ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיר אמסלם נגד תיבתא 2004 בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת פנינה לוקיץ

תובעים

  1. מאיר אמסלם
  2. שולמית אמסלם

נגד

נתבעת
תיבתא 2004 בע"מ

החלטה

עסקינן בהליך שנפתח כהמרצת פתיחה בה מ תבקש (כמפורט בסעיף 41 לתובענה) למחוק הערת אזהרה הרשומה לטובת ה נתבעת על דירת מגורים בבעלות ה תובעים המצו יה ברחוב רחל 7/6 בקרית ביאליק (להלן: "הדירה").
העובדות הצריכות לעניינו (כפי שפורטו בכתבי הטענות) :

  1. במהלך שנת 2008 ניהל התובע, בשם חברה שבבעלותו RM MAYERS RCA INTERNATIONAL LTD (להלן :" החברה"), מגעים עם ממשלת מדינת מרכז אפריקה (להלן: "המדינה") לבניית 200 יחידות דיור (להלן :" הפרויקט").
  2. ביום 21.3.2008 נחתם בין החברה לבין ממשלת המדינה הסכם למימון הפרויקט. לצורך מימון הפרויקט, כך לטענת ה תובעים, אמורה הייתה החברה לקבל סכום כולל של 20,000,000 דולר ארה"ב באמצעות ערבות בנקאית מממשלת המדינה. יוער כי ההסכם האמור, אשר צורף כנספח ב' לכתב התביעה, נכתב בשפה הצרפתית מבלי שצורף לו תרגום לשפה העברית.
  3. ביום 7.6.2009 נחתם בין התובעים ל נתבעת הסכם הלוואה, במסגרתו הלוותה ה נתבעת ל תובעים סכום של 500,000 ₪ (נספח ג לכתב התביעה, להלן: " הסכם ההלוואה"). יוער כי התובעים חולקים על גובה סכום ההלוואה הנקוב בהסכם כמפורט בכתב התביעה, ולטענתם הוא נמוך בעשרות מונים.

בהתאם להסכם, לשם הבטחת קיום ההתחייבויות של הלווים (הם התובעים), הוסכם כי הם ימשכנו לטובת המלווה (הנתבעת) את זכויותיהם בדירה, וכי תירשם משכנתא לטובת המלווה בלשכת רשם המקרקעין. כמו כן הוסכם כי התובעים יחתמו על יפוי כח בלתי חוזר המייפה את כוחו של עו"ד מוניר נבואני לרישום המשכנתא (סעיפים 6 ו- 7 להסכם).
4. התובעים הוחתמו על שטר חוב, שלטענתם היה פתוח ללא ציון כל סכום, אך לימים הוגש השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאשר עליו נקוב הסכום 500,000 ₪ (להלן : " שטר החוב"), כמו כן הוחתם על הסכם ההלוואה הוחתם מר אוסטר שמואל כערב לכל חיובי הלווים, לרבות לפרעון שטרות שנמסרו בהתאם להסכם ההלוואה.
5. חרף המוסכם בהסכם ההלוואה לא נרשמה משכנתא על הדירה לטובת הנתבעת.
6. ביום 24.8.2009 נחתם בין המבקש 1 והחברה לבין הנתבעת הסכם נוסף , במסגרתו הוסכם כי ה נתבעת תעמיד למבקש את הכספים לצורך מימון הפרויקט כנגד כניסתה כשותפה בפרויקט ו כשותפה בכספים הצפויים להתקבל עבור הפרויקט באמצעות הערבות הבנקאית (נספח ד' לכתב התביעה, להלן: "הסכם השותפות"). בהתאם לאמור בסעיף 3 להסכם השותפות הנתבעת מסרה לידי המבקש במעמד חתימת ההסכם סך של 30,000 $. ( נספח ד' לכתב התביעה).
7. ביום 30.8.2010 הגישה הנתבעת בקשה לרישום הערת אזהרה לטובתה על הדירה (נספח י' לכתב התביעה), וביום 5.6.2011 אושרה הבקשה (נספח ט' לכתב התביעה).
8. ביום 22.1.2014 הגישה הנתבעת את שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בקריות בתיק 13-01356-14-2 (להלן: " תיק ההוצל"פ").
לאחר שהתנגדות התובעים לביצוע השטר נדונה, ניתנה להם, ביום 19.11.2014 , רשות להתגונן כנגד בקשת הביצוע (ת"א 36588-02-14 ).
9. ביום 12.2.2015 ניתן פסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה התביעה לביצוע שטר החוב תימחק על מנת לאפשר לצדדים לגבש הסכמות לסיום המחלוקות שהתגלעו ביניהם (פסק דין מיום 12.2.15 בת"א 36588-02-14).
משלא צלח ניסיון הצדדים להגיע להסכמות, הוגשה תובענה זו, אשר בפתח הדיון בה העלה בית המשפט, מיוזמתו, את שאלת הסמכות העניינית לדון בה ובהתאמה הורה לצדדים לטעון בסוגייה זו.
10. לטענת התובעים זכויות ה נתבעת בהתאם להערת האזהרה אינן זכויות קנייניות אלא זכויות חוזיות – אובליגטוריות הנובעות מהסכם ההלוואה, ולפיכך לאור שווי הזכות הנדונה, הסמכות העניינית נתונה לבית משפט זה. לטעמם הערת האזהרה אינה מהווה "עיסקה במקרקעין" אלא בבטוחה שנועדה להבטיח פרעון הלוואה בהתאם להסכם ההלוואה. לטעמם, מטעם זה היה על רשם המקרקעין לדחות את בקשת הנתבעת לרישום הערת אזהרה אזהרה איננה זכות קניינית.
הנתבעת הותירה את ההכרעה בשאלת הסמכות העניינית לשיקול דעתו של בית המשפט.

דיון והכרעה
11. כלל ידוע שנקבע בפסיקה הוא כי על ערכאה שיפוטית להקפיד שלא לחרוג מגדרי סמכויותיה, ובית המשפט יידרש לשאלת סמכות ובעניין מסוים מיוזמתו ואף ללא העלאת טענת חוסר סמכות ע"י מי מבעלי הדין (א ' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, מהדורה שביעית, עמ' 10).
12. חוק בתי המשפט, תשמ"ד – 1984, קובע את חלוקת הסמכויות בין בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי. סמכותו של בית המשפט המחוזי היא שיורית, והוא מוסמך לדון ב"כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום"(ס' 40(1) לחוק). סמכותו של בית משפט השלום, לעומת זאת, היא מוגבלת, והיא נקבעה בס' 51 לחוק:
"(א) בית משפט שלום ידון באלה:...
(1)....
(2) תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;..."
13. מכאן שבכל התביעות הנוגעות למקרקעין שאינן: חזקה, שימוש, פירוק שיתוף או חלוקת שימוש, הסמכות העניינית הינה לבית המשפט המחוזי מכוח סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט המקנה סמכות שיורית לבית המשפט המחוזי לדון בכל עניין אזרחי שאינו בסמכות בית משפט השלום, כגון: תביעה בנושא בעלות, חכירה לדורות, קביעה בדבר תקפותו של חוזה מכר מקרקעין, לרבות אכיפתו או ביטולו, תביעה להורות על מחיקת הערת אזהרה או מחיקת הערה על הצורך בהסכמה או מחיקת הערה על הגבלת כשרות אשר נרשמו בפנקסי המקרקעין (מכוח הוראת סעיף 132 לחוק המקרקעין וראה: ע"א 540/88 ג'י. אי. ג'י נגד רשם המקרקעין, פ"ד מט(2) 735 ( 1995)), וכל תביעה אחרת "הנוגעת למקרקעין" ואשר אינה בסמכות של בית משפט השלום.
14. במקרה דנן, הקושי בקביעת הסמכות העניינית נובע מסיווג התביעה, דהיינו האם היא "נוגעת למקרקעין" אם לאו (ולא מהשאלה באם מדובר בזכויות קנייניות או אובליגטוריות) . דהיינו השאלה היא האם העובדה שהערת האזהרה נרשמה למעשה על מנת להבטיח התחייבות התובעים לרישום משכנתא על זכויותיהם הקנייניות (כאשר התחייבות זו נוגעת לחוב בגין הלוואה) מביאה את העניין להיות תביעה "נוגעת למקרקעין" אם לאו. זו הסוגיה בגינה עורר בית המשפט את שאלת הסמכות העניינית, שכן ברי כי הסכם ההלוואה עצמו אינו ענין "הנוגע למקרקעין" אולם מאחר והסכם זה כלל התחייבות לרישום משכנתא, צריך היה לבחון באם הסעד המבוקש, דהיינו מחיקת הערת אזהרה, איננו במקרה זה ענין "הנוגע למקרקעין".
15. לאחר בחינת טיעוני התובעים, והפסיקה הרלבנטית, אני קובעת כי הסמכות העניינית לדון בתביעה אכן נתונה לבית משפט השלום. ההסכם המקורי שלהבטחת התחייבויות התובעים בו נרשמה הערת האזהרה, הוא הסכם הלוואה . העובדה שההסכם כלל התחייבות של התובעים לרשום משכנתא לצורך הבטחת החזר ההלוואה, התחייבות שהופרה ובגינה נרשמה הערת אזהרה, איננו מביא את הענין להיות "נוגע למקרקעין". בסופו של יום הבירור שצריך להיעשות, בכדי להחליט באם לתת את הסעד המבוקש אם לאו, איננו נוגע להתחייבות לרישום המשכנתא, אלא לשאלה באם התובעים חבים כלפי הנתבע מכוח הסכם ההלוואה, אם לאו.
יפים לעניינו הדברים שנקבעו ברעא 7451/10 נבון יפתח נ' אדם אורן (27.3.2012) :
" האם ההסכם שבבסיס התובענה הוא הסכם מכר מקרקעין? זו השאלה הטעונה הכרעה במסגרת בקשת רשות הערעור שבפניי. אם המענה לשאלה זו יהא בחיוב – יש להוסיף ולבדוק האם התובענה היא תובענה לביטולו של אותו הסכם. אם המענה יהא בשלילה – שוב לא יהיה צורך לבחון את מהות התובענה.
....
משהגעתי לכלל מסקנה כי אין לפנינו הסכם מכר מקרקעין, שוב אין צורך לבדוק את מהות התובענה – האם מדובר בתובענה לביטול ההסכם או בתביעה כספית. הסמכות העניינית לדון בתביעת המבקש, העוסקת בזכויות אובליגטוריות, מסורה לבית משפט השלום, לפי סכומה."
16. במקרה דנן, חרף העובדה כי הצדדים חלוקים באשר לסכום החוב בהתאם להסכם ההלוואה, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי גם בהתאם להערכה הגבוהה שווי הזכות הוא בסמכות בית משפט זה.
משכך אני קובעת כי הסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לבית משפט זה.
עם זאת אני קובעת כי התביעה אינה ראויה להתברר כהמרצת פתיחה לאור הטענות המועלות על ידי התובעים כנגד ההסכמים בין הצדדים, לרבות טענות מרמה וזיוף.

אני מורה לצדדים להגיש תצהירים כדלקמן:
1. התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית עד ליום 15.11.19.

2. הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 15.1.20.

3. כל צד יצרף לתצהיריו/תיק המוצגים את כל המסמכים עליהם הוא מבקש להסתמך.
צד המתנגד להגשת איזה מהמסמכים ללא העדת עורכיהם עליו להגיש הודעה מנומקת ומפורטת בתוך 15 יום מקבלת תצהיר הצד שכנ גד.

4. צד המבקש להעיד עד שלא הוגש תצהיר מטעמו יגיש, בתוך המועד שנקצב להגשת תצהיריו, בקשה מנומקת המפרטת הן את זהות העד ותמצית עדותו הצפויה, והן את הסיבות לאי הגשת תצהיר מטעמו.

אני קובעת ישיבת קדם משפט שתתקיים לאחר הגשת תצהירי הצדדים ליום 22.1.20 בשעה 9:30.

כמו כן אני מורה למזכירות תשנות את הגדרת סוג התיק לתיק אזרחי רגיל.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ט, 23 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מאיר אמסלם
נתבע: תיבתא 2004 בע"מ
שופט :
עורכי דין: