ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הורייזן ספנות בע"מ נגד קונמרט בע"מ :


בפני

כבוד ה שופטת הלית סילש

מבקשים/נתבעים

  1. הורייזן ספנות בע"מ
  2. איל אורן

נגד

משיבות/תובעות

  1. קונמרט (סוכני אניות) בע"מ
  2. טנקו אינטרנשיונל (97) בע"מ
  3. פאקו ספנות בע"מ
  4. יוניקו ספנות ולוגיסטיקה בע"מ
  5. משה קורקוס ואח' בע"מ
  6. קוטנק בע"מ

החלטה

בתיק מונחות ארבע בקשות שענ יינן גילוי ועיון במסמכים כמו גם מתן תשובות טובות יותר לשאלונים . בקשות אלו יידונו להלן;

בקשה מס' 18

במסגרת בקשה זו עתרו הנתבעים כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו בהתאם להוראות תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, ויורה על מחיקת כתב טענות התובעות, בשל אי גילוי מסמכים ספציפי.

לחילופין, עתרו הנתבעים להורות לתובעות ליתן מענה מלא לדרישה, כמו גם להעביר לידי הנתבעים את המסמכים שהומצאו במסגרת סעיף 4.11 לדרישה, מחדש, תוך מספור והבהרה כיצד כל מסמך מיצג את הנזק הנטען.

בגוף הבקשה נטען כי נוכח הנקוב בכתב התביעה, נדרשים הנתבעים למסמכים אשר התבקשו, אלא כי ביחס לחלק הארי של אלו הסתפקו התובע ות בתשובה על פיה המסמכים אינם רלוונטיים וחסויים, וממילא לאור מהות התובענה ואופיה, אין לנתבעים זכות לקבלם.
לשיטת הנתבעים מדובר במסמכים רלוונטיים , במיוחד בכל הנוגע להתמודדות עם טענות התובעים לנזק שנגרם להם, עקב ובכל מעשים המיוחסים לנתבעים.

במסגרת התשובה לבקשה טענו התובעות כי בהעדר תצהיר בתמיכה לבקשה יש להורות על דחייתה.
לגוף הבקשה נטען כי אכן, נוכח מהות התביעה, לרבות טענות בדבר גזל מסחרי, הפרת הסכם מייסדים , פנייה ללקוחות החברות, אין כל הצדקה במתן אפשרות לעיון במסמכים המבוקשים.

לשיטת התובעות , גם מקום בו תמצא ההצדקה לגילוי איזה המסמכים, אין מקום לגילוים ביחס לתקופה של 2017-2018, דהיינו לאחר פרוץ הסכסוך.

התובעות הכחישו את טענות הנתבעים לעניין היכולת להעברת כספים חשבונאית בין חברות הקבוצה, או את הצורך בגילוי המסמכים לצורך הוכחת הנזק, שעה שזה ניתן לאיתור בדרכים חלופיות.

לבסוף ביקשו התובעות כי תדחה עתירת הנתבעי ם למספור המסמכים שהועברו אליהם בהתייחס לנזק הנטען (סעיף 4.11 לדרישה), שעה שאלו הומצאו, ועת כי לשיטתם, הבקשה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, והיא מחזור של בקשה קודמת שנדונה ונדחתה.

במסגרת התגובה לתשובה שבו הנתבעים על טענותיהם והוסיפו והפנו לסעיפים פרטניים בכתב התביעה מכוחם עולה לשיטתם ההצדקה בחיוב התובעים בגילוי אותם מסמכים.

לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לכתבי הטענות, לבקשה, לתשובה ולתגובה לתשובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלק הארי שלה. טעמיי להלן ;

בניגוד לטענות התובעים, לא מצאתי בהעדרו של התצהיר טעם לדחיית הבקשה.
הנתונים או הבסיס לשאלת קיומה של הצדקה בגילוי המסמכים נעוצה בכתבי הטענות, ואלו מונחים בפני.

גם באשר לרלוונטיות של המסמכים, לא מצאתי לקבל את טענות התובעות.
שאלת הרלוונטיות של המסמכים אינה נבחנת אך על בסיס עילות התביעה, כי אם גם על הצורך להתמודד עם טענות התובעות ביחס לנזק שנגרם להן.
חלק הארי של המסמכים המבוקשים מתייחסים לכך.
שמורות לכל הצדדים כל טענותיהם ואולם מקום בו טוענות התובעות כי היה במעשי ומחדלי הנתבעים כדי לגרום להם לנזק בהיקף של למעלה משני מיליון ₪, יש לנתבעים את הזכות להתמודד עם טענות אלו תוך עיון במסמכים רלוונטיים.

הרלוונטיות האפשרית של מסמכים המלמדים על היקף ומועדי חלוקת דיבידנדים, דוחות כספיים, דמי ניהול בקבוצה, והסכמי מס הכנסה הנוגעים לחלוקת הדיבידנדים, עולה בבירור מתוך סעיפי כתב התביעה.

גם העובדה כי יכול וקיימים מסמכים חלופיים, אין בה כדי לגרוע מהמסקנה על פיה מקום בו המסמכים המבוקשים הינם רלוונטיים לתביעה, עומדת לנתבעים הזכות לעיין בהם.

אני ערה לעובדה כי במסגרת תשובת התובעות נטען כי המסמכים חסויים מכוח היותם בגדר סוד מסחרי.
ואולם, מצאתי טענות אלו של התובעים ככלליות מאוד, סתמיות ובלתי מפורטות.
ככל והיו התובעים טוענים לחיסיון של מידע פרטני זה או אחר, יכול והיה מקום להתמודד עם טענה זו על דרך של מתן החלטת ביניים במסגרתה יועברו המסמכים לעיוני.

עם זאת, מקום בו הטענות הועלו באופן כה גורף, וביחס לכל המסמכים (למעט אלו שהועברו במסגרת סעיף 4.11), ומקום בו במסגרת תשובת התובעים לבקשה נמצאה התייחסות כה דלה לסוגיה, לא מצאתי לקבלה.

סוגיות הנוגעות לאפשרות או העדר אפשרות העברת כספים או רישום הוצאות בין חברות הקבוצה, יידונו ככל ואדרש לאלו במסגרת שלב שמיעת הראיות. עם זאת, ועת כי לא ניתן לשלול, לעת הזו, את הצורך בבחינת ההתנהלות הפיננסית בין החברות בקבוצת התובעות בעת בחינת טענות התובעים לנזק, איני מוצאת לדחות את עתירת הנתבעים ביחס לכך.

סוף דבר- התובעות ימציאו לידי הנתבעים את המסמכים הנקובים בסעיפים 4.3, 4.6, 4.7, 4.8, 4.9, 4.10 של הדרישה וזאת בתוך 14 ימים מהיום.
למען הסדר הטוב מובהר כי נאסר על הנתבעים להוציא מתחת ידם את המסמכים או להעבירם לצד שלישי כלשהו למעט מומחה מטעמם או בא כוחם.

באשר לדרישה ביחס למסמכים נשוא סעיף 4.11 אני מוצאת לאבחן בין מספור המסמכים לבין הדרישה להבהרת הרלוונטיות שלהם.
בכל הנוגע למספור המסמכים, ומקום בו קיים לכאורה קושי של ממש לברור ולסדר את המסמכים, כמו גם נוכח חוסר האמון הברור הקיים בין הצדדים, יועברו אלו, בשנית, כשהם ממוספרים לפי סדר רץ.
מקום בו התובעות סבורות כי עסקינן בראיות רלוונטיות להוכחת הנזק, ומקום בו אלו יועברו באופן מסודר לידי הנתבעים, די בכך , לצורך בקשה זו.
באשר להבהרות המבוקשות, דין עתירת הנתבעים להידחות, שעה שאין לתובעים כל חובה לה בהרת מסמכים, או משמעותם במסגרת בקשה לגילוי ועיון. באשר לשאלונים, ראה החלטתי להלן.

בקשה מס' 19

במסגרת בקשה מס' 19 עתרו התובעות כי בית המשפט יורה לנתבעים לגלות שורה של מסמכים הרלוונטיים לבירור המחלוקות בין הצדדים .

לטענת התובעות יש בגילוי המסמכים המבוקשים כדי ללמד במישרין או בעקיפין על הפרת הסכם המייסדים, פנייה לקוחות ו/ או חברות המיוצגות על ידי התובעות, ומשכך הינם רלוונטיים מאוד לתביעה.
פניות התובעות לנתבעים בעניין זה נענו בסירוב, ובדרך העומדת בניגוד ברור להוראות הדין וההלכות המשפטיות.

במסגרת תשובת הנתבעים נטען כי מדובר בבקשה "לעומתית" אשר כל מטרתה הצגת חזית נוגדת לבקשות אשר הוגשו על הנתבעים לגילוי ועיון במסמכים.
עוד נטען בפתח התשובה כי לא בכדי לא צירפו התובעות לבקשתם את תשובת הנתבעים, שכן נמצאה בזו התייחסות לכל אחת ואחת מהדרישות לגילוי מסמכים ודי בנקוב.

הנתבעים הוסיפו והתייחסות במסגרת התשובה לכל אחד ואחד מהמסמכים ביחס אליהם התבקש הגילוי.

בתגובה לתשובה שבו התובעים על טענותיהם, והוסיפו וטענו כי אין בתשובה שהוגשה לתיק משום מענה של ממש לדרישה לגילוי המסמכים.

לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה לתשובה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. טעמיי והיקף החלטתי להלן;

אקדים ואציין כי הדרישה לגילוי המסמכים הספציפי היא בחלקה רחבה מאוד, כללית, ובסעיפים מסוימים – לא ברורה.

בהתייחס לחלק המסמכים שנדרשו, ברורה הרלוונטיות נוכח טענות הצדדים במסגרת כתבי הטענות, ותשובות הנתבעים ביחס לאלו היו עמומות בחלקן.
מן העבר השני, מצאתי חלק מדרישות התובעים כאלו המגיעות כדי מה שהוגדר לא אחת בפסיקתו של כבוד בית המשפט העליון כ-"מסע דייג אסור".

בהינתן כלל הטענות אני מורה בזאת, בהתייחס לאותה דרישה פרטנית, כדלהלן:
סעיף 3.1 - מעבר להסכם המייסדים עצמו, ככל ויש בידי הנתבעים טיוטות או תכתובת המתייחסת לכך, יועבר העתקה.
סעיף 3.2- מקום בו ניתנה על ידי הנתבעים הצהרה על פיה המסמכים שבידו הועברו לתובעים, די בכך.
סעיף 3.3- ראה התייחסותי ביחס לסעיף 3.2
סעיפים 3.4-3.5 - ימצאו הנתבעים את המסמכים המצויים על מחשבו של הנתבע או הטלפון הסלולארי אשר לכאורה הושבו לידיו, ככל וקיימים מסמכים כאלה. בהעדרם יוגש תצהיר מפורש ביחס לכך.
עוד יבהירו הנתבעים שתי סוגיות נוספות:
האם למעט המחשב, נותרו בידי הנתבע מסמכים המתייחסים לתקופת עבודתו, וככל וכן יועבר העתקם.
ביחס לתקופה שלאחר סיום יחסי הצדדים, האם למעט המסמכים הנקובים סעיפים 2.22,2.23, 2.24 מצויים בידי הנתבעים, או מי מהם, מסמכים נוספים.
סעיף 3.6- די באמור בתשובה לדרישה.
סעיף 3.7- הנתבעים יבהירו האם בכל הנוגע לחב' כרמל שירותי ספנות, מדובר בהסכם יחיד.
באשר לדרישה לגילוי המסמכים הנוגעים לחב' נילית, לא ברור המקור לדרישת התובעות לגילויו של מסמך זה או גילוים של הסכמים נוספים עם לקוחות הנתבעים.
באשר לאבחנה בין חברות מיוצגות לבין לקוחות, ראה סעיף 3.8 להלן.
סעיף 3.8- קודם מתן הנחיות ביחס לסעיף זה לגופו אקדים ואבהיר כי אני ערה למחלוקות הקיימות בין הצדדים באשר לפרשנות סעיפי ההסכם ביניהם, כמו גם המחלוקת העובדתית לעניין מועד סיום ההתקשרות בין הצדדים.
לעת הזו, ומבלי שיהא בהחלטתי זה לאיין או לבטל איזה מטענות הצדדים, יש לאבחן בין חברות מיוצגות לבין לקוחות.
בכל הנוגע לחברות מיוצגות- מקום בו נטען על ידי הנתבעים כי לא טופלו מטענים של חברות מיוצגות, די בכך, בכפוף לקבלת תצהיר מתאים.
ככל ועניינה של הדרישה הוא לקוחות, יועברו המסמכים הרלוונטיים ביחס לתקופה הרלוונטית, לשיטת הנתבעים (וזאת מבלי שיהא בכך כדי הכרעה במחלוקת) וזאת ביחס לתקופה שבין 15.2.2017 ועד לסוף חודש אוגוסט 2017.
באותם מסמכים, ככל ורלוונטי, ניתן יהיה להשחיר מחירים.
סעיפים 3.9, 3.11, 3.12- ראה החלטתי ביחס לסעיף 3.8 לעיל.
סעיף 3.10 – לעת הזו, ונוכח טענות הצדדים בדיון , לא יועברו המסמכים.
סעיף 3.1 ראה החלטתי ביחס לסעיף 3.8 לעיל.
סעיף 3.13 - מדובר בדרישה כללית מאוד שכלל לא ניתן להידרש אליה.
סעיף 3.14- לעת הזו, די באמור במסגרת סעיף 15 לתשובה לדרישה.
סעיף 3.15- עיינתי בתשובת הנתבעים (סעיף 16 לתשובה). ככל ואין בידי הנתבעים מסמכים נוספים המתייחסים לסעיף זה, יובהר הדבר במפורש במסגרת תצהיר.
סעיף 3.16- לעת הזו די בנקוב בסעיף 17 לתשובה.

המסמכים ו/או ההבהרות בהתאם לנקוב לעיל, יומצאו בתוך 14 יום מהיום.

בקשה מס' 20

במסגרת בקשה זו עתרו הנתבעים לחייב את התובעות להשיב תשובות טובות יותר לשאלון אשר נשלח ועיקרו מתן מענה לסוגיות הנוגעות ל-470 המסמכים אשר הומצאו על ידי התובעות כתמיכה לטענותיה בדבר הנזק שנגרם להן עקב מעשי ומחדלי הנתבעים.

בגוף הבקשה נטען כי התובעות סירבו להשיב לשאלון בטענה כי בקשה מקבילה למתן פרטים נוספים וטובים יותר נדחתה על ידי בית המשפט וכי מדובר בטענה שאין בה ממש, שכן אין המדובר בבקשות מקבילות, לא נחסמה דרכם של הנתבעים לעתור למתן תשובות טובות יותר לשאלון, ומקום בו מדובר בשלוש שאלות שעניינן הנזק והתובעות סירבו להמציא מסמכים חשבונאיים מהותיים, קיימת חשיבות של ממש בחיוב התובעות להשיב לשאלון.

במסגרת התשובה טענו התובעות כי מטרת הבקשה היא דחיית בירור הטענות כנגדם ותו-לא. לגופה של בקשה נטען כי לא הוצג כל טעם של ממש המצדיק היעתרות לבקשה למתן צו לענות על השאלון, אלא כי מדובר במחזור של הבקשה לפרטים נוספים שהוגשה מטעמם, אלא שפי הנתבעים לא היו זכאים לקבל פירוט כזה במסגרת הבקשה לפרטים נוספים כך הם אינם זכאים לקבל את הפירוט במסגרת הבקשה למתן תשובות לשאלון.

עוד ביקשו התובעות להפנות לפסיקתו של כבוד בית המשפט העליון ואשר על פיה אין השאלונים חלופה לחקירה הנגדית, וכי יש הכבדה של ממש בבקשה שכן אף אחת מהשאלות אינה עולה מהמסמך או מתייחסת אליו, ומדובר לכל היותר בשאלות אשר מקומן בחקירה הנגדית.

במסגרת התגובה לתשובה שבו הנתבעים על טענותיהם, וביקשו להוסיף כי אין ממש בטענה על פיה די בהחלטה בעניין הדרישה למתן פרטים נוספים וטובים יותר לכתב התביעה וכי לא מתקיים יסוד ההכבדה וזאת מקום בו היו אלו התובעות אשר מסרו כי הנזק מגולם כולו ב-470 מסמכים שהועברו ללא סדר וללא פירוט.

לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לבקשה, לתשובה ולתגובה לתשובה אני מוצאת כי דין הבקשה להתקבל, במלואה.

אין בהחלטה בבקשה דרישה למתן פרטים נוספים וטובים יותר כדי למנוע הצגתן של שאלות, לעניין מסמכים אשר גולו במסגרת הליכים מקדמיים, ואשר ביחס אליהם מבקשות התובעות לעשות שימוש לצורך הוכחת הנזק הנטען.

אין המקום לאלו אך במסגרת החקירה הנגדית, שכל שמורה לצד שכנגד הזכות להבין, וכפועל יוצא גם להיערך למתן תשובות לטענות התובעות.

אילו היו התובעות טוענות כי מסמך פרטני או שאלה פרטנית, יש בהן משום הכבדה, היה מקום להידרש לכך באופן מפורט. מקום בו התובעות מצאו להתייחס לשאלון, כולו, כמקשה אחת, תוך העלאת טענות כלליות לעניין ההכבדה, איני מוצאת לקבל טענותיהם אלו.

מדובר בשאלון קצר מאוד, ממוקד, וביחס לסוגיות הנוגעות לסכסוך שבנדון.

סוף דבר-התובעות ישיבות, כדבעי, בתוך 14 ימים מהיום.

בקשה מס' 21

במסגרת בקשה זו עתרו התובעות לחייב את הנתבעים במתן תשובות טובות יותר לשאלון, הכולל בחובו 37 שאלות.

בגוף הבקשה נטען כי המטרה העומדת בבסיס ההליכים הינה לאפשר בירור יעיל של המחלוקות העומדות בבסיס התביעה. כל השאלות אשר הופנו לנתבעים רלוונטיות, וסירוב הנתבעים להשיב אינו אלא ניסיון להסתתר אחר סיסמאות ריקות מתוכן של חשש וסודות מסחריים.

במסגרת התשובה טענו הנתבעים כי ביחס לחלק מהשאלות ניתן מענה מלא, חלק אחר אינו רלוונטי, וחלק נוסף אינו מאפשר תשובה וזאת נוכח העמימות של כתב התביעה. עוד טענו הנתבעים כי חלק מהשאלון כולל דרישה לגילוי סודות מסחריים, עסקיים אשר כלל אינם רלוונטיים לסכסוך בין הצדדים. לבסוף נטען על ידי הנתבעים כי בבקשה קיים בבלבול מכוון בין מונחים . הנתבעים הוסיפו התייחסות פרטנית לכל אחת מהשאלות.

במסגרת התגובה לתשובה שבו התובעות על בקשתן, ביקשו להפנות לעבודה כי הנתבעים לא תמכו תשובתם בתצהיר וביקשו להדגיש כי מדובר בניסיונות התחמקות ממתן תשובות. עוד הוספה על ידי התובעות התייחסות פרטנית לשאלות.

לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לבקשה, לתשובה ולתגובה לתשובה, אני מוצאת להוסיף ולהורות, ביחס לכל אחת מהשאלות, כדלהלן :

בהתייחס לשאלה מס' 4- די בתשובה שניתנה למעט סוגית המועד בו החל הטיפול (לא מתי הפליג המשלוח ולא מתי הוצאה החשבונית). הנתבעים יוסיפו ויבהירו את המועד.

בהתייחס לשאלה מס' 5- אין מקום לחיוב בתשובה נוספת. בניגוד לתגובה לתשובה, השאלה לא התייחסה אך ללקוחות וחברות מיוצגות של התובעות.
באשר לסוגיית החברות המיוצגות, יופנו הצדדים לפרוטוקול הדיון.

בהתייחס לשאלה מס' 6 – דומה כי קיימת בין הצדדים מחלוקת לעניין הגדרתו של "סוכן אוניות". ככל ועסקינן בחברות המיוצגות, ראה החלטתי לעיל.
בנוסף ומקום בו השאלה עניינה זמן הווה, איני מוצאת לעת הזו להורות על מתן תשובות נוספות.

בהתייחס לשאלה מס' 11- ישיבו הנתבעים לשאלה.

בהתייחס לשאלה מס' 15- ישיבו הנתבעים אך לשאלת המועד בו הוצאה לראשונה הוצאה לצורך הקמת הנתבעת 2.

בהתייחס לשאלה מס' 17 –די בתשובה שניתנה.

בהתייחס לשאלה מס' 18- יתכבדו התובעות ויפנו לסעיפים הפרטניים בכתב ההגנה. כנגד קבלת ההבהרה, יועבר למתן החלטה נוספת ביחס לשאלה זו.

בהתייחס לשאלה מס' 37- מקום בו מעבר לטענות כלליות בדבר נחיצות המידע, לא הובהרה חשיבותו, איני מוצאת לעת הזו, להורות על מתן תשובות נוספות לעניין זה.

התשובות הנוספות, כמפורט בהחלטתי לעיל, יומצאו בתוך 14 יום.

בקשות נוספות

באשר לבקשה 23, תוגש התגובה לתשובה בתוך 10 ימים.

בהתייחס לבקשה מס' 24, ומועדי הגשת תצהירי העדות הראשית, אקדם ואבהיר החלטתי מיום 3.6.2019 הייתה ברורה ונקבעו במסגרתה מועדים בר ורים ומפורשים.
משכך, גם לא נדרשה כל הבהרה.

ככל שהתובעות סברו כי קיים טעם בדחיית מועדי הגשת התצהירים עד למתן ההחלטות בבקשות המקדמיות, היה עליהן לפנות בעניין זה בבקשה מתאימה, קודם למועד בו הוגשה בקשה מס' 24.

לגופו של עניין יוגשו תצהירי התובעות, כמפורט בהחלטה מיום 3.6.2019 לא יאוחר מיום 28.10.2019. תצהירי הנתבעים יוגשו בתוך 70 יום לאחר מכן.

אין בבקשה מס' 23 כדי לעכב הגשת התצהירים.
בהינתן היקף הבקשות, התשובות והתגובות, ותוכנן אני מוסיפה ומורה כי לא יוגשו על ידי מי מהצדדים, בקשות אשר היקפן עולה על 4 עמודים, אלא באישור מוקדם של בית המשפט.

סוגיית ההוצאות תבוא במניין השיקולים עם סיום ההליך.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ט, 24 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הורייזן ספנות בע"מ
נתבע: קונמרט בע"מ
שופט :
עורכי דין: