ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד ביזמוט נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת הבכירה עידית איצקוביץ – אב" ד
נציג ציבור (עובדים) מר אבהם דיאמנט
נציגת ציבור ( מעסיקים) גב' עליזה מעין

התובע
דוד ביזמוט
ע"י ב"כ עו"ד חמי דונר מטעם הסיוע המשפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירה צמיר

פסק דין

לפנינו תביעה כנגד החלטת הנתבע לקזז מגמלאות המגיעות לתובע (דמי אבטלה וגמלה לנפגע בעבודה) בגין חוב מזונות. זאת, מעבר להסדר תשלומים שנערך במסגרת הליכי הוצאה לפועל, שלפיו עליו לשלם 400 ₪ כל חודש.

לתובע חוב לנתבע בגין תשלום מזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב-1972 (להלן – חוק המזונות). סכום החוב נכון ליום 31.5.18 עמד על סך של 43,975 ₪.

ביום 31.12.17 אישרה ועדת נכות נפגעי עבודה תשלום מענק חד פעמי לתובע (בגין נכות בשיעור 16.66%) כתוצאה מפגיעה בעבודה מיום 28.5.14. המענק קוזז במלואו בגין חוב המזונות.

ביום 15.1.18 אישר הנתבע את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בעבור 31 ימים לתקופה שמיום 29.12.17 ועד ליום 28.1.18 בגין תאונת עבודה מיום 28.12.17.
הגמלה המאושרת היא בסך 4,655 ₪ ועליה חלים קיזוזים כחוק , ובין היתר ניכוי "מזונות בעל" בסך של 1,959 ₪.

ביום 31.1.18 אישר הנתבע המשך תשלום דמי פגיעה בעבור 15 ימים נוספים לתקופה שמיום 29.1.18 ועד ליום 12.2.18. הגמלה המאושרת בסך של 2,257 ₪ ועליה חלים קיזוזים כחוק ובין היתר ניכוי מזונות בעל בסך של 948 ₪.
ביום 14.2.18 אישר הנתבע המשך תשלום דמי פגיעה בעבור 15 ימים נוספים לתקופה שמיום 13.2.18 ועד ליום 27.2.18. הגמלה נקבעה בסך של 2,257 ₪ ועליה חלים קיזוזים בגין חוב מזונות בסך 948 ₪.

בהתאם להודעת הנתבע אשר הוגשה לבית הדין ביום 14.2.18 לתובע הוזנו גמלאות נכות מעבודה (תשלום רטרואקטיבי) בשווי 26,491 ₪ בצירוף הפרשים בסך 147 ₪. מסכום זה קוזז סך של 26,637 ₪ לטובת חוב מזונות. נוסך, מידי חודש עתידה להשתלם לתובע גמלה בסך 1,401 ₪ ממנה תקוזז כמחצית הגמלה לטובת חוב המזונות.

נוסף על כך , אושרה זכאות התובע לדמי אבטלה בגין חודשים מאי 2018 ועד אוגוסט 2018 והתובע קיבל תשלום, כפי שעולה מן האישורים שצורפו לסיכומי ב"כ הנתבע.

בהעדר מחלוקת עובדתית, התיק התנהל דרך הגשת סיכומים בכתב.

להלן עיקר טענות ב"כ התובע

א. הכספים המגיעים לתובע בגין גמלת נכות מעבודה הם הכנסתו ופרנסתו היחידים. נוכח מצבו הכלכלי והנפשי הרעוע של התובע, יש מקום להתייחס לגמלה רטרואקטיבית לה הוא זכאי כאל גמלת קיום, כך שאין לקזז אותה מעבר לשיעורים שנקבעו בצו התשלומים (400 ₪ לחודש).

ב. אין לעקל מגמלת נכות מהעבודה, כפי שאין לעקל את שכר עבודה. מדובר בגמלה מחליפת שכר, והתובע זכאי לסך של 1,401 ₪ לחודש, סכום שאין לעקל.

ג. זכות הקיזוז של הנתבע על פי חוק המזונות מוגבלת ונתונה לביקורת שיפוטית.

ד. החלטת הנתבע לקזז את חוב המזונות מגמלת הנכות של התובע היא שרירותית ונעשתה מבלי לבחון את מאפייניו המיוחדים של המקרה. במיוחד לאור העובדה שאין לתובע כל הכנסה נוספת.

ה. התובע ביקש להקפיא את גמלת הנכות לאור הצעת הפקידה של הנתבע להקפיא את הכספים עד למתן החלטה על ידי בית הדין.

ו. הכספים המעוכבים, שמקורם בגמלת נכות מעבודה , הם הכנסתו היחידה של התובע, נ וכח מצבו הכלכלי והנפשי הרעוע. כך שאין לקזז מהגמלה מעבר לשיעורים שנקבעו בצו התשלומים בתיק הוצאה לפועל.

ז. סיכומי הנתבע אינם מתייחסים לאירוע מיום 28.5.14 (אלא לאירוע מיום 28.12.17) ועל כן מתבקש בית הדין לקבוע כי התובע זכאי למלוא הכספים המעוכבים על ידי הנתבע.

להלן עיקר טענות ב"כ הנתבע

א. בהתאם לסעיף 14(ג) לחוק המזונות, היה המוסד חב לחייב סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לזוכה.

ב. גמלת נכות מעבודה אינה גמלת קיום ובמהל ך שנת 2018 השתלמו לתובע דמי אבטלה.

ג. הפסיקה קבעה כי יש מקום לאבחנה בין גמלה המשולמת למבוטח רטרואקטיבית ובין גמלה שוטפת ממנה מתקיים המבוטח. את הראשונה ניתן לקזז במלואה כנגד החוב של המבוטח, שהרי אינה משמשת עוד לצורך קיומו היומיומי של המבוטח, משמדובר בתשלום עבור תקופה שחלפה, בה התקיים המבוטח ללא הגמלה. לגבי הגמלה השוטפת, ממנה מתקיים המבוטח, מותיר המוסד בידי המבוטח סכום בגובה גמלת הבטחת הכנסה לצורך מחייתו היומיומית.

ד. התובע התנהל בחוסר תום לב, עת ביקש לעכב הגמלה טרם הגעתו להסדר בתיק הוצל"פ.

ה. גמלה נכות מעבודה אינה גמלה מחליפת שכר. לא מדובר בעיקול אלא בקיזוז לפי הוראה מפורשת הקבועה בסעיף 14 לחוק המזונות. סעיף זה מסמיך את הנתבע לקזז את התשלום המשתלם לזוכה כנגד חובו של החייב.

ו. המחוקק גילה דעתו בחקיקת סעיף 14 לחוק המזונות ובסעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) וקבע כי לחוב מזונות ולתשלומי מזונות קיימת עדיפות על פני כל תשלום אחר או גמלה לזכות כסף המגיעים לזכאי לגמלה מהמוסד.

ז. לחוב מזונות מעמד מיוחד, בשל נסיבות יצירתו של החוב והפגיעה החמורה הנגרמת כתוצאה מאי תשלום החוב לזכאי לתשלום המזונות ולקופה הציבורית, אשר נדרשת לשאת בחוב זה במקום החייב.

דיון והכרעה

ב"כ התובע טען בסיכומי תשובה כי הנתבע מתייחס לאירוע פגיעה בעבודה מיום 28.12.17 (נפילה על המדרכה) בעוד שעל הנתבע היה להתייחס לאירוע מיום 28.5.14 שבו התובע נפגע בברך שמאל, ובגינו נקבעו לו 27% נכות על ידי הנתבע. נוסף על כך , קיבל התובע דמי אבטלה במהלך שנת 2018.
אנו סבורים שאין חשיבות לשאלה בגין איזה אירוע בעבודה זכאי התובע לגמלה ובאיזה שיעור. זאת, מאחר שהעניין שלפנינו הוא בגדר קביעה עקרונית, בנוגע לטענת התובע כי אין לקזז או לנכות או לעקל קצבאות להם הוא זכאי מעבר לתשלום שהוסדר במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגדו בגין חוב מזונות – 400 ₪ לחודש.

בעב"ל (ארצי) 391/06 אליהו עמר נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 10.6.08 , נדון מקרה דומה לזה שלפנינו, שבו החליט הנתבע על קיזוז גמלאות שהגיעו לתובע שם, עבור תשלום רטרואקטיבי, על אף החלטת ראש הוצאה לפועל בנוגע להסדר תשלומים. שם נפסק:

"סעיף 14(ג) לחוק המזונות מקנה למוסד את האפשרות לקזז כנגד סכום, אותו המוסד חב לחייב על פי כל דין, את התשלום המשתלם לזוכה לפי פסק הדין למזונות. הזכות לביצוע קיזוז נתונה לביקורתו של בית הדין לעבודה, כקבוע בסעיף 14(ג) לחוק המזונות. הטענה לפיה, נדרש המוסד, כבעל חוב, עת מתברר כי הוא מצידו חב גם גמלאות לחייב, לנהוג בגמלאות לפי החלטת ראש ההוצאה לפועל ולא כגמלה הניתנת לקיזוז על פי סעיף 14 לחוק המזונות - הינה בעייתית. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המוסד לביצוע קיזוז בין גמלה רטרואקטיבית המגיעה למערער לבין חובו למוסד, בגין תשלום המזונות. זאת, משהחלטת המוסד לא נמצאה שרירותית אלא מבוססת על נהליה הפנימיים, לפיהם המוסד מבחין בין קיזוז גמלה רטרואקטיבית לבין גמלה שוטפת, ממנה מתקיים מבוטח לצורכי קיומו, בה מנכה המוסד סכום בגובה גמלת הבטחת הכנסה, לצורך מחייתו היומיומית של המבוטח".

גם בפסק דין שניתן על ידי בית דין זה (ראש ההרכב, השופטת איצקוביץ) בב"ל (ת"א) 17674-08-15‏ ‏ניסים חזן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 5.6.16, אושרה ההבחנה בין התשלום השוטף של הגמלה לחייב במזונות ובין התשלום הרטרואקטיבי, ונפסק:

"ההבחנה בין קיזוז מתשלום רטרואקטיבי של גמלה לבין גמלה שוטפת - היא לגיטימית, ומבוססת על תכלית שלפיה אין לפגוע בדמי קיום מינימאליים של מקבל קצבה. אולם, כל עוד מקבל הוא קצבה שוטפת, ניתן לגבות את החוב, דרך קיזוז, מתשלומים רטרואקטיביים, שהם מעבר לתשלום השוטף.
כמו כן, אין חובה לתת זכות טיעון בטרם נעשה הקיזוז, שמהווה אחת הדרכים לגביית החוב.
כאמור, קיזוז הוא דרך לגיטימית לגביית חוב בגין מזונות, על פי חוק המזונות. אי לכך לא נפל פגם בהחלטת הנתבע שיש בו להצדיק את התערבותו של בית הדין".

לחוב במזונות מעמד מיוחד, ועל כן קבע המחוקק בסעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי:

"זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך ".

בהתאם להוראות החוק והפסיקה, אין להגביל את הקיזוז של הזכות לגמלה עבור חוב מזונות של התובע לסכומים שנקבעו בהסדר במסגרת תיק הוצאה לפועל. אולם, יש לערוך את ההבחנה הנדרשת, כפי שהוזכרה לעיל, בין הגמלה השוטפת לבין התשלום הרטרואקטיבי של הגמלה.

אין מחלוקת כי דמי אבטלה הם גמלה מחליפת שכר.
גמלת נכות מעבודה באה לפצות את המבוטח על פגיעתו כתוצאה מאירוע בעבודה/מחלת מקצוע. הגם שלא מדובר בגמלה "מחליפת שכר", היא משמשת לקיום ולכלכלת המבוטח, שבמקרה של התובע אין לו מקור פרנסה אחר. על כן, יש לקבל את ההגבלה שנקבעה בפסקי הדין שהוזכרו לעיל, ולהותיר לתובע את הסכום אשר היה מגיע לו כהבטחת הכנסה, בדומה לסכום שלא ניתן לעיקול . זאת בדומה לאמור בסעיף 8(א) לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958.

על כן, אנו מגיעים למסקנה כי הנתבע רשאי לקזז מהזכאות הרטרואקטיבית של התובע בגין חוב המזונות. אשר לתשלום של הגמלה השוטפת, אין לנכות/לקזז מעבר לסכום של גמלת הבטחת הכנסה שהיה מגיע לתובע.

לסיכום

לאור האמור לעיל, התביעה נדחית, בכפוף למגבלה בקיזוז של הגמלה השוטפת לה זכאי התובע בגין פגיעה בעבודה (סכום של גמלת הבטחת הכנסה שהייתה מגיעה לתובע ).

כמקובל בתחום של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, ‏18 ספטמבר 2019, ‏י"ח אלול תשע"ט, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר אברהם דיאמנט
נציג ציבור (עובדים)

עידית איצקוביץ –שופטת
אב"ד

גב' עליזה מעין
נציגת ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: דוד ביזמוט
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: