ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין החברה הכלכלית מיסודה של עירית טבריה... נגד נופי האקליפטוס והארבל בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת ברכה לכמן

תובעת

החברה הכלכלית מיסודה של עירית טבריה בע"מ
ח.פ.511193260
באמצעות ב"כ עו"ד דדי סופר ואח'

נגד

נתבעת
נופי האקליפטוס והארבל בע"מ ח.פ. 515070019
באמצעות ב"כ עו"ד יאיר אבני ואח'

פסק דין

מבוא

1. זוהי תביעה כספית על סך 2,470,132 ₪ בקשר להסכם לביצוע פיתוח תשתיות בפרויקט "חורשת האקליפטוס", בעיר טבריה.

2. הנתבעת, זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל, שפורסם בחודש דצמבר 2013, לחכירת מתחם למגורים לבניית 150 יחידות דיור ולביצוע עבודות תשתית ופיתוח בשכונת גבעת האקליפטוס בטבריה. על פי הוראות המכרז, במתחם 4 סוגי מגורים, על פי תב"ע ג/13158 (להלן: "התכנית"), כלהלן: מגורים א' – בנייני מגורים צמודי קרקע לבנייה חד משפחתית
מגורים ב' – בנייני מגורים צמודי קרקע לבנייה דו משפחתית.
מגורים ג' – בנייני מגורים מדורגים לבניית 6 יחידות דיור למגרש.
מגורים ד' – בנייני מגורים מדורגים לבניית 10 יחידות דיור למגרש.

3. על פי הוראות המכרז, באחריות הנתבעת לבצע את עבודות הפיתוח בכל המתחם, לרבות השטחים הציבורים. סעיף 2 למכרז מפרט את עבודות התשתית והפיתוח שיחולו על הנתבעת. עוד נקבע במכרז, כי על הנתבעת האחריות להוצאת היתרי בנייה לבתים והעברת הזכויות למשתכנים או ליזם אחר.

4. ביום 1/7/14 חתמו התובעת והנתבעת על הסכם לבצוע תשתיות על פי התכנית (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, ביצוע בניית בנייני המגורים חולק לשני שלבים, שלב א – בניית צמודי קרקע בהיקף של 16 יחידות דיור. שלב ב – מגרשים לבניה רוויה בהיקף של 134 יחידות דיור, לאחר שינוי הוראות התכנית. נקבע בהסכם שהתובעת תבצע את כלל עבודות פיתוח התשתיות ופיתוח המגרשים, באחריות מלאה ומסירתם לעירית טבריה לשביעות רצונה . התובעת הסכימה לקבל לאחריותה לתכנן ולבצע ברמה גבוהה את כלל עבודות התשתית עבור המגרשים בהתאם למפרט והנחיות המכרז. ההסכם מפרט את התחייבות התובעת לתכנון ובצוע עבודות הפיתוח והתשתית וצורף לו נספח א לעבודות הפיתוח, והתחייבות הנתבעת למימון התכנון והביצוע של עבודות הפיתוח והתשתית.

טענות התובעת בכתב התביעה

5. לטענת התובעת, ההסכם הוא תולדה של תנאי המכרז, הקובעים כי עבודות הפיתוח יבוצעו בפיקוח וניהול עיריית טבריה, והפקדת ערבות בסכום של מיליון ₪ על ידי הנתבעת להבטחת ביצוע העבודות על ידי הנתבעת.

6. לטענת התובעת, תשעים אחוזים מעבודות הניהול והפיקוח, מכוח ההסכם, הגיעו לסיומן, כאשר שלב א הסתיים ושלב ב נמצא בעיצומו. באשר לעבודות הפיתוח, עמלה התובעת לקבלת הצעות מחיר מקבלני ביצוע שונים ואלו הועברו לנתבעת, כמו גם התקשרות התובעת עם דיירים בכל הנוגע לפיתוח.

7. להפתעת התובעת, ביום 2/4/15, ללא ידיעת התובעת וללא הסכמת התובעת, נחתם בין הנתבעת לחברת רחמני ד.א.מ עבודות עפר בע"מ (להלן: "הקבלן"), הסכם לביצוע עבודות הפיתוח והתשתיות (להלן: "הסכם רחמני"), מכוחו, הלכה למעשה, נכנס הקבלן בנעלי התובעת לעניין עבודות הפיתוח. לטענת התובעת נודע לה על קיומו של הסכם רחמני רק בדיעבד.

8. כתוצאה מהסכם רחמני, נמסרו עבודות פיתוח התשתיות לקבלן בעוד עבודות הניהול והפיקוח נותרו תחת אחריות התובעת, דבר שמאלץ את התובעת להגדיל את היקף הניהול והפיקוח, ללא שביקשה התובעת תוספת תשלום.

9. עוד טענה התובעת, שבניגוד להסכם, התקשרו הנתבעת ורחמני ישירות עם משתכנים, והסבו בכך נזק כלכלי, בתזרים המזומנים, ונזק תדמיתי.

10. לטענת התובעת, פנתה פעמים רבות לנתבעת לחתום על תוספת להסכם, בשל השינויים החד צדדים שביצעה הנתבעת, במטרה להסדיר את חלוקת התפקידים והאחריות של הצדדים המעורבים, לרבות הקבלן, וביקשה לקבל מסמכים רלוונטיים, שלא נמסרו, במטרה להמשיך ולבצע את התחייבויותיה מכוח ההסכם. חרף פגישות רבות שהתקיימו, לא הוסדרו היחסים החוזיים בין התובעת לנתבעת, שכן כל מטרת הנתבעת היא להפחית התשלום לו זכאית התובעת ולבטל את ההסכם בשל כדאיות העסקה מצדה.

11. עוד טענה התובעת, שרק במועד בו הייתה צריכה הנתבעת לשלם תשלומים מכוח ההסכם לתובעת, טענה הנתבעת כי התובעת לא ביצעה עבודתה נאמנה, ולא לפני כן.

12. על פי כתב התביעה, עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בסכום התביעה, אשר חושב על פי זכאותה בהסכם לתשלום בשיעור של 7.5 אחוזים מעלויות ביצוע העבודות.

טענות הנתבעת בכתב ההגנה

13. בפתח כתב ההגנה, טענה הנתבעת כי ההסכם אינו חוקי משהתובעת לא הייתה רשאית להתקשר בו, נחתם בחוסר סמכות, והעמיד את התובעת במצב של ניגוד עניינים חמור.

14. הטענה העיקרית של הנתבעת, שהתובעת לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם, לא עמדה בלוחות הזמנים לביצוע עבודות הפיתוח של התשתיות הציבוריות, הפרה את הוראות ההסכם וגרמה להפרת הסכם בין הנתבעת למשתכנים בו התחייבה הנתבעת לפיתוח המגרשים עצמם.

15. כתוצאה מהפרת ההסכם על ידי התובעת, והצגת אופציה יחידה לביצוע עבודות הפיתוח, באמצעות הקבלן יחזקאל מורד (להלן: "מורד"), תוך הימנעות התובעת מלפנות לקבלנים לקבלת הצעות מחיר, ואף מורד סרב לתת הצעת מחיר, בטרם יראה הצעות של מתחרים, כך שהבחירה הייתה בין מורד לבין אי ביצוע עבודות פיתוח, החליטה הנתבעת להתקשר עם הקבלן, לעבודות פיתוח תשתיות ציבוריות ופיתוח המגרשים, תוך הודעה לתובעת על החלטה זו בטרם החתימה.

16. הנתבעת מכחישה כל זכאות של התובעת לתמורה כספית בגין עבודות שלא ביצעה. לטענת הנתבעת, אין לגזור תשלום לתובעת מהסכם רחמני, הכולל בתוכו גם עבודות פיתוח מגרשים. הנתבעת מודה על ביצוע תשלום לתובעת 800,000 ₪ בגין הפרויקט.
דיון והכרעה

17. בהקדמת סיכומי הנתבעת, חזרה הנתבעת על הטענה שההסכם אינו חוקי ומעמיד את התובעת בניגוד עניינים, עם זאת, ציינה שאינה מבקשת דחיית התביעה על בסיס טענה זו, מאחר ואין בכוונתה לטעון כי לו הנתבעת הייתה מבצעת את התחייבויותיה על פי ההסכם, לא הייתה ז כאית לתמורה הכספית בגין עבודתה, ודין התביעה להידחות מאחר והתובעת לא קיימה את התחייבויותיה על פי ההסכם, משכך, אני קובעת כי הנתבעת חזרה בה מהטענה להסכם לא חוקי וניגוד עניינים.

18. ביסוד ההתקשרות בין הצדדים, עומד ההסכם. מלבד ההסכם, לא נחתם מסמך נוסף בין הצדדים, ואין מחלוקת בין הצדדים, לאחר שהוסרה מהדרך טענת הנתבעת כמפורט בסעיף 17 לעיל, לגבי קיומו ותוקפו של ההסכם. והמחלוקת נוגעת להיקף ההתחייבויות בהסכם והפרתן.

19. הנתבעת, אשר זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל, לחכירת מתחם לבניית בנייני מגורים, במסגרתו, נטלה עליה את החובה לבצע עבודות פיתוח בכל שטחי התכנית, כלהלן:
עבודות סלילה ותיעול – על הנתבעת לבצע על חשבונה ואחריותה המלאה, עבודות תשתית ופיתוח בכל השטחים הציבורים שבתחומי התכנית, הכוללים, סלילת כבישים ומדרכות, תאורת רחוב, צביעה תמרור ושילוט ופיתוח גינות ציבוריות, עבור עיריית טבריה, בהתאם להיתר כדין, תחת פיקוח שוטף על ביצוע העבודות, באמצעות מהנדס העירייה, הוועדה מקומית ומפקח מטעם העירייה. (להלן: "עבודות בפיקוח").
עבודות מים וביוב – עבודות מים וביוב יבוצעו על ידי תאגיד מי רקת, תוך תיאום תכנון והביצוע בין הנתבעת למי רקת, לביצוע משולב של עבודות המים והביוב עם ביצוע יתר התשתיות. הנתבעת תישא בתשלומי היטלי מים וביוב בהתאם לחוקי עזר.

20. להלן פירוט העבודות התשתית והפיתוח, כפי שנכתבו בהוראות המכרז:
תכנון מלא של כל עבודות התשתית והפיתוח לרבות מדידות, סימון גבולות וכו' ואישורן על ידי העירייה ולרבות הכנת תכנית תיאום שירותים כללית שתציג גם את תכנית המים והביוב.
ביצוע עבודות עפר מלאות בכל שטח המתחם לרבות קירות תומכים.
ביצוע מלא של כביש 1,2,3 כולל גינון, השקייה, תאורה וריהוט רחוב עפ"י תכניות לביצוע שיאושרו על ידי משרד התחבורה ומהנדס העיר, ובהתאם לסטנדרט כמופיע בצילומים המצורפים (נספח 1) כולל ביצוע מעגל תנועה וההתחברות לרחוב תמר לרבות גינון, תאורה והשקייה. נספח 1 מצורף למסמכי המכרז כחלק מהותי ובלתי נפרד.
ביצוע מדרון מוסדר ומיוצב לרבות קירות תומכים וגינון אינטנסיבי בתחום שמורת הטבע עפ"י תכניות גינון שיאושרו על ידי מהנדס העיר.
ביצוע גינון אינטנסיבי בשטח שצפ"ים מס' 33 עד 37 עפ"י תכניות גינון שיאושרו על ידי מהנדס העיר ובהתאם לסטנדרט כמופיע בצילומים המצורפים (נספח 2) לרבות ריהוט גן ומתקני משחקים.
ביצוע מערכת ניקוז עילי ותת קרקעי בהתאם לתכניות שיאושרו על ידי "מי רקת" ומהנדס העיר.
ביצוע הכנות לחשמל ותקשורת תת קרקעיים לרבות גומחות מגן, ארונות חלוקה ותחנות טרנספורמציה בתיאום עם חברת החשמל, חברת הבזק וחברת הטלביזיה בכבלים ובכפוף להוראות והנחיות מהנדס העיר.
ביצוע כל עבודה שתידרש על ידי רשות העתיקות בהתאם לחוק העתיקות.
ביצוע כל עבודה אחרת או נוספת בתחומי שטח המתחם הנדרשת לצורך קבלת היתרי בנייה לבתים לצורך קבלת טופס 4 ותעודת גמר.
הגשת תכנית בינוי וטיפול בה עד לאישורה הסופי על ידי הועדה המקומית טבריה.
ביצוע הפיתוח של מגרשי המגורים בהתאם לתכנית הבינוי שתאושר, לרבות קירות תומכים.
ביצוע עבודות עפר חלקיות וקירות תמך למגרש מס' 40 המיועד למבנה ציבור, בהתאם לתכנית פיתוח שתאושר על ידי מהנדס העיר.
פיתוח סופי של המגרש והקמת המבנה תהיה על ידי העירייה ועל חשבונה ואחריותה.
תאום התכנון והביצוע עם תאגיד מי רקת לביצוע מערכת אספקת מים ציבורית ומערכת הביוב הציבורי לבתים, ביצוע בפועל של עבודות אלה לרבות כל תשתית על למים וביוב שתידרש בגין מגרשי המתחם, תחול על מי רקת.
טיפול בהגשת בקשות להיתרי בניה לבניית הבתים בכל המתחם, וכן היתרים לעבודות התשתית והפיתוח.

21. על מנת לעמוד בהתחייבויות שנטלה על עצמה הנתבעת מכוח הוראות המכרז, כמפורט לעיל, התקשרה הנתבעת עם התובעת בהסכם. הטעם להתקשרות עם התובעת נמצא בתצהירו של מר ישראל קופרמן, אחד מבעלי המניות ומנהליה של הנתבעת (להלן: "קופרמן"), שהתרשמו שהתובעת בעלת ניסיון ויכולת מקצועית לבצע את העבודה, וכך אף נרשם בהסכם "הואיל ולחברה המפתחת ניסיון רב בתכנון וביצוע פיתוח תשתיות ציבוריות על מנת לאפשר בנייה למשתכנים".

22. על פי ההסכם, הנתבעת מעוניינת כי כלל עבודות פיתוח התשתית והפיתוח עבור המגרשים, כמפורט במכרז, יבוצעו על ידי התובעת, באחריותה המלאה ויימסרו לעיריית טבריה לשביעות רצונה, והתובעת הסכימה לקבל לאחריותה, לתכנן ולבצע ברמה גבוהה את כלל עבודות התשתית עבור המגרשים ולמסור את עבודות הפיתוח והתשתית לידי עיריית טבריה כנדרש.

23. על פי ההסכם, אלו הן עיקרי ההתחייבויות שנטלה על עצמה התובעת:
א. תכנון כל התשתיות הנדרשות לפרויקט בתאום עם העיריה, מי רקת, חברת חשמל, בזק וכל גורם פיתוח, ואישורן אצל העירייה והנתבעת.
ב. הכנת תכניות ביצוע מפורטות של עבודות הפיתוח ואישורן. קבלת אישור בכתב לתיאום העבודות והוצאת היתרים.
ג. ביצוע כל עבודות הפיתוח המוגדרות במכרז והמוטלות על הנתבעת.
ד. חתימה על הסכם תשתית לביצוע עבודות הפיתוח עם המשתכנים בלוח זמנים שיקבע בהסכם . הצדדים להסכם התובעת והקונה (המשתכן).
ה. הכנת תיקי מכרזים לביצוע עבודות הפיתוח. התקשרות עם בעלי מקצוע לביצוע התכניות והעבודות הנדרשות.
ו. פיקוח פיזי בשטח. פיקוח צמוד אחר ביצוע העבודות על ידי הקבלנים.
ז. ניהול קופת פיתוח מכספים שתגבה התובעת מהמשתכנים שתפנה אליה הנתבעת.

24. על פי ההסכם, נטלה הנתבעת את ההתחייבויות הבאות: להפנות לתובעת משתכנים, בטרם חתימה על הסכם מכר, לשם חתימה על הסכם תשתית ותשלום הוצאות פיתוח. תשלום לתובעת בשיעור של 7.5 אחוזים מעלויות ביצוע של העבודות נשוא ההסכם, לא כולל הוצאות תכנון.

25. לטענת התובעת בסיכומים, עמלה מתחילת ההתקשרות לקבלת הצעות מחיר מקבלנים שונים אשר הועברו לנתבעת (סעיף 4 בסיכומים). מעבר לעובדה, שלא הוגשה לתיק בית המשפט ולו הצעת מחיר אחת כראיה להצעה שהתקבלה אצל התובעת, נסתרה טענה זו על ידי התובעת עצמה וראיות אחרות בתיק.

26. התובעת סתרה טענה זו בסעיף 5 לסיכומים מטעמה , בו טענה, הבעיה העיקרית שהנתבעת שינתה את תמהיל היחידות בפרויקט והגישה תכנית מפורטת, דבר ששינה את אופי ההתקשרות והקשה על התקשרות עם קבלן ואנשי מקצוע. עולה השאלה, כיצד עמלה התובעת לקבל הצעות מחיר אם חלו שינויים בתכנית והיתרים התקבלו רק ביום 13/4/15 לשלב א ובשנת 2016 לשלב ב. וכן ראו עדותו של ישראל ענתבי , מנכ"ל התובעת (להלן: "ענתבי").
ש: עד טופס 4 הכל באחריות החברה.
ת: לא. יש דבר אחד ברור על פניו, קיבלנו מוצר מוגמר כאשר בתכניות עצמם הבניה מחולקת בין בניה רוויה לבין צמודת קרקע. רצה היזם לשנות, לשנות ולעשות תמהיל שונה לעשות את העבודה בצורה שהוא לוקח את כל הפרויקט והופך אותה לצמוד קרקע. וזה שהוא רוצה לעשות שינוי להפוך את התכנית שלו לתכנית צמודת קרקע לא קשורה בנו.
ש: זה משהו ששינה את ההסכם למעשה, את העובדה שהם ביקשו שינוי.
ת: לא כלפינו, הוא לא נתן לנו אפשרות לעבוד בשלב זה כי אין לנו אפשרות עד שהם גומרים את השינויים ומקבלים את כל האישורים לבניה.
ש: אתה ביקשת להסתייג, מה שאתה אומר שההסכם בתחילתו של דבר כוון לדבר אחד, מה שקרה בהמשך הוא שהיזם ביקש לעשות שינוי תב"ע לגבי חלק מהמתחם.
ת: כן.
ש: זה שיבש את ההתקשרות.
ת: לא זה לא שיבש את ההתקשרות, זה שיבש את תחילת העבודות . ש: זה משהו שהפתיע אתכם שהוא מבקש לעשות שינוי תב"ע
ת: לא. זה דרישה של היזם, אנחנו מברכים על זה.
...
ש: אתה אומר שכל עוד שהיתר בניה צריך לצאת על כל המתחם, כל עוד אין שינוי תב"ע אי אפשר להוציא היתר בניה וממילא אין מה לדבר על ביצוע העבודות.
ת: ברור.

27. התשובה לשאלה, התבררה במהלך הדיונים, והעדויות שנשמעו בבית המשפט, והיא, שתובעת "עמלה" לקבל הצעת מחיר מקבלן אחד בלבד, הוא מורד. ואלו הן הראיות.

28. עדותו של ענתבי:
ש: תכנון כבר היה הרבה קודם לכן. מדוע לא התקשרתם עם קבלן, מדוע לא הכנסתם קבלן לביצוע עבודות, יש היתר. בניגוד לעדותך שלא יכולנו לפעול היה שינוי תב"ע, תב"ע לוקחת זמן, לא יודעים מתי זה יקרה, יש היתר שאת אותו היתר בדיוק נעשה, למה לא עשיתם את זה.
ת: ההיתר ניתן באפריל 2015, לא לפני. אנחנו עשינו מכרז העברנו את תוצאות המכרז לאיציק ישראלי שהיה נציג של חברת האקליפטוס, הועבר אליו חומר המכרז, הוא אמר לנו ברגע שהעברנו את החומר שנחכה רגע שיש דברים שהולכים להשתנות. כשאיציק ישראלי חזר אלינו אחרי חודש וחצי עם תשובה שמגששים על שותף נוסף שלישי שייכנס כקבלן ואנחנו לא צריכים את המכרז. אלה היו הדברים.
ש: אתה הסברת לנו קודם שהסיבה שאתם לא יכולתם לצאת להתקדם עם הפרויקט זה כיוון שלא אושרה תב"ע ואם אין תב"ע אין היתר בניה על כל המתחם, זה מה שהסברת.
ת: זה לא סותר את מה שאמרתי.
ש: אני מקריא לך את סעיף 7 לתצהיר, "אבקש להבהיר כי בפרק הזמן שחלף....", אתה אומר שהיה צריך להמתין, שלא יכולתם להתקשר עם קבלן כיוון שהייתם חייבים להמתין לראות איך תצא התב"ע ואז לדעת לתכנן את הפרויקט, זה מה שאתה אומר בתצהיר, עכשיו אתה אומר שיצאתם למכרז, העברתם את התוצאות, הכל היה בסדר.
ת: נכון.
ש: אם יצאת למכרז והעברתם תוצאות לקבלנים איך זה מתיישב עם עדותך בסעיף 7, עם עדותך בתחילת העדות שאי אפשר היה לתכנן, לצאת למכרז, אתה אומר שכן התקשרתם, העברתם וקודם לכן אמרתם שאי אפשר לצאת למכרז, לא יודעים מה התב"ע תוליד.
ת: אנחנו מדברים על פרקי זמן שונים, כשיצאנו למכרז יצאנו בתחילת 2015, לדעתי תחילת ינואר, פברואר, יצאנו למכרז בנושא שהעברנו את החומר אליהם. ביקשנו הצעות מחיר ממשקל שהם עושים את המכרז וביקשנו הצעה מקבלן מקומי. זה מה שעשינו כדי לראות איפה אנחנו נמצאים. העברנו את כתבי הכמויות, אלה דברים שנעשו על ידי דוד ניסים, לא אני עשיתי את זה.
...
ש: לגבי הפניה למשכל, אתה לא מספר את זה בתצהיר שלך, מדוע, זה עניין חשוב מאוד. זה גורם רציני מאוד.
ת: או.קיי.
ש: דוד ניסים גם לא מספר את זה, יש לך הסבר.
ת: אין לי הסבר.
ש: אולי לא פניתם למשכל.
ת: פנינו בוודאות.
ש: אתה יכול להראות לנו את הפניה למשכל, ניהול ספרים.
ת: אני יכול לדבר עם דוד ניסים לשאול אותו. אני לא עשיתי את זה.
ש: אתם מספרים שפניתם בבקשה להצעות מחיר, עכשיו מתברר שפניתם לקבלן אחד. מה שמו ?
ת: יחזקאל מורד.
ש: לאט לאט מתברר שכל מה שמספרים בתצהיר שלנו אמת לאמיתה. מלבד יחזקאל מורד והמשכל אתה לא פנית לאיש, זה נכון ?
ת: אני לא פניתי.
ש: ודוד ניסים.
ת: יכול להיות.
...
ש: איך זה מתיישב עם עדותך שאתם לא יודעים מה לתכנון, התב"ע לא אושרה, איך זה מתיישב עם מה שאתה מספר בסעיף 7 לתצהירך, מה העברת להם, איזה תכנון, אתה לא יודע מה עומדים לבצע. אתה אומר שהפרויקט צריך להתבצע במקשה אחת.
ת: נכון. הפרויקט צריך להתבצע במקשה אחת.
ש:הואיל ואין מחלוקת שבתחילת 2015 אין תכנון על המתחם כולו כי כפי שהעדת לגבי חלק מהמתחם אתם בשינוי תב"ע, מה העברת ליחזקאל מורד ולמשכל.
ת: אני לא העברתי.
ש: אולי דבר.
ת: אולי. אני לא העברתי.
ש: על פי עדותך התב"ע לא אושרה, מה אפשר להעביר אליהם, אנחנו לא יודעים מה יאשרו לנו, איזה תכנון אפשר להעביר, איזה כתב כמויות.
ת: לפי דעתי אני אמרתי שבהתחלה לא ניתן לעשות אבל היינו בהליך של ביצוע, בהליך של שינוי.
...
לשאלת בית המשפט :
ש: התוצר הסופי היה צריך להיות פרסום מכרז לקבלנים לביצוע.
ת: כן.
ש: למה החומר שאמור להיות מפורסם במכרז חיצוני לקבלנים, מועבר בטרם פרסום מכרז לקבלן פרטי.
ת: יש לנו היום מה שנקרא טרגט פרייס, אנחנו יודעים את כתב הכמויות והמחיר הסופי של מה שצריך להיות ולפי זה פונים לקבל הצעות כמה נותנים הצעות כל קבלן וקבלן.
ש: למה פונים לקבלן פרטי. איך חברה ציבורית מעבירה חומר שאמור להיות במכרז פומבי מעבירה לקבלן פרטי שצפוי היה בהסתברות מאוד גבוהה להשתתף במכרז מעבירים לו את החומר של המכרז לפני שהוא יצא.
ת: לא אני עשיתי את זה. דוד ניסים עשה את זה.
...
ש: מפנה אותך לעמוד 94 לנספח 5 , באותו הסכם שנחתם ביוני 2014, תאשר לי שהתחייבתם להתחיל בעבודות הפיתוח תוך 3 חודשים. התחלתם בעבודות הפיתוח.
ת:לא.
ש: כלומר תאשר לי שעד שרחמני לא נכנס לשטח לא נכנס קבלן מבצע.
ת: אני מאשר שלא היה קבלן מבצע.
...
ש: את עבודות הפיתוח לא אתם ביצעתם, רחמני ביצע.
ת: נכון.

29. עדותו של ענתבי, מלאה בסתירות, אינה אמינה, לא הותירה רושם מהימן כלל וכלל והתגלתה כמשענת של קנה רצוף להוכחת התביעה, ואפרט.

30. ענתבי העיד כי התובעת "יצאה" למכרז והעבירה את תוצאות המכרז לנציג הנתבעת, חומר המכרז הועבר אל נציג הנתבעת. כך העיד ללא כחל וסרק. ראו עדותו לעיל. הבעיה בעדות זו של ענתבי, שהיא על פניה אינה נכונה, הנתבעת לא יצאה במכרז וממילא לא התקבלו כל תוצאות של מכרז שהועברו לנתבעת.

31. לאחר מכן העיד כי "יצא" מכרז בכך שהועבר חומר לחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: "משכ"ל"), שהייתה צריכה לפרסם מכרז. ומיד לאחר עדותו זו, העיד שהוא לא פנה למשכ"ל ולא העביר להם דבר. דבר והיפוכו. ראו עדותו לעיל.

32. ואז הגיעה עדות נוספת של ענתבי, המאשרת כי התובעת לא יצאה במכרז, לא פנתה למשכ"ל, אלא פנתה לקבלן אחד בלבד, למורד.
ש: אתם מספרים שפניתם בבקשה להצעות מחיר, עכשיו מתברר שפניתם לקבלן אחד. מה שמו ?
ת: יחזקאל מורד.

33. מעדותו של ענתבי עולה תמונה עגומה ביותר, מטרידה ובעייתית במיוחד של התובעת. על פי עדותו, העבירה התובעת חומרים למורד, חומרים שהיה על התובעת להשתמש בהם לצורכי פרסום המכרז לקבלנים, וזאת עשתה התובעת על מנת לקבל הצעת מחיר לביצוע העבודות בפרויקט . לשאלת בית המשפט, מדוע הועבר החומר, בטרם פרסום מכרז למורד, השיב ענתבי שהם ביקשו לברר "טרגט פרייס" לביצוע העבודות באמצעות מורד. ואז נשאל והשיב כך:

ש: למה פונים לקבלן פרטי. איך חברה ציבורית מעבירה חומר שאמור להיות במכרז פומבי מעבירה לקבלן פרטי שצפוי היה בהסתברות מאוד גבוהה להשתתף במכרז מעבירים לו את החומר של המכרז לפני שהוא יצא.
ת: לא אני עשיתי את זה. דוד ניסים עשה את זה.

34. עדותו של ענתבי, בקשר להעברת החומרים למורד ואי הכנת חומרים למכרז , נתמכת בעדותו של קופרמן, שלא נסתרה ולא הופרכה, שהצהיר בתצהירו את הדברים הבאים:

"בעניין קבלן הביצוע ברצוני להבהיר כי למיטב ידיעתי התובעת כלל לא פנתה בבקשה לקבל הצעות מחיר. היא הציגה בפנינו אופציה אחת ויחידה, הקבלן יחזקאל מורד העובד עמה באופן קבוע. הנתבעת ביקשה לראות הצעת מחיר מיחזקאל מורד אולם הוא סירב לתת הצעת מחיר והבהיר כי יבקש 10% פחות מההצעה הזולה ביותר שנקבל, לאחר שיוצגו לו ההצעות שיגישו מתחריו. אנו סירבנו לכך והתובעת מצדה לא הציגה ולו הצעת מחיר אחד של קבלן ביצוע. מבחינת התובעת הבחירה הייתה בין יחזקאל מורד לבין אי ביצוע עבודות הפיתוח". (ההדגשה של הח"מ).

35. על עדותו זו חזר קופרמן בחקירתו הנגדית:
ש: אתה או מי מטעם הנתבעת נפגשתם עם יחזקאל מורד.
ת: כן.
ש: בקשר להתקשרות עם קבלן מבצע.
ת: בוודאי.
לשאלת בית המשפט :
ש: למה נפגשתם עם יחזקאל מורד.
ת: הפנתה אותי אליו החברה הכלכלית ואמרה ליש יש לו הצעת מחיר שהוא רוצה למסור לנו בעצמו, ציפינו לקבל 3 הצעות עם סיכום של שלושת ההצעות ושמישהו ימליץ לנו איזה הצעה טובה ביותר, הפנו אותנו ליחזקאל מורד, אמרו לנו שיש לו הצעה מוכנה במגירה, אני אישית הייתי בפגישה, הוא אמר לי שיש לו הצעה, הוא עבד עליה קשה, הצעה מעולה, שהוא לא יתן אותה, שנביא לו הצעה הכי זולה שיש לנו, 10% פחות מהמחיר הזה, הצעה ממנו לא ראיתי מעולם.

36. אני מוצאת שהדברים מדברים בעד עצמם, ומקובלת עלי עדותו של קופרמן, שמצאתי אותה כולה, אמינה, קוהרנטית ומשתלבת עם תשתית הראיות שהוגשה לתיק בית המשפט . ניתן לקבוע, ללא היסוס, שהתובעת לא פעלה כלל לביצוע ההתחייבויות שנטלה על עצמה לביצוע עבודות הפיתוח והתשתיות, ובקשה לקשור את מורד כקבלן מבצע לעבודות, כאופציה היחידה לביצוע העבודות.

37. על כן, המסקנה המתקבלת מהעדויות לעיל, שטענת התובעת שעמלה לקבלת הצעות מחיר מקבלני ביצוע שונים לביצוע עבודות הפיתוח ואלו הועברו לנתבעת – אינה נכונה.

38. עוד טענה התובעת שעמלה להתקשר עם דיירים בכל הנוגע לפיתוח, ובניגוד להסכם, התקשרו הנתבעת ורחמני ישירות עם משתכנים, והסבו בכך נזק כלכלי, בתזרים המזומנים, ונזק תדמיתי. גם טענה זו התבררה כלא נכונה. די להפנות לעדותו של ענתבי, כאמור מנכ"ל התובעת:

ש: תאשר לי שחתמתם על חוזה ישיר מול משתכן לפיתוח התשתיות הציבוריות.
ת: כן.
ש: תאשר לי שחתמתם על 10 חוזים כאלה.
ת: אני לא יודע להגיד לך את המספר אבל יכול להיות.
ש: תאשר לי שמעבר ל- 10 חוזים החלטתם שאתם לא מתקשרים באופן ישיר עם המשתכנים.
ת: לא.
ש: אני אומר לך שקופרמן מספר בתצהירו שמהחוזה ה- 11 ואילך הנתבעת תחתום באופן ישיר.
ת: זה נכון.
ש: כלומר מהרגע שהנתבעת חותמת על הסכם לפיתוח תשתיות ציבוריות, היא לוקחת אחריות על עצמה. זה יורד ממך, האחריות יורדת ממך.
ת: לא. לא יורדת האחריות, יורד הביצוע, הפיקוח והניהול נשאר.
ש: אם אני חותם על חוזה, אני מתחייב למשהו ההתחייבויות האחריות, עוברת אליה מכם, מהתובעת לנתבעת.
ת: באותו מסמך כן.
ש: בסעיף 6 התחייבתם מול הנתבעת לחתום על הסכם תשתית לביצוע עבודות הפיתוח עם כולנו.
ת: זה מה שאמרנו שצריך לעשות שינוי בין 10 חוזים לבין השאר, על זה מדברים, מרגע שהם לא הסכימו להעביר את הוצאות הפיתוח אלינו ולקחו קבלנו נוסף כשותף והעבירו את העבודות אליהם נגמרה ההתחייבות.
ש: מפנה אותך לסעיף 13 לכתב התביעה, אישרת שביקשתם מהנתבעת להפסיק לחתום ישירות מול המשתכנים ושהנתבעת תתחיל. בסעיף 13 אתה אומר "יתירה מכך הנתבעת....בניגוד מוחלט..." כלומר לא נכון מה שכתוב בכתב התביעה.
ת: לא. אני אמרתי קודם שאנחנו חתמנו על 10 חוזים, הפסקנו לחתום מכוח זה שהכניסו קבלן ושלא העבירו לנו כספי פיתוח. אלה שני הדברים שבגללם הפסקנו לחתום.
ש: אישרת שאתם ביקשתם להפסיק את ההתקשרות.
ת: בוודאי. הם הכניסו קבלן נוסף כשותף שהוא יבצע את העבודה ודבר שני זה אותם כספים שצריכים לעבור אלינו בגין הוצאות הפיתוח שהיו לנו.
ש: הסיפור הזה שאתם ביקשתם להפסיק לחתום עם משתכנים כי הם חתמו על הסכם עם קבלן, זה מסופר בתצהיר שלך.
ת: לא.
ש: מה הסיבה.
ת: לא יודע. (ההדגשה של הח"מ).

39. מעדותו של ענתבי מתברר באופן גלוי וברור, שלאחר שחתמה התובעת על 10 חוזי פיתוח עם משתכנים, היא בקשה להפסיק את ההתקשרות עם המשתכנים. בחקירה הנגדית טען שהבקשה להפסיק את ההתקשרות עם המשתכנים היא בגלל ההתקשרות של הנתבעת עם הקבלן, סיבה שאין לה כל זכר בתצהיר עדותו הראשית של ענתבי.

40. עוד אני מוצאת בעדותו של ענתבי תשובה ברורה, המחזקת את המסקנה לעיל לעניין ביצוע עבודות התשתית והפיתוח:
ש: כלומר מהרגע שהנתבעת חותמת על הסכם לפיתוח תשתיות ציבוריות, היא לוקחת אחריות על עצמה. זה יורד ממך, האחריות יורדת ממך.
ת: לא. לא יורדת האחריות, יורד הביצוע, הפיקוח והניהול נשאר.

41. לסיכום חלק זה, נמצא כי התובעת לא פעלה כלל לביצוע עבודות הפיתוח והתשתית המוגדרות במכרז (סעיף 5 להתחייבות התובעת בהסכם), והפסיקה לחתום על הסכמי תשתיות ופיתוח עם משתכנים, לאחר 10 חוזים (סעיף 6 להסכם). אך טבעי הוא, כי מרגע שנוכחה הנתבעת כי אין בכוונתה של התובעת למלא אחר התחייבויותיה, לביצוע עבודות הפיתוח והתשתית, על כל הנדרש לכך על פי ההסכם, ותחילה הכנת תיקי מכרז, היא פנתה לגורם אשר יוכל לבצע את העבודות, על מנת לעמוד בלוח הזמנים שהתחייבה בהסכמים עם המשתכנים. ובסופו של דבר, הודיעה לתובעת על ביטול ההסכם.

42. באשר לטענת התובעת שהסכם רחמני נחתם ביום 2/4/15 ללא ידיעתה וללא הסכמתה. אני מפנה לישיבת תיאום שהתקיימה ביום 29/3/15, בהשתתפות, ישראל ענתבי ודוד נס ים מטעם התובעת. ישראל קופרמן ואליעז שגיב מטעם הנתבעת. ואמיר רחמני. ואלו הדברים שרשם דוד נסים. בתיאור ומהות ההחלטה נרשם בסעיף כללי: "היעד תחילת עבודה מיד לאחר פסח. אמיר רחמני שותף בפרויקט". בסעיף סיכום נרשם: "תיק אישורים יועבר לאמיר עוד היום. דוד יעביר 3 סטים לביצוע צבעוני של כל המתכננים לידי אמיר רחמני דרך אליעז שגיב. לפי הודעה של אמיר תקבע ישיבת התנעה עם צוות התכנון".

43. גם כאן, הדברים מדברים בעד עצמם ומביאים לדחיית טענת התובעת. ברור מאליו מפרוטוקול ישיבת התיאום, שאמיר רחמני היא הקבלן המבצע, שהרי היעד לתחילת העבודות הוא מיד לאחר פסח, ומהאמור לעיל, ניתן לקבוע ללא היסוס, שלא היה כל קבלן אחר שנבחר לבצע את עבודות הפיתוח והתשתית. לשם ביצוע העבודות על ידי הקבלן, כך בישיבת התיאום, יעביר נסים לקבלן את התכניות לביצוע של כל המתכננים, והקבלן יקיים ישיבת התנעה עם צוות התכנון, הכול כדי שיחלו בעבודות הפיתוח והתשתית. הדברים גלויים וברורים בישיבת התיאום שאמיר רחמני הוא הקבלן שנבחר לבצע את עבודות הפיתוח והתשתית . מספר ימים לאחר ישיבת התאום נחתם הסכם רחמני, בידיעתה ובהסכמת התובעת, ללא שנאמרה כל מילה של התנגדות מצד התובעת. שוב מפנה לעדותו של ענתבי, אשר העיד, כי התובעת בקשה "להוריד" את עבודות הביצוע ולהותיר בידיה את עבודות הפיקוח והניהול. עדות המשתלבת עם סיכום ישיבת התיאום.

44. התובעת בסיכומיה טענה, שלא ניתן להסתמך על ישיבה בודדה אחת בה מצוין כי רחמני שותף בפרויקט, שהדבר נעשה בידיעתה ובהסכמתה. התובעת מבקשת להתעלם מיתר הדברים אשר סוכמו באותה ישיבה, שגם אם היא ישיבה בודדה אחת, הרי שהדברים שנקבעו בה מספיקים כדי לקבוע ש ביצוע העבודות על ידי הקבלן היה בידיעה ובהסכמת התובעת, כמפורט בסעיף 43 לעיל, לעניין מועד תחילת ביצוע העבודות, העברת תכניות הביצוע, וישיבת ההתנעה עם המתכננים.

45. יתרה מזו, לאחר חתימת הסכם רחמני, שמשמעותו, כפי שנכתב בסיכומי התובעת "נמסרו עבודות פיתוח התשתיות לאחריותו הבלעדית של הקבלן המבצע, בעוד עבודות הניהול והפיקוח נותרו תחת אחריותה של התובעת" (סעיף 11 לסיכומים) , לא פנתה התובעת לנתבעת להודיע על התנגדותה להסכם רחמני ועל מסירת עבודות הפיתוח לקבלן. ההפך הוא הנכון, התובעת ביקשה לחתום על תוספת להסכם, להסדרת היחסים והאחריות בין כל הצדדים המעורבים, לרבות עם הקבלן המבצע (סעיף 15 לסיכומים). המשמעות היא, שהתובעת הכירה בתוקפו של הסכם רחמני, הבינה שהיא לא תבצע את עבודות פיתוח התשתיות אלא עבודות פיקוח בלבד, וביקשה לעגן זאת בתוספת להסכם.

46. לסיכום חלק זה, אני קובעת כי השינוי שנערך בהוראות ההסכם, לפיו התובעת לא תבצע את עבודות הפיתוח והתשתיות וחתימת הסכם רחמני, נעשה בהסכמ ה ובידיעת התובעת, ולא כנטען על ידי התובעת באופן חד צדדי על ידי הנתבעת , וזאת בשל הפרה מצד התובעת את ההסכם, בלב ליבו של ההסכם, ביצוע עבודות פיתות התשתיות.

47. לאחר שנחתם הסכם רחמני, פועל יוצא מכך, בוטלה התחייבות התובעת לבצע עבודות פיתוח ותשתיות, וכן הפסיקה התובעת לחתום על הסכמי פיתוח עם משתכנים. הצדדים חלוקים האם המשיכה התובעת בהתחייבויותיה לנהל ולפקח על הפרויקט, כטענת התובעת, או שביצעה פיקוח חלקי בלבד, כטענת הנתבעת.

48. על פי ההסכם נטלה על עצמה התובעת התחייבויות, שעיקרן מפורטות בסעיף 23 לעיל, וכולן מפורטות בסעיפים 3 עד 22 בהסכם. על פי ההסכם אין התחייבות או הגדרה בקשר לניהול הפרויקט, יש רשימה של התחייבויות המוטלות על התובעת, התחייבויות הקשורות לתכנון וביצוע עבודות הפיתוח והתשתית, ללא כל הוראה או התחייבות לניהול. הרלוונטית לענייננו, היא ההתחייבות לפיקוח פיזי בשטח ופיקוח צמוד אחר ביצוע עבודות על ידי הקבלנים. בנוסף לקביעות בפסק הדין לעיל, אין בפני כל ראיה מספקת לביצוע התחייבויות אחרות שנטלה על עצמה התובעת בהסכם. עוד אוסיף, שעל פי עדותו של נסים, מנהל הפרויקט מטעם התובעת הוא ענתבי, מנכ"ל התובעת. זו עדותו של ענתבי בנוגע לניהול הפרויקט:
ש: בסעיף 5 לתצהירך אתה מספר שעבודות הניהול והפיקוח בוצעו בהדיקות ובמסירות.
ת: כן.
ש: מי פיקח על העבודות.
ת: ניהל ופיקח חברת דוד ניסים מהנדסים באמצעות איגור ובאמצעות דוד ניסים.
ש: אתה יודע שדוד ניסים העיד כאן, אתה בוודאי לא היית מנהל הפרויקט.
ת: אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה. אני מנכ"ל החברה הכלכלית, מטבע הדברים אני גם אחראי על העבודות ואני אחראי על העובדים שעובדים תחתיי ולא יכול להתנער מזה.
אני חושב שהייתי ברוב הישיבות נוכח, כל יום ראשון בשעה 08.30 הייתי נוכח בישיבות שהיו גם חבריי.
ש: אתה כרגע העדת שמי שפיקח וניהל את הפרויקט היה דוד ניסים.
ת: אמת.
ש: ניהול ופיקוח על ידי אדם אחד זה משהו שמסתדר כי אני מבין שהמפקח צריך לפקח על המנהל.
ת: לא רוצה לענות לך בדבר כזה, רשות מקרקעי ישראל נותנת לי לנהל פרויקט כאשר המנהל הוא דוד ניסים.
ש: אתה ממנה אותם למנהל ומפקח.
ת: אחרי שהם אושרו על ידי ממ"י.
ש: האם זה יפתיע אותך שכשהעיד דוד ניסים כששאלתי אותו מי היה מנהל הוא אמר שמנהל הפרויקט היה ישראל ענתבי. זה מפתיע אותך.
ת: לא. אני מנהל הפרויקט, אני מנהל את כל הפרויקטים, אומר שוב, דוד ניסים ההסכם שלו איתי זה ניהול ופיקוח.
ש: כשהוא אמר שהוא לא ניהל, שישראל ענתבי ניהל, הוא שיקר.
ת: לא יודע להגיד.

49. מחקירתם הנגדית של נסים וענתבי, המטילים אחד על השני את ביצוע הניהול, ללא שהובאו ראיות לניהול הפרויקט על ידי מי מהם או מטעמם, ניתן לקבוע באופן חד משמעי שהתובעת לא ביצעה כל עבודות ניהול בפרויקט.

50. באשר לפיקוח, נשמעה עדותו של נסים, שהצהיר בעדותו הראשית, שהוא משמש כמפקח בפרויקט מטעם התובעת, על פי התקשרות בינו לבין התובעת. הסכם ההתקשרות בינו לבין התובעת לא הוצג לבית המשפט. עדותו שהוא נמצא בשטח, על בסיס קבוע, לשם פיקוח מלא על הנעשה בשטח, לא נסתרה ולא הופרכה, על כן אני קובעת שנסים ביצע את עבודת הפיקוח כנדרש בפרויקט.

51. התובעת טענה בסיכומים להפרת הסכם וביטול ההתקשרות. כך גם הנתבעת טענה להפרת ההסכם מצידה של התובעת ואי עמידת התובעת בהתחייבויות שנטלה על עצמה בהסכם, הנתבעת שלחה מכתב לתובעת ביום 24/5/17 המודיע על ביטול ההסכם.

52. כמפורט לעיל, וכעולה מהראיות, אני סבורה כי מדובר בביטול מוסכם של עיקרי התחייבות התובעת כלפי הנתבעת, ואין ביטול ההסכם מהווה הפרה מצד הנתבעת . עם זאת, לאור טענת התובעת כי מדובר בביטול חד צדדי של ההסכם על ידי הנתבעת, אני סבורה שמדובר בביטול כדין, נוכח הפרות יסודיות של התובעת את ההסכם. השתלשלות העניינים, כפי שפורטה לעיל, אינה יכולה ללמד, אלא על כך, שהתובעת לא מילאה אחר התחייבויותיה כלפי הנתבעת. הנתבעת הציגה די ראיות לנסיבות שהביאו לסיום ההתקשרות. נ ראה כי לא יכול להיות ספק, כי ביצוע עבודות פיתוח התשתית, על כל הנובע מכך, היו בלב לבו של ההסכם, ואי עמידה בביצוע עבודות אלו, הן בגדר הפרה יסודית של ההסכם.

53. על פי הדין, סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א-1971 (להלן: "חוק התרופות") , צד להסכם רשאי לבטלו אם הפר אותו הצד השני הפרה יסודית. אם ההפרה אינה יסודית, מותנית הזכות לבטל את החוזה במתן ארכה. אין חולק כי לא מדובר בהפרה יסודית שהוסכם עליה בחוזה, ויש לבחון האם מדובר ב"הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה". (סעיף 6 לחוק התרופות. מדובר במבחן המברר בדיעבד את חומרת ההפרה מנקודת מבט המתקשר הסביר. גם הצטברות של הפרות, שאינן יסודיות בפני עצמן, יכול ותעלה כדי הפרה יסודית של חוזה (ראו שלו ואדר, דיני חוזים תרופות עמודים 586-586). וכן ראו ע"א 187/89 רובין נגד זהר, פורסם ביום 25/11/91, הקובע כי אחד השיקולים לאבחנה בין הפרה יסודית ללא יסודית, "הינו אינטנסיביות המאמצים שהושקעו לקיום חוזה על-ידי הצד המפר וטיבם של מאמצים אלו. שיקולים כגון אלה נלקחו בחשבון לצורך בחינת סבירותו של פרק הזמן לביצוע עיסקה פלונית, שהצדדים לא קצבו זמן מוגדר לביצועה".

54. הנתבעת טענה בסיכומים למספר התחייבויות בהן לא עמדה הנתבעת, בחלקם דנתי לעיל. ביצוע עבודות תשתית, ניהול הפרויקט וחתימה על חוזי משתכנים. שתי התחייבויות נוספות שבהן לא עמדה התובעת לטענת הנתבעת, הן, התקשרות עם גורמי תכנון ועמידה בלוחות זמנים להם התחייבה בהסכם.

55. התקשרות עם גורמי תכנון – על פי ההסכם נטלה הנתבעת לתכנן את התשתיות והכנת תכניות ביצוע. לא הוצגה בפני במסגרת ראיות התובעת ולו התקשרות אחת של התובעת עם אחד מהמתכננים שתכננו במסגרת הפרויקט או ראיות שיבססו את ההיבט העובדתי של ההתקשרות עם גורמי תכנון . במהלך החקירה הנגדית של ענתבי הודה ענתבי שהתקשר עם מתכנן אחד בלבד, דוד ילוז. וזו חקירתו:

ש: הסכמנו שהאדם היחיד שהתקשרנו איתו היה דוד ילוז, אני רוצה להפנות אותך לסעיף 10 להסכם, בסעיף זה מתחייבת התובעת להתקשר עם מתכננים מודדים, כל בעלי המקצוע הנדרשים ולביצוע כל העבודות הנדרשות, הסכמת איתי שהגורם היחיד במסגרת הפרויקט הזה שהתובעת התקשרה איתו בחוזה הוא דוד ילוז, זה נכון ?
ת: כן.
ש: כלומר כל שאר המתכננים, יועצים למיניהם, כולם ביצעו התקשרות ישירה מול הנתבעת.
ת: על פי בקשת הנתבעת.
ש: כעניין שבעובדה אתה מסכים איתי שכל המתכננים והיועצים הרבים חתמו באופן ישיר מול הנתבעת.
ת: כן.
ש: כלומר אנחנו יכולים להסכים שאת סעיף 10 להסכם אתם לא מילאתם, את אותו סעיף שאתם מתחייבים להתקשר עם המתכננים והיועצים.
ת: לא מגדיר שלא מילאנו. אני מגדיר שמילאנו אלא שעל פי דרישת היזם היה להתקשר ישירות עם אותם יועצים וכמו שאתה אומר אחרים שהם בחרו.
ש: אתה בתצהיר שלך אומר שקיימתם בהדיקות ובמסירות את כל הוראות ההסכם, לגבי המתכננים רואים שאתם לא קיימתם את סעיף 10, אתה מסביר שלא קיימתם אותו על פי דרישת הנתבעת.
ת: לא שלא קיימנו, קיימנו בחלקו. אנחנו הבאנו את יועצת העיריה לעניין שפני הסלע.

ניתן לקבוע, שהתקשרות עם מתכננים, בוצע על ידי התובעת באופן חלקי ומצומצם מאוד , עד כדי אי ביצוע של ממש. התקשרות עם דוד יל וז, בלבד. מתכנן שהיה במאגר המומחים של התובעת, כך שלא נדרש מהתובעת לפרסם מכרז או להשקיע באיתור מתכנן בתחום של ההתקשרות עם דוד ילוז. באשר להתקשרות עם יועצת העיריה לעניין שפני סלע, טענה זו נסתרת על ידי מכתב הנתבעת מיום 20/1/16 במסגרתו פונה הנתבעת, ולא התובעת, לקבלת שירותי ייעוץ להרחקת שפני סלע.

56. אי עמידה בלוחות זמנים – על פי ההסכם, התובעת התחייבה לחתום על חוזי פיתוח עם המשתכנים ולבצע את הפיתוח בהתאם ללוח זמנים שיקבע בהסכם עם המשתכ נים. הנתבעת הציגה מספר חוזי פיתוח עם משתכנים אשר נחתמו עם התובעת, מהם עולה באופן מפורש, שעבודות הפיתוח לא בוצעו על פי לוח הזמנים שנקבע בהסכם עם המשתכנים. כעת גם ניתן לקבוע, שעבודות הפיתוח כלל לא החלו על ידי התובעת בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהסכם עם חלק מהמשתכנים.

57. זה המקום לומר אני מוצאת את גרסת התובעת עמומה וחסרה בפרטים מהותיים לביסוס טענתה, שכאמור, מדובר בראיות מהותיות שלא הוצגו כלל, המביאה למסקנה שראיות כאלה אינן בנמצא. התובעת חוזרת על המנטרה לאורך כל כתבי הטענות מ טעמה והעדויות, שהיא מילאה אחר התחייבויותיה מכוח ההסכם, בעוד הנתבעת לא הלינה על המקצועיות והביצועיות של התובעת ולא פנתה אליה בדבר טיב העבודות המבוצעות על ידה או באשר לליקויים כאלו ואחרים, עד הגי ע רגע התשלום (סעיף 20 לסיכומי התובעת). איני מוצאת כל ממש בטענות אלה של התובעת . מכלול הראיות מלמד בבירור על חוסר שביעות רצון נמשך מצד הנתבעת מעבודתה של התובעת, והוצגו די ראיות לנסיבות שהביאו לביטול ההסכם, נראה שרק בשל מעמדה של התובעת, החברה הכלכלית של הרשות המקומית, על כל המשתמע מכך לצורך ביצוע הפרויקט, לא בוטל ההסכם קודם לכן. נתתי אמון בעדותו להלן של קופרמן:
"היתה לנו התלבטות רבה מאוד איך לסיים את ההתקשרות איתם כי ראינו שזה הולך למקום אחר, היו לנו חששות בגלל המצב שהכנסנו את עצמנו, בגלל מערכת היחסים בעיר הזאת, אני בן 64 ולא רציתי להישאר עם חוב לאף אדם גם לא של שקל, כך אני עד היום וכך אסיים את הקריירה המקצועית שלי, היה חשוב לי שהפרויקט יסתיים, יש לנו מעל 100 לקוחות ששמו את מיטב כספם."

58. אני סבורה, וכפי שנקבע לעיל, אי ביצוע עבודות פיתוח התשתיות מהווה הפרה יסודית של ההסכם מצד התובעת , וכן הצטברות ההפרות של ההסכם, כמפורט לעיל, מביא גם כן למסקנה, שהתובעת היא זו שהפרה את ההסכם, הפרה יסודית. הפרות היסודיות של ההסכם מק נה לנתבעת את זכות הביטול.

59. על כן, ולאור המסקנה שהנתבעת לא הפרה את ההסכם, והצד הפוגע הוא התובעת, אין התובעת זכאית לפיצויי קיום, ולאובדן ההכנסות שהיו מתקבלות, לו הייתה עומדת בהסכם ומבצעת את כל התחייבויותיה, הכנסות הנגזרות בשיעור של 7.5 אחוזים מעלות ביצוע העבודות בפרויקט. כל שזכאית התובעת הוא לתשלום עבור עבודות הפיקוח שביצעה.

60. על פי ההסכם, על התובעת לבצע פיקוח פיזי בשטח ופיקוח צמוד אחר ביצוע העבודות על ידי הקבלנים, עבור הנתבעת. טענת התובעת שהסכם רחמני מאלץ את התובעת להגדיל את היקף הפיקוח, לא הוכחה כלל ונטענה בסתמיות ללא כל ראיה לביסוסה. בתצהירו של נסים, מי ששימש כמפקח מטעם התובעת, לא נאמר דבר על הצורך בהגדלת היקף הפיקוח, ולכך יש משקל רב בקביעה הדוחה את טענת התובעת שנאלצה להגדיל את היקף הפיקוח.

61. לעניין עבודות הפיקוח שבוצעו בפרויקט והתמורה הכספית עבור אותן עבודות פיתוח, תשתית הראיות דלה ביותר המקשה על מסקנות ברורות. עם זאת, יש בפני את עדותו של המפקח עצמו שלא הלין דבר בנוגע לתמורה שעליו לקבל עבור אותן עבודות פיקוח. כזכור, נסים התקשר במסגרת הסכם התקשרות עם התובעת לבצוע עבודות הפיקוח (סעיף 5 לתצהירו). ההסכם לא הוגש לבית המשפט ולא ניתן לדעת מה העלות בה נשאה התובעת בתשלום שכרו של המפקח. ואף לא הוצגה כל מחלוקת, אם קיימת, לעניין התמורה הכספית עבור עבודות הפיקוח שביצע נסים לתובעת.

62. עם זאת, לשיטתו של המפקח, התובעת קיבלה לידיה סך של 510,160 ₪ כתמורה עבור עבודות שביצעה לנתבעת (סעיף 17 לתצהירו) . משנקבע שהתובעת לא בצעה עבודות למעט עבודות פיקוח, אני קובעת שסכום זה שימש לתשלום עבור עבודות פיקוח בלבד, בנוסף לסכום של 250,000 ₪ שנשאה בו הנתבעת עבור שירותי פיקוח מכוח הוראות המכרז. יוצא אם כך, שהנתבעת שילמה סכום כולל של 760,160 ₪ עבור עבודות הפיקוח.

63. על כן, בהעדר ראיה של ממש להוצאות שנשאה בהם התובעת בקשר לעבודות הפיקוח, אני קובעת כי הסכומים ששילמה הנתבעת עבור עבודות פיקוח בסכום כולל של 760,160 מהווים תמורה מלאה עבור אותן עבודות פיקוח.

64. לסיכום, התביעה נדחית.

65. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ט, 22 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: החברה הכלכלית מיסודה של עירית טבריה בע"מ
נתבע: נופי האקליפטוס והארבל בע"מ
שופט :
עורכי דין: