ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יובל פוזניאק נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
נציג ציבור (מעסיקים) מר אלי ביהרי

התובע:
יובל פוזניאק
ע"י ב"כ: עו"ד בר אליעזר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שירה צמיר

החלטה

האם בעקבות שיחה קשה שניהל התובע, אדריכל במקצועו , עם מנהל מועדון ספורט לקה התובע בליבו, והאם יש להכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות והמחלוקת בין הצדדים:

התובע הוא אדריכל.
התובע עובד כעצמאי זה כ-20 שנה.
משרדו של התובע ממוקם בביתו, באורנית.
ביום 15.1.16 במהלך נסיעה ניהל התובע שיחה עם מר ספי צוק, מנהל מועדון הספורט "אורנית" (פירוט שיחות יוצאות מהטלפון הנייד של מר צוק מיום 15.1.16 – נספח 2 לכתב התביעה) (להלן: " האירוע הנטען").
במהלך השיחה חש התובע ברע ולקה באוטם שריר הלב. התובע איבד את ההכרה וכתוצאה מכך איבד שליטה על הרכב והתנגש בקיר בטיחות (דו"ח מד"א מיום 15.1.16 – נספח 3 לכתב התביעה).
ביום 8.12.16 הגיש התובע תביעה למל"ל לתשלום דמי פגיעה בעבודה בגין האירוע הנטען ביום 15.1.16.
ביום 6.6.17 דחה הנתבע את התביעה.
הצדדים חלוקים אם האירוע הלבבי התרחש תוך כדי ועקב עיסוקו של התובע במשלח ידו.

טענות הצדדים:

טענות התובע:

התובע הגיש לתיק מסמכים אובייקטיביים וכן נשמעה עדותו של צוק אשר תמכו בגרסתו של התובע.
התובע נחקר על ידי חוקר המל"ל וחזר על גרסתו.
התובע עמד ברמת ההוכחה הנדרשת על פי הפסיקה.
התובע עותר למינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

טענות הנתבע:
גרסת התובע מבוססת על עדות שמיעה.
התובע לא המציא ראיות חיצוניות התומכות בטענותיו. עדותו של העד מטעמו אין בה די, שכן הוא נמצא בקשר עם התובע.
גרסתו של צוק בפני החוקר הייתה שהוא לא איים ולא צעק על התובע. גרסתו של צוק בפני החוקר הייתה מינורית מעדותו בבית הדין. מעדותו בפני החוקר עלה כי התובע לא עמד בלו"ז מספר פעמים, לתובע איחורים בהגשות ואין מדובר באירוע חריג. לא כל שיחה לא נעימה עולה כדי אירוע חריג.
הפגיעה של התובע אירעה לאחר שעסק בפעילות גופנית.
התובע לא הציג תכניות שהיה עליו להגיש ולא הוגש הסכם התקשרות . הטענה שאיחר בהגשת התכניות לחדר חוגים נטענה בעלמא.
ההתקשרות הייתה שנה טרם האירוע (לטענת התובע) ונקבעו התשלומים בגינה על פי אבני-דרך ואלה לא נזכרו כלל בתצהיר.
לא נקבע כלל מועד להגשת התכניות.
אין מדובר באירוע חריג שכן לא הוכח שהיה איחור חריג אלא דבר שבשגרה.
התובע לא ידע לציין מתי הוגשה הבקשה להיתר ואם היא הוגשה לאחר האירוע הנטען.
התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי מדובר באירוע חריג ולכן, יש לדחות את התביעה.
הכרעה:

לאחר ששמענו את עדותו של התובע ואת עדותו של מר ספי צוק, עיינו במסכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע למחלת התובע.

בבוא בית הדין להכריע אם אירוע מסוים הינו בבחינת תאונת עבודה, עליו לבחון האם מדובר באירוע חריג ופתאומי אשר גרם לנזק אצל הנפגע. ההלכה שנפסקה בבית הדין הארצי לעבודה הינה כי בכדי שנסיבותיו של מקרה מסוים יוכרו כאירוע חריג לעניין תאונת עבודה, עליהן להיות אירוע פתאומי ובלתי צפוי, כפי שנאמר בדב"ע לא/5-0 ושדי - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ב 200, 204:

"...המבחן היסודי להיותו של אירוע "תאונה", הוא ה"פתאומיות" (בנוסף כמובן לבוא האירוע שלא מרצונו של הנפגע, Unintentional, כמסוייג בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי). קיומו של מבחן ה"פתאומיות" חיוני בכל המקרים, והוא יספיק ברוב המכריע של המקרים. המבחן של "פתאומיות", כשמדובר במחלה בא ללמד כי "את ראשיתה של המחלה יש לייחס לגורם מוגדר או בודד Deteminate Or Single Act המזוהים בזמן ובמקום"..."

באשר לקביעת תאונת עבודה במקרה של אוטם שריר הלב, הלכה פסוקה היא, שכדי שיכיר בית הדין באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, יש להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו של התובע. אירוע חריג יכול שיהא מעמסה נפשית או גופנית יוצאת דופן (דב"ע מו/139-0 דן יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315).

התובע הציג גרסה עקבית ואחידה. בתצהירו העיד:

"עניתי למר ספי שהתוכניות עדיין לא מוכנות וכי ייקח לי כמה ימים לסיים אותם. מר ספי דחה את תשובתי והתרגז עלי מאוד. מר ספי גער בי בצעקות רמות כפי שלא צעק עלי מעולם. ערכתי לקאנטרי של היישוב מספר עבודות בעבר אך לעולם לא עמדתי בסיטואציה דומה לזו.
מר ספי איים עלי שהוא יעביר את נושא אי עמידה בזמנים לוועד של המועדון ושהוא ייקח מישהו אחר במקומי. ... "
(ס' 9-7 לתצהיר התובע)

לתובע נגרם לחץ רב וסטרס בעקבות האירוע. הפרויקט היה חשוב לתובע משני טעמים: ראשית, הוא גר ביישוב וכולם ידעו שהוא מטפל בתוכניות חדר החוגים והטעם השני, התובע חשש מאיבוד הכנסה בשל ביטול הפרויקט ושיילקח תחתיו אדריכל אחר.

התובע הוכיח כי אכן בוצעה השיחה בינו לבין צוק (פלט השיחות של צוק).

מר צוק הצהיר בפני חוקר המל"ל:

"ידוע לי וכך הדברים היו, יובל התבקש להכין שרטוטים ותכניות לטובת לקבלת היתר במועצה המקומית. הוא התעכב עם הגשת התכניות. ואני זוכר שביום שישי בבוקר התקשרתי אליו כשאני כועס ועצבני למה הוא מעכב לנו את התכניות. הסברתי לו שאני נוסע לחו"ל ואני הייתי חייב לקבל את זה ממנו עוד באותו היום, כפי שהוא הבטיח לי מספר ימים קודם לכן. תוך כד י שיחה שארכה מספר דקות שמעתי קולות שונים של אנשים ששואלים מה קרה מה קרה. ..."
(עמ' 2 שורות 8-2 להודעת צוק לחוקר המל"ל)

מר צוק חזר על כך בחקירתו בבית הדין:

"ש. כששוחחת עם החוקר של הנתבע נשאלת לגבי השיחה. בתצהירך אתה מתאר שהתרגזת מאוד והרמת את הקול אך לחוקר אתה מספר, בע' 2 שו' 4 (מקריאה) ואח"כ אומר בעמ' 3 : "לא קיללתי...שלו." האם זו היתה שיחה כמו שהתובע מתאר שבה אתה צועק ומאיים עליו או שיחה שאומרת שאתה לא בסדר,. הבטחת לי ולא עשית את זה, אולי לא נעימה אבל לא בצעקות ולא באיומים?
ת. קודם כל זו היתה שיחה לא נעימה, שנית זו הייתה שיחה בהחלט בהרמת קול, שלי, קראי לזה צעקות או הרמת קול, שהוא לא עומד בהבטחות שלו ובזמנים.
ש. איימת שהוא יפוטר
ת. בהחלט אמרתי לו שככה אי אפשר יהיה להמשיך ואם ככה זה ימשיך בהחלט נצטרך למצוא מישהו אחר."
(עמ' 14 לפ' שורות 14-5 לעדות צוק)

ברור כי עת אדם חושב שבעטיו נגרמה לאחר התקף לב הוא ימעיט מעוצמת השיחה אך העד בהגינותו תיאר את שאירע.

התובע העיד בפנינו ועדותו הייתה מהימנה:

"ת. הוא, אה... הוא גם צעק עליי וגם איים עליי, שהוא יגיד לוועד שבגללי הפרויקט מתעכב, אה... ואני..אני עשיתי טעות הטעות שלי היתה שאני אה... הטעות שלי היתה שאני אמרתי לו שאני אמסור לו את התכניות ואני..זה הטעות שלי, כי פה הכנסתי עצמי לנקודה שידעתי שאני..שאני לא אצליח, והוא..הוא..הוא צעק עליי והוא..הוא.. בחיים לא דיבר איתי ככה."
(עמ' 10 לפ' שורות 17-14 לעדות התובע)

בפני החוקר העלה התובע גרסה דומה:

"זה היה 15.1.2016 בשעה 09:30 בערך זה היה ביום שישי. נסעתי בחזרה הביתה למשרד. חזרתי מגלישה בים... אני קיבלתי שיחת טלפון מספי בזמן הנהיגה חזרה למשרד והוא צעק עליי בנושא התכניות של החדר חוגים.
הערת חוקר: בשעה 09:27 התובע מתחיל לדמוע.
הוא צעק עליי מאוד. הוא בחיים לא דיבר אליי בצורה כזאת ואני עשיתי לקאנטרי עבודות בעבר. ולפני זה הוא בחיים לא דיבר איתי ככה. והוא דרש תכניות של החדר חוגים עכשיו והרגע. לא יכולתי לתת לו את זה כי זה לא היה מוכן. הוא גם איים עליי שהוא יעביר את הנושא של אי עמידה בזמנים לועד של המועדון. והוא ייקח מישהו אחר במקומי. נכון שאני לא עמדתי בזמנים אבל לא היה שום סיבה בעולם לדבר אליי ככה."
(עמ' 2 שורה 44 עד עמ' 3 שורה 55 להודעה לחוקר)

ברור שאין מדובר בעדות שמיעה. התובע זכר את האירוע, גם אם לא בסמוך לאירוע. משכך, התובע הוכיח באמצעות העד מטעמו, פלט השיחות שאכן התנהלה שיחה קשה בינו לבין העד. שיחה מעין זו לא מנהל מאן דהוא מדי יום ובכל מקרה, כאשר יש ספק לגבי חריגוּת האירוע הרי הספק פועל לטובת הנפגע (עב"ל 13405-03-11 ציון בן חמו - המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 5.6.2014, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

סמיכות הזמנים:

שיחת הטלפון הייתה האירוע החריג. במהלך השיחה לקה התובע בליבו, דבר המחזק את הקשר הסיבתי המשפטי בין השיחה לאירוע הלבבי.

על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח קרות אירוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם ( עב"ל (ארצי) 502-09‏ ‏ משה סידה - המוסד לביטוח לאומי ).

נוכח כל האמור לעיל, אנו קובעים כי אירע לתובע אירוע חריג ועניינו יועבר למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי.

החלטה על מינוי מומחה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, ‏י"ט אלול תשע"ט ( ‏19 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג ציבור (מעסיקים)
מר אלי ביהרי

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה


מעורבים
תובע: יובל פוזניאק
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: