ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נס הרים נגד רמי גדליה :

בפני כבוד ה שופט אביגדור דורות

המבקשת:

נס הרים - מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שלמה תוסיה כהן

נגד

המשיבים:

1.רמי גדליה
2.נוריאל גדליה
ע"י ב"כ עו"ד מארון סרור

פסק דין

לפניי תובענה בגדרה התבקש בית המשפט למנות בורר אשר ידון במחלוקת שבין הצדדים. המשיבים מתנגדים לבקשה ומבקשים כי תידחה. לחילופין, מבקשים המשיבים כי בית המשפט יורה על הפעלת מנגנון בוררות זבל"א, המפורט בתקנון האגודה.

רקע וטענות הצדדים

1. המבקשת היא אגודה שיתופית חקלאית, אשר התקשרה בחודש אוגוסט 2007 עם המשיב 1 בהסכם להפעלת בריכת שחיה ומתקניה במושב נס הרים (להלן: "ההסכם").

2. המשיב 1 הוא חבר האגודה השיתופית אשר התקשר עמה בהסכם ואשר הפעיל את בריכת השחיה על פי ההסכם.

3. המשיב 2 הנו אביו של המשיב 1, אשר היה בעת שנחתם ההסכם יושב ראש האגודה השיתופית וכיום הנו חבר האגודה.

4. בחודש אוקטובר 2013 הגישה התובעת תביעת פינוי כנגד המשיב 1 בגין טענה להפרת ההסכם. לאחר הגשת התביעה ולבקשתו של המשיב 1 הועברה התביעה להליך בוררות בפני השופט בדימוס משה רביד (להלן: "הבורר"). ביום 1.9.17 ניתן פסק בוררות על פיו היה על המשיב 1 לפנות את הנכס ולהחזיר את החזקה בו לידי המבקשת תוך 30 ימים. המשיב 1 לא פינה את הנכס במועד שנקבע ורק ביום 14.5.18 התבצע הפינוי בעקבות פתיחת הליכי הוצאה לפועל מטעם המבקשת.

5. לטענת המבקשת, המשיב 1 מנוע כיום מלהעלות טענה הסותרת את עמדתו בבית משפט השלום, על פיה יש להעביר את המחלוקת בין הצדדים להכרעת בורר. נטען כי הואיל והמשיב 2 הנו חבר האגודה הרי שהוראות סעיף 32 לתקנון האגודה, בדבר הליך בוררות, מחייבות גם אותו.

6. לטענת המשיבים, מהבקשה עצמה לא ברור אם בית המשפט המחוזי הוא שמוסמך לדון בבקשה הואיל והמבקשת לא פירטה בבקשה מדוע נתונה הסמכות דווקא לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט השלום. עוד נטען, כי המשיב 2 לא היה צד להליכים המשפטיים שהתנהלו בעבר בין המבקשת לבין המשיב 1 והוא מעולם לא ביקש או הסכים למנות בורר בסכסוך בינו לבין המבקשת. בנוסף, נטען כי סעיף 32 לתקנון האגודה כולל מנגנון של בוררות זבל"א, בעוד המבקשת לא בחרה בורר ולא פנתה למשיבים וביקשה מהם לבחור בורר מטעמם. עוד נטען, כי שכרו של הבורר הנו כבד מנשוא והמשיב 1 אינו מוכן לשאת בו יותר. במהלך הדיון היום הוסיפו המשיבים טענה נוספת, לפיה קיים הליך בבית משפט השלום בירושלים במסגרתו הגישה רמ"י תביעה נגד המשיב 1 וגם נגד המבקשת לתשלום דמי שימוש ראוי בגין השימושים שנעשו במתחם, בעקבות השכרת משנה אסורה והפעלת צימרים במתחם הבריכה . נטען בהקשר זה כי המבקשת שלחה הודעת צד ג' כנגד המשיב 1 ומשום כך אין טעם להפריד בין ההליך בבית משפט השלום לבין הליך בוררות נפרד בין אותם צדדים.

דיון והכרעה

7. לאחר בחינת טענות הצדדים המפורטות בכתבי הטענות וכן הטענות שנטענו בעל פה בדיון היום, מסקנתי היא כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, בכפוף להערות שיפורטו להלן.

8. בכל הנוגע לטענה בדבר העדר סמכות עניינית יש לציין כי המבקשת הגישה את תביעתה הכספית לשופט בדימוס רביד, אשר דן בשלב הראשון בתביעת הפינוי. העתק התביעה הומצא לב"כ המשיבים, דבר שאושר על ידו במהלך הדיון היום. עיון בתביעה האמורה מלמד כי מדובר בתביעה כספית על סך 8,307,896 ₪ ומכאן שהסמכות לדון בבקשה למינוי בורר מצויה בבית משפט זה.
אכן העתק של כתב התביעה שהוגש לבורר לא צורף לבקשה, דבר שהיה על המבקשת לעשות, אולם מאחר והעתק התביעה הומצא קודם לכן לב"כ המשיבים, נראה כי יש מידה רבה של היתממות בטענת העדר הסמכות העניינית.

9. בכל הנוגע לטענה בדבר העדר הסכם בכתב, בדבר העברת סכסוכים או מחלוקות בין הצדדים לבוררות, יש לציין את הדברים הבאים. ראשית, אין מחלוקת כי סעיף 32 לתקנון האגודה קובע תניית בוררות, בזו הלשון:

"כל סכסוך, הנובע מחברות באגודה או מעסקי האגודה, לרבות פירוש תקנון זה אשר יתגלע בין חברים, חברים לשעבר, יורשיהם או נציגיהם החוקיים מצד אחד לבין האגודה, פקידיה, או חברי ועד ההנהלה שלה מצד שני, יימסר לבוררות זבל"א. בהעדר הסכמה לעניין הבורר תועבר הבוררות לוועדה משפטית שליד תנועת המושבים".

לטענת המשיבים, הסעיף הנ"ל מתייחס לסכסוך הנובע מחברות באגודה או מעסקי האגודה, דהיינו, לא ביחס לכל סכסוך. נטען, כי בבקשה לא פירטה המבקשת את מהות הסכסוך ומכאן שלא ברור אם הסכסוך נופל לגדר סעיף 32 לתקנון. טענה זו היא שוב טענה מיתממת ונטענה בהתעלם מן האמור בכתב התביעה שהומצא לב"כ המשיבים. המבקשת הגישה את תביעתה הכספית לבורר ובעקבות ההתנגדות לסמכות הבורר, הוגשה תובענה זו. מכתב התביעה עולה כי מדובר בתביעה כספית עקב אי תשלום התמורה עבור קבלת הזיכיון להפעלת בריכת השחייה ומתקניה בשנים 2016-2018; עקב אי תשלום התמורה במועד ביחס לשנים 2014-2016; פיצוי בגין אי מתן רשות כניסה לבריכה לחברי האגודה; פיצוי בגין עיכוב בפינוי ותשלום פיצוי מוסכם; פיצוי בגין הנזק למלתחות וצנרת מגלשה וכן בגין גביית דמי שכירות אסורים, בעקבות הפעלת צימרים כחדרי אירוח במתחם הבריכה. הואיל והתביעה הכספית הינה על סך העולה על 8 מיליון ₪, ברור כי הסמכות העניינית לדון בבקשה הינה בידי בית משפט זה. זו גם התשובה לטענה שהועלתה היום לראשונה, בנוגע לתובענה שהוגשה על ידי רמ"י לתשלום דמי שימוש בבית משפט השלום, שכן לא ניתן לכלול את תביעת המבקשת במסגרת הליכי צד ג' באותה תובענה ואף לא ניתן להגיש את התביעה לבית משפט השלום כתביעה עצמאית, לאור סכום התביעה.

10. המשיב 1 טען כי בקשתו והסכמתו להתדיין בבוררות מול המבקשת בתביעת הפינוי הייתה מוגבלת לאותו הליך פינוי ואינה רלבנטית לתביעה הכספית של המבקשת. טענה זו מוטב היה שלא הייתה נטענת כלל. בתביעת הפינוי טען המשיב 1 כי יש להורות על עיכוב ההליכים בתביעת הפינוי שהוגשה לבית המשפט ועל העברת הסכסוך להכרעה בפני בורר בהסתמך על הוראת סעיף 32 לתקנון האגודה. המשיב 1 אינו יכול לטעון בהליך זה טענה סותרת, לפיה לא ברור אם הסכסוך הנוכחי נופל לגדר סעיף 32 הנ"ל. מדובר בתביעה כספית בגין הפרת ההסכם ובגין הנזקים שנגרמו למבקשת במהלך הפעלת הזיכיון על פי ההסכם . ברור כי אין הבדל בין תביעת הפינוי לבין תביעת הפיצויים בעקבות הפינוי, לעניין תחולתו של סעיף 32 לתקנון. מעבר לדרוש אציין כי הסכסוך הנוכחי נופל לגדר סכסוך הנובע "מעסקי האגודה". לענין זה ראו את בג"צ 183-82 נווה אטיב-כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד לז(1) 164; ע"א 20/70 עמיר חברה להספק של התאחדות האיכרים בע"מ נ' מ.צ.ק. בע"מ, פ"ד כד(1) 692; ע"א 105/75 הופר נ' קופת חולית של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"ד כט(2) 509.

11. בכתב התביעה שהוצג לעיוני בדיון היום נטען כי גביית דמי שכירות המשנה נעשתה לקופתה של חברה בשם פארק המים נס הרים בע"מ, אשר הבעלות בה הייתה רשומה בתחילה על שמו של המשיב 2. נטען על ידי המבקשת כי לפני הבורר שדן בתביעת הפינוי הוצגו גרסאות סותרות על זהות השולט בחברה זו (המשיב 1 או המשיב 2) עוד נטען כי המשיב 2 היה המוציא והמביא והוא גם שגבה את דמי השכירות בגין השכרת המשנה האסורה של הבריכה, המסעדה והצימרים. העולה מן האמור הוא שתניית הבוררות בתקנון האגודה חלה הן על המשיב 1 והן על המשיב 2, אשר כיהן כיו"ר ועד האגודה בעת שנחתם ההסכם ואשר הינו חבר האגודה השיתופית גם כיום. משום כך, העובדה שהמשיב 2 לא היה צד להליך הפינוי וכן לא הגיש בעבר בקשה למנות בורר ולא הסכים למינוי בורר, אין בה כדי לשנות תוצאה זו.

12. בכל הנוגע לדרישת המשיבים לקיום בוררות זבל"א, הרי שדרישה זו מעוגנת בסעיף 32 לתקנון. על פי המנגנון הקבוע בסעיף זה נראה כי על המבקשת לבחור לה בורר מטעמה ובעקבות כך על המשיבים לבחור להם בורר מטעמם (פרופ' ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, עמ' 367-368; ד"ר י' שמעוני, דיני בוררות, מהדורה שלישית מורחבת, עמ' 189-191). סעיף 32 לתקנון ממשיך וקובע כי בהעדר הסכמה לעניין הבורר תועבר הבוררות לוועדה משפטית שליד תנועת המושבים. לטענת המבקשת, ניהול הליך בוררות זבל"א בסכסוך שבין הצדדים אינו מהלך רצוי. נטען כי בוררות מסוג זה מחייבת תשלום גבוה יותר בהשוואה לשכרו של בורר יחיד ותכביד עוד יותר על קביעת מועדי דיונים ועל היעילות הדיונית. בהקשר זה צוינה התנגדותו של המשיב 1 לשאת בעלות שכר הבורר, שנטען כי הוא "כבד מנשוא". משום כך העדיפה המבקשת להגיע להסכמה על מינוי השופט בדימוס רביד כבורר שידון במחלוקת הכספית , אולם בהעדר הסכמה מצד המשיבים, לא ניתן לחייבם לפעול באופן הסוטה מהוראות סעיף 32 לתקנון האגודה. התוצאה היא שיש לקבל את הבקשה באופן חלקי ולדחות את עמדת המשיבים כי יש לברר את הסכסוך בבית המשפט, אולם על הצדדים לפעול בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 32 לתקנון.

סוף דבר

13. לאור כל האמור, אין לקבל את עמדת המשיבים לפיה על הבקשה להידחות. הבקשה מתקבלת באופן חלקי בלבד, במובן זה שעל הצדדים לפעול להעברת הסכסוך לבוררות בהתאם למנגנון המפורט בסעיף 32 לתקנון האגודה.

14. בנסיבות העניין, בהן הבקשה התקבלה באופן חלקי בלבד ובהן דרישת המשיבים לקיום בוררות זבל"א התקבלה, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ד אלול תשע"ט, 24 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נס הרים
נתבע: רמי גדליה
שופט :
עורכי דין: