ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ירחמיאל אגרט נגד כלל חברה לביטוח בע"מ :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

המבקש:
ירחמיאל אגרט
ע"י ב"כ: עו"ד רם דקל

-
המשיבה:
כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד ברק טל, עו"ד אופק אלעד
ועו"ד אורטל זנזורי ממשרד יגאל ארנון ושות'

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה לגילוי מסמכים, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה, להלן החלטתי:

כללי
לפניי בקשה לגילוי מסמכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר עניינה פוליסות ביטוח שנקראות "פוליסות חיסכון מבטיחות תשואה".

לטענת המבקש, הפוליסות הללו מבוססות על אגרות חוב ממשלתיות מיועדות, לא סחירות, מסוג ח"ץ (חיים צמוד) שהמדינה הנפיקה ואשר הבטיחו ריבית מסויימת . לטענת המבקש, מאחר שכוונת המדינה הייתה להבטיח את התשואה למבוטחים, המשיבה הייתה אמורה להותיר בידה רווחיות שלא תעלה על כ-1% לשנה מסכומי החיסכון שהפקידו בידיה המבוטחים ( לדוגמא, ככל והמשיבה קיבלה מהמדינה באמצעות האג"ח ריבית של 5% היה עליה לשלם למבוטחים 4% ולא פחות). לטענת המבקש, חברות הביטוח השונות ובכללן המשיבה הצהירו, אישרו ופרסמו בפרסומיהן השונים לרבות לשוק ההון, כי ציבור החוסכים בחיסכון ביטוח חיים מגובות באג"ח ח"ץ מקבל ריבית קבועה וכי כך גם דיווח המפקח על הביטוח בדוחות שנתיים שפרסם. לטענת המבקש, במקרה שלו הייתה הריבית צריכה להיות 4.25% לשנה וכי המשיבה שלשלה לכיסה חלק מניכר מן התשואה המובטחת על כספי החיסכון והותירה בידיה רווח כפול מהרווח המיועד.
זאת ועוד, המבקש טוען כי המשיבה הפלתה משנתנה ריבית שונה למבוטחים שונים באותה פוליסה.
נוסף על כך, טען המבקש כי לא שולמה לו ריבית פיגורים לפי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964.

מנגד טוענת המשיבה כי טענות המבקש ביחס לתשואה "המגיעה" לו נגועות בהתיישנות ובשיהוי חריפים וכי הן עומדות בסתירה להוראות פוליסות הביטוח. מדובר בפוליסות במסגרתן היה המבוטח זכאי לקבל בתום תקופת הביטוח סכום ביטוח שנקבע וננקב מראש ובאופן מפורש בעת כריתת חוזה הביטוח. בחלק מהפוליסות אף צוינו במפורש שיעורי התשואה שגולמו בסכומי הביטוח להם זכאי המבוטח. המבקש מתעלם מהוראות פוליסות הביטוח, מסכומי הביטוח ומשיעורי התשואה שנקבעו בפוליסות מראש ומבקש להעניק לו תשואה אחרת מזו המוסכמת בפוליסות ובסתירה לאישורי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון ואינן נתמכות בפועל בכל מקור.
לטענת המשיבה, גם טענת המבקש ביחס לטעות בחישוב ריבית הפיגורים חסרת שחר, ומבוססת על טעות של המבקש אשר לא טרח לבחון כראוי את ההסדר התחיקתי הרלוונטי לעניין. נוסף על כך, טענה המשיבה כי לא מתקיימים התנאים שנקבעו בדין ובפסיקה לאישור תובענה ייצוגית.

המבקש הגיש בקשה לגילוי ארבע עשר מסמכים או סוגי מסמכים (כפי שיפורטו בהמשך בהרחבה) - ובכלל זה, הסכמים בין המשיבה למדינה, דוחות שהוגשו למדינה, תכניות ביטוח ואישורים שלהם על ידי המפקח על שוק ההון , תחשיבים ונוסחאות חישוב, עותקים של תלונות שהתקבלו אצל המשיבה בקשר לפוליסות דנן וכיו"ב. המשיבה מתנגדת לבקשה לגילוי מסמכים.

עיקרי טענות הצדדים בבקשה לגילוי מסמכים
לטענת המבקש יש להיעתר לבקשה לגילוי המסמכים המבוקשים מהטעמים, כדלקמן:
התשתית הראייתית שהמבקש הציג עומדת ברף הנדרש בפסיקה כדי שניתן יהיה להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים ואף מעבר לכך. לבקשת האישור ולתגובה לתשובה צורפו ראיות רבות לתמיכה בטענה העומדת ביסוד בקשת האישור ולפיה המשיבה התחייבה להעניק למבוטחים שהופקה להם הפוליסה מסוג הפוליסות נשוא הבקשה ריבית באחוז של 4 - 4.5 אחוזים. לפיכך, כל שנותר הוא לבחון את תוכנם של אותם מסמכים המבוקשים ולקבל מידע ברור ומלא אודות הסיכומים וההתחייבות של המשיבה כלפי המדינה בקשר עם התנאים של אותן פוליסות. המסמכים נחוצים גם על מנת להמחיש את האפליה האסורה שבה נוקטת המשיבה במסגרת הפוליסות.
המסמכים שהתבקשו רלבנטיים - בחינה של מכלול ההסכמים, האישורים, הפוליסות והתנאים הכלליים המבוקשים בבקשה זו יכולה לסייע למבקש בהוכחת עילת תביעתו . כמו כן הנתונים הכמותיים המבוקשים, יכולים לעזור למבקש ולבית המשפט לדעת מהו היקף הקבוצה והנזק הנטען.
המסמכים מצויים בידיו או בשליטתו של בעל הדין שכלפיו מופנה הצו.
מתן הצו יפשט וייעל את ההליך - הן במישור ההכרעה בשאלה המשפטית (תוכנם של אותם הסכמים) והן במישור של כימות הנזק והיקף הקבוצה (הנתונים אודות היקף המבוטחים ושעורי הריבית להן התחייבה המשיבה בהתאם לפוליסות).
מתן הצו לא יטיל על המשיבה עול בלתי סביר ולא ידרוש ממנה להוציא הוצאות שאין הצדקה כי תוציא אותן בנסיבות בעניין הואיל והנתונים המבוקשים מצויים בידיה או בשליטתה ויכולים להיות מופקים בלחיצת כפתור.
הטענה בדבר שיהוי כבד ונזק ראיתי היא טענת סרק מיתממת, שכן החובה לשמור את כל המידע והמסמכים, בקשר אם פוליסות הביטוח המגובות באג"ח ח"ץ – מוטלת על כתפי המשיבה, והיא לא טרחה לשמור את כל המסמכים הנ"ל ולמצער להנגיש לציבור החוסכים.
הבקשה אינה מתייחסת למסמכים שצריך לייצר אלא במסמכים שקיימים.

מנגד, טוענת המשיבה בתמצית כי :
די בעובדה שהמבקש עצמו הצהיר כי בכוונתו להגיש בקשה לתיקון בקשת האישור כדי לחייב את דחיית הבקשה לגילוי. הואיל ואפילו לשיטת המבקש אין מצויה בפניו "התמונה המלאה" הרלבנטית וטרם הוגדרה חזית המחלוקת הסופית שבין הצדדים.
עסקינן בבקשה שהיא בחזקת מסע דיג מובהק שמטרתו לנסות ולדלות מהמשיבה מסמכים שהם אלו שישמשו את המבקש בתיקון בקשת האישור.
תנאי מקדמי למתן צו גילוי ועיון הוא כי המבקש הציב, למצער, תשתית ראייתית ראשונית לטענותיו. ודוק, תשתית זו חייב להציב המבקש ולא ניתן לראותה בתוך אותם מסמכים שגילויים מבוקש. המבקש לא עמד בנטל להניח תשתית ראייתית ראשונית.
מדובר בבקשה מכבידה החורגת מהגבולות שנקבעו בשלב בקשת האישור - לפי ההלכה הפסוקה, גילוי מסמכים בהליך של בקשה לאישור תובענה כייצוגית תחום לגילוי מסמכים ספציפיים. אף שהמבקש לכאורה חזר בו מהדרישה לגילוי כללי, נוסחן הכוללני, הרחב והגורף של דרישותיו מעיד על כך שלמעשה אין מדובר בדרישות לגילוי ספציפי אלא בדרישה לגילוי כללי בכסות של גילוי ספציפי.
המסמכים הנוגעים לאמדן נזק אינם רלוונטיים בשלב זה.
על מסמכים רבים המבוקשים על ידי המבקש חל חיסיון, בין מכוח היותם מסמכים שהוחלפו בין המשיבה לבין הרגולטור, בין מכוח היותם כוללים סודות מסחריים מובהקים של המשיבה ובין בהיותם משותפים גם לצדדים שלישיים שאינם צד לבקשה. המשיבה מבססת את טענתה לחיסיון על סעיף 50א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א - 1981 וכן פסק דין ב רע"א 6546/94 בנק איגוד בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1994) וכן טענת הסודיות על סעיף 23 לחוק העוולות המסחריות, התשנ"ט - 1999.

על האמור משיב המבקש, בין השאר, כי :
ברור כי כוונת המחוקק כשהתיר לקבל גילוי מסמכים טרם דיון בבקשה להכיר בתובענה כייצוגית לא הייתה כי כל נתבע יוכל לטעון שעצם העובדה שהתובע מבקש גילוי מסמכים מלמדת שאין לו תשתית מספקת.
אשר לטענה כי על המסמכים המבוקשים קיים חיסיון ו"סודיות מסחרית" – המשיבה משווה עצמה לתאגיד בנקאי, תוך שהיא נתלית ב"הלכת אזולאי". הלכת אזולאי כזכור מתייחסת לחשיפת דוח ביקורת של המפקח על הבנקים (שגם מטבע היותו דוח ביקורת הוא חסוי) ואין כל קשר בינה לענייננו. חיסיון הוא יחסי, ולבית המשפט הסמכות להורות על גילוי המסמכים, מקום שבו גילוי האמת נדרש ועולה בחשיבותו על החיסיון הבנקאי. המשיבה לא מתייחסת לפתרונות אפשריים על פי דין כדד לאיין את החשש הלכאורי מחשיפת פרטים "סודיים", "פגיעה בפרטיות" ומגילוי "סודות מסחריים", כמו למשל העברת המסמכים לגביהם נטען לסודיות וחסיון לעיון בית הדין בהתאם לתקנה 119 לתקנות סד"א (המוחלות מכוח תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010) בכדי שיוכל לבחון אותם בעיניו כאמור ברע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' ירון זילכה, ניתן ביום 29.3.2016 (טרם פורסם), סע' 16 – 17 להחלטת כבוד הנשיאה חיות.

דיון והכרעה
סמכות בית המשפט להורות על מתן צו לגילוי ועיון במסמכים בהליך לאישור תובענה ייצוגית מעוגנת בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע - 2010, לפיה:
"(ב) לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.
(ג) הורה בית המשפט על גילוי ועיון במסמכים, רשאי הוא לתת כל הוראה לשם שמירה על סודיות המסמכים שיימסרו למבקש, בלי לגרוע מהוראות כל דין"

על מנת שבית המשפט יצווה על גילוי ועיון במסמכים בהליך לאישור תובענה ייצוגית על המבקש לקיים מספר תנאים (כאמור ברע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' ירון זילכה, ניתן ביום 29.3.2016 (טרם פורסם), סעיף 11 לפסק הדין ):
"התנאי הראשון והבסיסי הוא שהמידע שנתבקש רלבנטי להליך ודרוש להכרעה במחלוקות בין הצדדים (ראו: תקנה 4(ב)(1) ל תקנות תובענות ייצוגיות; תקנה 107 ל תקנות סדר הדין האזרחי; רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, 519 (2003) (להלן: עניין יפעת); רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ , בפסקה ג(6) (‏20.8.2008) (להלן: עניין סונול)); התנאי השני הוא שהמידע או המסמכים מצויים בידיו או בשליטתו של בעל הדין שכלפיו מופנה הצו (ראו: רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264 (2005) (להלן: עניין מחסני ערובה)); התנאי השלישי הוא שיהיה במתן הצו כדי לפשט ולייעל את ההליך (ראו: תקנה 4(א) לתקנות תובענות ייצוגיות; תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי; עניין מחסני ערובה בעמ' 270-269; עניין סונול, בפסקאות ג(4)-ג(6)); והתנאי הרביעי הוא שמתן הצו לא יטיל על בעל הדין שכלפיו הוא מופנה עול בלתי סביר וידרוש ממנו להוציא הוצאות שאין הצדקה כי יוציא אותן בנסיבות העניין (ראו: תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי; עניין מחסני ערובה, בעמ' 270-269; עניין סונול, בפסקאות ג(4)-ג(6)). כאשר העותר למתן הצו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור, נדרשת התקיימותו של תנאי נוסף והוא – שמבקש הצו העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הנדרשים לאישור התובענה הייצוגית (ראו: עניין יפעת, ב עמ' 519)"

בהתאם לפסיקה, ההתייחסות להליך גילוי מסמכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שונה מההתייחסות לגילוי מסמכים בהליך אזרחי רגיל. בניגוד להליך אזרחי רגיל, שלב אישור התובענה כייצוגית הוא שלב מקדמי שנועד לברר אם יש מקום לנהל את התביעה כייצוגית. השיקולים של בית המשפט בעת הדיון בבקשה לגילוי מסמכים המוגשים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית הם (כאמור ברע"א 8649/17 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' אלחנן תגר, ניתן ביום 16.4.2018 (טרם פורסם), סעיף 16 לפסק הדין), כדלקמן:

"מחד גיסא, גילוי מסמכים נועד לגשר על פערי הכוחות המשמעותיים ופערי המידע המובנים ששוררים בין הצדדים להליך... ; וכן, מאחר שתובענה ייצוגית מוגשת בשם קבוצת נפגעים ובגדר תכליותיה ניצבות מטרות חברתיות וציבוריות – אינטרס הקבוצה ואינטרס הציבור מהווים שיקול רלוונטי בבחינת בקשה לגילוי מסמכים בהליך הייצוגי (ראו והשוו: עניין אינסלר, פסקה 13). מנגד, קיים חשש כי הליכי גילוי המסמכים יהפכו ל"מסע דיג" להשלמת תשתית עובדתית חסרה ויאפשרו שימוש לרעה במנגנון התובענה הייצוגית.. בהינתן האינטרסים השונים שתוארו, הלכה היא שכאשר עסקינן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, הזכות לגילוי מסמכים מצומצמת יחסית בהשוואה להיקף הזכות בהליכים אזרחיים אחרים"

בהתבסס על העקרונות המפורטים לעיל, נתייחס להלן באופן פרטני למסמכים שמבוקש לגלות אות ם :

המבקש מבקש לגלות (בסעיף א' לבקשה) את " כל ההסכמים שבין המשיבה למדינת ישראל (רשות שוק ההון החיסכון והביטוח ו/או משרד האוצר ו/או כל גוף או רשות אחרים מטעם המדינה), בעניין הנפקת פוליסות ביטוח מבטיחות תשואה המבוססות על אג"ח מדינה מסוג ח"ץ מסדרות ג - ו שהונפקו בשנים 1989 - 1976 (להלן: הפוליסות נשוא הבקשה)" -
על פניו, מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית לא עולה לכאורה תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה חיוב המשיבה בגילוי המסמכים כאמור. המבקש חתם עם המשיבה על הסכם (פוליסת הביטוח) ובשלב זה , על פניו, זהו ההסכם המחייב. טענות המבקש לזכאות לריבית גבוהה יותר מבוססת, בין השאר, על דברים שנאמרו לו בעל פה (כאמור בסעיף 42 לבקשה לאישור התובענה כייצוגית) וכן על דוחות כלליים של המפקח על הביטוח לשנים 2001 ואילך (כאמור בסעיף 41 לבקשה לאישור התובענה כייצוגית). המבקש לא הציג מסמך לפיו המשיבה מחויבת להעניק לו ריבית בשיעורים הנקובים בבקשה בניגוד לאמור בפוליסת הביטוח שלו . גם ההסכם בין המשיבה לרגלוטור אותו צירף המבקש לבקשה (כנספח 30) אינו מתייחס לתשואה שהמשיבה נדרשה לטענת המבקש לתת למבוטחים. משכך, המבקש לא גילה לכאורה, בשלב זה, תשתית ראייתית ולו ראשונית, המצדיקה לחייב את המשיבה בגילוי ההסכמים המבוקשים על ידו ולא ברור כי הם רלבנטיים . מה גם שהבקשה מתייחסת ל"הסכמים" שנערכו לפני עשרות שנים ומשכך הדרישה לגלותם כעת מטילה על המשיבה נטל בלתי סביר.
עם זאת, במאמר מוסגר יצוין בהקשר זה כי אין בית הדין אוחז בדעה של המשיבה כי מדובר במסמכים שחל עליהם חיסיון . המשיבה מבססת את טענתה זו על סעיף 50א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן :" חוק הפיקוח") ופסק הדין בעניין רע"א 6546/94 בנק איגוד בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (להלן: " הלכת אזולאי"). סעיף 50א לחוק הפיקוח קובע סודיות על ידיעות ומסמכים שנמסרו לממונה מכוח תפקידו או סמכויותיו. עם זאת, על מנת שמסמכים יחשבו למסמכים החוסים תחת חובת הסודיות עליהם להיות "מידע שנמסר לצרכי פיקוח" (כאמור ברע"א 8943/06 גיא יוחנן נ' סלקום ישראל בע"מ, ניתן ביום 18.11.09 (פורסם במאגרים אלקטרוניים), סעיף 17 לפסק הדין (להלן: "פסק הדין בעניין גיא יוחנן"), אמנם הדברים שם נאמרו ביחס לתקנות בזק (הפיקוח על פעולותיו של בעל רישיון), התשמ"ו-1986, אך הם יפים גם לענייננו).
זאת ועוד, גם אם מדובר היה במסמכים שסעיף 50א לחוק הפיקוח חל עליהם הרי ש בפסיקה נקבע כי אין להסיק חיסיון "אוטומטי" מכוח כל הוראת סודיו ת ביחסי גוף מפקח - גוף מפוקח וכל מקרה יש לבחון לגופו. כאמור בפסק הדין בעניין גיא יוחנן: "איני סבור כי הלכת אזולאי, שעניינה בדו"ח פיקוח של בנק ישראל, ושהרציונל שבבסיסה הוא הגנה על יציבות המערכת הבנקאית, יצרה חיסיון כללי ביחסי רגולטור-גופים מפוקחים. לא כל דו"ח של רשות ציבורית כפוף "אוטומטית" לחיסיון, אך ורק מן הטעם שהדו"ח כולל גם מידע שנמסר לרשות מכוח חובה חוקית שבצדה חובת סודיות. בבוא בית המשפט לבחון את השאלה אם יש לגזור חיסיון מהוראת סודיות בהקשר של פיקוח, יש לבחון בין היתר, את תכלית ההוראה, אופי הפיקוח, מיהות הגוף המפקח והגופים המפוקחים, אופי המידע ועוצמת האינטרס הציבורי שבבסיס החיסיון הנטען" (סעיף 20 לפסק הדין) . נוסף על כך, גם בהנחה שיש ליצור חיסיון מכוח חובת הסודיות בחוק הפיקוח, הרי שמדובר בחיסיון יחסי ולאחר ההכרה בחיסיון על בית המשפט לבחון אם הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית הצדק, אינו מטה את הכף לגילוי הראיה (סעיף 22 לפסק הדין בעניין גיא יוחנן). במקרה דנן, המשיבה לא הצביעה מדוע לטענתה ה"הסכמים" בינה לבין המדינה הם "מידע שנמסר לצרכי פיקוח" וגם אם היה מדובר במסמכים החוסים תחת חובת הסודיות הרי שכאמור לעיל בהתאם לפסיקה לא בכל מצב שבו קיימת חובת סודיות חל גם חיסיון.
עם זאת, כאמור הדברים נאמרים במאמר מוסגר הואיל ובית הדין לא השתכנע כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה את חיוב גילוי המסמכים כאמור בשלב זה וכן בית הדין לא השתכנע כי יהיה בהסכמים אלו כדי לתרום לגילוי האמת.

אשר למסמכים שמבוקש לגלותם כאמור בסעיפים ב' ו-ג' לבקשה - "נספחי "תנאים כלליים לפוליסה" בהם מפורטים גם הסדרי הפדיון, לגבי חמשת הפוליסות הנזכרות בבקשת האישור ובתשובה לבקשת האישור שהונפקו למבקש ("הפוליסות של המבקש")" ו-"פוליסת ביטוח שהוצאה למבקש (פוליסה שמספרה 437665)" - לטענת המשיבה היא צירפה את פוליסות הביטוח של המבקש כנספח א' לתשובה שלה וכי אין זה ברור לאיל ו פוליסות ונספחים נוספים מתייחס המבקש (סעיף 64 לתגובה לבקשה). הואיל ומדובר במסמכים הנוגעים לפוליסות של המבקש הרי שהם רלבנטיים. עם זאת, משעה שלטענת המשיבה אין ברשותה פוליסות או נספחים נוספים המתייחסים למבקש, לא ניתן לדרוש ממנה לגלות מסמכים שאינם ברשותה. משכך, למען הסר ספק, המשיבה תגיש תצהיר כי אין ברשותה פוליסות או נספחים נוספים של המבקש זולת פוליסות הביטוח של המבקש שצורפו כנספח א' לתגובה שלה.

אשר למסמך שמבוקש לגלותו כאמור בסעיף ד' לבקשה - " אישורים ו/או מסמכים המאשרים את הסכמת המבקש לתנאי הפוליסות שהונפקו לו" - הואיל ומדובר במסמכים הנוגעים לפוליסות של המבקש הרי שהם רלבנטיים. משכך, ככל שקיימים מסמכים שכאלה המשיבה תמציא אותם למבקש. במידה שמסמכים אלו אינם קיימים או אינם ברשות המשיבה - תמציא על כך תצהיר. יובהר כי למשיבה שמורה הזכות להתייחס למשמעויות של הדרישה כאמור בסיכומים מטעמה.

אשר למסמך שמבוקש לגלותו כאמור בסעיף ה' לבקשה - "אישור האוצר מיום 20/4/1979 ותוכניות הביטוח אליהם מתייחס אישור זה (נזכר בסעיפים 8, 22 - 23 ו-27 לתשובת המשיבה) הרלבנטיים לפוליסות הביטוח שהונפקו למבקש, שמספריהן 223453 ו-232488 התקפות החל משנת 1979)" – הואיל והמשיבה הגישה תצהיר בו הצהירה כי לא עלה בידה לאתר את אישור הממונה לפוליסות הביטוח משנת 1979, אין לחייב אותה לגלות מסמך שאינו מצוי ברשותה. עם זאת, המשיבה לא התייחסה לדרישה להמציא את תכניות הביטוח המתייחסות לאישור. משכך, משעה שמדובר בנתונים שעשויים להיות רלבנטיים וייתכן שיהיה בהם כדי ליתן תמונה מלאה, המשיבה תמציא מסמכים אלו. אם וככל שאינם ברשותה – תגיש על כך תצהיר.

אשר למסמך שמבוקש לגלותו כאמור בסעיף ו' לבקשה - "אישור האוצר ותוכניות הביטוח לפוליסות 235366, 437665 ו-528786" – המשיבה לא התייחסה למסמכים אלו באופן ספציפי ( למעט אישור האוצר מיום 20.4.79). על פניו מדובר במסמכים אשר ייתכן שהם רלבנטיים וייתכן שיהיה בהם כדי לתרום לגילוי האמת. משכך, המשיבה תמציא מסמכים אלו. אם וככל שאינם מצויים ברשותה – תגיש על כך תצהיר.

אשר למסמך שמבוקש לגלותו כאמור בסעיף ז' לבקשה - "אישור האוצר להארכת הפוליסות של המבקש בשנת 2012" – על פניו מדובר במסמכים אשר ייתכן שהם רלבנטיים וייתכן שיהיה בהם כדי לתרום לגילוי האמת. משכך, המשיבה תמציא מסמכים אלו. אם וככל שאינם מצויים ברשותה – תגיש על כך תצהיר.

אשר למסמכים שמבוקש לגלותם כאמור בסעיף ח' לבקשה - "תחשיבים מפורטים וברורים של סכומי הפדיון של כל אחת מהפוליסות של המבקש בסיום התקופה הראשונה ובטרם הארכת מועד הפדיון בשנת 2012 ובתום תקופת ההארכה (בשנת 2017), לרבות שיטת חישוב הפיצויים על העיכובים בתשלום תגמולי הביטוח / החיסכון, ככל ששולמו בהתאם למועד הפירעון" - מאחר שמדובר בפוליסות של המבקש ובכל מקרה זכותו לקבל נתונים ביחס לסכומי הפדיון, יש מקום להעביר לידיו מסמכים הנוגעים לכך , במידה שהם קיימים. ככל שלא קיימים מסמכים אלו תגיש על כך המשיבה תצהיר. יובהר כי למשיבה שמורה הזכות לטעון בסיכומים שלה בעתיד, בין השאר, לעניין הרחבת חזית וכו'.
עם זאת, אשר ל"שיטת חישוב הפיצויים" על פניו אין מדובר בבקשה לגילוי "מסמך" אלא גילוי של "שיטת חישוב". אין מקום לחייב את המשיבה להמציא נתונים שעליה לעבד.

אשר למסמכים שמבוקש לגלותם כאמור בסעיף ט' לבקשה " נוסחת החישוב ו/או מנגנון התחשבנות בין המדינה למשיבה וכן כל הדו"חות ששלחה המשיבה למדינה (בקשר עם אותה התחשבנות) בקשר לאג"ח ח"ץ והפוליסות נשוא הבקשה" -
המבקש לא פירט מהם אותם דו"חות שהוא מבקש לגלות ולא ביאר מכוח איזו הוראה בדין הומצאו דו"חות אלו. משכך, לא ברור אם קיימים בכלל דוחות הנוגעים להתחשבנות בין המדינה למשיבה בהקשר של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. זאת ועוד, מדובר במסמכים שאם נערכו הרי שנערכו לפני עשרות שנים ומשכך בקשה זו מטילה על המשיבה נטל בלתי סביר. משכך, אין לגלותם.
לעניין "נוסחת החישוב" ו"מנגנון ההתחשבנות" על פניו אין מדובר בבקשה לגילוי "מסמך" אלא גילוי של "נוסחת חישוב". אין מקום לחייב את המשיבה להמציא נתונים שעליה לייצר.

אשר למסמכים שמבוקש לגלות אותם כאמור בסעיף י' לבקשה - "דו"ח המפרט את הנתונים המלאים לגבי מספר המבוטחים בפוליסות ביטוח מבטיחות תשואה מסוג "חסכון טהור" מבוססות על אג"ח מדינה מסוג ח"ץ (מסדרות ג - ו, כאמור לעיל), סכומי הביטוח, מספר המבוטחים, ונתונים אודות מספר המבוטחים אשר פדו את פוליסות הביטוח עד מועד זה" -משלטענת המשיבה מדובר בבקשה לגילוי מסמכים שאינם קיימים, אין להיעתר לבקשה. מעבר לכך, הנתונים המבוקשים (שעל פניו נועדו לצורך אומדן היקף הקבוצה והנזק הנטען שנגרם) אינם רלבנטיים בשלב זה של ההליך.

אשר למסמכים שמבוקש לגלות אותם כאמור בסעיף יא' לבקשה - "עותקים מתלונות שהתקבלו אצל המשיבה בקשר להתנהלות בעניין הפוליסות נשוא הבקשה" - דין הבקשה להידחות. מדובר בבקשה כוללנית שהיא בבחינת "מסע דיג" והיא מהווה הכבדה בלתי מידתית על המשיבה. מה גם שהיא כוללת מידע הנוגע לצדדים שלישיים, מבלי שניתנה הסכמה של אותם צדדים שלישיים לגילוי המסמכים הללו.

אשר למסמכים שמבוקש לגלותם כאמור בסעיפים יב' ו-יג' לבקשה - " פרוטוקולים של דיונים, התכתבויות, נהלים ו/או הנחיות עבודה פנימיות בקשר לתחשיב המרווח (שיעור הרווח) הנותר אצל המשיבה בעניין הפוליסות נשוא הבקשה, ולעניין שיעורי הריבית / התשובה למבוטחים" ו- "התכתבויות אצל המשיבה ופרוטוקולים של דיונים שהתקיימו בעניין קביעת שיעורי ריבית המגיעים למבוטחים בעלי הפוליסות נשוא הבקשה" - מאחר שמדובר בחברה ציבורית הנסחרת בבורסה הרי שהפרוטוקולים שלה ככלל פתוחים לצ יבור ואין צורך במתן צווים בעניין. לעניין התכתבויות, נהלים או הנחיות פנימיות - מדובר בדירישה כוללנית בבחינת "מסע דיג" המהווה גם דרישה מכבידה באופן בלתי מידתי על המשיבה (בהינתן גם כי חלפו עשרות שנים מאז הונפקו הפוליסות) . מעבר לכך, מדובר במסמכים אשר על פניו נוגעים לניהול עסקי המשיבה ומשכך הם סודיים או מסמכים שהגילוי שלהם עלול לגרום לפגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים. משלא הונחה כאמור לעיל בשלב זה תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה את גילוי המסמכים ולא ברורה מידת התרומה שלהם אל מול הפגיעה האפשרית בסודיות המסחרית ופרטיות צדדים שלישיים , אין מקום לגלות אותם ודין הבקשה להידחות.

אשר למסמכים שמבוקש לגלותם כאמור בסעיף יד' לבקשה - "כל מכתב או חוות דעת של אקטוארים של המשיבה בנושא הפוליסות נשוא הבקשה" - מדובר בדרישה כוללנית ומכבידה. זאת ועוד, מדובר במידע פנימי אשר ייתכן שנוגע לצדדים שלישיים כך שחשיפת מסמכים אלו יכולה לפגוע בפרטיותם או לפגוע באופן ניהול העסקים של המשיבה שעה שהמבקש לא הצביע לכאורה על תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה את גילוי המסמכים ולא הצביע על הרלבנטיות של "כל מכתב או חוות דעת" של אקטואר בנושא הפוליסות . משכך, הבקשה נדחית.

יובהר כי אין באמור בהחלטה זו כדי להתיר שינוי חזית או ל התיר היפוך נטלים וכל האמור בהחלטה דנן הוא אך ורק ביחס לבקשה לגילוי מסמכים ואין בו כדי לנעוץ מסמרות לעניין ההכרעה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית .

הואיל והבקשה התקבלה בחלקה, אין צו להוצאות.

המשיבה תמציא למבקש את המסמכים שנקבע שיש לגלות אותם או תגיש תצהיר כאמור לעיל , עד ליום 31.10.2019.

התיק יעלה לעיוני ביום 1.11.2019.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ט, (24 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: ירחמיאל אגרט
נתבע: כלל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: