ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין או מול בע"מ נגד נסאר דיאב :

לפני: כבוד השופטת רויטל טרנר
נציגת ציבור (עובדים) גב' ויולט ח'ורי
נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב חיות

התובעת:
או מול בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד חסן אבו אחמד

-
הנתבע:
נסאר דיאב
ע"י ב"כ: עו"ד מנהל ח'ורי

החלטה

בפנינו בקשה לסילוק התביעה על הסף.
רקע עובדתי
הנתבע הועסק על ידי התובעת במשך כ-15 שנים, עד סמוך לחודש אוגוסט 2015 כאיש מכירות במחלקת הלבשה לגברים. התביעה בתיק זה עניינה בטענות התובעת כי הנתבע התפטר ללא הודעה מוקדמת ומבלי לערוך חפיפה מסודרת, ובכך הסב נזקים לתובעת אשר מגולמים בין היתר בהפסדים כספיים במחלקה בה הועסק הנתבע.
יצוין כי בין הצדדים התנהל בפנינו תיק אחר (סע"ש 30781-03-16) במסגרתו תבע הנתבע את התובעת בגין זכויות הנובעות מתקופת עבודתו. ביום 1.9.2019 ניתן פסק דין באותו תיק במסגרתו חויבה התובעת לשלם לתובע סכומים שונים.

טענות הצדדים
לטענת הנתבע, בית הדין נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה שכן עילת התביעה מוגדרת כעוולה של רשלנות המעוגנת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין. לכן, בהתאם לסעיף 24(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, אין סמכות לבית הדין לדון בטענות הנזיקיות שמפנה התובעת כלפיו. עוד טוען הנתבע כי חוק החוזים אינו נמנה על עילות התביעה המוכרות בגין הפרת דיני העבודה, וכי ממילא לא ניתן למעסיק לתבוע את נזקיו בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות, שכן זכאותו של המעסיק קמה רק מכוח חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001.
מנגד, טוענת התובעת כי המחלוקת בתיק זה נסובה סביב טענתה כי הנתבע הפר את חוזה העבודה עמו, וסכסוך בגין הפרת חוזה עבודה הינו בסמכות ייחודית של בית הדין לעבודה. עוד טוענת התובעת כי עילת התביעה הינה חוזית ולא נזיקית, שכן היא מבקשת פיצוי בגין הפרת חוזה העבודה לאחר נטישת הנתבע את מקום עבודתו. בנוסף, מציינת התובעת כי ככל והעילות הנזיקיות הכלולות בכתב התביעה אינן בסמכותו של בית הדין, הרי שהיא מבקשת למחוק את הסעיפים העוסקים בטענות הנזיקיות ולהותיר את שאר עילות התביעה על כנן.
דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא כי, ככלל, הסעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד, וכי " סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בתי המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע (ארצי) מז/3-15 אפנר יצחק ואח' - מפעלי הדסה לחינוך (18.8.87); דב"ע (ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ - אברהם רמי כלפון (26.2.91)). עם זאת, בית הדין הארצי עמד בבר"ע (ארצי) 67197-01-17 רותם גיספאן - בסט שרותי קירור ע"מ (3.4.17) על השוני בין הטענות השונות לסילוק תובענה על הסף מבחינת אפשרות המשך בירורן בערכאות שיפוטיות ועל ההשלכה שיש לשוני זה על דרך בירור בקשה לסילוק על הסף תוך הדגשת ייחודה של בקשה לדחייה מחמת העדר סמכות עניינית. וכך נאמר:

"הזהירות מסילוק על הסף נובעת, בין היתר, מכיבוד זכות הגישה לערכאות, שכן קבלת טענות מסוג זה (העדר עילה, התיישנות או מעשה בית דין) – יוביל לכך שהתובענה כלל לא תתברר לגופה בשום ערכאה. יחד עם זאת, נעיר כי על פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות, סילוק תובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית שונה, שכן מחיקתה מטעם זה אינה מונעת בירור התובענה בבית המשפט המוסמך. ואילו דחייתה מטעם זה מותנית בהעברת הענין לבית המשפט המוסמך (תקנה 45(ג)). משכך, במצבים אלה אין לכאורה מקום לחשש מפני פגיעה או כרסום בזכות הגישה לערכאות עקב סילוק התובענה על הסף, שכן אפשרות בירורה בערכאה השיפוטית המוסמכת לא נחסם. משכך, טענה זו נבחנת לגופה, והיא מוכרעת על סמך כללים משפטיים, לרבות כללי הכרעה הקובעים את הדין בהעדר מובהקות עילת התביעה בכתב התביעה עצמו וזאת בהינתן קרבה אפשרית בין דיני החוזים והנזיקין – ומבלי שיש צורך לנקוט זהירות יתרה מפאת החשש מפני פגיעה בזכות גישה לערכאות עקב קבלת הטענה".

סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מעגן את סמכותו הייחודית של בית הדין לדון- "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה... ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]".סוגיית תיחום הסמכויות בין בתי הדין לעבודה ולערכאות אזרחיות נדונה ברע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ (14.10.15) שם נקבע מבחן תלת שלבי: מבחן זהות הצדדים - היינו אם מדובר בתביעה שבין עובד למעסיק או חליפיהם; מבחן העילה – האם העילה נובעת מיחסי עבודה; מבחן העילה שהוחרגה מסמכות בית הדין – ובמיוחד האם מבוססת התביעה על עילות נזיקיות שאינן בסמכות בית הדין לעבודה.
נפנה ליישם את המבחן התלת שלבי בענייננו. מבחינת מבחן זהות הצדדים, לא מתעורר קושי, שכן אין חולק כי התקיימו יחסי עבודה בין התובעת לבין הנתבע. מבחינת המבחן השני – האם העילה נסובה על יחסי עבודה – טענת התובעת הינה כי התובע הפר את חובתו לתת הודעה מוקדמת כאשר התפטר מעבודתו. התובע טען בתיק המקביל כי לא התפטר אלא פוטר מעבודתו, וטענה זו לא התקבלה, אולם בכל מקרה אין ספק כי עילת התביעה נולדה כאשר התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים ובסמוך לסיומם.
בכל הנוגע למבחן השלישי – מהות העילה עליה מושתת כתב התביעה ובחינה אם זו מצויה בסמכות בית הדין לעבודה – מעיון מדוקדק בכתב התביעה עולה כי התובעת בוחרת להשתית את הסעדים הן על עילה נזיקית והן על עילה חוזית . באשר לעילה החוזית, מציינת התובעת בתביעתה כי "הנתבע גרם... נזקים כספיים אדירים לתובעת"... "התנהגותו של הנתבע כמפורט לעיל מהווה אף עוולה של הפרת חוזה עבודה, אשר תרופות בגין הפרת חוזה מעוגנות בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970"... "הנתבע גרם לתובעת להפסק במכירות במחלקה כפי שפורט לעיל וזאת לאור אי מתן חפיפה לעובד אחר ו/או נטישת העבודה"... "תטען התובעת כי התובע אף הפר את חוזה העבודה עליו חתם, כאמור, על כל המתחייב מכך, בניגוד להוראות חוק החוזים". כל אלה מתארים עילה חוזית שעניינה הפרת חוזה העבודה בין הצדדים וכן בהפרת חובת הנתבע, לכאורה, לתת הודעה מוקדמת למעסיקתו. עילות אלו מצויות בסמכותו של בית הדין לעבודה. יצוין, כי על פי כתב התביעה, מבקשת התובעת פיצוי ממוני בגין הפסדי המכירות וכן פיצוי לא ממוני ללא הוכחת נזק, וזאת בשל באופן הנטען בו בחר התובע לסיים את עבודתו. טענת הנתבע כי מעסיק אינו יכול לזכות בסעדים בגין אי מתן הודעה מוקדמת מעבר לפיצוי הקבוע בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תתברר במסגרת ההליכים בתיק, ואין מקום להכריע בה בשלב מקדמי זה.
אכן, עילות התביעה הנעוצות בפקודת הנזיקין, ואשר מנוסחות על ידי התובעת כעוולה של רשלנות או התרשלות המעוגנות בפקודת הנזיקין, אינן בסמכותו של בית הדין. אולם, שעה שהתובעת עצמה מציינת בתשובתה כי היא מסכימה למחוק מכתב התביעה את הסעיפים העוסקים בעילות הנזיקיות, הרי שאין מקום להיענות לבקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף.
סיכום
הבקשה לסילוק על הסף נדחית.
סעיפים 10 ו- 11 לכתב התביעה נמחקים.
הנתבע יגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מהיום. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במועד סיום ההליכים בתיק.

ניתנה היום , כ"ד אלול תשע"ט (24 ספטמבר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' ויולט ח'ורי
נציגת ציבור (עובדים)
רויטל טרנר, שופטת
מר זאב חיות
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: או מול בע"מ
נתבע: נסאר דיאב
שופט :
עורכי דין: