ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנחם נפתלי נגד ניר חפץ :

לפני כבוד ה שופט גלעד הס

התובע

מנחם נפתלי

נגד

הנתבעים

  1. ניר חפץ
  2. דוד שמרון
  3. שולמית אשבול
  4. יוסי כהן
  5. הליכוד - תנועה לאומית ליברלית
  6. אמנון זכאי
  7. עופרה שמעוני

החלטה

לפני בקשה לזימון עדה.
רקע
התובע, מר מנחם נפתלי, הגיש תביעה כנגד הנתבעים וזאת בטענה כי הנתבעים הוציאו את דיבתו רעה, בין היתר, בכך שאמרו, או רמזו, כי הוא האחראי לכך שבתקופת היותו אב הבית בבית ראש הממשלה בירושלים, עלו הוצאות הבית.
בהתאם להחלטת בית המשפט הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית בכתב. לגבי עדים שלא ניתן היה לקבל מהם תצהיר בכתב, הוגשה בקשה לזמ נם למתן עדות בעל פה.
ביום 1.6.2017 הוגשה בקשה על ידי הנתבע 4 לזמן את הגב' שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה (להלן: "הגב' נתניהו") למתן עדות. בקשה זו הוגשה בהסכמת הנתבעים 1 – 2 ו- 6 – 7. במסגרת הבקשה (סעיף 2.9) טען הנתבע 4, עו"ד יוסי כהן, כי הגב' נתניהו יכולה להעיד על מחלוקות רלוונטיות להליך זה, בין היתר על אופיו האלים של התובע, על היותו כזבן מועד וכן על כך שהתובע הוא זה שהגדיל את הוצאות בית ראש הממשלה ללא הצדקה.
עוד צוין בבקשה זו, כי הגב' נתניהו סירבה ליתן תצהיר ולכן ראוי לזמנה מתן עדות בעל פה.
אציין כי כלל הנתבעים שתמכו בזימון הגב' נתניהו לעדות, לרבות הנתבע 1, מר ניר חפץ, יוצגו באותה עת על ידי הנתבע 4, עו"ד יוסי כהן.
ביום 11.6.2017, ובהעדר התנגדות לבקשה לזימון הגב' נתניהו, החליט בית המשפט על זימונה של הגב' נתניהו למתן עדות.
ביום 14.6.2018 ביקש עו"ד יוסי כהן להשתחרר מייצוג הנתבע מס' 1, מר ניר חפץ (להלן: "מר חפץ") וזאת בטענה כי מר חפץ חתם על הסכם "עד מדינה" בעניין החשדות נגד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, ו במצב דברים זה אין לו עוד קשר עם מר חפץ.
בית המשפט נעתר לבקשה ושחרר את עו"ד יוסי כהן מייצוג מר חפץ . ביום 1.1.2019 הודיע מר חפץ כי ייוצג בהליך זה על ידי עו"ד אילן סופר.
ביום 17.7.19 התקיימה ישיבת קדם משפט מסכמת לקביעת סדר העדת עדי ההגנה. במסגרת ישיבה זו, ביקש ה נתבע 4, אשר הינו גם ב"כ הנתבעים 6-7, שלא לזמן לעדות את הגב' נתניהו. בית המשפט נעתר לבקשה, היות וזכותו של צד לוותר על הזמנת עד מטעמו.
לאור הוויתור של הנתבעים 4, 6-7 על זימון הגב' נתניהו לעדות בעל פה, ביקש מר חפץ לזמנה לעדות כעדה מטעמו. בית המשפט הורה לו להגיש בקשה בכתב לעניין זה , והיא הבקשה שלפניי.
טענות הצדדים
במסגרת הבקשה מטעמו טוען מר חפץ כי הדברים שאמר בראיון עיתונאי , ובגינם נתבע בתביעה זו, נמסרו לו על ידי דיירי מעון ראש הממשלה בירושלים, ובפרט על ידי ראש הממשלה ורעייתו הגב' נתניהו.
מכאן, לטענתו של מר חפץ , עדותה של הגב' נתניהו הינה רלוונטית ויהיה בעדותה של זו להפריך את האמור בתביעה כנגד מר חפץ.
מר חפץ ציין בבקשה כי גם ראש הממשלה עצמו, מר בנימין נתניהו, תדרך אותו בעניינו של התובע, אולם הוא נמנע לזמנו לעדות, כאשר זה עסוק בניהול ענייני המדינה.
עוד טוען מר חפץ, כי על מנת להורות על זימון עד , די ברלוונטיות לכאורה של עדותו הצפויה של העד , ואילו כאן קיימת רלוונטיות של ממש לעדות הגב' נתניהו, בין היתר, לאור האמור בבקשה לזימון עדים שהוגשה בעבר על ידי עו"ד יוסי כהן, בשמו ובשם הנתבעים 6-7.
הנתבעים 4, 6-7 התנגדו לזימון הגב' נתניהו. נתבעים אלו מודים בהגינותם כי סברו בעבר שעדותה של הגב' נתניהו הינה רלוונטית למחלוקת בתיק זה, ובפרט לגבי מעשיו של התובע, אולם הם סבורים כעת כי לאור עדותו של התובע בחקירה הנגדית התייתרה רלוונטיות זו.
עוד טוענים נתבעים אלו כי מניעים זרים עומדים מאחורי הבקשה לזימון הגב' נתניהו, אולם הם אינם מציינים באלו מניעים מדובר.
הנתבע 2 מתנגד אף הוא לזימון הגב' נתניהו והצטרף לטיעוני הנתבעים 4, 6-7.
הנתבעת 5 התנגדה לזימון הגב' נתניהו וטענה כי גם בעבר סברה כי אין כל מקום לזימון הגב' נתניהו, קל וחומר שאלו פני הדברים לאור עדותו של מר התובע בחקיר תו הנגדית.
התובע לא התנגד לבקשה ואף תמך בה. התובע ציין בתגובתו כי לטעמו עדותה של הגב' נתניהו הינה חיונית לתובע ולנתבעים, בין היתר, לאור הליך פלילי שהתנהל כנגד הגב' נתניהו בעניין הוצאות בית ראש הממשלה, הליך שהסתיים בהסדר טיעון.
התובע ציין בנוסף, כי לא רק שעל הגב' נת ניהו ליתן עדות, אלא יש להורות לעו"ד יוסי כהן לפעול לקבלת תצהיר עדות ראשית מטעם הגב' נתניהו, תצהיר עליו תחקר בחקירה נגדית. התובע מפנה להחלטה בדב"ע 38335-03-14 מנחם נפתלי נ. משרד ראש הממשלה מיום 11.3.2015 במסגרת ה הורה בית הדין לעבודה על זימון הגב' נתניהו לעדות בנסיבות דומות .
מר חפץ הגיש תגובה לתשובה ביום 16.9.19, במסגרתה ציין כי לאור הסכמת התובע לבקשה, ובפרט טענת התובע כי מדובר בעדה חיונית יש להיעתר לבקשה. עוד מציין מר חפץ כי כאשר בית המשפט הורה כבר בעבר על זימון הגב' שרה נתניהו לעדות, הרי מדובר בהחלטה חלוטה.
המסגרת הנורמטיבית
הכלל להזמנת עדים קבוע בסעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971:
"סמכות להזמין עדים
1.
(א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
(ב) בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך, או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת."
כלומר, הכלל הינו כי מותר להזמין כל אדם לעדות וזאת בכפוף לרלוונטיות של העדות ולקבילותה.
וכן ר' תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר משלימה סעיף זה, וקובעת:
"אם נקבע תאריך לדיון בתובענה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להזמין עד, אם למתן עדות ואם להצגת מסמכים".
בית המשפט נתן פרשנות רחבה לדרישת הרלוונטיות דנא, ר' רע"א 4868/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מגי גלזר [‏פורסם בנבו] (29.7.15):
"ס"ק 1(ב) לפקודה מאפשר לבית המשפט לעשות שימוש ב"מסננת" הרלוונטיות כאשר בהזמנת עדים עסקינן, בדומה להלכות הנהוגות לגבי גילוי מסמכים, שהרלוונטיות של מסמך היא התנאי המקדמי לגילוי. אך כפי שהרלוונטיות לצורך גילוי מסמכים מתפרשת בצורה רחבה, כך גם לצורך הזמנת עדים..."
וכן ר' לעניין הרלוונטיות הרחבה ברע"א 9055/07 שירותי בריאות כללית נ' נאדר נאצר [פורסם במאגר נבו] (22.11.2007):
"כאשר מדובר בעדות שהינה בעליל לא רלוונטית רשאי בית המשפט לסרב לבקשה לזימון העד, מכיוון שמדובר בעדות ש'אין בה צורך' כלשון סעיף 1(ב) לפקודה. עם זאת די בכך שעל פני הדברים לא ניתן לשלול את הרלוונטיות של העדות – על מנת לאשרה.
בהקשר זה יש גם להעיר שאין לייחד שלב זה של אישור הזימון בידי בית המשפט לבדיקה קפדנית של התועלת העשויה לצמוח לבעל הדין מן העדות (ראו: ע"א 424/62 שמורי פריתז בע"מ נ' התאגדות למוצרי הדר ושמורים בע"מ, פ"ד יז(1) 116 (1963); ע"א 207/83 ועד הנאמנים לנכסי ההקדש המוסלמי בתל אביב-יפו נ' יוסי חברה להשקעות בע"מ, פ"ד מב(2) 369, 375 (1988); י' קדמי על הראיות (חלק ראשון, 2003) 386; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007) 304)." (הדגשה שלי -ג.ה.).
כלומר הפסיקה קבעה כי די ברלוונטיות לכאורית, או אף העדר שלילת הרלוונטיות, על מנת להורות על זימון עד.
למדנו, אפוא, כי על מנת להורות על זימון עד יש לבחון בשלב הראשון - האם העדות רלוונטית, כאשר המבחן לרלוונטיות הינו מקל. לאחר שהכרענו כי העדות רלוונטית, יש לבדוק כשלב שני - האם קיים אינטרס נוגד המצדיק את אי זימון העד, אינטרס כגון חסיון, העדר קבילות וכיוצא בזה, ר' ברע"א 2124/13 יעקב רבינוביץ נ' הפטריארך היווני האורתודוקסי [פורסם בנבו] (21.07.2013).
רלוונטיות העדות של הגב' נתניהו
כאמור, השאלה הראשונה שיש לבחון הינה - האם עדות הגב' נתניהו רלוונטית למחלוקות נשוא תיק זה.
ראשית, אציין כי עד למועד עדותו של התובע הייתה תמימות דעים כי עדותה של הגב' נתניהו רלוונטית, כאשר דווקא הנתבעים 4, 6-7, אשר כיום מתנגדים לזימונה, הזמינו אותה לעדות וזאת על סמך טענתם כי עדותה רלוונטית, ר' סעיף 2.9 לבקשה לזימון עדים מיום 1.6.2017.
בכל מקרה, נראה כי אין חולק כי לגב' נתניהו ידיעה אישית בדבר המחלוקות בין הצדדים בתיק זה ועדותה יכולה להיות רלוונטית לגילוי האמת. כך, לשם הדוגמא, אחת המחלוקות המרכזיות בתיק זה הינה בעניין הוצאות המזון והמשקאות בבית ראש הממשלה והאחראי להוצאות אלו. ברור כי הגב' נתניהו, אשר גרה בבית ראש הממשלה בתקופה הרלוונטית ואשר בני ביתה היו, לכל הפחות , חלק מהצרכנים של אותו מזון ומשקאות שהוזמ נו, יכולה לשפוך אור על מחלוקת זו. הדברים נכונים גם לגבי מחלוקות נוספות בתיק זה.
מכאן נשאלת השאלה, האם יש בעדותו של התובע בתיק זה בכדי לאיין את הרלוונטיות של עדות הגב' שרה נתניהו ? אני סבור כי התשובה לכך הינה שלילית.
עדותו של התובע היא רק אחת ממארג הראיות בתיק זה ולא ניתן לקבוע בשלב זה של ההליך כי היא מאיינת את הצורך בראיות ובעדויות נוספות. כך, למשל, ב עניין המחלוקת בדבר ההוצאות, נשמעו מלבד התובע עדים נוספים כדוגמת מר סיידוף , הנתבעים 6-7 וע וד. קשה לומר בשלב זה כי עדים אלו מציירים תמונה קוהרנטית בנושא הוצאות בית ראש הממשלה . יתרה מזו, צפויים להיחקר עדים נוספים במחלוקת זו, כך שהתמונה יכולה עוד להשתנות.
בנסיבות אלו, לא רק שעדות הגב' נתניהו עוברת את סף הרלוונטיות הנדרש, אלא שמדובר בעדות חשובה למארג העדויות בתינושא מרכזי.
טעמים אחרים שלא לזמן את הגב' נתניהו?
לאחר שהחלטתי כי עדותה של הגב' נתניהו רלוונטית לכאורה, הרי הכלל הינו כי יש לזמנה לעדות, אלא אם קיים טעם של ממש שלא לזמנה.
לא מצאתי בטיעוני המתנגדים לזימון , טעם של ממש שלא לזמן את הגב' נתניהו לעדות. אכן , אין ספק כי הגב' נתניהו, כרעיית ראש הממשלה, הינה בעלת לוח זמנים עמוס, אולם מתן עדות בבית המשפט הינה חובה אזרחית חשובה אשר יש לקיימה, גם אם הדבר כרוך בטורח מסוים.
לא מצאתי גם מניעים זרים של ממש בזימון הגב' נתניהו לעדות. אכן זימון לעדות של רעיית ראש הממשלה אינ ו זימון שגרתי וייתכן גם כי הזימון התבקש על רקע של שיקולים תקשורתיים, שאינם רלוונטיים לתיק זה. עם זאת, כפי שציינתי לעיל, עדות הגב' נתניהו הינה בליבת המחלוקת בין הצדדים בתיק ועדותה חיונית לצורך אינטרס גילוי האמת, כך שאין מדובר בזימון עקב עניין תקשורתי גרידא, אלא בזימון מהותי.
סיכום
לאור האמור לעיל אני קובע, כי הגב' שרה נתניהו תז ומן להעיד מטעם הנתבע 1, כאשר זה יהיה רשאי לחקור אותה בחקירה ראשית.
יתר הצדדים יהיו רשאים לחקור את הגב' נתניהו בחקירה נגדית.
הגב' נתניהו תעיד ביום 2.12.2019 בשעה 10:00.
באחריות ב"כ הנתבע 1 לוודא כי בוצע זימון כדין לגב' נתניהו.
אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ט, 24 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מנחם נפתלי
נתבע: ניר חפץ
שופט :
עורכי דין: