ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלי קריספל נגד המוסד לביטוח לאומי :

24 ספטמבר 2019
לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

התובע
אלי קריספל
ע"י עו"ד גל קורן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירה צמיר - מהלשכה המשפטית

פסק דין

האם הפגיעה בכפות ידיו של מנהל מחשוב בחברה נגרמה לו עקב הקלדה על מחשב ושימוש בעכבר – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת בית הדין.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

  1. התובע עובד למעלה מ- 24 שנים כמנהל מחשוב בחברות שונות (חברת "סייבוקס", "בינת" ו"הלמן אלדובי – קופות גמל ופנסיה בע"מ ").
  2. התובע עובד במשרה מלאה.
  3. במסגרת עבודתו נדרש התובע לבצע, בין השאר, הקלדה על מחשב, שימוש בעכבר לצורך טיפול בתקלות ו תיקוני הגדרות.
  4. התובע אובחן כסובל מתסמונת ה – CTS.
  5. ביום 28.12.16 הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין CTS דו צדדי בכפות הידיים.
  6. ביום 19.2.17 דחה הנתבע את התביעה.
  7. הצדדים הגיעו להסכמה כי התקופה שבמחלוקת היא משנת 2000 עד 2016 (כולל).

טענות הצדדים:
טענות התובע:

  1. עבודתו של התובע כמנהל מערכות מידע ומחשוב הייתה כרוכה בתחזוקת תחום המחשוב שבמסגרתה, התובע מבצע פעולות חוזרות ונ שנות של הקלדה על מחשב ושימוש בעכבר, בו מופעל לחץ רב על שורשי כפות הידיים והאצבעות וכן שימוש בכלים ידניים (מברג, פלייר, קאטר).
  2. מתצהירו ומעדותו של התובע בביה"ד עלתה גרסה אחידה ואף בשאלון המעסיק צוין במפורש כי מרבית עבודתו של התובע בוצעה מול מסכי מחשב באמצעות הקלדה ושימוש בעכבר.
  3. ניתן לבודד את הפעולות שביצע התובע ולהראות שהן חוזרות על עצמן.
  4. לטענת התובע, הו נחה על ידו תשתית עובדתית לפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה או מחלת מקצוע.

טענות הנתבע:

  1. לא הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה.
  2. התובע לא העיד עדים מטעמו ועדותו היא עדות יחידה של בעל דין להוכחת תביעתו.
  3. מעדותו התברר כי עובדות רבות לא הובאו בתצהירו. בפסק הדין יובאו טענות נוספות של הנתבע.
  4. נתגלו סתירות בעדותו של התובע.
  5. התובע אינו קלדן אלא עובד בעבודה משרדית המצריכה שימוש במחשב.
  6. התובע לא ביצע תנועות דומות במהלך יום עבודה לא באופן רציף ולא על פני זמן משמעותי.
  7. הנתבע מבקש לדחות את התביעה.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את עדותו של התובע, עיינתי במסמכים שהוגשו ובחנתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

על פי ההלכה הפסוקה, בכדי שיכיר בית הדין כי פגיעה כלשהי נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה צריך שיתקיימו שני תנאים:
"...האחד - קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה, של טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נושרות. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.
השני - על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות דעת של מומחה - רופא, היכול לאבחן בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע..." (עב"ל 313/97 המוסד - אשר יניב פד"ע לה 529, 532 (1999)) .

מעדותו של התובע עלה כי האמור בתצהירו לוקה בחוסר בפרטים מהותיים אשר להם השלכות על התשתית העובדתית הנדרשת על פי תורת המיקרוטראומה, כפי שיובהר בהמשך.

התובע נעזר בטכנאים:

".... היו לי 3 טכנאים , מחלק להם את העבודה , יש התקנות. אלמן את דובי גדלה מ- 12 עובדים ל – 400 עובדים. זה דרש גידול יום יומי ושוטף...".
(עמ' 5 לפרוטוקול שורות 14- 15 לעדות התובע ).
לתובע היה עובדים תחתיו:

" ... בבינת היה לי עוד איש טכני מחשבים שהיה רץ פיזית ועושה את העבודות הפיזיות . אני הייתי מתעסק בהקלדות ותכנות והקמת הרשת . רק עובד אחד . באלמן היו לי 3 בצוות."
(עמ' 4 לפרוטוקול שורות 24-26 לעדות התובע)

במהלך יום עבודה מבצע התובע פעולות רבות שאופיין שונה:

"ת. הייתי עושה הכל . הייתי מקבל הצעות מחיר כולל ספקים , ספקים היו מגיעים אלי או מיילים."
(עמ' 7 לפ' שורה 9 לעדות התובע )

ש. כשאתה מפעיל את מערכת ההפעלה אתה לא מקליד ברצף?
ת. זה רץ בשלבים. במקביל אני עושה דברים במקביל, עונה למיילים , בודק חוזר עונה לטלפונים."
(עמ' 6 לפ' שורות 24 -25 לעדות התובע )

"ש. והוגבלת גם לעבודה משרדית בלבד?
ת. נכון. ... " (עמ' 8 לפרוטוקול שורה 30 לעדות התובע ).

התובע טען בתצהירו כי הוא מתקן מחשבים במשך 3 שעות ביום עבודה:

"בנוסף, במסגרת עבודתי הייתי נדרש לתקן/להתקין מחשבים וחומרה חדשה, להשחיל כבלים ועוד וזאת באמצעו שימוש בכלים ידניים כגון: מברג, פלייר, קאטר וכיוצ"ב תוך ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של אימוץ שורשי כפות הידיים והאצבעות מידי יום עבודה ולהערכתי במשך כ- 3 שעות מידי יום עבודה..."
(סעיף 9 לתצהיר התובע).

אך בעדותו העיד "אני לא ביצעתי עבודות התקנה של מחשבים" (עמ' 8 לפ' שורה 30).

לא הובאה ראיה תומכת שהתובע אכן מתקן פיזית מחשבים, כמה מחשבים הוא מתקן ואם הוא מתקן לבדו. לא זו אף זו, הפעולה עם מברג או פלייר או קאטר אינה זהה והשימוש בהם שונה.

יצוין כי התובע הגדיר את תפקידו בכתב התביעה כ"מנהל מחשוב". לכן, הדעת נותנת כי עיקר עבודתו של התובע היא ניהול ולא עבודה פיזית או למצער לא הוכח על ידו אחרת ע"י התובע.

התובע ניסה להציג כי עיקר עבודתו בישיבה ולכן, השימוש שהוא עושה במקלדת ובעכבר ובתיקונים רב :

"ש. כל ההסתובבות שלך במהלך היום ברדיוס של כמה מטרים?
ת. לא הייתי עושה הליכה מרובה."
(עמ' 6 לפרוטוקול שורות 26-27 לעדות התובע )

ברם התברר כי בשנת 2015 בפני רופא תעסוקתי ד יווח התובע אחרת (נת/7):

"... בן 48 נ+3, יליד ישראל, השכלה על תיכונית – מהנדס תקשורת ורשתות. רקע תעסוקתי, מועסק בחברת הלמן-אלדובי (בית השקעות) בתפקיד מנהל המחשב, מאז שנת 2004. משרה מלאה. שעות העבודה 17:00 – 07:00 5 ימים בשבוע. כוננות 24/7. אחראי על תפקוד תקין של מע' המחשוב , ניהול הרשת, רכש, אחראי על צוות של 2 עובדים. מבצע גם תיקונים בעצמו של מע' המחשב. לדבריו העבודה דורשת הליכה מרובה – בניין הינו 3,500 מ"ר , עבר לאחרונה לבניין החדש דבר שהצריך עבודה מרובה תחת לחץ רב. מעריך שכ- 30% מן העבודה הינה עבודה משרדית."
(ההדגשות לא במקור – א' ג' כ')

התובע מסר לביה"ד גרסה אחת שהותאמה לתשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה ואילו בפני הרופא התעסוקתי, עת ביקש למעשה להפחית את שעות עבודתו בשל בעיות לבביו ת ורצה לעבוד רק בעבודה משרדי ת, אז בחר ל מסור גרסה שונה. בסופו של אותו הליך ועל פי המלצת הרופאה התעסוקתית התובע עבד במשך חצי שנה 4 שעות ביום בעבודה משרדית, אולם לא טרח לציין זאת בתצהירו.

לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדות התובע.

התובע איננו קלדן וזה אינו עיקר עבודתו.

נוכח כל האמור לעיל, התובע גם לא הוכיח כי הוא מבצע עבודות חד גוניות של האצבעות, כף היד או המרפק החוזרות ונשנות כפי שנקבע בפריט 26 לחלק א' של התוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) התשי"ד – 1954. כפי שראינו התובע מבצע מגוון של פעולות.

משכך, לא הוכחה מחלת מקצוע ולא פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

התביעה נדחית.

משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ‏כ"ד אלול תשע"ט ( ‏24 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

אביבה


מעורבים
תובע: אלי קריספל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: