ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נוסבוים בלומה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט אורן שגב
נציג ציבור (מעסיקים) – מר יעקב חמצני

התובעת
נוסבוים בלומה ת.ז XXXXX657
ע"י ב"כ עוה"ד איתן כהן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד שירלי ברדוגו

פסק דין

הסוגייה שבפנינו עוסקת בחישוב השכר הקובע של התובעת לצורך תשלום דמי לידה, זאת על רקע תוספות שכר חריגה, ששולמה לה בסמוך למועד הלידה.

עיקר העובדות שאינן במחלוקת:
התובעת, ילידת 1983, מועסקת מזה כ-13 שנים בסמינר בית יעקב "זכרון צבי" לקידום חינוך חרדי לבנות (להלן: "המעסיק") בתור מנהלת רשת - אחראית מחשוב.
ביום 12.8.2016 התובעת ילדה בשעה טובה והגישה תביעה לדמי לידה ביום 22.11.2016. תביעתה אושרה על יד הנתבע, אולם הצדדים נותרו חלוקים ביחס לתשלום שקיבלה בחודש יולי 2016, ושאלת היותו בסיס לתשלום דמי הלידה. על כן, התשלום הנוסף בחודש יולי 2017 העומד על 5,000 ₪ נפרס על פי תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), תשנ"ה-1995 (להלן – התקנות) ל-12 תשלומים, כאשר הפריסה כללה את חודשי הבסיס לדמי הלידה, זאת מאחר שהנתבע לא ראה את התשלום דנן כחלק משכרה הרגיל של התובעת (החלטת הנתבע מיום 22.11.2016 צורפה לכתב התביעה).
בגין ההחלטה דנן, התובעת הגישה את התביעה שבכותרת ביום 9.4.2017. במסגרת בירור התובענה התקיימה ישיבת הוכחת אחת במסגרתה העידה התובעת עצמה ולאחריה הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

טענות התובעת
לטענת התובעת עבודתה אצל המעסיק כללה רכש ציוד מחשוב ותחזוקה שוטפת. לדבריה, בחודש יוני 2016 הקים המעסיק חדר מחשוב חדש ועל כן היא נדרשה לעבוד בחודש יולי בהיקף שעות נרחב, גם מביתה, על מנת לבנות תשתית, להתקין ציוד חדש, לשדרג תוכנות ולבדוק את תקינות המחשבים. כמו כן, היא נדרשה לעבוד בהיקף שעות נרחב הן עקב הצורך להיערך לשנת הלימודים שבפתח והן לצורך ביצוע חפיפה לעובדת שהיתה עתידה להחליפה במהלך חופשת הלידה.
לטענתה, כל המטלות שפורטו לעיל, בגינן נדרשה לעבוד בהיקף שעות נרחב בחודש יולי 2016, הינן חלק בלתי נפרדת מעבודתה השוטפת.
התשלום עבור השעות הנוספות שנדרשה להשקיעה בחודש יולי 2016 , הוכתר בתלוש השכר כ-"תשלום בגין פרויקט", זאת משיקולי המעסיק ואין בכך בכדי להשפיע על היות התשלום עבור עבודה בשעות נוספות. עוד הוסיפה, כי ממילא יש לבחון את מהותו האמיתית של התשלום ולא את הכותרת שניתנה לו.
לעניין היות התשלום שבמחלוקת תשלום עבור שעות נוספות, הציגה התובעת מכתב הבהרה מיום 22.9.2016 ומיום 4.3.2018 מטעם המעסיק, במסגרתו הבהירה גב' פויפר, כי הסכום של 5,000 ₪ ששולמו לתובעת בחודש יולי 2016, מהווה גמול עבור שעות נוספות וכן שעות עבודה מהבית.
לאור כל המקובץ לעיל, אין לראות בתשלום שבמחלוקת תוספת עבור ביצוע פרוייקט חד פעמי כי אם תשלום שכר רגיל, ויש לשלם את דמי הלידה גם על בסיס השכר בחודש יולי 2016 במלואו.

טענות הנתבע
לטענת הנתבע, התשלום ששולם לתובעת בחודש יולי 2016 אינו חלק משכרה הרגיל אלא מהווה "תשלום נוסף" ולפיכך לצורך חילוץ השכר החודשי הרגיל, בוצע חישוב החלק היחסי , דהיינו במכפלת 1/12 וזאת בהתאם להוראות תקנה 5 לתקנות.
תפקידה הרגיל של התובעת הוא טיפול שוטף ברשת המחשבים ומאגרי הקבצים של המעסיק וטיפול בבעיות מחשוב, ו בגין ביצוע העבודה דנן משולם לה שכר יסוד בגובה של 4,134 ש"ח בעבור היקף משרה חלקי העומד על 113.8 שעות חודשיות. כמו כן, מתלושי השכר עולה כי לתובעת משולם רכיב נפרד עבור שעות נוספות, כאשר התשלום דנן נעשה בהתאם לשעות נוספות עליהן מדווחת התובעת באמצעות כרטיס נוכחות.
באשר לתשלום מחודש יולי 2016 העומד על 5,000 ₪, מדובר בתשלום ששולם עבור פרויקט הקמה ורכישה של חדר מחשבים חדש - פרוייקט ייחודי, אשר אינו מהווה חלק מהמשימות הרגילות והשוטפות של התובעת ; במסגרת עדותה, הודתה התובעת כי במהלך תקופ ת עבודה של כ-15 שנים הוקמו 3 חדרי מחשבים , לרבות חדר המחשבים מושא המחלוקת בתיק זה .
התובעת לא הוכיחה כי מדובר בפרויקט שמתבצע אחת לכמה שנים כחלק מעבודתה השוטפת ו לא הגישה תלושי שכר להוכיח כי גם עבור הקמת חדרי מחשבים קודמים, היא קיבלה תשלום בגובה 5,000 ש"ח; התובעת לא זימנה עדים רלוונטיים ממקום העבודתה ו אף לא המציאה אישור מעסיק בנושא הקמות קודמות של חדרי מחשבים, ובהתאם להלכה הפסוקה, יש לזקוף זאת לחובתה.
גם לשיטת התובעת עצמה, מדובר בתוספת ששולמה לה עבור הקמת 3 חדרי מחשבים במהלך 15 שנים, היינו, הקמת חדר מחשבים כל 5 שנים בממוצע, ואין לראות בכך " שכר חודשי רגיל" של התובעת.
התשלום מושא המחלוקת הוכתר בתלוש השכר בכותרת "פרויקטים מיוחדים", ולמרות שיש ממש בטענת התובעת, לפיה יש לבחון את מהות התשלום, יש לתת משקל ראייתי גם לאופן הדיווח בתלוש; מבחינה מהותית, מקום בו לא שולמו לתובעת בגין רכיב זה זכויות סוציאליות ונלוות, ולא בוצעו הפרשות לקרן הפנסיה, אין מדובר ב"שכר רגיל". התובעת אף העידה בעניין זה כי המעסיק החליט על דרך תשלום זו והיא, מצדה, הסכימה לכך. הדבר מעיד כי שני הצדדים לא ראו בתשלום את שכרה הרגיל של התובעת.
זאת ועוד, התשלום מושא המחלוקת שולם ברכיב נפרד בתלוש השכר. כך, גם באישור מטעם המעסיק התשלום בגין הפרויקט היה בנפרד מיתר המטלות השוטפות של התובעת, לרבות שעות היערכות לשנת הלימודים, שדרוג תוכנות והיערכות ליציאה לחופשת לידה.
אין המדובר בעבודה בשעות נוספות, שכן התובעת מדווחת על שעות עבודתה באמצעות כרטיס הנוכחות ושכר שעת עבודה נוספת עומד על 36.32 ₪ או 46 ₪ והנה, בחודש יולי עבדה התובעת 113 שעות עבודה רגילות וכן 56.8 שעות נוספות, וסה"כ 170 שעות עבודה בהתאם לתלוש השכר. על כן, בהתאם לטענות התובעת היה עליה לעבוד באותו החודש גם היקף של 138 שעות עבודה מהבית על מנת לזכות בתוספת בת 5,000 ₪. הדבר אינו סביר שכן התובעת אף לא דיווחה על היקף שעות עבודתה ההבית.
על כן, סביר יותר להניח כי התובעת קיבלה בונוס גלובאלי, שאינו מחושב לפי שעות עבודה בפועל, וזאת עבור השקעה בעבודה מהבית; כאשר מדובר בבונוס גבוה בהרבה מהשכר שהיה משולם לה עבור השעות שעבדה בפועל מהבית.
לאור כל האמור לעיל מבקש הנתבע לדחות את התביעה.

הכרעה

המסגרת הנורמטיבית
סעיף 49 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995 (להלן - החוק) קובע את הזכות לקבלת דמי לידה בגין התקופה הסמוכה לאחר הלידה, שבה המבוטחת לא עבדה. סעיף 53 לחוק קובע את שיעור דמי הלידה כדלקמן:
"דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30." (ההדגשה אינה במקור, א.ש).
"שכר העבודה הרגיל" שצוין בסעיף 53 לחוק מוגדר בסעיף 54 לחוק -
"שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים, ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3) – הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב-180, לפי הגבוה.
(ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" –
(1) בעובדת – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
(2) ..."
ההוראה הקבועה בסעיף 54 יוצרת זיקה בין השכר שבגינו מגיעים דמי ביטוח ברבעון שקדם ללידה לבין הבסיס לחישוב דמי הלידה. לכן, על מנת לקבוע מהו "השכר הרגיל" יש לפנות לתקנות העוסקות בתשלום דמי ביטוח שצוינו לעיל.
על פי התקנות "השכר הרגיל" של עובד כולל את הסכומים המשולמים לעובד על בסיס חודשי (קרי כתמורה לעבודה בפועל בחודש החולף). תשלום רגיל מוגדר ב סעיף 3 לתקנות כלדקמן -
"תשלום חודשי לעובד, שנהוג לשלמו בחודש שלאחר החודש שבעדו הוא משתלם, בהתאם לדיווח של העובד, יראו כשכר חודשי רגיל של העובד בעד החודש שלאחר החודש שבעדו משולם התשלום החודשי האמור."
להבדיל מ"תשלום חודשי" מוגדר "תשלום נוסף" בתקנות כדלקמן – "שכר הניתן לעובד בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לרבות תשלומים שניתנו כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד ולמעט הפרשים". בעניין התשלום הנוסף קובעות התקנות בסעיף 5 את שיטת תשלום דמי הביטוח כדלקמן:
"על תשלום נוסף יחולו, לענין תשלום דמי ביטוח, הוראות אלה:
(1) אם שיעורו 25% או יותר משכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום (להלן – שכר המינימום) יחולק לשנים עשר, והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודש שבו שולם ולשכר כל אחד מאחד עשר החודשים שקדמו לו; תשלום נוסף כאמור, ששולם לעובד שעבד אצל מעבידו פחות מאחד עשר החודשים שקדמו לחודש שבו שולם, יחולק במספר החודשים שבהם עבד העובד אצל אותו מעביד (להלן – חודשי העבודה הקודמים), והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודשי הרגיל בעד כל אחד מחודשי העבודה הקודמים;
(2) אם שיעורו נמוך מ-25% משכר המינימום, יצורף לשכר החודשי הרגיל בחודש שבו שולם."
אשר על כן ככל שהתשלום שבחלוקת יסווג כ"תשלום נוסף" ולא כ"תשלום חודשי" והיות ששיעורו עולה עך 25% משכר המינימום, הרי שבהתאם להוראות החוק, לצורך קביעת השכר הרגיל לחישוב "דמי לידה" יחושב רק החלק ה - 1/12 הימנה.

מן הכלל אל הפרט
נקדים אחרית לראשית ונציין כבר עתה כי דין התביעה להידחות שכן חישוב גובה דמי הלידה נעשה על ידי הנתבע - כדין.
תחילה נציין כי גם אם התובעת הייתה מוכיחה, ואין זה המצב, כי כל מלוא שיעור התוספת בסך 5,000 ₪ שולם לה בגין עבודה בשעות נוספות עקב הקמת חדר מחשבים נוסף, עדיין לא היה מקום לקבל את תביעתה. ובמה דברים אמורים?
התובעת העידה כי במסגרת 15 שנות העסקה הוקמו 3 חדרי מחשבים חדשים (ראו עמ' 4 לפרוטוקול שורות 3-11). צא ולמד, כי מדובר במקרה הקורה בממוצע אחת ל-5 שנים, אשר ארע באופן מקרי בסמיכות למועד הלידה ובתקופה הרלוונטית לחישוב דמי הלידה.
התחשבות לצורך חישוב דמי לידה בתשלום המתקבל בממוצע אחת ל-5 שנים, קרי בתדירות נמוכה מאוד, מבלי שהוצגה ראיה כלשהי כי מדובר בדפוס עבודה קבוע, אינה עולה בקנה אחד עם התכלית של תשלום דמי הלידה, והיא שמירה על רמת חייה של התובעת. וראו לעניין זה עב"ל (ארצי) 543/09 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומ י, (4.5.11, פורסם בנבו) -
"...המחוקק ביצע לפיכך איזון אינטרסים, ובמהלך תקופה בת ארבעה עשר שבועות ראשונים בחר שלא להטיל על היולדת ובן זוגה את ספיגת עלויותיה הכלכליות של חופשת הלידה. על מנת להגשים מטרה זו, ולהבטיח שילוב מלא ושוויוני של נשים בשוק העבודה, עלינו להקפיד לפיכך כי תשלומם של דמי הלידה יהא מלא ויקיים אחר התכלית לשמור על רמת חייה של העובדת היולדת." (ההדגשה אינה במקור, א.ש).
ודוק, גם אם היה מדובר בתשלום עבור שעות עבודה נוספות, היות ומדובר במספר חריג של שעות נוספות, אשר התמורה בגינן עולה על שכר הבסיס של התובעת, ואשר עד היום התרחש אחת לחמש שנים ואין כל וודאות כי האירוע יישנה - אינו מהווה שכר רגיל ולא ניתן לקבוע כי אי התחשבות בו לצורך קביעת בסיס דמי הלידה תפגע ברמת חייה של התובעת.
למעלה מן הצורך ייצוין כי ממילא התובעת לא הוכיחה כי מדובר בתשלום עבור שעות עבודה בפועל, ולא בתשלום בונוס חד פעמי כהגדרת "תשלום הנוסף", וביתר פירוט:
מעדות התובעת עצמה עולה כי היא לא דיווחה על מספר שעות העבודה מהבית וכי ממילא אין כל תיעוד של מספר השעות שהקדישה לפרויקט. על כן, לא ברור כיצד חשוב המעסיק את השכר המגיע לה בגין שעות נוספות, והדבר אף לא הוסבר על ידי התובעת ; יתרה מזאת, התובעת לא זימנה למתן עדות אדם כלשהו ממקום עבודתה, שישפוך אור על מהות התשלום שבמחלוקת. על כן, אין לנו אלא להגיע לכלל מסקנה כי מדובר בבונוס גלובלי עבור ביצוע פרויקט ייחודי. וראו עדות התובעת-
"ש: יש לך רישום של מספר שעות עבודה?
ת: יש תוכנה אני מעבירה כרטיס. מה שעבדתי בבית אין לי תיעוד. מה שהייתי בשטח יש כרטיס ש: כשאת מעבירה כרטיס מתועדות של שעות העבודה שלך גם תחזוקה וגם הכל. האם יש תיעוד של מספר שעות העבודה עבור פרויקט ספציפי זה?
ת: אין". (עמוד 4 שורות 17-21 לפרוטוקול).
את המסקנה לעיל, לפיה התשלום שבמחלוקת אינו מהווה תמורת שעות נוספות, מחזקת העובדה כי על מנת להגיע לסך של 5,000 ₪ בהתאם לשכר ששולם לתובעת היה עליה לעבוד בהיקף משרה כמעט כפול מזה שעבדה ברגיל, דבר שאינו סביר ואף לא נטען על ידי התובעת. וראו לעניין זה את עדותה:
"ש: כמה שעות עבדת באותו חודש?
ת: באותו חודש כל היום זה היה סביב העבודה שהייתי חייבת לסיים. לא יכולה להעריך.
ש: אם אני אומרת לךש אם ניקח 46 ש"ח לשעה, יש עוד 108 שעות שנכנסים בתוך 5 אלף ₪ לא עבדת עוד 108 שעות מעבר, את מסכימה איתי?
ת: נכון.
ש: התשלום של 5 אלף ₪ לא חישב לפי שעות עבודה או מספר שעות עבודה, נכון?
ת: נכון." (עמודים 4-5 שורות 33, 1-6 בהתאמה).
משלא שוכנענו כי מדובר בתשלום חודשי ומשקבענו כי מדובר ב"תשלום נוסף" הרי שאנו קובעים כי לא נפל כל פגם באופן בו חישב הנתבע את דמי הלידה כאמור לעיל.
לאור כל המקובץ לעיל, אנו מורים על דחית התביעה.
כמקובל בהליכים מסוג זה - אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז אב תשע"ט, (28 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: נוסבוים בלומה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: