הנתבע 1 שלח הודעת צד ג' לנתבעת 2, וטען בה כי אם יימצא שהוא אחראי לתאונה, הרי שעל הנתבעת 2, שהי יתה המעבידה שלו באותה עת, לשפות אותו בגין כל סכום שיחויב לשלם לתובעת.

4. הנתבעת 2, צד ג', הגיש ה כתב הגנה, ופירט ה בו גרסה לגבי אופן קרות התאונה . היא, ומנהנלה מטעמה, לא הכחישו את דבר היות ה המעסיק של הנתבע 1 והבעלים של הרכב . גם לא הוכחשה אחריות ה של נתבעת 2, אם אכן ייקבע שהמשאית היא שאחראית לתאונה.

5. איש מהצדדים גם לא טען לעניין גובה הנזק והשאלה היחידה שדורשת הכרעה היא אפוא מי משני הנהגים אחראי לתאונה.

6. בדיון שהיה בפני היום נחקרו שני הנהגים. נחקר גם מנהלה של הנתבעת 2 וצד ג', מר שאקר.

7. עדות הנתבע 1,ועדותו של מר שאקר, הותיר ו שתיהן רושם שלילי מאוד. כתוצאה מרושם שלילי זה אינני יכולה להאמין כלל לעדותם ולגרסתם אודות התאונה. לרושם הבלתי אמצעי, והשלילי, שהותירו שני העדים האלה על בית המשפט, מצטרפות סתירות רבות ומהותיות שנמצאו בגרסאותיהם. סתירות אלה מחזקות את המסקנה שאליה הגעתי, ולפיה לא ניתן לסמוך על עדותם או לקבל את גרסתם באשר לאופן ארוע התאונה.

8. הגרסה שמסרו שני העדים האלה בדיון היום, עומדת בסתירה גמורה לגרסה שמסר הנתבע 1 בסעיף 26 לכתב ההגנה מטעמו. לא ניתן ליישב את שני התאורים שניתנו על ידי נתבע זה לתאונה. אמנם, התאור שמסר הנתבע 1 בדיון היום, תאור שכאמור אינו מתיישב בשום דרך עם האמור בסעיף 26 לכתב ההגנה מטעמו, תואם את התאור שמסר מר שאקר מטעמה של נתבעת 2 בכתב ההגנה מטעמ ה, אך הדבר אינו מועיל לנתבעים.

9. לא ניתן להתעלם מן העובדה שהגרסה שהעלתה הנתבעת 2 , פורטה רק בשלב מאוחר מאוד , בעוד שמר שאקר נמנע מלהציג את הגרסה הראשונית שלו לארוע . זאת, למרות שחזר וטען במהלך עדותו בפני כי מיד לאחר התאונה מסר הודעה מסודרת לחב' הביטוח מטעמו (עמ' 12 שו' 34, עמ' 13 שו' 1, 8 – 10, 26) . המנעותו של מר שאקר מלהציג את הגרסה הראשונית לארוע, יחד עם העובדה שהגרסה שמ סרו הוא והנתבע 1 בכתבי ההגנה שהגישו, לא היתה גרסה אחידה, פועלת לחובת הנתבעים ומערערת מאוד את מהימנות עדותם בדיון היום.

10. לכך יש להוסיף את העובדה שנסיונם של שני הנתבעים להסביר את הפער בין שתי הגרסאות, ונסיונם לטעון שכל אחת מהן מתייחסת לתאונה אחרת, כשל גם הוא.

11. פרט לטענה הסתמית כאילו מדובר על שתי תאונות שונות, לא הוצגה כל ראיה שהיא לתמוך בטענה הזו. למעשה, איש משני הנתבעים לא יכול היה אפילו לתת פרטים אודות אותה תאונה נוספת, אף שלטענתם היא שגרמה לכך שבכתבי ההגנה נטענו שתי גרסאות שונות באשר לארועים.

12. אם היה ממש בטענה שכל אחת מהגירסאות מתייחסת לתאונה אחרת, ניתן היה לצפות כי הנתבעים יבואו לבית המשפט כשבידם ראיות מסודרות באשר לאותה תאונה אחרת. ניתן היה לצפות שאם אכן היה ממש בגרסתם לפיה התאור שנמסר על ידי הנתבע 1 בסעיף 26 לכתב ההגנה מטעמו, מתאר תאונה שונה, ולא את התאונה נשוא התביעה, היו השניים מציגים בפני בית המשפט ראיות ונתונים באשר לאותה תאונה. בפועל, הם לא רק שלא מסרו פרטים אודות אותה תאונה נוספת, אלא שתשובותיהם בקשר אליה היו מעורפלות, מתחמקות והותירו רושם שלילי מאוד (עמ' 10 שו' 23-29, 36, עמ' 13 שו' 32 – 36, עמ' 14 שו' 1-9) .

13. בסופו של דבר, לאחר התפתלויות מרובות וסתירות רבות בגרסאות שמסרו, נאלצו הנתבעים להודות כי גרסת נהג התובעת, שהעיד שהתאונה ארעה תוך כדי נסיונותיו לצאת מחניה שלצד הדרך, היא גרסה נכונה.

14. לכאורה, די בכך, וניתן היה לסיים בכך את פסק הדין.
יחד עם זאת, לא אוכל שלא להתייחס לטענת ב"כ הנתבע 1, לפיה גם גרסת התובעת באשר לתאונה, לא היתה גרסה אחידה.

15. יש ממש בטענה זו של ב"כ הנתבע 1, שכן בכתב התביעה פירטה התובעת גרסה שונה לחלוטין מהגרסה שמסר העד מטעמה בדיון היום. אכן , בכתב התביעה פורטה על ידי התובעת גרסה שונה, אולם חרף זאת אני מאמינה לעדותו העד מטעמה. זאת, משום שלא רק שעדותו הותירה רושם חיובי ומהיימן, גרסתו גם היתה עקבית לאורך כל הדרך. כבר בהודעה שמסר העד לחב' הביטוח, הודעה שצורפה לכתב התביעה, מסר העד בדיוק את הגרסה שמסר בעדותו בדיון היום, גרסה שכאמור נתמכת בעדות שני הנתבעים.

16. בנסיבות האלה, אין מקום לדחות את התביעה רק משום רשלנותה של התובעת, שבכתב התביעה פירטה גרסה שונה מזו שפורטה על ידי העד מטעמה במסמכים שצורפו לתביעה.

17. לא ניתן גם להתעלם מן העובדה שפועל יוצא, מהאופן שבו נוסח כתב התביעה, ומן העובדה שהאמור בו אינו מתיישב עם האמור במסמכים שצורפו לתביעה, הוא שהתצהיר שהוגש בתמיכה לתביעה, תצהירו של מר שי פייר, הוא תצהיר בעייתי מאוד.

בסעיף 3 לאותו תצהיר, מצהיר מר פייר, כי: "לפי מיטב ידיעתי ואמונתי, כל העובדות המפורטות בכתב התביעה הינן נכונות. המקור לאמונתי ולידיעתי הוא המסמכים המצויים בתיק".

האם מר פייר עיין באמת במסמכים המצויים בתיק ובכתב התביעה? אם היה עושה כן, ניתן להניח שהיה מבחין בכך שהתאור שבכתב התביעה אינו תואם בכלל את תאור התאונה כפי שפורט בטופס ההודעה שמסר נהג התובעת.

18. רבות כבר נאמר ונכתב אודות מנהגן של חברות הביטוח לצרף לכתבי התביעה מטעמן תצהיר של עובד מטעמן, ולא תצהיר של הנהג שיכול באמת לאמת את העובדות הנטענות ביחס לתאונה. דומה שהמקרה שבפני ממחיש היטב את הסכנות הטמונות בקבלת תצהירים כאלה ואת העובדה שאין בינם ובין המטרה שבבסיס הדרישה לתצהיר תמיכה בתביעה, ולא כלום.

19. לא ניתן להתעלם מהתנהלות התובעת, ויש לתת לה ביטוי בעת פסיקת הוצאות התביעה.

20. לאור כל האמור לעיל, ומאחר שכאמור אני מעדיפה חד משמעית את גרסת נהג התובעת על פני גרסת הנתבעים, אני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה – 23,998 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

החלטתי שלא לעשות צו להוצאות, וזאת לנוכח הפער שתואר לעיל בין תאור התאונה כפי שהוא מופיע בכתב התביעה, לבין התאור כפי שהוא מופיע בכתב ההודעה, ולאור האמור בתצהיר התומך בתביעה. לפיכך כל צד יישא בהוצאותיו בגין התובענה.

21. לנוכח ההודעה ששלח הנתבע 1 לנתבעת 2, אני מחייבת את הנתבע ת 2 לשלם לנתבע 1 כל סכום שישלם זה לתובעת בגין פסק דין זה.

22. בנסיבות העניין, ולנוכח הסתירות בגרסאות שמסר הנתבע 1 בכתב ההגנה מטעמו מחד גיסא ובעדותו בפני מאידך גיסא, לא מצאתי מקום לפסוק לטובתו הוצאות בגין ההודעה ששלח לצד ג'. לפיכך כל צד יישא בהוצאותיו גם בגין ההודעה לצד ג'.

המזכירות תעביר לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ח' אלול תשע"ט, 08 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נתבע: פסק דין
שופט :
עורכי דין: