ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלי ברמי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד הנשיא אלכס קוגן

המערער
אלי ברמי
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מלול
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 12.3.19 (להלן: " הוועדה") אשר קבעה, כי למערער נכות בשיעור 0%, החל מיום 17.12.15 (להלן: "ההחלטה").
העובדות הצריכות לערעור
2. המערער, יליד 1985.
3. המערער נפגע ביום 10.12.15 ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995. הפגימה שהוכר ה: "כאב גב".
4. ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 2.10.18 קבעה למערער נכות בשיעור 0%. על החלטה זו השיג המערער.
5. הוועדה מושא הערעור התכנסה ביום 12.3.19, שמעה את תלונות המערער ורשמה אותן כדלקמן:
"לאחר ישיבה ממושכת מרגיש לחץ חזק בגב תחתון, סובל מכאבים לאחר נהיגה ארוכה קושי בכיפוף קושי בהרמת משא".
עוד הקשיבה הוועדה לדברי בא-כח המערער ש נרשמו מפיו כדלקמן:
"ד"ר גורן העריך 15% גם חברת ביטוח נתנה לו 10% בגין פגיעה זו."
6. הוועדה עיינה בחומר הרפואי שעמד בפניה וערכה למערער בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בזו הלשון:
"תשוב CT ע"ש מותני מיום 4.3.18 L2-3 בלט דיסק היקפי אחורי מנימאלי.
L3-4 היצרות מרווח דיסקאלי בלט היקפי אחורי עם מעורבות פורמנאלית דו"צ עם לחץ על שק הטיקאלי ושורש ימני.
4-5L היצרות מרווח דיסטאלי באספקט אחו רי בלט דיסק מנימאלי.
1S -5 L היצרות מרווח דיסטאלי בלט דיסק קל דו"צ.
בבדיקה: בעמידה אין לראות עקמת אנטלגית תנועות גב תחתון מלאות לכל הכיוונם בעמידה מגיע בכפיפה עם קצות אצבעות לגובה קרסולים. עומד על קצות בהנותיו ועקביו ללא קשוי בשכיבה מבחן SLR שלילי דו"צ כוח גס תחושה והחזרים גידים תקינים דו"צ בשכיבה על בטן לא נמוש כיווץ שרירים ספינאלים".
וכך סיכמה הוועדה את החלטתה:
"לצורך סיכום הדיון הועדה מבקשת לראות דיסק הצילומים CT שתוארו ע"י מכתבו בתעודה רפואית של ד"ר גור ן מ 4.3.18 ופענוחם נמצא בתיק ומצוטטים לעל.
סיכום דיון:
הוועדה קיבלה לידיה את הדיסק צילומי בדיקת ה CT של עמ"ש מתני מ 04/03/18 הנמכה המזערית בגופי חוליות 1-2 L אינה פוסט טראומתית, אלא שינוים של מחלת שוירמן משולבת בנגעים על שם "שמורל" ושינויים ניוונים קלים לפיכך הועדה אינה מקבלת את מסקנותו של ד"ר גורן לקביעת נכות בגין שברים בחוליות אלו.
בנוסף, עפ"י הבדיקה הקלנית הועדה לא מצאה הגבלה בתנועות הגב התחתון ואינה מסכימה עם ממצאיו ומסקנתנו של ד"ר גורן לנכות בגין הגבלה בגב התחתון.
לכל האמור לעיל הועדה דוחה את הערר".
החלטה זו של הוועדה היא מושא הערעור שלפני.
טענות הצדדים
7. המערער ביקש להשיב את עניינו לוועדה בהרכבה הקודם על מנת שתפנה את עניינו למומחה בתחום הרדיולוגיה אבחנתית, שיפענח את דיסק ה- CT מיום 4.3.18 ויקבע אם מדובר באירוע פוסט טראומתי בחוליות L1-2, זאת מנימוקים אלה:
בפענוח בדיקת ה- CT מיום 4.3.18 (נספח ב' לערעור) שנערך על ידי ד"ר אולגה בזרוקוב, מומחית לרדיולוגיה אבחנתית, נרשם בפרק הסיכום: "הנמכת גובה של שתי חוליות באספקט הקדמי L1,L2 כמתואר, קרוב לוודאי פוסט-טראומתי . שאר הבדיקה כמתואר".
המערער צירף לערר מכתב מאת ד"ר צבי גורן מיום 21.5.18 (נספח ג' לערעור) החוזר על האמור בפענוח ה- CT וקובע, כי לאור הממצאים יש לזכות את ה מערער ב - 5% נכות צמיתה לפי סעיף ליקוי 37(8)(א) לתקנות , בגין שבר של חוליה L1 ועוד 5% בגין שבר של חוליה L2 ועוד 5% בגין החמרת המגבלה בתנועות של המצב הקודם לפי סעיף 37(7)(א) מותאם.
ביום 31.7.18 נבדק המערער על ידי ד"ר אברהם משיח, מומחה לאורתופדיה (נספח ד' לערעור) , אשר קבע כך: "לאחר שבדקתי את מר ברמי אלי עיינתי במסמכיו הרפואיים ופענוחי בדיקות ההדמיה ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של עמיתי המלומד, ד"ר גורן צבי, הנני מקבל את חוות דעתו אך באופן חלקי בלבד, הואיל והממצאים בבדיקתי הם שונים מהמתואר בבדיקתו, כפי שהציג בחוות דעתו, הנני קובע נכות צמיתה כדלקמן, וכתולדה מהאירוע המתואר למעלה: בעבור התאונה מתאריך 10.12.15 5% לפי סעיף 37(8)(א) בגין שבר בחוליה L1 ועוד 5% לפי סעיף 37(8)(א) בגין שבר בחוליה L2. את דעתו לנכות בגין הגבלת תנועות איני מקבל הואיל וממצאי בדיקתי שונים מהמתואר בבדיקתו."
קביעת הוועדה, כי בבדיקת ה- CT עמוד שדרה מותני מיום 4.3.18 נמצאה הנמכה מזערית בגופי חוליות L1-2 שאינה פוסט טראומתית אלא שינויים של מחלת שוירמן משולבת בנגעים על שם "שמורל" ושינויים ניווניים קלים מנוגדת לחלוטין לקביעת יתר הרופאים שבדקו את המערער, כאשר אין זה מתפקיד הוועדה לפענח את ממצאי בדיקת ה- CT והיא אינה מחזיקה במומחיות המתאימה לכך ועל הוועדה היה לעצור את הדיון ולהפנות את דיסק ה- CT למומחה בתחום רדיולוגיה אבחנתית על מנת שיקבע, האם אכן הממצא כפי שמתואר בבדיקת ה- CT מתאים לשבר בגוף החוליות L1-2, אם לאו.
8. מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה. אין ממש בטענת המערער, כי הוועדה אינה מחזיקה בידע המקצועי הנדרש לצורך פענוח הממצאים העולים מבדיקות ההדמיה, שכן בהרכב הוועדה ישב מו מחה בתחום הכירורגיה האורתופדית ודי בכך כדי לדחות טענות המערער על הסף.
9. בניגוד לאמור בהודעת הערעור ולמצג שהמערער מבקש ליצור, פענוח בדיקת ה- CT של ד"ר בזרוקוב כלל אינו עומד בסתירה לקביעת הוועדה. נהפוך הוא. הוועדה מציינת באופן נהיר, כי הממצאים המפורטים בפענוח הם בלתי חבלתיים שכן מדובר בנגעים מסוג שמורל ושינויים הנובעים ממחלת שוירמן שהם ניווניים. מדובר בקביעה מקצועית ומנומקת, בה אין מקום להתערב.
10. ביום 11.9.19 התקיים דיון בערעור בפני הרשמת אימאן נסראלדין. במעמד הדיון שב המערער על טענותיו והוסיף, כי קביעת הוועדה בנוגע לפענוח ממצאי בדיקת ה- CT עומדת בסתירה מוחלטת לקביע ות שלושת הרופאים שהוצגו בפניה ולא משתקף מפרוטוקול הוועדה, כי האחרונה ניסתה להתעמת עם חוות הדעת שהונחו בפניה בעניין השברים בחוליות אלא קבעה בניגוד לאמור בהן, כי ההנמכה המזערית בגופי החוליות L1-2 אינה פוסט טראומטית. המערער הציג במעמד הדיון מכתב מאת ד"ר מיימון, מיום 10.9.19 אשר עיין בדיסק ה- CT ומצא, כי קיים שבר בחוליות L1-2. לדידי המערער, החלטת הוועדה אינה מנומקת ולא ברור ממנה, מדוע אין לדעת הוועדה שברים בחוליות L1-2 בניגוד לקביעת יתר הרופאים.
11. מנגד, הוסיף ב"כ המשיב וטען, כי הוועדה התייחסה באופן פרטני לעניין השברים בחוליות, כאשר אף הוועדה הרפואית מדרג ראשון סברה שקיימים שינויים ניווניים ונראה, כי המערער אינו מקבל את מסקנות הוועדה וטענותיו הן כנגד שיקול דעתה המקצועי. עוד נטען, כי אף הפענוח אינו חד משמעי ביחס לסיווג הממצאים ההדמיית יים בחוליות L1-2, עת צוין בפענוח, כי הוא "קרוב לוודאי" פוסט טראומתי. הוועדה לא הסתפקה בעיון בפענוח ה- CT ו ביקשה לעיין בעצמה בדיסק הצילום ומשכך לא נפלה בהחלטתה טעות משפטית. אשר למסמך המאוחר מאת ד"ר מיימון נטען, כי אין להתיר דיון בתוכנו שכן מדובר במסמך המאוחר למועד התכנסות הוועדה.
דיון והכרעה
12. הלכה פסוקה היא, כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 231 (1999)).
13. בהיותה גוף מעין שיפוטי מוטלת על ועדה לעררים חובת ההנמקה, שכן ההנמקה מאפשרת ביקורת שיפוטית על החלטותיה (ראו: דב"ע (ארצי) שם/01-X318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1), 60 (1983). על ההנמקה להיות כזו שממנה ילמד לא רק רופא את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת בהיעדר ידע רפואי ולקבוע האם העניקה הוועדה פירוש נכון לחוק (ראו: דב"ע (ארצי) מג/1356- 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130(1985).
14. מהחומר המונח לפני עולה, כי המערער ביצע ביום 4.3.18 בדיקת CT עמוד שדרה מותני בבית החולים אסותא ובפענוח נרשם בפרק הסיכום (נספח ב' לערעור): "הנמכת גובה של שתי גופי חוליות באספקט הקדמי L1,L2 כמתואר, קרוב לוודאי פוסט-טראומתי. "
15. עוד עולה מעיון בהערכה הרפואית של ד"ר צבי גורן מיום 21.5.18 (נספח ג' לערעור) שניתנה, בין היתר, בהסתמך על ממצאי בדיקת ה- CT מיום 4.3.18, כי לדעת המומחה המערער ס ובל משברים דחוסים קלים בשתי החוליות L1-L2 המזכים ב- 5% נכות בגין כל אחד מהשברים, לפי פריט ליקוי 37(8)(א).
16. כמו-כן, בבדיקת המומחה לאורתופדיה, ד"ר משיח אברהם, מיום 31.7.18 (נספח ד' לערעור) נקבעה אבחנה דומה ולדעתו של ד"ר משיח, למערער נכות בשיעור 5% בגין שבר בחוליה L1, לפי פריט ליקוי 37(8)(א) ו- 5% בגין שבר בחוליה L2, לפי פריט ליקוי 37(8)(א).
17. למקרא פרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה ביקשה לעיין בדיסק ה- CT מיום 4.3.18 ולאחר עיון בו מצאה, "הנמכה המזערית בגופי חוליות L1-2 אינה פוסט טראומתית, אלא שינוים של מחלת שוירמן משולבת בנגעים על שם "שמורל" ושינויים ניוונים קלים". על יסוד האמור, דחתה הוועדה את מסקנותיו של ד"ר צבי גורן ביחס לשברים בחוליות L1-L2.
בנסיבות העניין מצאתי, כי החלטת הוועדה בעניין השברים בחוליות L1-L2 אינה מנומקת דייה ואינה מאפשרת התחקות אחר הלך מחשבתה, זאת בשים לב לפער העולה לכאורה בין קביעת הוועדה לבין פענוח ה- CT מיום 4.3.19 וקביעותיהם של ד"ר צבי גורן וד"ר משיח אברהם – באופן המצדיק השבת העניין לפתחה של הוועדה על מנת שתנמק את קביעתה בשים לב לפענוח ה- CT ולקביעות הרופאים ד"ר צבי גורן וד"ר משיח אברהם.
18. אשר למכתבו המאוחר של ד"ר מיימון מיום 10.9.19 – מדובר במכתב המאוחר למועד התכנסות הוועדה ביום 12.3.19 ומשכך אין מקום לבקש את התייחסות הוועדה לאמור בו.
19. אשר לטענת המערער, כי יש להפנות את עניינו להתייעצות עם מומחה לרדיולוגיה – אציין, כי הפגימה שהוכרה כתוצאה מתאונת העבודה היא "כאב גב", כאשר בהרכב הוועדה נכלל מומחה לכירורגיה אורתופדית המחזיק בידע המקצועי הנדרש לצורך פענוח ממצאים העולים מבדיקות הדמיה. יחד עם זאת, משמוחזר עניינו של המערער לוועדה, הוועדה תהא רשאית בהתאם לשיקול דעתה להיוועץ עם מומחה מתחום הרדיולוגיה אבחנתית בעניין פענוח ממצאי בדיקת ה- CT. ככל שהוועדה תחליט שלא להיוועץ עם מומחה רדיולוג , עליה לנמק החלטתה.
סוף דבר
20. על יסוד כל האמור, הערעור מתקבל.
21. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה מיום 12.3.19 על מנת שתנמק קביעתה בעניין השברים בחוליות L1-L2, תוך התייחסות מפורטת לפענוח בדיקת ה- CT עמוד שדרה מותני מיום 4.3.19 וכן לקביעות הרופאים ד"ר צבי גורן מיום 21.5.18 וד"ר אברהם משיח מיום 31.7.18.
הוועדה רשאית להיוועץ עם מומחה מתחום הרדיולוגיה אבחנתית בעניין ממצאי בדיקת ה- CT מיום 4.3.19.
22. המערער יוזמן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות בא כוחו ויתאפשר להם לטעון בפניה בעניין השברים בחוליות L1-L2. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת.
23. המשיב יישא בהוצאות המערער ובשכר טרחת בא-כוחו בסך 2,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ט, (22 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אלי ברמי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: